• קרולין גליק, ברצינות, למה הקמת את האתר?
• קרולין גליק: "האתר הוקם לאחר ששיחות סלון רבות שלי ושל חברים שלי, במשך שנים, הסתכמו בכך שהתקשורת בישראל כושלת בתפקידה בצורה שנעה בין המגוחך לנפשע. תראי, תקשורת היא לא בידור אלא ענין רציני מאוד. כדי שחברה דמוקרטית תוכל להתקיים ואזרח יוכל לבחור בחירה רציונאלית הוא חייב לקבל מידע שוטף ואמין בזמן אמת על המערכות השלטוניות שלו ועל המציאות הבטחונית, כלכלית, מדינית וכוליי. בארץ זה לא קורה. יש המון דברים שלא מדווחים לנו ומה שכן מדווח, מדווח בצורה חלקית ושגויה.
• אז מה יעשה האתר החדש?
• האתר החדש ירכז את הטעויות, הכשלים וההטיות הבולטות של התקשורת, כדי שהגולשים יתרגלו ש"היה כתוב בעיתון" זה לא תואר כבוד, כי כתובות שם המון שטויות על ידי אנשים שהרבה פעמים לא מבינים בתחומים עליהם הם כותבים, ולכן התחזיות שלהם לרוב לא מתגשמות, אלא שאף אחד לא עוקב אחרי זה אז הם יכולים להגיד מה שהם רוצים. חוץ מזה תהיה באתר סאטירה מקורית איכותית המתבססת על חומרים מכל כלי התקשורת, וגם ידיעות מענינות שהתקשורת שלנו "שכחה" לדווח עליהן..
• את יכולה לתת דוגמאות?
• יש אין ספור דוגמאות. עופר שלח, חמישים יום לפני חטיפת החיילים ומלחמת לבנון השניה, הסביר על השער של ידיעות אחרונות למה הנסיגה מלבנון היתה הצלחה גדולה ושיפרה את "המצב האסטרטגי ואפילו הטקטי" של מדינת ישראל. כמובן שהוא עדין הפרשן הצבאי-מדיני הבכיר שלהם. אלוף בן ב"הארץ" פרסם יומיים לפני אותה מלחמה מאמר תחת הכותרת "דרוש נסראללה" שבו הוא מסביר למה המנהיגות היציבה של נסראללה מבטיחה שקט בצפון והלואי שבעזה יהיו מנהיגים שקולים כמוהו... הוא אפילו התנצל אחר כך והאשים את מערכת הביטחון בכשלי החשיבה שלו.. כמובן שלא שמענו שפיטרו אותו או נזפו בו, הוא עדין מפרסם טורים "חכמים" בעיתון לאנשים חושבים. יש לנו השגות גם על בן כספית, יאיר לפיד עוד ועוד.
• מי נמנה על צוות הכותבים?
• בכתיבת הידיעות אנחנו מתבססים בעיקר על הפאשלות שהתקשורת מספקת לנו מדי יום וממעטים בכתיבת חומר מקורי. כך יכולים שני תחקירנים בעלי ידע כללי ועין חדה להוסיף ידיעות מדי יום. בצוות הטלביזיה שעוסק גם בהפקת חומר מקורי נמצאים אראל סג"ל שידוע מטוריו בסופשבוע ממנו נבעט משום שהעז להביע דעות ימניות, אושי דרמן -תסריטאי שכתב ל"ארץ נהדרת", מוריס קנדיוטי ויניב קרסוצקי שהפיקו את "הפיצוחיה, ועוד
• מי מממן את האתר?
• האתר ממומן מתרומות פרטיות של אנשים שחושבים שמגיעה לנו תקשורת איכותית יותר והוא פרוייקט מיוחד של "המכון למדיניות ביטחונית" בוושינגטון בו אני חברה.