469איולף הקטן-איבסן-הבימה-אריסון469
בסדרת המחזות הקלאסיים המועלים כעת על בימותינו לעתים קרובות, העלתה הבימה את המחזה "איולף הקטן"מאת הנריק איבסן שנפטר ב1906 ונחשב לאחד מחשובי המחזאים האירופיים.הוא נולד בנורבגיה ועסק ברוב מחזותיו בנפש האדם והתלבטויותיו.
איולף הקטן הנו אחד ממחזותיו האחרונים ונכתב ב1894.
המחזה הוא על בעל-אלפרד-יגאל שדה ואשה-ריטה-יבגניה דודינה הורים לילד נכה-איולף הקטן-עמית מוריס
שעסוקים יותר בעצמם,בעבודתם ,באגו שלהם,בתשומת הלב שהאחד נותן לשני וששכחו שהם בנוסף לכל זה גם הורים לילד נכה הזקוק להם.
האשה מתלוננת שאינה מקבלת אהבה שלמה מבעלה אלא צריכה להתחלק באהבתו גם עם בנה שכבר כאשר נולד לא היה רצוי-"הלואי שלא היתי יולדת אותו".
בעלה שיוצא למסע בהרים מתיסר שלא הקדיש תשומת לב מיוחדת לבנו ולא טיפל בו חוזר כדי להיות עמו.
אישה משונה-נעמי פולני- ספק מכשפה,ספק משוגעת,ספק הגורל-אשת עכברוש- מגיעה אל ביתם, מביאה בצורה מטפורית את מותו של איולף והוא הנמשך אליה ואל דבריה הולך אחריה וטובע בים.
ההורים מאשימים את עצמם במותו. העלילה מסתבכת כאשר מתברר שבעלה מאוהב באחותו החורגת שהיא בעצם אחותו האמיתית.
ריטה מעונינת בהמשך הזוגיות אך לאור היחסים בעבר,המשקע ומות הילד ספק אםהמשך כזה יוכל להתקיים.
זאת הצגה שמעורבים בה חוסר אהבה לילד,נכות,מיסטיקה,פילוסופיה ,גורל ויחסים מעורערים בין בני זוג.
זאת טרגדיה שיש בה מהאקטואליות גם היום ומעוררת למחשבות.
המחזה עובד ובויים על ידי חנן שניר בצורה מרתקת וטובה.
ענת שטרנשוס עיצבה במה מורכבת משני מפלסים אחד חדר מגורים של הזוג והשני מרפסת המשקיפה אל הים.הבמה יפה מאוד,מרשימה והוידאו ארט המוקרן-עננים וים-אורי גרשט מוסיף רבות לאוירה.
הרבה פיוט,הרבה מיסטיקה הרבה התלבטויות במחזה.
נפש האדם מורכבת ביותר וקשה לחדור אליה.
מה המניע והסיבה האמיתית להרגשת האישה שהילד חוצץ בינה לבין בעלה. מה היתה הסיבה לתאונה או אולי ההתאבדות או אולי הכישוף ע'י אשת העכברוש.
הכל נרמז הכל חיצוני ולא מעמיק ביותר.
אינני רואה את המחזה הזה כחשוב ובולט מבין מחזותיו המצוינים האחרים של איבסן.
ליהוקה של נעמי פולני כאשת עכברוש-מכשפה? היה מחוה יפה לבמאית הותיקה והמפורסמת שודאי יסקרן מבקרים בני אותו דור.
אלפרד-היה טוב מאוד בתפקידו כבעלה של ריטה ואחיה (החורג) של אסטה-ורד פלדמן.
הוא יודע ומרגיש שחייו עם אישתו במשבר. הוא מנסה לחיות עם מצב זה אך אישתו בהתנהגותה הכפיתית החונקת אינה מאפשרת לו זאת.אחותו החורגת היא האישה היחידה שבקירבתו והיא הנחמה שלו.משחקו מחושב,אמין ,כנה.
אישתו ריטה-חשה שבנה גוזל מאהבת בעלה אליה.
היא אישה תלותית.
הבן מהוה מחסום בינה לבין בעלה.
היא גובלת בפרנואידיות. יש לה אידאה פיקס שהבן מרחיק את בעלה ממנה. יש לה התפרצויות פתאומיות לעיתים מוגזמות ביותר. היא לא מוכנה להתחלק באהבה עם מישהו.משחקה טוב אך בערב שהיתי אי אפשר היה לשמוע בשלמות את דבריה. הם נשמעו לעתים קרובות כחצאי מילים ולפעמים משפטים שלמים לא הגיעו לאזני גם ביושבי בשורה השניה באולם אריסון.
אולי האקוסטיקה היתה "אשמה",אולי היתה סיבה אחרת.צריך הגברה מסוימת לקולה. רצוי מאוד להשתמש בהגברה כנהוג בזמן האחרון באולמות תיאטרון רבים אחרים.
היה צריך מאמץ רב כדי לבין את הנאמר על ידה ברצף.
אם אתה שומע חצאי משפטים מאת הגיבורה הראשית כמה שההצגה תיהיה טובה אינך יכול להנות ממנה כפי שצריך.זה פוגע בריכוז,מוריד מהמתח ואינו מאפשר לך להבין את מהלך ההצגה ברגיעה.
השתתפו עוד ורד פלדמן כאסטה,עמית מוריס כאיולף הקטן ודוד קיגלר כמהנדס איתו אסטה הולכת באין ברירה.כולם מילאו את תפקידם הכמעט אפיזודיים היטב.
התרגום מנורבגית של גד קינר היה טוב מאוד למרות שנפגם במקצת מהמתואר לעיל.
לראות או לא לראות:אפשר אם אוהב אתה סוג כזה של מחזות.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 10/2/2009 08:
בסדרת המחזות הקלאסיים המועלים כעת על בימותינו לעתים קרובות, העלתה הבימה את המחזה "איולף הקטן"מאת הנריק איבסן שנפטר ב1906 ונחשב לאחד מחשובי המחזאים האירופיים.הוא נולד בנורבגיה ועסק ברוב מחזותיו בנפש האדם והתלבטויותיו.
איולף הקטן הנו אחד ממחזותיו האחרונים ונכתב ב1894.
המחזה הוא על בעל-אלפרד-יגאל שדה ואשה-ריטה-יבגניה דודינה הורים לילד נכה-איולף הקטן-עמית מוריס
שעסוקים יותר בעצמם,בעבודתם ,באגו שלהם,בתשומת הלב שהאחד נותן לשני וששכחו שהם בנוסף לכל זה גם הורים לילד נכה הזקוק להם.
האשה מתלוננת שאינה מקבלת אהבה שלמה מבעלה אלא צריכה להתחלק באהבתו גם עם בנה שכבר כאשר נולד לא היה רצוי-"הלואי שלא היתי יולדת אותו".
בעלה שיוצא למסע בהרים מתיסר שלא הקדיש תשומת לב מיוחדת לבנו ולא טיפל בו חוזר כדי להיות עמו.
אישה משונה-נעמי פולני- ספק מכשפה,ספק משוגעת,ספק הגורל-אשת עכברוש- מגיעה אל ביתם, מביאה בצורה מטפורית את מותו של איולף והוא הנמשך אליה ואל דבריה הולך אחריה וטובע בים.
ההורים מאשימים את עצמם במותו. העלילה מסתבכת כאשר מתברר שבעלה מאוהב באחותו החורגת שהיא בעצם אחותו האמיתית.
ריטה מעונינת בהמשך הזוגיות אך לאור היחסים בעבר,המשקע ומות הילד ספק אםהמשך כזה יוכל להתקיים.
זאת הצגה שמעורבים בה חוסר אהבה לילד,נכות,מיסטיקה,פילוסופיה ,גורל ויחסים מעורערים בין בני זוג.
זאת טרגדיה שיש בה מהאקטואליות גם היום ומעוררת למחשבות.
המחזה עובד ובויים על ידי חנן שניר בצורה מרתקת וטובה.
ענת שטרנשוס עיצבה במה מורכבת משני מפלסים אחד חדר מגורים של הזוג והשני מרפסת המשקיפה אל הים.הבמה יפה מאוד,מרשימה והוידאו ארט המוקרן-עננים וים-אורי גרשט מוסיף רבות לאוירה.
הרבה פיוט,הרבה מיסטיקה הרבה התלבטויות במחזה.
נפש האדם מורכבת ביותר וקשה לחדור אליה.
מה המניע והסיבה האמיתית להרגשת האישה שהילד חוצץ בינה לבין בעלה. מה היתה הסיבה לתאונה או אולי ההתאבדות או אולי הכישוף ע'י אשת העכברוש.
הכל נרמז הכל חיצוני ולא מעמיק ביותר.
אינני רואה את המחזה הזה כחשוב ובולט מבין מחזותיו המצוינים האחרים של איבסן.
ליהוקה של נעמי פולני כאשת עכברוש-מכשפה? היה מחוה יפה לבמאית הותיקה והמפורסמת שודאי יסקרן מבקרים בני אותו דור.
אלפרד-היה טוב מאוד בתפקידו כבעלה של ריטה ואחיה (החורג) של אסטה-ורד פלדמן.
הוא יודע ומרגיש שחייו עם אישתו במשבר. הוא מנסה לחיות עם מצב זה אך אישתו בהתנהגותה הכפיתית החונקת אינה מאפשרת לו זאת.אחותו החורגת היא האישה היחידה שבקירבתו והיא הנחמה שלו.משחקו מחושב,אמין ,כנה.
אישתו ריטה-חשה שבנה גוזל מאהבת בעלה אליה.
היא אישה תלותית.
הבן מהוה מחסום בינה לבין בעלה.
היא גובלת בפרנואידיות. יש לה אידאה פיקס שהבן מרחיק את בעלה ממנה. יש לה התפרצויות פתאומיות לעיתים מוגזמות ביותר. היא לא מוכנה להתחלק באהבה עם מישהו.משחקה טוב אך בערב שהיתי אי אפשר היה לשמוע בשלמות את דבריה. הם נשמעו לעתים קרובות כחצאי מילים ולפעמים משפטים שלמים לא הגיעו לאזני גם ביושבי בשורה השניה באולם אריסון.
אולי האקוסטיקה היתה "אשמה",אולי היתה סיבה אחרת.צריך הגברה מסוימת לקולה. רצוי מאוד להשתמש בהגברה כנהוג בזמן האחרון באולמות תיאטרון רבים אחרים.
היה צריך מאמץ רב כדי לבין את הנאמר על ידה ברצף.
אם אתה שומע חצאי משפטים מאת הגיבורה הראשית כמה שההצגה תיהיה טובה אינך יכול להנות ממנה כפי שצריך.זה פוגע בריכוז,מוריד מהמתח ואינו מאפשר לך להבין את מהלך ההצגה ברגיעה.
השתתפו עוד ורד פלדמן כאסטה,עמית מוריס כאיולף הקטן ודוד קיגלר כמהנדס איתו אסטה הולכת באין ברירה.כולם מילאו את תפקידם הכמעט אפיזודיים היטב.
התרגום מנורבגית של גד קינר היה טוב מאוד למרות שנפגם במקצת מהמתואר לעיל.
לראות או לא לראות:אפשר אם אוהב אתה סוג כזה של מחזות.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 10/2/2009 08:
אליביקורת
