מתן תורה פרשת יתרו 

 מתן תורה

נאמר שכל נשמה ונשמה עמדה במעמד הר סיני ביום קבלת התורה כך שכל הנשמות יודעות את התורה...ישנם כאלו אומרים שלא לכל אדם יש נשמה...ישנם כאלו אומרים שרק ליהודים יש נשמה...אבל דבר אחד ידוע...אף אחד לא יודע מה זה נשמה...שעל כן אף אחד לא קיבל תורה...השאלה היא: מי רוצה לקבל תורה לשמה ולעזוב את עבודת  האלילים?!...

כולנו יודעים שישנו גוף ויש מי שמפעיל את הגוף. כל אחד מכנה את זה כמו שהוא רוצה: מודע ותת מודע, רגשות ומחשבות, גוף ומוח...ואנחנו היהודים קוראים לזה גוף ונשמה שנאמר: "ברוך אתה יהוה שהחזרת בי את נשמתי"...

הדתיים חזקים מאוד בסיפור של הפועל והנפעל עד שהם מגיעים לנקודה שלא יודעים מי הקים הנפעל וטוענים: "נסתרות דרכי האל"...דהיינו, אלהים ברא את העולם הזה ואין לנו ולאף אחר אפשרות לדעת מי זה או מה זה אלהים...

המדענים לא מאמינים באלהים והם חוקרים וחוקרים עד שלבסוף הגיעו לנקודה שאירע המפץ הגדול ולאחר מכן שאלו את עצמם: "מי זה שהדליק את המפץ הגדול"?...הם לא טוענים שנסתרות דרכי המפץ אבל הם יוצאים לחפש את המדליק מחוץ לכדור הארץ...

המקובלים יצאו בהכרזה שאין סודות ונתחיל ללמוד את הקבלה שהיא מלמדת אותנו מי זה אלהים ומה זה נשמה כך שאף אחד מהמקובלים אין לו נשמה ואין לו אלהים והם טוענים שהם מעל האלהים ...וכאשר אנחנו בודקים את המידע שקיים בידיהם הם מסתרים אותו כך שהם טוענים שהם מגלים סודות של מישהו אחר ומסתרים את הסודות שלהם...וכאשר אנחנו בודקים את מצבם הרפואי...כולם חולים.

במצב הזה יש לנו דת, מדע וקבלה וכל אחד ואחד נותן לנו דרך ללכת בה וטענתם היא שהדרך שהם אומרים אותה או שלחילופין מראים אותה היא לפי המקורות של חז"ל או של המדענים שגם להם נקרא חז"ל...כך שיוצא מזה שכל העולם הזה לומד את תורת המתים ובשוויון צורה כולם מתים ומחכים למותם וכאשר מתים יושבים המתים ומתאבלים על המתים ובוכים...על המודעות הזו אומרים: "מותר האדם מן הבהמה אין", דהיינו, חולה נפש מטפלים בחולי נפש...

והנה אנחנו הולכים אחרי המתים ואנחנו שומעים בבית העלמין מה אומרים למתים שנאמר: "ברוך אתה אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין. וברא אתכם בדין. וכלכל אתכם בדין. והמית אתכם בדין. ויודע מספר כולכם בדין. והוא עתיד להחיותכם ולהקימכם בדין. ברוך אתה יהוה מחייה המתים".

נשמה ? הם אותיות נ' שמה, והאות נ' נקראת מלכות שהיא נקראת דינים. עמוק מאוד בתוך הדינים שם נמצא שמה שהם אותיות משה. שעל כן כולם אומרים שלא יודעים את מקום קבורתו של משה...מי אלא כולם? דת, מדע וקבלה. כך שאנחנו חייבים לדעת את הדינים וכאשר אנחנו יודעים את הדינים יוצא משה שמתחבר לדינים וזו היא נשמה שנקראת "תורת משה".

"ברוך אתה יהוה מחייה המתים". כדי להגיע לתחיית המתים ואין לנו צורך לאמור את המשפט הזה וכל אחד ואחד יוביל את הגוף לאדמה בהילולה ובשמחה אנחנו חייבים לקיים תחילה את המשפט: "לא-יהיה לך אלהים אחרים  על-פני". כאשר נשאלת השאלה: מה זה אלהים אחרים? "כל דבר שאנחנו יצרנו ואנחנו מאמינים שהדבר הזה מחייה אותנו". הדוגמא היפה מאוד היא מהמקרא שיעקב אומר לחייליו של עשו כאשר דרשו את נשמתו: "אדם שאין לו כסף נחשב למת". המשפט עד היום הזה מחלחל במודעות של כולם ועל כן שלמה המלך אומר: "דבר רע ראיתי מתחת לשמש, אדם עובד כל חייו שיצבור כסף כדי למות בשקט". היום  הזה אנחנו רואים ושומעים את מלחמות הירושה.

כסף נחשב לדין שהוא הצד שמאל של האדם שהוא נקרא יצחק, ועד שאברהם לא עקד את יצחק, אברהם לא נקרא מחייה המתים, בזמן העקידה כאשר אברהם הלך בסוד האמונה הוא קיבל את תחיית המתים שנאמר: "אברהם אברהם". דהיינו, הוא קיבל את שני העולמות העולם הזה (גוף) והעולם הבא (נשמה).

כולם מכירים את הסיפורים האלו - וכולם מעבירים את הזמן שנותר להם ליומם האחרון בסיפורים האלו - וכולם לא מאמינים לסיפורים האלו - וכולם נמצאים בעגל הזהב - וכולם מוכרים את תורתם (נשמתם) בכסף. שנאמר: הדינים שלכם הוא הכסף שלכם. את הסיפור האמיתי של הדבר הזה אתם יכולים לשאול את עובדיה יוסף שעיר מולדתו בגדד שאת הסיפור הזה שמעתי מהורי שגם הם ילדי בגדד. "סוחר מגיע עם סחורתו לעיר כאשר עגליו עמוסות בסחורה, העגלה הראשונה בשיירה נשברו הצירים וחסמה את הדרך, הסוחר הגיע לעיר כדי לבקש עזרה וראה את תושבי העיר מתפללים ומסרבים לעזוב את התפילה כדי לעזור לו, הסוחר הוציא כסף וזרק על הרצפה וכולם ליקטו את הכסף ועזבו את התפילה ובאו לעזור לו - מפה יצא המשפט: התורה שלכם זה הכסף שלכם".

"והוא עתיד להחיותכם ולהקימכם בדין" - רבי שמעון בר יוחאי טוען: היום שבו האדם מגיע למודעות שנאמר: "והיו חייך תלואים לך מנגד ולא תאמין בחייך לילה ויומם - זה הוא יום הגאולה. כדי שהדת, מדע והקבלה וכל בני האדם שמתהדרים בתואר שיש להם וברכוש הרב שיש להם יחזרו לדרכי התורה ויקיימו את המשפט: "ואהבת לרעך כמוך - אני יהוה הוא האלהים". שלחה אותי ההשגחה הפרטית למקום שהדין החזק ביותר שקיים על פני כדור הארץ והיא מדינת צרפת, שהיא המדינה הראשונה שהמציאה את הפרדת הגוף והנפש שנקראת: "גיליוטינה". וכל זה כדי לקיים את הכתוב שאומר: ""והוא עתיד להחיותכם ולהקימכם בדין".

ספרי "מלחמת הרוח בחומר" מראה לכם את המלחמה של יעקב שנאמר: "ולא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותאכל עליהם". אין אדם בעולם הזה שיכול היה לעמוד מול המידע שהיה לי עד היום שנכנסתי לבית האסורים...בבית האסורים לא קיבלתי עזרה מאף אדם כאשר השופטים, הרופאים, הסנגור והקטגור כולם יד אחד נגד: "שלמה חיים". טענתי הייתה: "אין כסף בעולם הזה ואין אדם בעולם הזה שיכול להוציא אותי מהעולם הזה רק אני אוציא את עצמי" וכך התחברתי אל המילה "והוא" שהם ראשי תיבות של: "את השמים ואת הארץ". 40 חודש ישבתי בבית האסורים ואני לומד 18 שעות ביום לא כדי לקיים את התורה לשמה. מכיוון שאני לא יודע מה זה תורה, נשמה, אלהים, הקב"ה, יהוה, אף פעם בחיי הקודמים לא הבנתי מדוע אסור לי לאכול חזיר, שרמסים, צדפות, לצום בכיפור, לשמור שבת, להניח תפילין...אף פעם לא הבנתי מדוע אסור לפרוץ דינים כאשר הדינים אומרים לנו: "אנחנו נועדנו כדי שתפרצו אותנו". כך שלאחר סיום המלחמה שלא לשמה יצאתי ולמדתי את לקחי המלחמה כך שלבסוף היום אני עושה אותה  לשמה. כך שמי שאמר את המשפט הזה זה משה. כך שאם משה אמר לא לשמה ולאחר מכן לשמה. יוצא מזה: שמשה אמר לשמה שזה אותיות שלמה, כך שמשה אמר לשלמה...כך שלמה יודע את הכתוב ומקבל את החיים שעל כן שמי הוא: "שלמה חיים" שאותו קיבלתי מהקב"ה ביום לידתי. שהקב"ה נקרא זעיר אנפין שהוא הבן הבכור של הבינה שהבינה נקראת הר סיני: "אלהים חיים, ובלע המוות לנצח, תחיית המתים".

כך שהיום ברור לי שלא במקרה לימדו אותי 50 שנה את כל התכונות שלי שרכשתי בתקופה הזו וכל מה שקרה לי בתקופה הזו. וכל זה מכיוון שנאמר: "גיל 50 לעצה" וכדי לקיים את המשפט שנאמר: ""והוא עתיד להחיותכם ולהקימכם בדין". וכדי לקיים את המשפט שמוסבר לפריטי פרטים בספרי "מלחמת הרוח בחומר":  "ברוך אתה יהוה מחייה המתים".

בספרי אתם יכולים לראות שכל אדם עלי אדמות יכול להגיע למודעות הזו, אין צורך לדעת ש"ס ופוסקים, אין צורך לדעת פילוסופיה, אין צורך לדעת פסיכולוגיה. יש צורך לדעת רק דבר אחד ולא לסור ממנו ימינה ושמאלה והוא: "לכבד את הנקבה (דינים) יותר מאשר מכבדים את הגוף". ולדעת את המשפט בדעת שאומר: "גמלתהו טוב ולא-רע כל ימי חייה". שהמשמעות העמוקה היא: "גמלתהו רע כל ימי חייה" שעל זה אמר שלמה המלך: "ולא מצאתי מר ממות מהאשה". שעל זה נאמר: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".

"האשה היא הנפש והיא השקר והיא העולם הזה". וכאשר יודעים את האשה בדעת בסוד המשפט: "וידע האדם את חוה ותהר לו". שחוה נקראת אם כל-חי שזה חיים: נולד הקדוש ברוך הוא שהבינה קוראת לו: "בני בכורי אתה וראשית אוני". כך שראשית היא לפני בראשית שזאת מודעות כתר שממנו יורדים לכל העולמות שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד".

"יהי שם יהוה מבורך לעלם ולעולמי עולמים".

"על זה נאמר: ישראל אור לגויים