כיצד לריב נכון 

כל בני האדם רבים. החל בילדים , מתבגרים, אחים, בני משפחה וכלה בזוגות.
ריב הינו דבר טבעי , כי לעולם לא יהיה מצב ששני בני הזוג תמיד יסכימו על כל דבר, שהרי אם זה היה כך, אחד מהם היה מיותר.
יחד עם זאת במאמרי אציע שיטה כיצד להתווכח נכון, כדי שבני זוג לא יגיעו לריב כה גדול עד שייווצר קצר כה עמוק בתקשורת , שאני קוראת לו "שברו את הכלים ולא משחקים" בו הם לא מדברים כלל במשך שבועות.
ישנם כללים כדי שריב לא יהפוך ל"ברוגז" ארוך, שלא מתקשרים אחריו ואז הוא מעיב , מעכיר אווירה ופוגע בקשר הזוגי.
אם יודעים כיצד לריב ריב בריא ונכון , להתנצל, לבקש סליחה ולהתפייס אחריו, אז גם הקשר מתחזק בעקבותיו.
אז מהם הכללים של ריב נכון?
ריב בעצם נוצר כשיש ויכוח על נושא שאינו מוסכם על אחד או שני בני הזוג ובמקום לשוחח עליו, באמצעי תקשורת מקובלים, זה הופך לריב. ויכוח זה דבר חיובי ובריא, בה כל אחד מציג את מחשבותיו, תפיסותיו, אמונותיו ודרך עולמו. בויכוח גם עולים מדי פעם טוני הדיבור.
אז אם כן, מה מאפיין מריבה או ריב?
בריב, יוצאים שני בני הזוג כעוסים, פגועים, לעיתים אף נעלבים, מבלי שהשיגו את מבוקשם, מצב בו ישנה משוואה לא טובה של מפסיד- מפסידה.
ובכל זאת, כיצד מתווכחים נכון כך שבסיום התהליך הנקרא ריב , תיווצר סיטואציה של משוואה טובה של מצב בו יש מנצח- מנצחת?
אז בבקשה אפסנו את כפפות האגרוף בבוידעם, ובואו לזירה על מנת ללמוד כיצד עושים זאת נכון:

- ידעו את בן זוגכם כי אתם רוצים לשוחח עימו על נושא כלשהו שאינכם מסופקים בו.
בדרך כלל הנושא עליו רבים הוא כאשר אחד מצרכי בני הזוג אינו ממומש ובא לידי ביטוי
בזוגיות או ערך החשוב מאוד לאחד מבני הזוג ואינו מכובד במסגרת הזוגית שיצרתם ודבר זה
יוצר כעס , אכזבה ותסכול. הכינו את בן זוגכם שאתם מעוניינים לשוחח עימו על
כך.
אם תנסו להיזכר במריבה אחרונה או כל אחת מה מהמריבות שלכם עם בני הזוג שלכם,
תיראו כי הריב נולד מצורך כלשהו שאינו בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם או ערך כלשהו
שחשוב לכם מאוד ולא כובד.
- כדאי לערוך את נושא השיחה במקום ציבורי- בית קפה, מסעדה או סתם בגינה הציבורית, כי המקום השונה מאפשר שינוי אווירה , ומשתדלים יותר לדבר בטון נמוך ולא להרים את הקול , מחשש לא לפגוע בנוכחים האחרים במקום ( ומה לגבי לא לפגוע ברגשות הבן/בת זוג?.. אה, זה נסבל...)
- הקציבו זמן מוגבל לנושא הויכוח, אין טעם להכביר ביותר מדי מילים באותו נושא. נושא אמור להיות נדון בין חצי שעה , שזה הזמן המומלץ, עד לארבעים וחמש דקות מקסימום. מעבר לכך, אם לא סיימתם ללבן את הבעיה , תאמו כי תשוחחו על כך שוב. אין טעם להתווכח שלוש שעות, כי אז זה כמו גלגל ששוקע בחול וממשיכים ללחוץ על דוושת הגאז. חישבו בצוותא כיצד גורמים לזוגיות שלכם להמשיך הלאה ולא להתחפר בחול עוד ועוד.
- דברו בלשון " אני" . זה נקרא " מסר האני" ,
כי כשאתם משתמשים בלשון " את/ה" זה לשון האשמה והתקפה ואז אתם משיגים את התוצאה ההפוכה: בן זוגכם נאטם, כי הוא נכנס למגננה מפני התקפה. שאתם מנסחים את המסר בלשון
" אני", בן זוגכם ירצה להקשיב לכם, כי זה מעיד על עולמכם. כלומר השתמשו במשפטים המתחילים ב : "אני חושב ש... " , "נפגעתי מאוד כש... ", " אני מרגיש ש...."
- דברו ספציפית על נושא הויכוח הרלוונטי ללא לשון הכללה-
הכוונה שכדי ליצור זוגיות טובה צריך זיכרון חלש או שכחה טובה:
יש נטייה לבני הזוג להתייחס לא רק למקרה הספציפי הנתון עליו מתווכחים בהווה, אלא להיזכר בכל אירועי העבר ולתרגם אותם ללשון הכללה ( כנראה הייתם תלמידים מצטיינים בשעורי היסטוריה והיטבתם לשנן תאריכים) :
" תמיד אתה...." או " כל הזמן אתה.... ויש גם את הדוגמא הזו: " גם בפעמים הקודמות עשית אותו דבר, כמו באותו ערב במסיבה אצל... וגם בארוחת חג לפני שנתיים אצל הוריך התנהגת..."
דברו בלשון הווה, בזמן נתון, על אירוע ספציפי אחרון,
למשל: " נפגעתי מאוד שהתעלמת מבקשתי בנוגע ל..."
סיימתם מזמן את הבגרות בהיסטוריה, אין צורך לרשום ולתארך כל אירוע בה בן זוגכם אכזב אתכם. תנו לו הזדמנות להשתנות.
- לא להדביק תוויות שליליות לבן זוג-
אם אתם מקבעים את התנהגותו של בן זוגכם על ידי מתן הגדרה הדבקת תווית כלשהי
כ" שקרן", " לא מתחשב", " נצלן" ועוד כהנה וכהנה תוויות שליליות, ואתם מחפשים כל התנהגות שתצדיק ותמחיש את התווית הזו שהדבקתם לו, הרי שאתם מחזקים בדבריכם והאשמותיכם את התדמית הזו בכל פעם מחדש, אז מדוע שבן זוגכם ירצה להשתנות?.
חזקו התנהגות חיובית, הדביקו לו תוויות חיוביות כאוהב, מפנק, עוזר, מתחשב. זה ייתן לו מוטיבציה להצדיק את התדמית החיובית שבניתם לו.
- לא לערב ולהכניס את ההורים לנושא המריבה-
פעמים רבות , ללא שום קשר וללא הצדקה, בלהט המריבה, ישנה נטייה להכניס את ההורים של בן הזוג ל " חגיגת המריבה". הימנעו מזאת. למרות שישנה אמרה "אם אתה רוצה לדעת כיצד תיראה בת הזוג בעוד מספר שנים, הסתכל על אימה", אין צורך להשוות את בן הזוג שלכם להוריו, כמו במשפט : " אתה בדיוק כמו אבא שלך, גם הוא מזלזל באמא שלך ולא שם עליה קצוץ.."
אין צורך להשתמש באמירות מן הסוגים הללו, אלא אם כן אתם רוצים ליצור זוגיות פגומה.
- הצהרה על כוונותיכם ובקשתכם מבן הזוג בלשון עתיד - הצהרה על בקשתכם ומה אתם מבקשים ממנו להבא, מעניק לבן זוגכם את ההבנה של ציפיותיכם ומהי ההתנהגות המתבקשת מהם שתענה על הצרכים והערכים שלכם. למשל :
" הייתי שמחה לקבל ממך נשיקה וחיבוק שאני מגיעה הביתה" או " הייתי רוצה שתכבדי את רצוני בשקט למשך חצי שעה שאני חוזר מן העבודה ואז אתפנה לעזור לך"
או " בויכוח הבא אני מבקשת ממך לא לערב את הוריי בשיחה, זה מאוד מפריע לי".
- הציבו גבולות ברורים שלא חוצים אותם במהלך המריבה- קווים אדומים-
הדבר חשוב מאוד, למשל לא להגיד אמירות פוגעות מתחת לחגורה, לא להשתמש או לנצל מצב של כנות ופתיחות בו שיתף אתכם בן הזוג בעבר, ולעשות בו ניצול לרעה בזמן המריבה. מן הסתם אתם תשלימו איך שהוא ומתישהו בזמן הקרוב, אך העלבון שהטחתם בבן הזוג שלכם, יישאר עימו ואולי הפגיעה הזו תיצור צלקת שייקח זמן להחלים ממנה, את מילותיכם מאוד קשה לקחת חזרה, אז השתמשו בתבונה במה ואיך שאתם אומרים. אני מאוד אוהבת את המשפט
" שצלחת נשברת, גם אם תדביק את חלקיה , יישארו סימנים". אין צורך בסימנים מיותרים בצלחת הזוגיות שלכם. אלא רק סימני קישוט שתטיבו לטפח אותה.
- חשיבות בקשת סליחה מבן הזוג - כאנשים בוגרים ואחראים, חשוב עד מאוד לקחת אחריות על דברים שאמרתם ומעשיכם. אחד ממאפייני לקיחת האחריות על דברים שאמרתם ועשיתם, הוא לבקש סליחה מבן הזוג, במידה וזיהיתם שפגעתם בו. גם אם לא זיהיתם ובן זוגכם אמר כי ניפגע מאוד מדברים שאמרתם או עשיתם, גם אם לא עשיתם זאת בכוונה, ובטח לא לזה התכוונתם, אז עוד יותר יקל עליכם לבקש על כך סליחה ולהתנצל מן הלב. חשוב לקבל את הסליחה מבן הזוג שלכם. זה תורם לאווירה טובה ונינוחה בזוגיות. אין טעם לחפש אשמים אחרים במריבה, אלא ליטול אחריות כבני זוג בוגרים ואחראים.
- הסכימו שאתם לא הולכים לישון מבלי שפתרתם את נושא המריבה-
חשוב לישון ולהתעורר מבלי משקעים, למען הזוגיות שלכם. אתם יכולים להסכים שגם אם לא פתרתם את נושא הריב, ותמשיכו לדון בו, לשמור על תקשורת וגם על מגע פיזי, גם אם מינימאלי, על מנת שלא ייווצר קצר ארוך מדי.
- חשוב שנושא המריבה ייפתר בליבון הבעיה והסקת מסקנות באמצעות הגעה להסכם לגבי כיבוד צרכי בן הזוג וערכיו, " הסכם שלום" לא כתוב ביניכם -
כדי שלא תחזרו שוב ושוב על אותו נושא מריבה, חתמו ביניכם מעין " הסכם שלום" בדיבור, ששניכם מסכימים עליו ואתם מתחייבים לעמוד בו. אילו פירות הריב: הבנה מדוע היא פרצה, מה לא כובד שם וכיצד נכבד זאת בעתיד, באילו תנאים, באיזה תדירות , כך ששני הצדדים יצאו מסופקים ומרוצים.
- במידה ויש צורך נסחו " עונשים" הידועים מראש
אם אחד מבני הזוג מפר את הכללים שקבעתם כיצד לריב נכון, ידע כל אחד מבני הזוג מהו
ה" עונש החינוכי " המוטל עליו, כדי שלא יפר שוב את הכללים שקבעתם וידע לכבדם לפעם
הבא. ה" ענישה" נועדה כדי שזה שהפר את הכללים המוסכמים יבין וידע שעליו לכבדם להבא
ובכלל, דוגמאות לעונשים חינוכיים? בבקשה : לנקות כל השבוע את הבית, להכין לילדים
כריכים במשך זמן מסוים שתקבעו, לעשות במשך השבוע מאסאז' לבן הזוג השני, לדאוג לפינוי הזבל ועוד עונשים שתקבעו כיד הדמיון הטובה עליכם ויהיו מוסכמים על שניכם.
לסיכום : נסו להתווכח ולא לריב, אם אתם רבים , שימרו על טון דיבור סביר, לא לדבר בלשון הכללה, לא לערב הורים, לדבר ספציפית על האירוע הנתון, הגיעו ל מסקנות מדוע התרחש הריב, מה לא כובד וכדאי שיכובד להבא?, ערכו הסכם שלום לא כתוב עליו תתחייבו בהבטחה, כדי שהריב בנושא הזה לא יישנה.
בתקווה שתטיבו להתווכח נכון ולהתפייס אחריו למען זוגיות בריאה, מעצימה וטובה יותר.