מסע בדרום אלבניה - בעקבות שבתאי צבי לבראט.
באוקטובר שנה שעברה יצא טיול של חברת מסעות לדרום אלבניה, בין שאר הדברים שקרו בטיול היה חיפוש אחר קברו של שבתאי צבי בבראט. באפריל יצא טיול נוסף של חברת מסעות שימשיך את מסע החיפוש הזה. לפניכם מאמר על דרום אלבניה, שבתאי צבי והחיפוש אחר הקבר הנעלם.
אל תבלבלו אותם עם העובדות.
במאה ה17 סחף אחריו אדם בשם שבתאי צבי את רוב העולם היהודי, מתימן ועד לאנגליה האמינו יהודים שהוא המשיח והיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים, אלא שלמרבה אכזבתם כשהועמדה לפני שבתאי צבי הברירה בין מוות להתאסלמות, הוא בחר להתאסלם, ומאז נקשר שמו למושג משיח השקר. אלא שעובדה זו, של התאסלמות המשיח, לא נתנה לכמה מאמינים אדוקים לבלבל את עצמם ולהפסיק להאמין בו. וכך, במשך 10 שנים נוספות, עד שהוא מת, הם המשיכו להאמין שהוא המשיח, ויש כאלו שממשיכים להאמין בכך עד היום...
אלבניה באותה תקופה הייתה מחוז נידח באימפריה העותמאנית, מעין מושבת עונשים לגולים שהשלטון רצה להרחיק מהבירה, וכשסר חינו של שבתאי צבי מאת הסולטן, לאחר כמה שנים, כשהפסיק כבר למלא את תפקידו כמאסלם של היהודים, החליט הסולטן להגלות את שבתאי צבי לעיר בראט שבאלבניה, עיר סוחרים קטנה בדרך משום מקום לשום מקום, ואכן שבתאי צבי לאחר שהגיע לכאן, חי בבראט כמה שנים, מת נקבר ונשכח, ורק אזכורים בודדים פה ושם נתנו רמזים על הקורות אותו והיכן מקום קבורתו.
לפי מקורות בספרו של גרשום שלום, גדול החוקרים של הקבלה ושל השבתאות, שבתאי צבי קבור היכן שהוא בבראט, אלא שאיש אינו יודע בדיוק היכן. מסלול הטיול שלנו ייקח אותנו מטירנה, בירת אלבניה, מקום שדה התעופה של אלבניה. אל בראט בדרום אלבניה, בחיפוש אחר שבתאי צבי והסיפור המופלא של יהודי אלבניה והצלתם בשואה.
ביקור במוזיאון - סיפורו של העם האלבני.
אלבניה היא ארץ של 3.5 מליון תושבים החיים בשטח שהוא בגודל מדינת ישראל עם השטחים, פחות או יותר. בטירנה וסביבותיה חיים קרוב לחצי מהם. העיר היא חלק ממטרופולין גדול הכולל גם את עיר הנמל דורס ממערבה, ועיר הבירה העתיקה קרויה מצפון. מקום טוב להתחיל בו ביקור בטירנה הוא המוזיאון של אלבניה בכיכר המרכזית של העיר.
האלבנים הם עם קטן מוקף אויבים שנאלץ להילחם על חירותו כבר יותר מ3000 שנה. מזכיר לכם משהו??? האלבנים הראשונים היו השבטים האלירים שהגיעו לאלבניה כחלק מהפלישה ההודו אירופאית ובמקביל ליונים ולדורים שהגיעו ליוון. האילירים הקימו ממלכות עצמאיות והשתלבו עם עמי האזור היוונים והרומים. כשקרסה האימפריה הרומית ושבטים ברברים פלשו לכל רחבי אירופה הצליחו האילירים להחזיק מעמד בדרום הבלקן, וכך מתוך חשכת ימי הביניים נוצר העם האלבני ממשיכו של הממלכות האיליריות.
במשך ימי הביניים הייתה אלבניה אזור גבול בין ההשפעה הביזנטית לבין זו של רומא והקתולים, ולפרקים אף הייתה בשלטון הבולגרים והסרבים. לבסוף כבשו אותה העותמאנים, לא לפני שהאלבנים נתנו מאבק הרואי, שלא היה כדוגמתו בתולדות אירופה, של עם קטן שנאבק על חירותו כנגד אימפריה אדירה. במשך 50 שנה, בראשותו של גיבור לאומי בשם סקנדרברג, הם הצליחו לשמור על חירותם מול הפולש התורכי, וזאת בזמן שכל אירופה רעדה מפניהם. המאבק ההרואי הסתיים במפלה כואבת ובלתי נמנעת שכתוצאה ממנה ברחו אלבנים רבים לאיטליה ונוצרה שם פזורה אלבנית גדולה, ואלבנים רבים אחרים התאסלמו.
ההיסטוריה של כיבושים, מלחמות והשפעות שונות גרמה ל2 תופעות הפוכות שמאפיינות עד היום את העם האלבני: מצד אחד אלבניה היא ארץ 4 הדתות, יש בה קתולים, אלבנים אורתודוקסים, מוסלמים סונים, ומוסלמים שיעים בקטשים. מצד שני תושבי אלבניה שמרו על הסולידריות שלהם ואחידותם והם כולם מדברים באותה שפה, בני אותה תרבות, ורואים את הלאום קודם לדת, ואת דתם האמיתית כאלבנית קודם כל ורק אחר כך כשייכת לזרם עולמי כזה או אחר.
במוזיאון הלאומי של אלבניה בטירנה ניתן לראות שרידים מהתקופות השונות בהיסטוריה של אלבניה, החל מהממלכות האיליריות וכלה בתקופה העותמאנית. אולם החדר המעניין ביותר מספר את סיפור שואתה של אלבניה, סיפור הסבל שלה תחת 40 שנות השלטון הקומוניסטי המדכא.
יהודים באלבניה.
התיישבות יהודית ראשונה באלבניה הייתה כבר בתקופה הרומאית. בעיר סרנדה שלחופי הים האדריאטי נמצאו שרידי בית כנסת מלפני 2000 שנה, ייתכן והייתה זו אוניית שבויים יהודים שעשתה דרכה לאיטליה, לאחר המרד הגדול, שנטרפה אל חופים אלה והניצולים שהתיישבו במקום הם אלו שהקימו את בית הכנסת, ייתכן והיה כאן סיפור אחר. מכל מקום כבר אז שימשה אלבניה כמקום מפלט ליהודים וכך היה לאורך כל ההיסטוריה. האלבנים הם עם סובלני, מכניס אורחים, שרואה את האדם מעל הדת. אלבניה היא אולי הארץ היחידה בעולם שבה חיו בני 4 דתות בשלום זה עם זה לאורך דורות, וגם כיום. ל4 דתות אלו אפשר להוסיף דת חמישית, הדת היהודית. היהודים נקראים באלבניה בני ישראל, ועד לסיום השלטון הקומוניסטי המשיכה להתקיים באלבניה קהילה יהודית קטנה שצלחה בשלום את השואה.
סיפור יהודי אלבניה בשואה הוא סיפור מדהים ולא ידוע של התגייסות האומה למען יהודיה, בכל ימי המלחמה לא היה אדם אחד שהסגיר יהודים לידי הנאצים. ולעומת זאת כלל האוכלוסייה התגייסה למען הצלת 200 היהודים שחיו באלבניה ועוד 2000 שהגיעו אליה כפליטים מכל רחבי אירופה והבלקן, והתוצאה הייתה שפרט למשפחה אחת כל יהודי אלבניה ניצלו! לאחרונה התפרסם סיפור זה דרך תערוכה שהופיעה ביד ושם של צלם אמריקאי בשם נורמן גרשמן, תערוכה הנקראת בסה - קוד של כבוד.
לאחר התמוטטות השלטון הקומוניסטי בשנות ה90, ולאור היות אלבניה הארץ הענייה ביותר באירופה, עלו מרבית יהודי אלבניה לישראל, אבל גם כיום, כשאתה מסתובב באלבניה ואומר שאתה מישראל, הרבה מהאנשים מתגאים בהיכרות שהייתה להם עם משפחה מקומית יהודית כזו או אחרת.
שבתאי צבי.
לאחר שהתאסלם התקרב שבתאי צבי - משיח השקר לחוגי המיסטיקנים המוסלמים - הסופים. בספרו של גרשום שלום - שבתאי צבי מסופר על שייך מהמסדר החלוותי, שלימים התפרסם כמשורר תורכי חשוב, שהיה מקורב ביותר לשבתאי צבי, עד כדי כך ששבתאי צבי נהג להתארח אצלו בטקה - (חצר החסידים - מרכז של סופים), והם היו ממתיקים סוד ביניהם במשך ימים. מתברר שדווקא לאחר התאסלמותו של שבתאי צבי הוא זכה להארות גוברות יותר ויותר, עד ששנה וחצי לאחר התאסלמותו זכה לעלייה במדרגות הרוחניות, עלייה בהיכלות, עד למפגש בלתי אמצעי עם אלוהים והתגלות שקרתה לו ברקיע השמיני, בהיכל כיסא הכבוד. ההתגלות שקרתה לו וההארות שהיו לו נכתבו כל ספר והיו בסיס להמשך קיום של קבוצה קטנה ממאמיניו שקיימת עד היום.
לאחר שהיה משיח היהודים, התאסלם, זכה להארה, אוים על חייו, הוקע והוחרם, המשיך את אמונתו בסתר, מן הסתם היו לשבתאי צבי הסגות לגבי הדת הממוסדת והצביעות של ההמונים. סביר להניח שבשלב זה של חייו הוא הבדיל בין הדת החיצונית, הדת להמונים, לבין הדת הפנימית, בין אדם לבין אלוהיו. ובמובן זה הוא מצא שפה משותפת עם זרמים כופרים באסלאם כמו הבקטשים. מכל מקום כשהגיע שבתאי צבי לבראט, לפי גרשום שלום, הוא התחבר עם המסדר הבקטשי שהיה לו מרכז גדול בעיר.
מי הם הבקטשים?
לפני 800 שנה לערך התחיל אדם בשם האגי בקטש (ומכאן השם בקטשים), מסדר של דרווישים ששם את הדגש על העבודה המיסטית של אהבת האל במקום על קיום המצוות. את אהבת האל ביטאו הבקטשים בטקסים של שירה, שתיית אלכוהול ריקוד וארוחת טקסית, על ידי השתייה מגיעים אל השיכרון האלוהי, על ידי השירה לאהבה, על ידי הריקוד מתחברים לתנועה של היקום, ועל ידי ארוחה לשיתוף באל. הבקטשים הפכו לאחד המסדרים הגדולים באימפריה העותמאנית ואומצו במיוחד על ידי החיילים היאניצארים, ילדים נוצרים חטופים שהפכו לחיילי קומנדו בפנימיות צבאיות. בזמנו של שבתאי צבי היה לבקטשים מרכזים בכמעט כל עיר עותמאנית גדולה ובמיוחד הם נפוצו באזור הספר כמו אלבניה.
לבראט.
בראט היא עיר היסטורית חשובה בדרום אלבניה, ממוקמת בעמק בין הרים נישאים כשברקע מאפיל עליה הר תומור, האולימפוס של דרום אלבניה. יערות אורנים מתנשאים מעל העיר העותמאנית היפהפייה שהוכרזה כאתר שימור עולמי של אונסקו. בעבר הרחוק הייתה בראט גבול בין איליריה לאפירוס וייתכן שיוסדה על ידי מלך מקדוניה קסנדר בשנת 314 לפני הספירה.
בבראט יש ארכיטקטורה מיוחדת לבתים, כל הגגות משותפים ויש להם מערכת ניקוז מים מיוחדת, כמו כן לבתים חלונות גדולים ולכן היא נקראת עיר אלף החלונות. זאת עיר ששוכנת על גדות נהר ואת הנהר חוצה גשר עותמאני עתיק.
באמצע העיר יש את מסגד הנחושת שנבנה ב1555 והוא המסגד המרכזי של העיר, לידו יש טקה עתיקה של המסדר החלוותיה, ולא רחוק משם הייתה טקה של הדרווישים הבקטשים שכיום יש עליה את מרכז השימור של בראט.
איך להגיע לבראט ומה לחפש שם.
מטירנה תיקח אותנו הדרך לכיוון דורס שעל החוף ומשם דרומה, מרחק נסיעה של כ4 שעות, עד לבראט. כשנגיע לעיר ניסע לאורך הנהר עד למרכז ההיסטורי, קצת אחרי הגשר העותמאני העמק נפתח לכיוון מזרח ושם נמצא מסגד הנחושת. מאחורי מסגד הנחושת נשים לב לבניין מרובע גדול עם מרפסות עמודים לפניו, זה המרכז העתיק של הדרווישים החלוותיה, כאן נפגשו, למדו, תרגלו את הטקסים המיוחדים שלהם החל מהמאה ה17. הבניין נשאר כמו שהוא עד ימינו וכשנכנסים מצפה לנו הפתעה נעימה: התקרה צבועה בשלל צבעים מרהיבים עם דוגמאות עיטורים שאין בשום מקום אחר באלבניה, וגם פסוקים מהקוראן מעטרים אותה. הרצפה רצפת עץ עתיקה, שולחנות נמצאים בריבוע סביב שעליו צופה מרפסת עם שבכה, והתחושה כאילו חזרנו בזמן אחורה 300 שנה. הבניין הוא אחד הבניינים העתיקים המשוחזרים היפים ביותר באלבניה ואולי גם בבלקן כולו. לימים הוא הפך כנראה גם למסגד, משני צדי המחרב שבמקום יש חדרי התבודדות, המיוחד במסדר החלוותי הוא מסורת ההתבודדות שלו, שנעשתה כנראה בחדרים אלו. אבל ההפתעה המרעישה ביותר נמצאת בחוץ. על משקוף הכניסה לדלת יש את סמל המגן דוד. לפי המקומיים בחצר הבניין קבורה אישיות יהודית חשובה מהמאה ה17. האם ייתכן שמרכז זה של החלוותיה שימש את חסידיו של שבתאי צבי? האם ייתכן שהאיש הקבור בחצר הוא שבתאי צבי עצמו?
חיזוק מכיוון לא צפוי.
חיזוק לאפשרות שהקבר ליד בניין הטקה של החלוותיה הוא קברו של שבתאי צבי אנחנו מקבלים מקריאה במקורות של המסדר הבקשטי עצמו, שגם לו היה מרכז באזור הבתים הסמוכים לטקה של החלוותיה. לפי המקורות הבקטשים הם בנו טורבה - מבנה קבר לעל קברו של שבתאי צבי, ולידו מרכז משלהם. לימים הם עזבו מרכז זה, במקומו נבנו בתים שכיום הם משכן הרשות לשחזור בראט, וגם מסגד הנחושת. בזמן שהבקטשים היו במקום לא היו כאן מסגדים, מכיוון שהבקטשים לא מאמינים במסגדים ולא מתפללים במסגדים, ולכן ייתכן מאד שדווקא בגלל זה, לאחר שהמוסלמים הסונים השתלטו על המקום, בחרו להקים דווקא כאן את המסגד המרכזי של בראט.
אם כאן היה המרכז של הבקטשים, הרי שלפי דבריהם כאן היה גם שבתאי צבי וכאן מת ונקבר.
יגעת ולא מצאת אל תאמין.
במסע שלנו אחר שבתאי צבי הגענו לאלבניה, ארץ 4 הדתות, בה הדת מקבלת משמעות אחרת, ולמרכזים של מיסטיקנים סופים בבראט, עיר יפהפייה בדרום אלבניה. מכאן ניתן להמשיך למסלול של כמה ימים בדרום אלבניה. ארץ של נופים פראיים, טירות וכפרים שנשארו כמו שהיו בימי הביניים, כבישים מלאי מהמורות שאיש כמעט ואינו נוסע בהם, ואנשים שקטים שאוהבים לשיר שירה פוליפונית - רב קולית.
גם אם לא מצאנו את שבתאי צבי האיש, הרי שהתחברנו מעט לרוחו, לחיפוש אחר מהותה של הדת והאמונה באלוהים, לרוח הסובלנות הדתית האלבנית, ואולי גם לקצת שקט בתוך עצמנו. גם אם שבתאיצבי לא היה המשיח הרי שלפי האמונה היהודית המשיח, יום אחד, בוא יבוא, וכשיבוא אולי ירצה לבקר גם הוא בדרום אלבניה...
באוקטובר שנה שעברה יצא טיול של חברת מסעות לדרום אלבניה, בין שאר הדברים שקרו בטיול היה חיפוש אחר קברו של שבתאי צבי בבראט. באפריל יצא טיול נוסף של חברת מסעות שימשיך את מסע החיפוש הזה. לפניכם מאמר על דרום אלבניה, שבתאי צבי והחיפוש אחר הקבר הנעלם.
אל תבלבלו אותם עם העובדות.
במאה ה17 סחף אחריו אדם בשם שבתאי צבי את רוב העולם היהודי, מתימן ועד לאנגליה האמינו יהודים שהוא המשיח והיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים, אלא שלמרבה אכזבתם כשהועמדה לפני שבתאי צבי הברירה בין מוות להתאסלמות, הוא בחר להתאסלם, ומאז נקשר שמו למושג משיח השקר. אלא שעובדה זו, של התאסלמות המשיח, לא נתנה לכמה מאמינים אדוקים לבלבל את עצמם ולהפסיק להאמין בו. וכך, במשך 10 שנים נוספות, עד שהוא מת, הם המשיכו להאמין שהוא המשיח, ויש כאלו שממשיכים להאמין בכך עד היום...
אלבניה באותה תקופה הייתה מחוז נידח באימפריה העותמאנית, מעין מושבת עונשים לגולים שהשלטון רצה להרחיק מהבירה, וכשסר חינו של שבתאי צבי מאת הסולטן, לאחר כמה שנים, כשהפסיק כבר למלא את תפקידו כמאסלם של היהודים, החליט הסולטן להגלות את שבתאי צבי לעיר בראט שבאלבניה, עיר סוחרים קטנה בדרך משום מקום לשום מקום, ואכן שבתאי צבי לאחר שהגיע לכאן, חי בבראט כמה שנים, מת נקבר ונשכח, ורק אזכורים בודדים פה ושם נתנו רמזים על הקורות אותו והיכן מקום קבורתו.
לפי מקורות בספרו של גרשום שלום, גדול החוקרים של הקבלה ושל השבתאות, שבתאי צבי קבור היכן שהוא בבראט, אלא שאיש אינו יודע בדיוק היכן. מסלול הטיול שלנו ייקח אותנו מטירנה, בירת אלבניה, מקום שדה התעופה של אלבניה. אל בראט בדרום אלבניה, בחיפוש אחר שבתאי צבי והסיפור המופלא של יהודי אלבניה והצלתם בשואה.
ביקור במוזיאון - סיפורו של העם האלבני.
אלבניה היא ארץ של 3.5 מליון תושבים החיים בשטח שהוא בגודל מדינת ישראל עם השטחים, פחות או יותר. בטירנה וסביבותיה חיים קרוב לחצי מהם. העיר היא חלק ממטרופולין גדול הכולל גם את עיר הנמל דורס ממערבה, ועיר הבירה העתיקה קרויה מצפון. מקום טוב להתחיל בו ביקור בטירנה הוא המוזיאון של אלבניה בכיכר המרכזית של העיר.
האלבנים הם עם קטן מוקף אויבים שנאלץ להילחם על חירותו כבר יותר מ3000 שנה. מזכיר לכם משהו??? האלבנים הראשונים היו השבטים האלירים שהגיעו לאלבניה כחלק מהפלישה ההודו אירופאית ובמקביל ליונים ולדורים שהגיעו ליוון. האילירים הקימו ממלכות עצמאיות והשתלבו עם עמי האזור היוונים והרומים. כשקרסה האימפריה הרומית ושבטים ברברים פלשו לכל רחבי אירופה הצליחו האילירים להחזיק מעמד בדרום הבלקן, וכך מתוך חשכת ימי הביניים נוצר העם האלבני ממשיכו של הממלכות האיליריות.
במשך ימי הביניים הייתה אלבניה אזור גבול בין ההשפעה הביזנטית לבין זו של רומא והקתולים, ולפרקים אף הייתה בשלטון הבולגרים והסרבים. לבסוף כבשו אותה העותמאנים, לא לפני שהאלבנים נתנו מאבק הרואי, שלא היה כדוגמתו בתולדות אירופה, של עם קטן שנאבק על חירותו כנגד אימפריה אדירה. במשך 50 שנה, בראשותו של גיבור לאומי בשם סקנדרברג, הם הצליחו לשמור על חירותם מול הפולש התורכי, וזאת בזמן שכל אירופה רעדה מפניהם. המאבק ההרואי הסתיים במפלה כואבת ובלתי נמנעת שכתוצאה ממנה ברחו אלבנים רבים לאיטליה ונוצרה שם פזורה אלבנית גדולה, ואלבנים רבים אחרים התאסלמו.
ההיסטוריה של כיבושים, מלחמות והשפעות שונות גרמה ל2 תופעות הפוכות שמאפיינות עד היום את העם האלבני: מצד אחד אלבניה היא ארץ 4 הדתות, יש בה קתולים, אלבנים אורתודוקסים, מוסלמים סונים, ומוסלמים שיעים בקטשים. מצד שני תושבי אלבניה שמרו על הסולידריות שלהם ואחידותם והם כולם מדברים באותה שפה, בני אותה תרבות, ורואים את הלאום קודם לדת, ואת דתם האמיתית כאלבנית קודם כל ורק אחר כך כשייכת לזרם עולמי כזה או אחר.
במוזיאון הלאומי של אלבניה בטירנה ניתן לראות שרידים מהתקופות השונות בהיסטוריה של אלבניה, החל מהממלכות האיליריות וכלה בתקופה העותמאנית. אולם החדר המעניין ביותר מספר את סיפור שואתה של אלבניה, סיפור הסבל שלה תחת 40 שנות השלטון הקומוניסטי המדכא.
יהודים באלבניה.
התיישבות יהודית ראשונה באלבניה הייתה כבר בתקופה הרומאית. בעיר סרנדה שלחופי הים האדריאטי נמצאו שרידי בית כנסת מלפני 2000 שנה, ייתכן והייתה זו אוניית שבויים יהודים שעשתה דרכה לאיטליה, לאחר המרד הגדול, שנטרפה אל חופים אלה והניצולים שהתיישבו במקום הם אלו שהקימו את בית הכנסת, ייתכן והיה כאן סיפור אחר. מכל מקום כבר אז שימשה אלבניה כמקום מפלט ליהודים וכך היה לאורך כל ההיסטוריה. האלבנים הם עם סובלני, מכניס אורחים, שרואה את האדם מעל הדת. אלבניה היא אולי הארץ היחידה בעולם שבה חיו בני 4 דתות בשלום זה עם זה לאורך דורות, וגם כיום. ל4 דתות אלו אפשר להוסיף דת חמישית, הדת היהודית. היהודים נקראים באלבניה בני ישראל, ועד לסיום השלטון הקומוניסטי המשיכה להתקיים באלבניה קהילה יהודית קטנה שצלחה בשלום את השואה.
סיפור יהודי אלבניה בשואה הוא סיפור מדהים ולא ידוע של התגייסות האומה למען יהודיה, בכל ימי המלחמה לא היה אדם אחד שהסגיר יהודים לידי הנאצים. ולעומת זאת כלל האוכלוסייה התגייסה למען הצלת 200 היהודים שחיו באלבניה ועוד 2000 שהגיעו אליה כפליטים מכל רחבי אירופה והבלקן, והתוצאה הייתה שפרט למשפחה אחת כל יהודי אלבניה ניצלו! לאחרונה התפרסם סיפור זה דרך תערוכה שהופיעה ביד ושם של צלם אמריקאי בשם נורמן גרשמן, תערוכה הנקראת בסה - קוד של כבוד.
לאחר התמוטטות השלטון הקומוניסטי בשנות ה90, ולאור היות אלבניה הארץ הענייה ביותר באירופה, עלו מרבית יהודי אלבניה לישראל, אבל גם כיום, כשאתה מסתובב באלבניה ואומר שאתה מישראל, הרבה מהאנשים מתגאים בהיכרות שהייתה להם עם משפחה מקומית יהודית כזו או אחרת.
שבתאי צבי.
לאחר שהתאסלם התקרב שבתאי צבי - משיח השקר לחוגי המיסטיקנים המוסלמים - הסופים. בספרו של גרשום שלום - שבתאי צבי מסופר על שייך מהמסדר החלוותי, שלימים התפרסם כמשורר תורכי חשוב, שהיה מקורב ביותר לשבתאי צבי, עד כדי כך ששבתאי צבי נהג להתארח אצלו בטקה - (חצר החסידים - מרכז של סופים), והם היו ממתיקים סוד ביניהם במשך ימים. מתברר שדווקא לאחר התאסלמותו של שבתאי צבי הוא זכה להארות גוברות יותר ויותר, עד ששנה וחצי לאחר התאסלמותו זכה לעלייה במדרגות הרוחניות, עלייה בהיכלות, עד למפגש בלתי אמצעי עם אלוהים והתגלות שקרתה לו ברקיע השמיני, בהיכל כיסא הכבוד. ההתגלות שקרתה לו וההארות שהיו לו נכתבו כל ספר והיו בסיס להמשך קיום של קבוצה קטנה ממאמיניו שקיימת עד היום.
לאחר שהיה משיח היהודים, התאסלם, זכה להארה, אוים על חייו, הוקע והוחרם, המשיך את אמונתו בסתר, מן הסתם היו לשבתאי צבי הסגות לגבי הדת הממוסדת והצביעות של ההמונים. סביר להניח שבשלב זה של חייו הוא הבדיל בין הדת החיצונית, הדת להמונים, לבין הדת הפנימית, בין אדם לבין אלוהיו. ובמובן זה הוא מצא שפה משותפת עם זרמים כופרים באסלאם כמו הבקטשים. מכל מקום כשהגיע שבתאי צבי לבראט, לפי גרשום שלום, הוא התחבר עם המסדר הבקטשי שהיה לו מרכז גדול בעיר.
מי הם הבקטשים?
לפני 800 שנה לערך התחיל אדם בשם האגי בקטש (ומכאן השם בקטשים), מסדר של דרווישים ששם את הדגש על העבודה המיסטית של אהבת האל במקום על קיום המצוות. את אהבת האל ביטאו הבקטשים בטקסים של שירה, שתיית אלכוהול ריקוד וארוחת טקסית, על ידי השתייה מגיעים אל השיכרון האלוהי, על ידי השירה לאהבה, על ידי הריקוד מתחברים לתנועה של היקום, ועל ידי ארוחה לשיתוף באל. הבקטשים הפכו לאחד המסדרים הגדולים באימפריה העותמאנית ואומצו במיוחד על ידי החיילים היאניצארים, ילדים נוצרים חטופים שהפכו לחיילי קומנדו בפנימיות צבאיות. בזמנו של שבתאי צבי היה לבקטשים מרכזים בכמעט כל עיר עותמאנית גדולה ובמיוחד הם נפוצו באזור הספר כמו אלבניה.
לבראט.
בראט היא עיר היסטורית חשובה בדרום אלבניה, ממוקמת בעמק בין הרים נישאים כשברקע מאפיל עליה הר תומור, האולימפוס של דרום אלבניה. יערות אורנים מתנשאים מעל העיר העותמאנית היפהפייה שהוכרזה כאתר שימור עולמי של אונסקו. בעבר הרחוק הייתה בראט גבול בין איליריה לאפירוס וייתכן שיוסדה על ידי מלך מקדוניה קסנדר בשנת 314 לפני הספירה.
בבראט יש ארכיטקטורה מיוחדת לבתים, כל הגגות משותפים ויש להם מערכת ניקוז מים מיוחדת, כמו כן לבתים חלונות גדולים ולכן היא נקראת עיר אלף החלונות. זאת עיר ששוכנת על גדות נהר ואת הנהר חוצה גשר עותמאני עתיק.
באמצע העיר יש את מסגד הנחושת שנבנה ב1555 והוא המסגד המרכזי של העיר, לידו יש טקה עתיקה של המסדר החלוותיה, ולא רחוק משם הייתה טקה של הדרווישים הבקטשים שכיום יש עליה את מרכז השימור של בראט.
איך להגיע לבראט ומה לחפש שם.
מטירנה תיקח אותנו הדרך לכיוון דורס שעל החוף ומשם דרומה, מרחק נסיעה של כ4 שעות, עד לבראט. כשנגיע לעיר ניסע לאורך הנהר עד למרכז ההיסטורי, קצת אחרי הגשר העותמאני העמק נפתח לכיוון מזרח ושם נמצא מסגד הנחושת. מאחורי מסגד הנחושת נשים לב לבניין מרובע גדול עם מרפסות עמודים לפניו, זה המרכז העתיק של הדרווישים החלוותיה, כאן נפגשו, למדו, תרגלו את הטקסים המיוחדים שלהם החל מהמאה ה17. הבניין נשאר כמו שהוא עד ימינו וכשנכנסים מצפה לנו הפתעה נעימה: התקרה צבועה בשלל צבעים מרהיבים עם דוגמאות עיטורים שאין בשום מקום אחר באלבניה, וגם פסוקים מהקוראן מעטרים אותה. הרצפה רצפת עץ עתיקה, שולחנות נמצאים בריבוע סביב שעליו צופה מרפסת עם שבכה, והתחושה כאילו חזרנו בזמן אחורה 300 שנה. הבניין הוא אחד הבניינים העתיקים המשוחזרים היפים ביותר באלבניה ואולי גם בבלקן כולו. לימים הוא הפך כנראה גם למסגד, משני צדי המחרב שבמקום יש חדרי התבודדות, המיוחד במסדר החלוותי הוא מסורת ההתבודדות שלו, שנעשתה כנראה בחדרים אלו. אבל ההפתעה המרעישה ביותר נמצאת בחוץ. על משקוף הכניסה לדלת יש את סמל המגן דוד. לפי המקומיים בחצר הבניין קבורה אישיות יהודית חשובה מהמאה ה17. האם ייתכן שמרכז זה של החלוותיה שימש את חסידיו של שבתאי צבי? האם ייתכן שהאיש הקבור בחצר הוא שבתאי צבי עצמו?
חיזוק מכיוון לא צפוי.
חיזוק לאפשרות שהקבר ליד בניין הטקה של החלוותיה הוא קברו של שבתאי צבי אנחנו מקבלים מקריאה במקורות של המסדר הבקשטי עצמו, שגם לו היה מרכז באזור הבתים הסמוכים לטקה של החלוותיה. לפי המקורות הבקטשים הם בנו טורבה - מבנה קבר לעל קברו של שבתאי צבי, ולידו מרכז משלהם. לימים הם עזבו מרכז זה, במקומו נבנו בתים שכיום הם משכן הרשות לשחזור בראט, וגם מסגד הנחושת. בזמן שהבקטשים היו במקום לא היו כאן מסגדים, מכיוון שהבקטשים לא מאמינים במסגדים ולא מתפללים במסגדים, ולכן ייתכן מאד שדווקא בגלל זה, לאחר שהמוסלמים הסונים השתלטו על המקום, בחרו להקים דווקא כאן את המסגד המרכזי של בראט.
אם כאן היה המרכז של הבקטשים, הרי שלפי דבריהם כאן היה גם שבתאי צבי וכאן מת ונקבר.
יגעת ולא מצאת אל תאמין.
במסע שלנו אחר שבתאי צבי הגענו לאלבניה, ארץ 4 הדתות, בה הדת מקבלת משמעות אחרת, ולמרכזים של מיסטיקנים סופים בבראט, עיר יפהפייה בדרום אלבניה. מכאן ניתן להמשיך למסלול של כמה ימים בדרום אלבניה. ארץ של נופים פראיים, טירות וכפרים שנשארו כמו שהיו בימי הביניים, כבישים מלאי מהמורות שאיש כמעט ואינו נוסע בהם, ואנשים שקטים שאוהבים לשיר שירה פוליפונית - רב קולית.
גם אם לא מצאנו את שבתאי צבי האיש, הרי שהתחברנו מעט לרוחו, לחיפוש אחר מהותה של הדת והאמונה באלוהים, לרוח הסובלנות הדתית האלבנית, ואולי גם לקצת שקט בתוך עצמנו. גם אם שבתאיצבי לא היה המשיח הרי שלפי האמונה היהודית המשיח, יום אחד, בוא יבוא, וכשיבוא אולי ירצה לבקר גם הוא בדרום אלבניה...
