כבר בנמל התעופה בן גוריון, מוקף בעדה הצוהלת הבאה לקדם פניו מידי שנה בשנה בנחות מטוסו מניו-יורק, היה דב בער מציג בקריצת גמ"ח חייכנית וכמו ממתיקת סוד את נרתיק הקטיפה הכחול והמלבני אותו שלף בחן של גברין יהודאין שלא נס ליחם, מתיק צד מעוטר בדברי תורה המוטל לימין מעילו המהודר.
וכולא דעלמא יודעין: 3 מיליון דולאר טבין ותקילין, לא מילתא זותרא היא, ולצרכי כלכלת תלמידי חכמים נועדו, כמו גם לצרכים דוחקים אחרים של הציבור הקדוש.
"אכן, מרובין צרכי תלמידי חכמים", מהרהר לעצמו זלמן לייב ביגון קדרות הקופץ עליו לפתע, ומערפל במעין צעיף שחור את מוחו המחודד, מעשה הסתרא אחרא השם ירחם, "אך לדאבון לב לא הכל ניתן ליישב במטבע עובר לסויחער".
מארינה, מארינה, זאת מהתחנה המרכזית הישנה, כיצד קנה לו צלמה אחיזה איתנה בליבו, גם במוחו, בו עד לפני זמן, כל דבר מראשית עד אחרית היה סדור, דבר דבור על אופניו. וכיום מנקר ומנקר המצוק הכואב ומפלח חדרי לב ללא הרפה, ללא יום של מרגוע, אף מנוחת עוינג שאבעס כראוי נגזלת-נחמסת מנשמתו.
וכי מה לעשות? שמנהג תמים עשה לו לא מכבר, ללכת לאותן נפקניות, שהרי אישתו שתחי, מטופלת בעוללים תמימים, וחלק כבר גדלו ובגרו. וכבר כמשו והאדימו פניה כסלק זה, ואין עוד התאווה לזוגתו הכשרה שורה בחושיו.
וכי ישחת זרעו לשווא? אלא שמעשה מכחול בשפופרת יפה לאיש ישר לב, וכך היגיע גם לאותה נערה אוקראינית גויה, מארינה, שאין המחשבה עליה ועל מה שיהיה מרפה ממנו עוד.
והיגיעו דברים לידי כך שאין הוא עוד יכול לעסוק בתלמוד תורה כהלכתו, והלוא כהרף עין משתלטות עליו מחשבות זרות. רק שתהיה שלו, ולא שאחרים ערלי-לב ידושו בהמונם ללא הפסק בין ברכיה, בדדיה הענוגים, בפיה ובפותה שאין פרח יפה מהם.
ועלמה גדולת לב היא, וכך היא נאנחת וחוזרת ואומרת, אויה, מה יהא עלינו, שממשלת זדון רודפת אותי וכבר עומדת להניסני חזרה לקייב ואני אנה אני באה בלעדיך, מושיעי וגואלי. כל חיי אתה, אהוב שלי, נאנחת היא וחוזרת ונאנחת, מחליקה באצבעות ענוגות על זקן התלפיות השחור והמסתלסל ועוצמת עיניה בעונג מעשה נערה מאוהבת.
ואיכה תשאר? משרד הפנים נשלט בצוק העיתים בידי אפיקוירעסים זדים ורשעים וגם תהליכי גיור כהלכה לא עוד יעזרו פה.
ודוק, האם מתן שלמונים יושיע צדיק תמים וסר מעוון? והרי גדולים חסדי השם יתברך - היה מהרהר אודות אותו נרתיק קטיפה וכיצד יניח ידו עליו.
וה` יודע נפש צדיקים, כי טהור לבבו באהבת אמת, ולא נתכוון אלא להביא את מארינה תחת החופה כדת משה וישראל, ואין עליו אלא להתגבר כארי ולעשות מעשה, והשם יראה דרכו ויוליכו בדרך הישר.
וכך החלה אותה פרשה נודעת שהסעירה את גדולי הישיבות ופרנסי ועסקני הדת באמרות גנוי קשות וחסודות.
בעוד צאן קדושים הכתירוהו כגיבור ללא עוררין, שכן חשף בפומבי קלונם של פקידי עוון ושרי רשע כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים.
וסופו של אותו צדיק שלאחר שריצה את עונשו וקבל חנינה כעבור זמן מהנשיא גבריאל עציון, ארז מטלטליו והתיישב בקייב, ולימד שם תלמוד תורה, לאחר שהישיג כתב גרושין מרעייתו, וכתב ספרים הרבה מלאכת קודש, שרעייתו מארינה משרה עליו רוח קדושה וחסד עד סוף ימיו.
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
