העם אמר דברו
תוצאותיה הסופיות מערכת הבחירות אשר אך זה עברה עלינו מעלה תובנות מספר באשר לדפוסי ההצבעה. התובנות אשר יידונו בהמשך, באות מפינות שונות של ההוויה הישראליות ומעלות לעיתים ספקות בכל האמור לשיקולים רציונלים, פרגמטים, אשר כוונתם היא טובתה נטו של מדינת ישראל.
בוחרי "נוא-אמון"
תוצאות הבחירות הוכיחו לכולנו כי בוחרי "גטו גדרה-חדרה" מנותקים מהווית עם ישראל. רבים הם אלו מהם השטופים בתסמונת "קדחת נוא-אמון" (ראה סיפרו האלמותי של 'מיקה וולטרי', "שנהת המיצרי" המהווה ספר חובה לכל מי שחפץ להבין את קילקולי "בועת תל-אביב" של היום ), אלו תושבי "מדינת תל-אביב" כפי המכונה בפי רבים, הלוקים קשות בראיה מרחבית עתידית, המנותקת מהווית קיומנו, והלא כבר נאמר "איזהו חכם הרואה את הנולד".
מפלגת קדימה לא זכתה 'בבוחרים אידאולוגים וערכיים, "קדימה" זכתה בבוחרים מונעי דרך השלילה אשר לא היצביעו בעד ציפורה ל' משום שהיו משוכנעים שהיא המתאימה ביותר למשרת ראש הממשלה אלא רובם בחרו בה על מנת לחסום את דרך נתניהו לשלטון. בכך אמנם מילאו תאוותם מנותבת השינאה, אך התעלמו מהאינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל.
בועת "גטו גדרה-חדרה" גבה ליבה. חלקם של שוכני הגטו אשר מרגישים מוגנים זה בחמימותו של זה, זה בסחיאו של זה, חשים בטוחים כי להם זה לא יקרה, כי קסאמים לא יפלו באזורם, כי אפשר להפקיר את תושבי אזור הדרום והצפון ולא לספור אותם ולכן ניתן להטיל את פתק הצבעתם ל"קדימה", שטופת אמוק מסירת שטחים תמורת כלום, בלא שישאו לכאורה בתוצאות.
אלו הם השקועים אך בעצמם, מאוויהם ועינוגיהם, תושבי "הבועה", אינם עומדים על הכשל הלוגי בהצבעתם ל"קדימה". הרי קדימה מבקשת (אם במעשה ואם במחדל) להכניס צבא איראני לאזורי הגבול , קלקיליה וטול כרם כמו גם לכלל איו"ש באמצעות תכניתה למסירת שטחים תמורת-פיסת-נייר לידי הפת"ח (אופס, החמאס. אופס, איראן). במקרה זה, במדה ויעלה זממה של ציפורה ליבני בידה, תופגזנה תל-אביב, הרצליה, כפר סבא, נתניה, בת ים, חולון ועוד, על ידי רקטות ופצצות מרגמה ללא רחם (ראה ערך חמאס והנגב המערבי). על טיסות נופש לחו"ל יכולים אנו כולנו לשכוח, שדה התעופה בן גוריון ישותק עקב מימטרי טילים. כלאמר תושבי "הבועה" יהיו הראשונים להיות בקו האש החמאסי המשופר. לפתע, יהפכו מנעמי החיים התל-אביבים, לאימת החיים בתל-אביב. העובדה כי בכך יעשה צדק פואטי עם תושבי "מדינת תל-אביב" ובדין, אינה מנחמת את חפצי החיים ביננו, באשר עמם ניפגע כולנו.
כבר נאמר כי "בגלל מסמר אבדה פרסה וגו'". הנה אנו באים, בגלל דפוסי הצבעה קלוקלים של יושבי הגטו "גדרה-חדרה" יאבד הרוכב.
נהנתנות לא קנתה לאי מי מדינה וקיום בכבוד, הכרה בקשיים והמוכנות לקראתם ואליהם אלו הם היוצרים אומה. אנו (ההם) בבועת תל-אביב היקדמנו את המוקדם מהמאוחר, הפכנו היוצרות.
בוחרי קדימה
מה חבל כי תוכניתה של ציפורה ל' מקרבת את סופו של החלום היהודי ציוני. זוהי המועמדת אשר בבירור "אינה מתאימה לשמש בתפקיד ראש הממשלה", הממלאת ראשינו בסחרירי "שלום העיוועים" כאילו והמונופול עליו קיים אך בידה.
בהתאם לתוכניתה של "הבילתי מתאימה" הזו תוקרב ישראל על מזבח ההפשרה המתוכננת, אשר יעילותה עדיין לא נוסתה, בין ממשל אובמה לעולם האיסלמיסטי וציפורה ל' תהווה עבד נירצע בידם למימוש תוכניתם זו. כלאמר לגישתה, אנו, תושבי מדינת ישראל נהפוך להיות שפני הניסיון, קרבנות של ניסוי גלובלי אשר אפשר וסביר כי לא יעלה יפה ובשלב זה או אחר יעלה על שירטון. במקרה זה צפוי כי הנזק לבאראק אובמה וממשלו יהיה למצער אבדן הסיכוי לקדנציה נשיאותית שניה אך לגבינו תהיה זו תחילת הדרך המובילה לגלות מספר שתים. ואז? מוטב כי תושבי "הבועה" יחלו (כאלגוריה), בשעורי גאוגרפיה לדורות הבאים בדבר אזור מסויים במרכז אפריקה.
כמובן, ממשל אובמה לא יציג זאת כך. ברי הוא גם כי האיחוד הארופי יחרה ויחזיק אחריו וישכנע את ציפורה ל' "המשוכנעת", כי הדבר יעשה אך לטובת ישראל וביטחונה וכי הללו יהיו ערבים לקיומה, חוסנה, עמידתה, טובתה, ועוד, ועוד. כל שעל ישראל לעשות, יאמרו הם, הוא לתרום את חלקה להפשרת סיכסוך התרבויות הגלובלי, כמה נאה. כמובן שבאם יחלו החמאס והחיזבאללה באופנסיבה הסופית שלהם כנגד ישראל, "יעמדו בדיבורם" כל אותם 'מפריחי הבטחות', יצקצקו בלשונם, ינודו בראשם ויאנחו "מה חבל שמדינת ישראל אינה קיימת יותר". אפשר וגם יקימו מכון שואה וגלעד נוסף לזכר היהודים קרבנות השלום הגלובלי שכשל עם האיסלם הקיצוני, אפילו ידליקו נרות ויזילו דימעה.
משתתממש תכניתה תלושת המציאות של ציפורה ל' בהתאם להוראות ממשל באראק אובמה, תעמוד בפני מדינת ישראל הברירה לחדול מלהתקיים או לסלק מכל עמדת הנהגה והשפעה שרלטנים כדוגמת ציפורה -ארד ואדלר ומשובטיהם. יש לתמוה מדוע לא נקדים רפואה למכה ונסלקם כבר כעת. במדה וזה לא יקרה הרי הראשונים להתחיל את "השחיה בים" לכיוון מערב (שוב, כאלגוריה) יהיו תושבי "הבועה". כמובן, איננו מכוונים לכך כי התרחיש המתואר יקרה מחר, כמו גם לא בימי חיינו. אך באם רוצים אנו לחסוך תרחיש נורא זה לנכדינו ונינינו עלינו להתעשת ומהר. כל שנעשה (או נחריב) היום, רישומו יהיה ניכר בעוד 30-50 שנים אם לחיוב ואם לשלילה. אין כאן כוונה להפחיד אי מי ביננו. יש מאידך כוונה ברורה לשרטט תרחיש אפשרי לעתידנו.
לחילופין, אנו סמוכים ובטוחים כי רבים מתושבי "הבועה" מחזיקים בדרכון זר באמתחתם וכפי שעזבו לאנחות את תושבי הצפון ועוטף עזה המהווים חגורת הגנה טיבעית בעבורם, ינטשו אלה גם הפעם (ראה ערך בורג ומשובטיו) ויהגרו לארצות הים ללא נקיפות מצפון, הלא כבר עשו זאת כעת בהתנהלותם ובהצבעתם ל"קדימה".
בוחרי "קדימה" מבטאים גישה שלילית בסיסית. לא האג'נדה והאידאולוגיה של מפלגה זו היא המביאתם להצביע עבורה, שהרי אידאולוגית "קדימה" הינה חוסר מוחלט באידאולוגיה ומשנה סדורה. ניסיונם לחסום את גוש הימין ובפרט את שנוא נפשם בנימין נתניהו הוא המריצם לקלפי. מכאן שבוחרי קדימה מיצגים את השלילי והמנוכר בציבוריות הישראלית.
מפלגת העבודה ומר"צ
חיים אורון יושב ראש מר"צ שגה באבחנתו. בניגוד לנאמר על ידו, בוחרי מר"צ (ומפלגת העבודה) לא התאבדו בעד ליבני (כפי שטען בסיום ליל הבחירות)?הם התאבדו ראש וראשון נגד בנימין נתניהו.
בוחרי השמאל ניסו לאחוז שתי ציפורים במכה אחת. מחד, הענישו את מפלגות השמאל עליהן הם נימנים על שסטו מדרכן הערכית הסוציאליסטית והתרכזו בנושאים חשובים לכשעצמם אך שוליים להווית השמאל דהיינו נושאי מדיניות, וזכויות הפלשתינים. מאידך, הרימו קולם נגד עלית הימין, נגד בנימין נתניהו בכך שנתנו קולם למפלגה שחציה לפחות הינו ימני מובהק דהיינו, מפלגת קדימה. הפירכה המוסרית והערכית בבחירתם בעבור מפלגת מושחתים ועריקים פוליטים ובלבד ששנוא נפשם יפול תחתם, נעלמה מעיניהם.
גם חברי הקיבוצים, מעוזו המסורתי של השמאל, לא טמנו ידם בצלחת. ההצבעה נגד בנימין נתניהו ולכן בעד מפלגת קדימה וגריעת קולותיהם ממפלגת העבודה תפסה גם שם תאוצה. מילא, חברי הקיבוצים בעוטף עזה שתמכו בעליצות, בהפגנות שינאה ובחדווה בגרוש גוש קטיף, בעוד שזמן קצר לאחר מכן תחת תהפוכות 'גורל הצדק הפואטי', שילמו את מחיר עיוורונם בצורת רקטות ופצצות מרגמה על ישוביהם וסאגה זו לא ניגמרה ואף לא תיגמר תוך ולאחר הרגיעה הבאה עלינו לטובה.
אך מה באשר לשאר חברי הקיבוצים אשר שינאתם לימין מבלעת עליהם את דעתם. מדוע הם שברו את גבה של מפלגת העבודה אשר קיומה תחת משטר דמוקרטי הוא הכרחי כעמוד התווך של השמאל למול ימין מתחזק. גם כאן שיחקה הסכלות והקיבעון המחשבתי תפקיד מכריע בדפוסי ההצבעה של הקיבוצניקים אשר ניראה כי אינם כה מצויים בהוויות הארץ והעולם. הרי במו ידיהם מנסרים הם את הענף עליו הם יושבים. הינם מפוררים את גרעין השמאל הקשה, האוטנטי, האמיתי המצוי עדיין אי פה אי שם בקיבוצים. הצבעה לקדימה הכוללת בתוכה כמחצית תומכי גישת הימין מטילה מכה אנושה נוספת על שקיעת השמאל הישראלי ואפשר ומונעת שיקומו העתידי.
השמאל הישראלי לא הישכיל להבין כי חלפו עברו ימי אוסלו העליזים. עברנו אותם, עברנו את פינוי לבנון הנחוץ אך הכאוטי, עברנו אינתיפדה רצחנית ועברנו את פינוי גוש קטיף האסוני למדינת ישראל. גם מלחמת לבנון השניה אשר באה בעקבות אותו פינוי לבנון כאוטי, פקחה עינים רבות בציבור. כאשר פימפם השמאל הישראלי את המנטרה האווילית "די לכיבוש" הוא לא היציע מזור לתופעות כמו חיזבאללה וחמאס אשר הציבור מצידו הבין היטב כי יבואו במקום "הכיבוש". וכך דחק עצמו השמאל לנישה בילתי אפשרית אשר בה מציע הוא לציבור ולמדינת ישראל להתאבד, חד וחלק. ובכן הציבור חפץ החיים אינו מוכן לקנות עיוות אידאולוגוי שכזה.
הציבור הנאור, הפיקח ותאב החיים היפנים את האנטיטזה בגישתו הדו-פרצופית של השמאל לציונות. מחד, פעולתו ההיסטורית של השמאל ביישוב ארץ ישראל אינה ניתנת להכחשה. מאידך שינאת השמאל הציוני ההיסטורי לציונים האמיתיים בימינו, אלו המתישבים בשטחי איו"ש יצרה דיסוננס בילתי ניתן לגישור בין רצונות ופעולות השמאל. במדה והשמאל היה דבק בדרכו כי בבוא היום, לכשיבשילו התנאים, יתכנסו ישובינו באיו"ש בגושי התישבות, אך עד אז יחבקו ויאמצו אל ליבם את המתישבים כבשר מבשרם, כחלק אינטגרלי וחשוב לעם היהודי, קרוב לוודאי כי היו ניתפשים כישרי דרך וחזון וראויים לעם ישראל. גם כאן, השינאה ללא מצרים לימין ולמתישבים היא שהיוותה עקב אכילס בנפילתו החופשית של השמאל, ובדין.
השמאל איבד דרכו בכל הנוגע לדרכו הסוציאליסטית מקדמת דנא. אנשיו הפכו לחברי אליטות שבעות, מדושנות, עשירות אשר לא הישכילו להבין ולחוש את דחקם של כמליון עניים וקשי יום במדינת ישראל. יותר משפגע הימין בסקטור הציבורי החלש, פגע בהם שלטון השמאל והאידאולוגיה הסוציאליסטית המנופצת, המזגזגת, הבילתי אמינה בה מחזיק הוא כיום. את החשבון היגיש הציבור לשמאל לפרעון ביום הבוחר.
ההצבעה המגדרית
המסע של ציפורה ל' לשכנע נשים מהססות להצביע עבורה אך משום היותה אישה אפשר ויתברר כניצחון פירוס לכלל ציבור הנשים במדינת ישראל. דפוסי הצבעה מגדרית זו מסיטים את השגי הנשים בדורות האחרונים צעדים רבים אחורה. מפלגות מר"צ והעבודה, כמו כלל השמאל הישראלי, ניזוקו קשות בבחירות אלו עקב עריקת נשים מהם על מנת לחזק את ציפורה ל' ומפלגתה "קדימה" כנגד "הגבר", המועמד בנימין נתניהו.
כבר בבחירות הבאות אפשר ומועמדתה של אישה למשרת ראש הממשלה תעמוד בסימן שאלה. הבוחרים יהססו להציב כמועמדת אישה שתיזכה בקולות הנשים אך משום היותה אישה ולא בזכות כישוריה, אפילו וכשירה היא להתמודדות. החשש לקיום ישראל עקב דפוס ההצבעה המגדרי יפגע אנושות במעמד האשה במדינת ישראל.
חמור מכך, דפוס ההצבעה של 'אישה עבור אישה בשל היותה אישה' אפשר ומרמז על הטיה כזו גם בנושאים אחרים. לדוגמא, הכיצד ניבטח בשופטת אישה שתישפוט משפט צדק בין גברים לנשים? הכיצד ניבטח בעובדת סוציאלית שתהיה הוגנת עקב סיכסוך גרושין ומשמורת על הילדים? וניתן להפליג בכך עוד ועוד. ניתן לאמר בוודאות כי ציפורה ל' ניזקה את ציבור הנשים והטילה אותו והשגיו שנים לאחור.
אדרבה ואדרבה לוואי וחשוב מאין כמוהו כי תיכנסנה נשים נוספות לעיסוק בפוליטיקה הישראלית אך אילו חייבות להיות ראויות לתפקידן כמשרתות ציבור ולא כקרדום לחפור בו לקידום בילבדי של עניניהן המגדריים. קצנו בפוליטיקאים המחפשים לעצמם מקום תעסוקה תוך קידום מאוויהם האישיים, הסקטוריאלים והמגדריים בלבד, הן גברים והן נשים. עלינו לרענן את השורות במשרתי כלל הציבור לאמיתם.
הנה זה יצא המרצע מן השק. אחת-עשר איגוני נשים פנו היום לחיים אורון (ג'ומס) בדרישה לפנות מקומו בראשות מר"צ בעבור ח"כ גלאון, אשר אינה ניכללת בין הזכאים מטעם מר"צ לישיבה בכנסת החדשה, בטענה כי הינה פעילה פמיניסטית ידועה ועמלה ללא לאות בעבור ציבור הנשים. דרישה זו הינה הזויה ועלבון לאינטיליגנציה. ח"כ גלאון ניבחרה לדאוג לרווחתו של כלל הציבור, גברים כנשים כאחד, לכלל עם ישראל, והדרישה המגדרית הלזו הינה מעליבה ומבזה את כנסת ישראל. אפשר ולא ביכדי חוברת נושאת דגל המגזר (גלאון) לנושאי דגל המגדר (ח"כי הערבים) בבחינת הלך הזרזיר אצל העורב, או אם תרצו, מצא מין את מינו.
מפלגת "ישראל ביתנו"
הפחד והשינאה שזורים האחד בשני. השינאה הינה ניגזרת של הפחד ומהווה את צורתו הממוקדת יותר. באם פחד הינו תכונה ערטילאית כתוצאה מאיום כלשהו, הרי השנאה הינה ממוקדת באובייקט ברור לחלוטין, בסיבות לאיום. בן אנוש שאינו מפחד מאלו הקמים להורגו אינו בן אנוש, זוהי תכונה טיבעית, חייתית, אשר ירשנו אותה מאבותינו מקדמת דנא כפופי הגב ושעירי הגוף. כך, אנו היננו בן אנוש העונים לציווי התורשתי הטבוע בנו, על מעלותיו ומגרעותיו.
מאידך, התגברות ההגיון הצרוף, על רגשי השינאה עקב היותנו בעלי "מותר האדם מהבהמה" והפנייתם לערוצים מתונים, מאוזנים ופרקטים יותר גם היא מסממני ההיכר של בן אנוש. במה הדברים אמורים? בדפוס ההצבעה למפלגת "ישראל ביתנו". דומה כי השנאה לערביי ישראל כמו גם אירגוני הטרור, הניתפסים בצדק רב כזוממים להשמידנו, היוותה את דפוס ההצבעה עבור מפלגה זו. אין עוררין כיום בקרב מרבית הציבור היהודי כי ערביי ישראל הירוויחו את רגשי הפחד והשינאה כנגדם ביושר. קשה להאשים בוחרים המטים אוזן לתכונותיהם הקמאיות ביותר ומצביעים למפלגה החורטת על דיגלה את "הפיתרון" לבעית ערביי ישראל, תוך שמלבה את אש השינאה הניסמכת על תחושות הפחד בלב ציבורים רחבים בישראל וזאת על מנת לקנות קולותיהם.
קשה שלא להבין את דפוסי ההצבעה של תומכי "ישראל ביתנו", חלקים נירחבים יותר ויותר במגזר הערבי בחרו בקו אנטי יהודי, תומך אויבי ישראל והציבור חפץ החיים מתגונן. 'ערביי-האיסלם' הינם ייחודים בהתנהלותם. ניתן לראות זאת בכל מדינה בה יושבים הם מסביב לגלוב. הם מתקשים להשתלב בבתרבויות אחרות ובמירב המיקרים חותרים במרמה וכחש תחת אושיות הווית מארחיהם. האם יש לתלות התנהלות זאת בטבע הערבי (ללא שמץ גזענות כאן) או בטבע דת האיסלם עדיין אינו נהיר דיו. מאידך, במירב המיקרים, אין 'ערבים-נוצרים' לדוגמא עונים על דפוסי ההתנהגות של ערבים איסלמים, הנותן רגלים לסברה כי הבעיה נעוצה בדת האיסלם עצמה.
בוחרי הליכוד
אלו הם הבוחרים אשר ברובם בחרו אידאולוגיה נטו?קיומו של עם ישראל כלאום יהודי בארצו ישראל. בוחרים אלו אמנם בחרו גם בדמות הייצוגית של מפלגת הליכוד הלא הוא בנימין נתניהו אך יש לזכור כי עם השנים הועם זוהרו של זה, רבות "תודות" להתקפות הפרועות ומסעי הדמוניזציה הבילתי נילאים של "הכלבים השוטים של הדמוקרטיה" הלא הוא אספסוף המדיה.
ניתן לשייך את רובם של בוחרי הליכוד המתון כיום לשמאל האוטנטי של ימים עברו. קיימת זהות רבה בין אידאולוגית השמאל מראשית ימי הקמת המדינה, לימין המתון כיום. השמאל התפלג לשלוש מחנות עיקריים. 1 . השמאל המיליטנטי והפשיסטי, 2 . השמאל המתון עד קיצוני , 3 . והשמאל האוטנטי החש זהות גדולה יותר עם הימין המתון. תנועות השמאל האוטנטי והימין המתון המזהות עצמן כיהודיות (לא רק כדת אלא אף כתרבות), ציוניות ודמוקרטיות הן המדברות לליבו של הציבור הישראלי בעוד שמחנות השמאל הקיצוני והמיליטנטי הפכו לנילעגות, מחריבות ישראל מבית ובזויות לכן בראיית כלל הציבור. אותם אלו אשר מדינת ישראל וקיומה יקרים לליבם התיצבו בגאון, אפשר אף בהתרסה, בצד המחנה היהודי, הציוני, הדמוקרטי והלאומי, זהו מחנה הימין המתון כיום.
בוחרי הימין אינם ניבדלים מכלל עם ישראל הרודף ושואף לשלום. אין אפשרות לבדל את 'השלום' מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ל'שלום' של מצביעי הימין, כולנו שואפי שלום. אנו ניבדלים האחד מהשני בדרך המועדפת עלינו להשיגו. מצביעי השמאל שואפים לשלום כעת גם אם יבוא על חשבון הדורות הבאים. לגבי דידם חיי הרגע הם הנחשקים ולעזאזל עם עתידה של מדינת ישראל. ואילו בוחרי הימין מוכנים לחוות קשיים עכשוים ובילבד שיובטח עתיד בניהם נכדיהם וניניהם גם כן. בוחרי השמאל "עייפו מלנצח" במלחמת הקיום הלאומית ואילו בוחרי הימין רעננים ונחושים לנצח ולהבטיח את שרידות עם ישראל במולדתו.
האם עלינו "להחליף את העם"? כמובן שלא, רובו של העם טוב, נאמן, חרוץ ובעל ערכים. עלינו לחנך, באופן דמוקרטי אותם אלו שאינם תואמי קריטריונים חיוביים לעם העומד על נפשו והמתאפיינים בהתנהלותם להחריב את הבית על ראש כולנו. עלינו להפנים כי "קורבנות השלום" אינם אלו הנופלים למען שלום הזוי אלא אלו הנופלים למען קיום העם בכבוד. אכן, יהיה "טוב לחיות בעד ארצנו" לעת אשר יגור זאב עם כבש, אך אין סיכוי לכך ושאיפה זו לא תיתממש לפני מלאנו את הציווי "טוב למות בעד ארצנו" ולא לפני שהוסרו מרבית האיומים על קיומנו. להוותנו עדיין לא היגענו לימים אלו.
טועה מי שחושב כי העם נטה כה חדות ימינה בבוקר בחירות בהיר אחד, ולא היא. מזה שנים מספר, כאשר ההוכחות המדממות מוטלות לפנינו, שהעם היפנים לבסוף כי דרכו של השמאל הובילה את ישראל לאסון קיומי והצבעתו לכאורה בחדות ימינה מבטאת את אי הנחת הבסיסי מכך. ההצבעה ימינה הינה הצבעת מחאה יותר מאשר שינוי דעות קיצוני. הציבור היצביע נגד מה שניראה לו כי יהודים, ישראלים (לכאורה) עמלים ללא לאות בשם אינטרסים זרים להחריב את מדינת ישראל מבפנים בעוד "מנהיגינו" עומדים מנגד ומחשים.
הציבור בישראל אמר את דברו. יתגלגלו הדברים לאן שיתגלגלו וירכיב את הממשלה הבאה מי שירכיב, ציבור נחרץ ונחוש, בעל רוב ללא עוררין כפי שהפך להיות גוש מצביעי מפלגות הימין, לא יסכים יותר להיות מסולק לצדדים בידי אליטות מתנשאות. העם בישראל החליט 'קבל קלפי ועדה' כי דרך השמאל פסולה בעיניו והינו רוצה מעתה והלאה בדרך הימין השפוי. מי שינסה לסתור רצון זה יסולק מהדרך בכל אמצעי חוקי ודמוקרטי שבנימצא וזאת עד הבחירות הבאות.
במשטרנו הדמוקרטי פלורליזם-הדעות הינו יסוד מוסד של הוויתנו. דעות מנוגדות הינן הכרח בהפרייתו של השיח הדמוקרטי ובמדה ויחסר הרי נידבך חשוב נישמט מעמנו. מכאן שעלינו להיות קנאים לזכותו החופשית של כל פרט להביע דעתו בכל תנאי ומצב. למעט, כאשר הפרט או קבוצת אנשים משתמשות בדמוקרטיה שלנו על מנת להחריבנו מבפנים.
לישראל דרושה ממשלה יציבה אשר תוציא את ימיה כחוק, למצער מדי ארבע שנים. אמצעי התקשורת האלקטרונים של ימינו מאפשרים גם לפרטים בעם, אשר יציבות הממשלה ודרכה הערכית חשובה להם, להפעיל לחץ ציבורי על מפלגות קואליציה סוררות ולהחזירן לתלם. על מנת שהדמוקרטיה הישראלית תפעל, על הרוב הדומם לאמר את דברו אם באמצעות מאמרי דעה, מסרונים, תגובונים, מצגות, סרטונים וכדומה. הבמה היא לרשותנו, הבה וננצלה עד תום. "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" מהדגם הישן, הרקוב והקלוקל הפכו זה מכבר ל"כלבים השוטים של הדמוקרטיה", כעת אנו, הציבור על פרטיו, לנו הכח לשנות, אנו היננו "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" החדשים, אנו היננו "המדיה" של העתיד. הבה ונתריע, הבה נרים קולנו, כי הזעקה היא הדמוקרטיה.
ככל שממשלה בראשות הליכוד חיונית כעת למען שלמות העם והלאום, עלינו להפנים כי שילטון דמוקרטי נאות חייב בחילופי שילטון ובהתאמה, גם שילטון הליכוד שיבוא עלינו בשעה טובה, ראוי, לטובתנו כולנו, להיות מוחלף בשלטון אחר בעתיד, בתוך הזמן הקצוב בחוק.
אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
