פלסטיק בעידן החדש- כתבה שניה בסדרה
אחרי שהבנו מהו מעגל הקיימות, מהם "פחמן ישן" (מוצרי הנפט, הפחם והגז), ו"פחמן חדש" (מוצרי גלם חלופיים המופקים ממשאבים מתחדשים כמו שמנים צמחיים, עמילנים וסוכרים מהטבע), אחרי שלמדנו על הצורך בקומפוסט בכדי להשלים את תהליך ההתחדשות - ניגש להבין את יתרונותיו של הפלסטיק החדש בהשלמת מעגל הקיימות.
כל מוצרי הצריכה שאנו רוכשים ארוזים באופן כל שהוא - מזון, חומרי ניקיון, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ואפילו כלי רכב...
בעולם המפותח מתחזקת הדעה (והחקיקה...) המטילה אחריות מלאה של היצרנים על אריזות מוצריהם: משלב הייצור של האריזה עצמה, ועד שלב "סוף החיים" של האריזה:
יהיה זה איסוף ומיחזור, הטמנה, השמדה בשריפה, או כל פתרון אחר, ובלבד שהאריזה לא תהווה נטל על הרשויות והאזרח, בצורת פגיעה בסביבה.
על כל יצרן, במסגרת האחריות הנ"ל, להצהיר ולהתחייב למידה קטנה ככל האפשר של "טביעת רגל פחמנית" ו"טביעת רגל סביבתית", לפי לוח מוסכם כלל עולמי הנקרא LCA:"LIFE CYCLE IMPACT ASSESSMENT", ובתרגום חופשי: "הערכת השפעת מחזור חיי המוצר".
טבלת ה-LCA מורכבת ממדידת ההשפעה על: האדמה, המים (מי תהום), איכות האויר, תחמוצות, מחוללי סרטן, השפעה על התחממות האטמוספרה, האוזון ועוד כמה פרמטרים טכניים.
לטבלה יש נוסחת חישוב ושקלול כולל המעניקה ציון חד ערכי לסך כל ההשפעות המוזכרות לעיל.
בדרך זו יקל עלינו, הצרכנים, למיין ולגבש התייחסות לכל אחד מהיצרנים, הרשתות והתאגידים אשר אנו מפנים אליהם את כספנו, ומהם רוכשים את כל צרכינו.
השקלול והציון בקצהו יקלו עלינו להחליט ולקדם את אלו אשר מעניקים לסביבה ולנו את הסיכוי לעתיד טוב יותר, ולהגביל את אלו אשר לא עושים די כדי להבטיח זאת.
התקנות המתגבשות יושלמו, כנראה, עד שנת 2010, ומשנה זו באירופה, וכנראה גם בישראל, תהיה חובה על כל יצרן להציג את תוצאת ה LCA בצורה בולטת על מוצריו ואריזותיו.
השימוש בפלסטיק אשר מיוצר ממשאבים מתחדשים, נותן מקדמה משמעותית ביותר בחלקם הגדול של הפרמטרים הנבחנים בטבלת הLCA.
טביעת הרגל הפחמנית של הפקת רוב הפולימרים הביולוגיים הינה נמוכה מאד, בעיקר בגלל התהליך המאוזן של גידול הצמח (צריכת CO2 ופליטת חמצן), והאנרגיה הנמוכה הנדרשת לייצור המוצר הסופי מפולימר זה.
התהליך כולו (גידול, הפקת פולימר, ייצור המוצר, סוף חייו בקומפוסט) אינו פולט גזים רעילים, אינו מזהם מי תהום ואינו מסרטן בשום שלב או חלק בתהליך.
את הנ"ל לא ניתן להגיד על פולימרים המיוצרים מנפט...!!!
אך מן הסתם, לא הכל ורוד.
בתהליך ישנן עדין כמה שאלות עקרוניות אשר מחפשות פתרון, ובפולימר הביולוגי עדיין מאובחנות מספר "מחלות ילדות" אשר מובילי המהלך בעולם טורחים לאבחן ולנסות לרפא.
ועל כך - בכתבה הבאה
אבנר ענבר
אקוג'ו
אחרי שהבנו מהו מעגל הקיימות, מהם "פחמן ישן" (מוצרי הנפט, הפחם והגז), ו"פחמן חדש" (מוצרי גלם חלופיים המופקים ממשאבים מתחדשים כמו שמנים צמחיים, עמילנים וסוכרים מהטבע), אחרי שלמדנו על הצורך בקומפוסט בכדי להשלים את תהליך ההתחדשות - ניגש להבין את יתרונותיו של הפלסטיק החדש בהשלמת מעגל הקיימות.
כל מוצרי הצריכה שאנו רוכשים ארוזים באופן כל שהוא - מזון, חומרי ניקיון, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ואפילו כלי רכב...
בעולם המפותח מתחזקת הדעה (והחקיקה...) המטילה אחריות מלאה של היצרנים על אריזות מוצריהם: משלב הייצור של האריזה עצמה, ועד שלב "סוף החיים" של האריזה:
יהיה זה איסוף ומיחזור, הטמנה, השמדה בשריפה, או כל פתרון אחר, ובלבד שהאריזה לא תהווה נטל על הרשויות והאזרח, בצורת פגיעה בסביבה.
על כל יצרן, במסגרת האחריות הנ"ל, להצהיר ולהתחייב למידה קטנה ככל האפשר של "טביעת רגל פחמנית" ו"טביעת רגל סביבתית", לפי לוח מוסכם כלל עולמי הנקרא LCA:"LIFE CYCLE IMPACT ASSESSMENT", ובתרגום חופשי: "הערכת השפעת מחזור חיי המוצר".
טבלת ה-LCA מורכבת ממדידת ההשפעה על: האדמה, המים (מי תהום), איכות האויר, תחמוצות, מחוללי סרטן, השפעה על התחממות האטמוספרה, האוזון ועוד כמה פרמטרים טכניים.
לטבלה יש נוסחת חישוב ושקלול כולל המעניקה ציון חד ערכי לסך כל ההשפעות המוזכרות לעיל.
בדרך זו יקל עלינו, הצרכנים, למיין ולגבש התייחסות לכל אחד מהיצרנים, הרשתות והתאגידים אשר אנו מפנים אליהם את כספנו, ומהם רוכשים את כל צרכינו.
השקלול והציון בקצהו יקלו עלינו להחליט ולקדם את אלו אשר מעניקים לסביבה ולנו את הסיכוי לעתיד טוב יותר, ולהגביל את אלו אשר לא עושים די כדי להבטיח זאת.
התקנות המתגבשות יושלמו, כנראה, עד שנת 2010, ומשנה זו באירופה, וכנראה גם בישראל, תהיה חובה על כל יצרן להציג את תוצאת ה LCA בצורה בולטת על מוצריו ואריזותיו.
השימוש בפלסטיק אשר מיוצר ממשאבים מתחדשים, נותן מקדמה משמעותית ביותר בחלקם הגדול של הפרמטרים הנבחנים בטבלת הLCA.
טביעת הרגל הפחמנית של הפקת רוב הפולימרים הביולוגיים הינה נמוכה מאד, בעיקר בגלל התהליך המאוזן של גידול הצמח (צריכת CO2 ופליטת חמצן), והאנרגיה הנמוכה הנדרשת לייצור המוצר הסופי מפולימר זה.
התהליך כולו (גידול, הפקת פולימר, ייצור המוצר, סוף חייו בקומפוסט) אינו פולט גזים רעילים, אינו מזהם מי תהום ואינו מסרטן בשום שלב או חלק בתהליך.
את הנ"ל לא ניתן להגיד על פולימרים המיוצרים מנפט...!!!
אך מן הסתם, לא הכל ורוד.
בתהליך ישנן עדין כמה שאלות עקרוניות אשר מחפשות פתרון, ובפולימר הביולוגי עדיין מאובחנות מספר "מחלות ילדות" אשר מובילי המהלך בעולם טורחים לאבחן ולנסות לרפא.
ועל כך - בכתבה הבאה
אבנר ענבר
אקוג'ו
