משום שאכן כך הם , ברגעים אילו , של תחושת המלאות והשלמות ..
החסד בא לביקור אצלנו ואז התענגות הנשמה היא אמיתית .
אך האם באמת יתכן שבכדי שהחסד יבוא לביקור , אנו צריכים לשלוט במציאות שסביבנו ,
שאכן כל דבר יעמוד במקומו?
מסתבר שהסוד הוא להפך..
מתוך חוסר השליטה , קבלה ואמון נוכל לחוש את ה"סדר"
ולהפכו מרגעי חסד ל.. חיי חסד.
נוכל להאמין שכל שקורה יש בו הסדר .. התוכנית האלוהית , ההשגחה האלוהית ,
כל דבר ברגע זה נמצא במקומו.
בכדי לפתח ראיה שכזו , יש לעלות לרגע במעלה הסולם ולראות את המהלך חיינו כבני אדם .
ניראה עצמנו ,לא כמי שצריכים לספק תמונה מסויימת , אשר בנויה מנורמות או אמונות האגו
(הדברים צריכים להיות כך וכך..) , אלא כמי שחי את חייו מתוך יצירת אמת לנתיבו.
יש לפתח קבלה והבנה לגבי השיעורים שאנו חווים בדרך הנתיב שלנו ובכך לראות כל מצב בחיינו ,
כשער ללימוד והתפתחות .. שער לפתיחת הלב .. שער לצמיחה וריפוי.
מי שיצליח לראות את התנועה הזו בחייו , יוכל להבין שאין מקרה בדברים
וכל העומד אל מולו או מול הסובבים אותו , יש לו משמעות ויש לו ערך .
רע וטוב , נפלת רע - קמת טוב , הינה ראיה שופטת ,שאינה רואה את הדרך כרצף ,
אלא מבודדת מקרים
ובעצם יוצרת ניכור מן השלם.
הגאונות שייכת לאלוהות .. ואנו חלק מתוכה .. כשאנו רואים את מרקם השלם , את הקשר בין הדברים ,
את תהליך התנועה , אנו פוגשים את הגאונות ..גאונות שרק הבריאה בכבודה יכולה לברוא.
כאשר אנו רואים את המרקם אנו יכולים להבין את גודלנו האמיתי במערך , את היותנו חלק ממנו ופשוט .. להתפעל.
אז אנו לא לא רק יודעים , אלא גם מרגשים , שכל דבר נימצא במקומו , ללא שפיטה של טוב או רע.
אם זאת השאיפה לשלמות הנה מקדם בריא ונכון לתנועה ..
הידיעה שהשלם אינו מושלם ובו זמנית קבלה.
שתי קצוות .. האחת שואפת לתנועה והשניה נחה בתוך השלם ברוגע וקבלה של הקיים כפי שהוא.
אם ניפתח את תבניות החשיבה המגבילות , נימצא שכל חוויה שאנו שופטים , ניתן לראות בה את
הצדדים השונים.
תרגיל קטן , אפשר לעשות בשילוב גבישים תומכים :
כלציט - לפתיחת תבניות חשיבה .
וקונזייט - לפתיחת הלב , לחמלה וחיבור לתוכנית האלוהית.
חשוב על חוויה מסויימת או מצב במציאות שמטריד אותנו.
ננשום נשימה עמוקה ונראה מה הם הצדדים אשר דרכם נוכל ללמוד יותר על עצמנו , דרך החוויה .
מה רווח שלנו , בהתפתחות האישית שלנו , מתוך החוויה ואיך אנו יכולים לשנות את זווית הראיה שלנו ,
כך שנוכל לקבל את החוויה כמתנה אשר באה לאפשר לנו גדילה וריפוי.
בכדי לחוות את דרך הראיה הזו , עלינו לגייס מתוכנו את כוחות הריפוי הפנימיים,
שכן חוויות אילו ידרשו מאיתנו לבטא מתוכנו את המיטב ,ידרשו מאיתנו לראות , היכן נכון לנו השינוי.
החוויות האילו , ידרשו מאיתנו להאמין שהיקום בעדנו, שהכל נעשה בחסדו.
הדרך היא לא לעצלנים ..לא לרדומים ולא לעייפים.
את הכוח אפשר לגייס בדרכים רבות , בעזרת תמיכה מאנשים נוספים , בעזרת תפילה , בעזרת כוונה.
הדרך מובטחת לאמיצים , למי שמוכנים לגייס את הפתיחות אל ליבם .. את החמלה ואת האומץ לפגוש את האמת.
לסיום אזכיר :
תהליכי הראיה נועדו לצמיחה , דרך הרגשות שלנו ולא כמוצא להתחמקות מעומק הרגשות.
