הרומן הישראלי טורקי במבחן עזה 

הרומן הישראלי טורקי במבחן עזה

ב 28 במרץ 2009 ימלאו 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקיה, המדינה המוסלמית הראשונה שכוננה יחסים מלאים עם ישראל.

כמה אירוני שדווקא עתה נקלעו היחסים בין שתי המדינות למשבר חמור המאיים על המשך הרומן שכבר עבר מורדות ועליות לאורך כל השנים .

ב 6 נובמבר 2002, 3 ימים בלבד לאחר בחירתו גינה ארדואן ראש ממשלת טורקיה את "מדיניות הטרור של שרון בשטחים הפלשתינים" והוסיף "זו בקורת לגיטימית שאין לה קשר לאנטישמיות או לרגשות נגד ישראל"

למרות הצהרה בוטה זו לא ביטלה מפלגת השלטון החדשה את עסקת שיפוץ 170 טנקי הפאטון של צבא טורקיה ע"י התעשייה הצבאית הישראלית שאושרה קרוב לעליית ארדואן לשלטון, אף שהעסקה הייתה לצנינים בעיני מנהיגי מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן.

השנים שחלפו מאז הולידו שיתוף-פעולה מדיני ומסחרי גואה ששיאו בשנת 2008 , בה הגיע היקף הסחר האזרחי בין שתי המדינות לכדי 3,4 מיליארד דולר - טורקיה שיצואה לישראל עומד על 1.8 מיליארד דולר הפכה להיות שותפת הסחר מס. 8 של ישראל ויעד היצוא הישראלי מספר 5 באירופה.

רבים תוהים האם התנהלותו הבוטה של ארדואן מאז תקיפת צה"ל בלבנון מסמלת את קיצו של הרומן הישראלי-טורקי או שמא משמשת כרטוריקה לצורכי פנים לאור הבחירות המקומיות בטורקיה בחודש מרץ הקרוב.

משבר האשראי הגלובלי טרף את הקלפים גם בטורקיה שנהנתה בשנים האחרונות מזרימה מסיבית של השקעות זרות בכלכלתה וזהו מצב חדש העלול לשנות לחלוטין את חוקי-המשחק הפוליטי בטורקיה.

האליטות העסקיות החדשות בטורקיה שצמחו מקרב תומכי מפלגתו של ארדואן אינם בהכרח רואים עין בעין עם הקפיטליזם המערבי הצרוף ושמא יש במדיניותו הנוכחית של ארדואן כלפי המזרח התיכון בבחינת קריאת תיגר למדינות אירופה שאינן ששות לצרף את טורקיה כמדינה שוות זכויות במסגרת האיחוד.

אחוז גבוה של הטורקים אינו שולט בשפה זרה מלבד שפת האם הטורקית והתוצאה היא שההתפתחויות הגלובליות כולל באזורנו משתקפות בעיקר דרך עיניו ובעיקר פיו של ראש ממשלת טורקיה.

מראות ההרס בעזה כשברקע נשמעות הצהרותיו המשתלחות של ארדואן עושים את שלהם ותדמיתה של ישראל נמצאת היום בשפל ללא תקדים בקרב הטורקים.

למעלה מחצי מיליון ישראלים בקרו בשנה שחלפה באתרי התיירות בטורקיה אך לטעמי העובדה שרק אלפים בודדים מבין 72 מיליון הטורקים מגיעים אי-פעם לביקור בישראל אינה נותנת כל סיכוי לשינוי המשוואה לטובתנו בדעת הקהל בטורקיה.

חייבים לדעתי לייצר מערך הסברה יצירתי בכל ימות השנה אל מול העם הטורקי במטרה לאזן את התעמולה החד-כיוונית הפועלת כנגדנו. 120,000 יוצאי טורקיה החיים בישראל יכולים להוות ראש-גשר הסברתי יעיל מאין כמוהו בבחינת שגרירים של רצון טוב מול מיליוני הטורקים.

קרן אור לעומת זאת מהווה החלטת ממשלת טורקיה הנוכחית להשקעה כספית של כ 1.5 מיליון דולר בהקמת מרכז לתרבות טורקיה בצמוד לבית הסארייה , בניין המושל הטורקי בעידן העותמני , השוכן בלב העיר יפו, שיפתח השנה מחדש לאחר 92 שנה מאז הועבר לידי השלטון הבריטי המנדטורי בפלשתינה.

מוזיאון , ספרייה, חדרי לימוד ,תערוכות קבע ואירועי התרבות המתוכננים במרכז התרבות הטורקי החדש בכיכר השעון ביפו מיועדות על-ידי שגרירות טורקיה בישראל לחדד ולהעמיק את שותפות הגורל בין העם הטורקי והישראלי ונראה שאין זמן מתאים יותר למשימה כבדת-משקל זו.