נסטה בוב מארלי- שליח של אהבה 

בשנת 1945 נולד נסטה, תינוק שנולד מראש לעולם חסר סיכויי לנסטה הצעיר לא היה נראה שיש תקווה כל כך טוב בעולם הזה בן תערובת לאבא בריטי לבן ( חלק טוענים גם יהודי) לאמא ג'מאיקנית שחורה במדינה שהעבדות עדיין הייתה בקרבה, ננטש ע"י אביו כמעט מיד אחרי לידתו . בילדתו סבל קשות מהערות גזעניות ולמרות היותו נמוך וקטן יחסית, הוא פיתח לעצמו הגנה מתמדת ולא מעט פעמים היה נדרש להשתמש באלימות בכדי לשרוד בגאמייקה רווית האלימות, רק בשמו של נסטה הסתתר רמז לבאות, נסטה פירושו שליח ואכן ברבות הימים היה נסטה רוברט מארלי כנגד כל הסיכויים שליח של אהבה ושלום.

שמו המקורי של נסטה רוברט מארלי שונה על ידי פקיד ההגירה בארה"ב אליה הגיע עם אמו בהיותו בן 5 מכיוון ששמו נחשב בבלילון( העולם הקפיטלסטי) לשם של ילדה, מאז ועד היום כולנו מכיר אותו כבוב מארלי. בוב מארלי אגדה שצמחה מתוך סמטאות קיגסטון האלימות , אחת הדמויות המרתקות ביותר שחיו ב120 אגדה מהלכת שעד היום פותחת כל לב וכל נשמה, נסטה שליח האהבה ולוחם החופש. אדם שהאמין בדרכו בכל מחיר עד הרגע האחרון, אדם שהעביר את הרעל והאלימות בחייו טרנספורמציה למסר של שלום ואהבה. :"ונתתי להם לב אחד, ודרך אחד, ליראה אותי, כל-הימים--לטוב להם, ולבניהם אחריהם". על בסיס המשפט הזה הלקוח מתוך ספר ירמיהו) נולד השיר One love והוא למעשה אחד השירים שמבטאים בצורה הטובה ביותר את משנתו של נסטה בוב מארלי.

נאמן לאמת

בוב מאלי לא הפסיק לומר את האמת שלו גם שרוחות אלימות נשבו בג'מייקה ב1976 היריבות בין האזרחים הייתה בשיאה ומלחמת אזרחים איימה לפרוץ במדינה המשיך להפיץ מסר של אהבה ושלום גם שהמחיר שנגבה ממנו היה כבד. ב1976 כאשר היה אמור להופיע כתומך של מייקל מאנלי נשיא ג'מייקה דה-אז פרצו אלמונים לחדר ויירו בחזהו באשתו ריטה מארלי ובמנהלו האישי, מישהו רצה להשתיק את הראסטה ( שנחשב למעמד נחות עד פרסומו) את המסרים האנטי קפיטליסטים ואת המסר לשלום ואהבה. יומיים אחרי שנורה עלה על הבמה בקיגסטון שחלק מגופו חבוש, המשיך לשיר כנגד אלימות ולהפיץ מסר של אהבה ונשאר נאמן לדרכו ולמטרתו על אף הסכנה הכרוכה בכך. לפני ההופעה עיתונאים ואנשים רבים התעניינו לשלומו של בוב ותהו מדוע האיש הזה עומד להופיע כאשר הוא פצוע מיריות הוא ענה" האנשים, אלו שמנסים להפוך את העולם הזה לרע יותר ... לא לוקחים היום חופש, איך אני אוכל? האירו את החושך."

כוחו המנטלי ואמנותו החזקה לא נשברו גם כאשר הוגלה בוב לאנגליה ל 18 חודשים, כשחזר לג'מייקה , חזר כגיבור לאומי היישר למופע one love מופע ענק שמטרתו הייתה לגשר בין כל הצדדים הפוליטיים בג'מייקה ששיאו היה כשני יריבים פוליטיים מרים עלו על הבמה ושילבו ידיים, בוב מארלי עשה היסטוריה , מאוחר יותר קיבל על פועלו למען השלום את מדליית השלום של האו"ם.

באבילון – התרבות הקפטליסטית.

 באבילון היא התרבות הקפטליסטית המערבית, אחד הקונפליקטים הקשים שליוו את מארלי בימי חייו הוא ההטפה נגד החיים בבילון לבין התפרנסותו ועושרו שהגיע בזכות הקפיטליזם. למרות הצלחתו המסחררת שהביאה המוזיקה שלו החליט בוב ממארלי לחזור ולחיות בסמטאות של קיגסטון בתוך הלכלוך הצפיפות האלימות הוא שר ניגן וחי ותמך במאות משפחות עניות מהכספים שזרמו מבבילון. כוחה של המוזיקה שלו רק הלך והתעצם ומאבקו בבאבילון ובאלימות נתמך בכוחה של הרוח והאמונה. בוב מארלי חי חיים מלאים בניגודים חי במקום אלים והפיץ מסר של אהבה, נשאר נשוי לריטה מארלי והביא עוד ילדים מנשים אחרות יצא נגד הקפיטליזם ובכסף שבא ממנו האכיל עשרות משפחות עניות בקיגסטון. מארלי קורץ מחומר אחר לחלוטין, אפשר להסכים עם דרכו אפשר גם שלא אך על דבר אחד אי אפשר להתווכח, בוב מארלי הוא היה איש אותנטי ונאמן לדרכו ,מלא חמלה ואהבה למקום ממנו הוא צמח, מלא באמונה על היכולת לשנות ולהביא שלום ואהבה ובשבילי זה איש רוח אמיתי. האמונה הבלתי מעורערת של בוב בג'ה והאמונה הראסטפארית שאסור להכניס חומרים כימיים לגוף הם אלו שבסופו של דבר הובילו אל מותו. שבוב חלה בסרטן סירב לקבל טיפול רפואי ואנחנו בשנת 1981 נפרדנו מאחת הדמויות המדהימות שבכוח האמונה שלו והמוזיקה בעלת המסרים הפשוטים פותחת כל לב ונשמה בעולם. מארלי השאיר אחריו מורשת שקשה להתעלם ממנה מי ששר מהלב חדר לכל לב בכל מקום, קרנות התומכות בעניים בגאמיקה ובאתיופיה ,מוזיקה שלעולם תחייה ו11 ילדים שחיים ונושמים מוזיקה. בכל שנה חוגגים בחודש פברואר בכל העולם את יומהולדתו , מאוסטרליה אפריקה ואירופה, אין עוד מוזיקאי שחגיגות יומההולדת שלו נחגגות בכזה היקף גם כאן אצלנו נחגוג ב2 הופעות ברוח קיגסטון בסמטאות העיר ת"א.