על רמפה והר אפר 

אבן הוא גוף מוצק דומם ומשעמם. לפעמים לאבנים יש משמעות, עומק וזיכרון. לעיתים יש באבן קדושה, -הוד ותפארת. יש... ויש... אבנים שבעומדך עליהם או לידם אופפת אותך התרגשות, כעס, מחשבות ותחושות של רגש שרק מגע בלתי אמצעי יכול לחולל בך.
ארבע פעמים עמדתי על הרמפה שבמחנה ההשמדה באושוויץ - בירקנאו, מקום שהוקם אך ורק כדי להרוג, לרצוח ולשרוף יהודים, יהודים מכל אירופה, שהגיעו למחנה נוראי זה- דרך רשת מסילות רכבת, שהוקמה מכל הארצות כדי להוביל יהודים ולהשמידם.
על הרמפה בבירקנאו עמד לו בנחת ובשקט בהופעה נאה, מכובדת ומגוהצת, מנגלה ימח שמו. הרופא, האקדמאי, המשכיל מנגלה זקוף הקומה מתגלה כאדם רשע, אכזרי ללא רגשי חמלה, עומד הוא ברוגע ומניף אצבעותיו, המה אצבעות אלה מכוונות את תנועתם של היורדים מ"הרכבות", מי לעבודה ומי למיתה, לשריפה, להרג, הכל באופן מיידי.
ואני עומד על הרמפה באותו מקום שם עמד מנגלה ומנוף אצבע מאשימה כנגד מנגלה הנבל, האצבע המונפת כלפי רוצח נוראי זה מלווה בתחושות פנימיות של נקמה... אתה מנגלה שרצית להשמיד את כל העם היהודי, הצלחת רק בחלקו. חיסלת שליש מבני עמנו. אך אתה ומנהיגך היטלר המטורף נעלמתם מאיתנו, אנו ממשיכיהם של העם היהודי אותם שלחת באצבעותיך למשרפות קיימים, חיים, נושמים וזקופי קומה.
בעמידתי האיתנה והזקופה הפגנתי אמונה בבורא עולם, בעמנו ובעצמני- תמיד דיברתי אל עצמי, לא... לא... לא... הצלחת במשימתך. קם לו העם היהודי והקים מדינה ליהודים. 20% מהעם היהודי זכה לפרסי נובל, הקימונו במדינתנו מערכת חינוכית איתנה.
מפעלי תעשיה ומדע לתפארת והמון המון לומדי תורה כפי שמעולם לא היו כמויות אנושיות כאלה. אנו העם היהודי ממשיכים ביתר שאת ובעוצמה רבה ללמוד דף יומי בכל מקום ובכל אתר בארץ ובעולם.
אתה מנגלה וחבריך הנאצים הארורים מונחים לכם מתחת לאדמה ואנו ניצולי השואה הנוראה טיפחנו וגידלנו דורות של משכילים, מדענים ולומדי תורה.
ארבע פעמים עמדתי על הרמפה באושוויץ- בירקנאו, בפעם הראשונה, כולי התרגשות ורעידה, בפעמים הבאות הגעתי עם חליפה ועניבה כדי שממעמקי האדמה יידע מנגלה כי הוא ורעיו הרעים לא הצליחו במשימתם להשמדת העם היהודי.
כן... מנגלה ומרעיו חיסלו והשמידו את מירב משפחתי, מעולם לא הכרתי את סבא וסבתא. בהיותי צעיר לימים, ביקש המורה בבית הספר שלנו שכל אחד יספר על סבא וסבתא- ואנוכי הערתי מידית כי לא לכולם היו סבא וסבתא... המורה שתק ועבר למשימה הבאה.
אך כדאי שהוא מנגלה וכל העם הגרמני יידעו כי למרות השמדתם של רוב משפחתי, גדלתי וטיפחתי משפחה במדינת ישראל לתפארת. בן 17 כבר הייתי צנחן, ובכל צניחה מ- 22 הצניחות שלי חשבתי עליך מנגלה- הרשע, אני כאן ואתה מתחת לאדמה, למרות רשעותך- גדלנו כאן במדינת ישראל בהצלחה ובזקיפות קומה. כך חשתי בעת נישואי שכאמור סבים וסבתות לא היו נוכחים בחתונה בגללך מנגלה הנוראי.
בעת לידתם של חמשת ילדי ונכדי הרבים אני חש באמונה הגדולה שבי בתורת ישראל בארץ ישראל ובעם ישראל, חינכתי אותם את הילדים, המורים, המנהלים והמפקחים שעליהם הייתי ממונה כמפקח במשרד החינוך למצוינות ולהצלחה בכל מעשינו, משימה נכונה וחכמה אך בעלת משמעות עמוקה לאור ההיסטוריה שלפני עשרות שנים בלבד.

העולם כולו לא התנגד ואף תמך ואיפשר בניית פסי רכבת מכל אירופה לבירקנאו- כולם ידעו מדוע נבנים המסילות, כולם ידעו היטב כי היהודים נשלחים ממקום מגוריהם, נוטשים בתיהם, עולים על הרכבות כדי לנוע לכיוון המשרפות. והם... הם... כולם... שתקו. פעמים רבות כתבתי על כך- שעל בניית בניית המחנות והמשרפות ידעו כולם,אף על השואה הנוראה, ידעו על מטרתם ויעדם של מסילות הברזל, ידעו היטב מטרת מחנות ההשמדה- ומעולם לא הטילו פצצה אחת להרוס המסילות, כדי למנוע ההשמדה.

הר האפר המרגש והמרטיט שבמחנה מיידנק, גורם חיל ורעדה- לכל מבקר.
שם רצחו גם רבים רבים מהיהודים ולאחר שרפתם פיזרו אפרם מסביב למחנה, הקרקע שבמחנה הייתה זרועה כולה באפר של בני אדם, של גוויות.
השדות שמסביב למיידנק- פוריים "בזכות" אפרם של היהודים הפזורים בכל השטח. קראנו בספרים כי הציפורים עדיין אוספות מזונם בהר האפר ומסביבו. כך כתוב בספרים- אך אנו בביקורנו ראינו מחזה מחריד זח במו עיננו. ביקרנו גם בחדרי ה"טושים" וראינו ערימות ערמות של הרעל ההרסני שהוחדר למשרפות.
כמה וכמה מפעלים עבדו ללא לאות כדי לייצר רעל זה ואף אחד באף מקום באירופה לא הזילו דמעה ולא צעקו.
ההליכה של הנוער היהודי מארצנו שלנו ומארצות תבל על הר האפר במידנק ועל הרמפה בבירקנאו גורמים לכולם עצב ומחשבות למה? מדוע? מנין נובע הרשע? מדוע הורגים, רוצחים, מקימים מחנות השמדה ומשרפות כדי להרוג ולהשמיד אנשים חפים מכל פשע. מהיכן צומחת לה רשעותם ואכזריותם של אנשים , לה שותפים הנאצים הארורים, אך כל העם הגרמני- שהיה שותף למלחמה ולאחרים המשכילים האקדמיים ששתקו.
שתיקה רועמת שאפיינה כאמור את כל ארצות העולם ואת הדתות האחרות.
הוותיקן והאפיפיור העומד בראשו מעולם לא השמיע קולו על הרג אנשים חפים מכל פשע ובהם כמיליון וחצי ילדים.
הכל קרה רק לפני שישים שנה. עלינו ההורים והמורים ללמד כל הזמן פרק חשוב זה בהיסטוריה של העולם, לחנך את ילדינו- להיות הטובים ביותר כיעד לאומי ומאידך כתשובה הולמת לאלה שרצו בעבר ושרוצים עדיין להשמידנו. לא די להתמקד בזיכרון השואה- רק יום בשנה ביום השואה. צריך למצוא כל נתיב כדי ליצור תזכורות מדי פעם, לאחר כל קטע דידקטי מגוון ומרתק כדי לקרב הנוער והמבוגרים ללמוד פרק חשוב בהיסטוריה הקרובה מאוד של העם היהודי.
אם נבין כולנו כי העולם שמסביבנו יכול ומסוגל להיות כל כך אכזרי נטמיע בתוכנו יותר את האמונה בעצמנו כדי להיות הטובים ביותר.




בכל השתלמות, בכל הקורסים בהם מפתחים אנשים במגוון התחומים צריך לשלב הרצאות וסדנאות על "השואה" הנוראה, צריכים כולנו להטמיע בתוכנו כי קידומנו והתפתחותנו בכל נושא ובכל רעיון חייבים להיות משולבים עם ההיסטוריה של העם היהודי, חובה ללמוד כי אנו כאן במדינתנו בגלל תורת ישראל הנצחית שניתנה לנו- בהר סיני ובה "ההבטחה" על זכותנו על הארץ וחובה להזכיר כל הזמן כי היהודים היו מאז ומתמיד- המצוינים- כדאי ללמוד מהו סוד המוח היהודי, וחובה... חובה עלינו ללמוד בכל אירוע ובכל לימוד על הרעיון המפלצתי של הנאצים להשמיד את העם היהודי, ועל הסיבה הנוספת מדוע... מדוע להיות הטובים ביותר- המצוינים.