רע"פ 8135/07, אהוד גורן ואח' נ' מדינת ישראל
כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט ס' ג'ובראן
11.02.2009
העובדות:
1. המבקש ברע"פ 8135/07 (להלן גורן) עוכב ביום 21.1.06, לאחר שעורר את חשדו של שוטר כי הוא נוהג בשכרות. המבקש הודה, כי צרך אלכוהול והסכים לביצוע בדיקת נשיפה במכשיר ינשוף. גורן הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות. בערעור שהגיש טען נגד חוקיות הינשוף.
2. רכבו של המבקש ברע"פ 1766/08 (להלן גד) נעצר על ידי שוטרת בצאתו ממסיבת פורים וזו חשה בריח אלכוהול העולה מפיו. בהמשך סירב גד להיבדק והוא הורשע בנהיגה בשכרות.
3. נטען, כי אי הסדרת מעמד הינשוף בתקופה שבין קבלת תיקון 72 (15.12.05) לאישורו המאוחר ברשומות (ביום 15.7.07; להלן תקופת הביניים) הוא פגם מהותי, ולא ניתן לרפאו על סמך האישור המאוחר - שכן מדובר בפעולה תחיקתית רטרואקטיבית האסורה הן לפי סעיף 22 לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 והן לפי סעיף 5(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
החלטה:
4. בע"פ 1641/04 לוין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 785, נפסק, כי התקנות הותקנו בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, לפיכך לא ניתן לעשות שימוש בריכוז הקבוע בתקנות. בפרשת לוין - העומדת ביסוד תיקון 72 - לא נאמר, כי מכשיר הינשוף אינו מדויק, או כי בדיקה באמצעותו היא פוגענית, לא חוקתית או בלתי סבירה בכל אופן אחר; אף לא נפסק שלא בחיוב כלפי ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה או כלפי מנגנון אישור הינשוף. אדרבה, נקבע כי תקנות אלה עומדות בעינן - אלא שההסמכה לחייב חשוד להיבדק צריכה להיקבע בחקיקה ראשית.
5. במקרה שלפנינו תומכים שיקולים פרשניים רבים ונכוחים בקביעה לפיה תיקון 72 לא התכוון לחרוג מהחזקה הפרשנית שבסעיף 23 לחוק הפרשנות. תיקון 72 לא הורה על ביטול התקנות; יתר על כן, תיקון 72 התייחס בפירוש לתקנות הקיימות ובודאי היו הן לנגד עיני המחוקק. ועוד, סעיף 64ד לפקודה הוסף כדי להחמיר את המאבק בנהיגה בשכרות. מטרת התיקון היתה למנוע מחשודים להתחמק מדרישת שוטר להיבדק. פרשנות המבקשים, לפיה בעקבות תיקון 72 הפכה ההתחמקות לחוקית - פרשנות שאינה מחויבת - תחטא לכוונה זו.
6. לא יתכן חולק כי השכרות היא אחת מאמות כל חטאת בתחום התעבורה. הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו, אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל. תופס הגה והוא שיכור - הוא כמכונת מוות נעה. המחוקק נתן לכך ביטוי ברור בצורות שונות. על כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד.
7. עמדת המדינה, לפיה התכוון המחוקק להותיר את התקנות הקודמות על כנן היא למצער פרשנות אפשרית של כוונת תיקון 72. קשה להלום פרשנות אחרת. ההסתמכות על פרשנות זו הופכת אותה בנסיבות לפרשנות הראויה היחידה. המשיבה היתה רשאית להסתמך על התקנות הקודמות בכל הנוגע לאישור מכשיר הינשוף ולריכוז האוסר עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל.
8. המשיבה הסדירה מחדש (ביום 15.7.07) את אישור הינשוף לפי הוראות תיקון 72. לשיטתה, אין היא צריכה להסדיר מחדש את הריכוז האוסר. אין לשעות לטענה זו. המחוקק קבע מנגנון אישור שונה - וחזקה עליו שהתכוון לקבוע את הריכוז האוסר לפי מנגנון זה.
9. קביעה כי הפגם שבאי הסדרה מחדש של הריכוז האוסר מאיין את האפשרות להסתמך על הריכוז הקבוע כיום - תביא לתוצאה שאינה פחות מקטסטרופה בתחום רגיש ובעל אינטרס ציבורי עליון של דיני נפשות: נהגים רבים, שאף הם אינם חולקים על כך שנהגו כשבגופם ריכוז אלכוהול האוסר בנהיגה, ייפטרו מעונשו של הדין - וישובו לסכן את הבריות חלילה.
כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט ס' ג'ובראן
11.02.2009
העובדות:
1. המבקש ברע"פ 8135/07 (להלן גורן) עוכב ביום 21.1.06, לאחר שעורר את חשדו של שוטר כי הוא נוהג בשכרות. המבקש הודה, כי צרך אלכוהול והסכים לביצוע בדיקת נשיפה במכשיר ינשוף. גורן הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות. בערעור שהגיש טען נגד חוקיות הינשוף.
2. רכבו של המבקש ברע"פ 1766/08 (להלן גד) נעצר על ידי שוטרת בצאתו ממסיבת פורים וזו חשה בריח אלכוהול העולה מפיו. בהמשך סירב גד להיבדק והוא הורשע בנהיגה בשכרות.
3. נטען, כי אי הסדרת מעמד הינשוף בתקופה שבין קבלת תיקון 72 (15.12.05) לאישורו המאוחר ברשומות (ביום 15.7.07; להלן תקופת הביניים) הוא פגם מהותי, ולא ניתן לרפאו על סמך האישור המאוחר - שכן מדובר בפעולה תחיקתית רטרואקטיבית האסורה הן לפי סעיף 22 לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 והן לפי סעיף 5(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
החלטה:
4. בע"פ 1641/04 לוין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 785, נפסק, כי התקנות הותקנו בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, לפיכך לא ניתן לעשות שימוש בריכוז הקבוע בתקנות. בפרשת לוין - העומדת ביסוד תיקון 72 - לא נאמר, כי מכשיר הינשוף אינו מדויק, או כי בדיקה באמצעותו היא פוגענית, לא חוקתית או בלתי סבירה בכל אופן אחר; אף לא נפסק שלא בחיוב כלפי ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה או כלפי מנגנון אישור הינשוף. אדרבה, נקבע כי תקנות אלה עומדות בעינן - אלא שההסמכה לחייב חשוד להיבדק צריכה להיקבע בחקיקה ראשית.
5. במקרה שלפנינו תומכים שיקולים פרשניים רבים ונכוחים בקביעה לפיה תיקון 72 לא התכוון לחרוג מהחזקה הפרשנית שבסעיף 23 לחוק הפרשנות. תיקון 72 לא הורה על ביטול התקנות; יתר על כן, תיקון 72 התייחס בפירוש לתקנות הקיימות ובודאי היו הן לנגד עיני המחוקק. ועוד, סעיף 64ד לפקודה הוסף כדי להחמיר את המאבק בנהיגה בשכרות. מטרת התיקון היתה למנוע מחשודים להתחמק מדרישת שוטר להיבדק. פרשנות המבקשים, לפיה בעקבות תיקון 72 הפכה ההתחמקות לחוקית - פרשנות שאינה מחויבת - תחטא לכוונה זו.
6. לא יתכן חולק כי השכרות היא אחת מאמות כל חטאת בתחום התעבורה. הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו, אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל. תופס הגה והוא שיכור - הוא כמכונת מוות נעה. המחוקק נתן לכך ביטוי ברור בצורות שונות. על כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד.
7. עמדת המדינה, לפיה התכוון המחוקק להותיר את התקנות הקודמות על כנן היא למצער פרשנות אפשרית של כוונת תיקון 72. קשה להלום פרשנות אחרת. ההסתמכות על פרשנות זו הופכת אותה בנסיבות לפרשנות הראויה היחידה. המשיבה היתה רשאית להסתמך על התקנות הקודמות בכל הנוגע לאישור מכשיר הינשוף ולריכוז האוסר עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל.
8. המשיבה הסדירה מחדש (ביום 15.7.07) את אישור הינשוף לפי הוראות תיקון 72. לשיטתה, אין היא צריכה להסדיר מחדש את הריכוז האוסר. אין לשעות לטענה זו. המחוקק קבע מנגנון אישור שונה - וחזקה עליו שהתכוון לקבוע את הריכוז האוסר לפי מנגנון זה.
9. קביעה כי הפגם שבאי הסדרה מחדש של הריכוז האוסר מאיין את האפשרות להסתמך על הריכוז הקבוע כיום - תביא לתוצאה שאינה פחות מקטסטרופה בתחום רגיש ובעל אינטרס ציבורי עליון של דיני נפשות: נהגים רבים, שאף הם אינם חולקים על כך שנהגו כשבגופם ריכוז אלכוהול האוסר בנהיגה, ייפטרו מעונשו של הדין - וישובו לסכן את הבריות חלילה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
