צמחי מרפא בשרות האורטופדיה 

רפואת צמחים בשירות האורטופדיה / מאת אסף קורן

בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית במספר הפניות של מטופלים לרפואה המשלימה, בעקבות בעיות אורטופדיות שונות, כאשר הפתולוגיות המובילות בתחום הינן:

- דלקת בשרירי מסובבי הכתף (Rotator calf tendonitis)
- כאבי גב תחתון שונים (דלקת בגיד הסכיאטי, פריצות דיסק וכאבי גב - ללא ממצאים פתולוגים מובהקים).

אנו המטפלים, מוצאים את עצמנו בחיפוש מתמיד אחר אותם הדברים שיקלו על המטופל תוך פרק זמן קצר יחסית, ישפרו את טווחי התנועה שלו וכמובן יפחיתו את סף כאב. למען שמטפלים רבים העוסקים ברפואת צמחים מתמחים לרוב גם בעבודה מניואלית כלשהיא (עיסוי, רפלקסולוגיה, טווינה, שיאצו), אביא כאן את הצד "ההרבולוגי" של הטיפול, בכדי להדגיש כיצד צמחי מרפא מאפשרים טיפול עמוק ורחב יותר,יחד עם הטיפול המניואלי, ויתרה מזאת - כיצד הם מקלים על התסמינים השונים מהם סובל המטופל, כפי שאני נוכח לדעת מדי יום.

דלקת בגידים מסובבי הכתף

זוהי פתולוגיה נפוצה ביותר מאז ומתמיד. בעבר סבלו ממנה בעיקר אנשים שעסקו בעבודות פיזיות שנעשו במנחים פיזיולוגים לא פשוטים, אשר גרמו עם הזמן לדלקת באזור ואף לקרעים. כמו כן הבעיה נפוצה גם בקרב ספורטאים (שחייה, כדורסל). היום נראה שדלקת במסובבי הכתף עברה גם אל אנשי המחשבים- אשר לרוב נמצאים בסביבת עבודה "נוחה", אך לא טובה מבחינה ארגונומית.
הגידים והשרירים שנפגעים הם בעיקר ה- supraspinatus, ה- infraspinatus, וה- biceps.
הסימנים הראשונים הם כאבים בכתף אשר מתגברים בהרחקת היד מהגוף (אבדוקציה), או קירוב של היד(אדוקציה). לאחר זמן מה יכול להופיע כאב גם באזור שריר ה deltoid -עם הקרנה לשרירי הזרוע, ואף לצוואר.
סיבוך נוסף יכול להיות קרע חלקי או מלא באחד מהגידים הנ"ל, או יצירת גבישי סידן במפרק (יכולים להיווצר בלי שום קשר לתנועות או ליציבה). לאחר זמן מה עלול המצב להחמיר עוד יותר ולהפוך ל"כתף קפואה" (Frozen shoulder), מה שיוביל לניוון טוטאלי של שרירי מסובבי הכתף, עקב חוסר תנועה מוחלטת שלהם מפאת הכאב.

הגורמים הפיזיולוגים, כפי שכבר ציינתי, הם קודם כל תנועה שוחקת שחוזרת על עצמה, יציבה לא נכונה מול שולחן העבודה או מול המחשב, וכן החזקה לא נכונה של ההגה. גם הישענות על צד אחד של הכסא לאורך זמן יכולה לבוא בחשבון.
יחד עם זאת יש להוסיף גם את הגורם הנפשי לבעיה:
כאשר אדם נמצא במתח רב, שרירי הצוואר מתקשים ומתקצרים, כנ"ל לגבי הפצייה (רקמת החיבור באזור). האדם מפצה על כך ע"י תנועה שמשנה את חלוקת הכוח הנכונה בין השרירים - מה שמוביל לקבוצת שרירים חלשים מדי ומנגד לקבוצת שרירים חזקים וקצרים מדי.



כאבי גב

מאותן הסיבות נגרמים גם רוב כאבי הגב התחתון. אין זה המקום לפרט את כל הפגיעות השונות האופייניות לאזור זה, אך אציין שסביבת העבודה, אורח החיים (פעילות גופנית, משקל וכו') ומתח מתמשך, יהוו גורם מכריע ביכולת הגב לעמוד ב"מעמסת החיים". שרירי גב חלשים מדי או חזקים מדי, שרירי בטן חלשים וכן חוסר איזון בין הצדדים - יהוו טריגר נוסף בדרך לגב דואב וכואב.
ע"פ נתונים סטטיסטים כ- 80% מהאוכלוסייה בעולם המערבי יפנו לרופא לפחות פעם אחת בחייהם בעקבות כאב גב.

סטטיסטיקה מדהימה זו רק מחדדת את השכיחות הבלתי נתפסת של בעיות גב, אשר רובן אגב, אינן נגרמות כתוצאה ממצא פתולוגי משמעותי (בלט דיסק, פריצת דיסק, דלקת באישיאס או חבלה). נקודה נוספת וחשובה למחשבה בהקשר של הטיפול באמצעות צמחי מרפא היא "הגישה האוטואימונית". מחקרים שנעשו על בבונים בשנות השמונים המאוחרות, איששו גישה זו. כאשר ישנה פריצה של הדיסק הבין חולייתי, יוצאים מתוכו חלבונים שונים אל החלל שבינו לבין הקרומים העוטפים את מערכת העצבים(dura mater). הגוף אינו מכיר את אותו החומר שהיה מבודד ממנו עד כה ותוקף אותו כאילו היה גוף זר.
נקודה זו עשויה להיות משמעותית, כאשר אנו באים לתת טיפול תומך ומונע לכאבי גב תחתון, אשר נובעים כתוצאה מפריצות דיסק.



הטיפול בצמחים

טיפול מקומי בצמחי מרפא:

הטיפול המקומי (חיצוני) נעשה בעיקר תוך כדי שימוש בקרמים או שמנים מבוססי צמחי מרפא. מטרת הטיפול החיצוני היא הפחתת התהליך הדלקתי, הורדת הבצקת המקומית והפחתת הכאב כמובן. כל אלו יסייעו (ביחד עם עבודה מניואלית באזור) לשיפור טווחי התנועה - מה שיביא לאיזון מחדש של היציבה.



שמן ארניקה (Arnica Montana):

הצמח הנפוץ ביותר בשימוש לכאבים ריאומטיים ברחבי העולם.

חלקי הצמח בשימוש: פרחים.
פעילות: אנטי דלקתית,אנטי מיקרוביאלי, משכך כאב,משפר זרימת דם מקומית, מוריד בצקות.
התוויות: פציעות ספורט, נקעים, חבלות, מתיחות וקרעים בשרירים ובגידים, בעיות בהחזר דם וורידי.
התוויות נגד: אסורה ורעילה לשימוש פנימי, אסורה לשימוש על פצעים פתוחים.

? במחקר קליני שנעשה בגרמניה, נמצא שארניקה הייתה טובה יותר בהשוואה לפלסבו, בקרב נשים שסבלו מכאבי שרירים ללא ממצאים פתולוגים.

? מחקר נוסף שנעשה באוסטרליה, מצא שג'ל ארניקה שיפר את התחושה של כבדות ברגליים, הוריד את רמת הבצקת בצורה משמעותית, ושיפר את טונוס הוורידים בגפיים תחתונות.
? מחקר כפול סמיות מבוקר בקרב חולי אוסטאוארטריטיס, השווה בין הטיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידליים (NSAID) בשימוש מקומי, לבין ארניקה בשימוש מקומי. נמצא ש64% אחוז מהחולים שהשתמשו בארניקה דיווחו על שיפור ועל סיפוק מהתחושות במפרקים, לעומת 58% אשר דיווחו על שיפור והשתמשו בנוגדי דלקת לא סטרואידליים.

ארניקה נמצאה כמשפרת את תהליך השפעול של NF-kappaB - הפקטור הגרעיני כפא B, המפעיל בתורו צבא שלם של גנים המעורבים בתהליכים דלקתיים ובחלוקה של תאים, ובתור שכזה מעכב גם את האנזים cox-2 בצורה סלקטיבית (אותו האנזים שמשמש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות-NSAID )

מנקודת מבט אישית
השימוש החיצוני בארניקה טוב במצבים הכרוניים והן במצבים האקוטיים, בהם האזור רגיש מאוד למגע ואנו נדרשים להפחית את הבצקת המקומית אשר נוצרה ולצמצם את התהליך הדלקתי בסביבה. לעיתים קרובות עושה הארניקה מה שהיינו רוצים שיעשה הקרח - רק בלי אי הנוחות הכרוכה בקירור / הקפאה של המקום.
שמן הארניקה עובד טוב יחד עם לבנדר ומנטה במצבים האקוטיים. במצבים הכרוניים - יחד עם שמני קפסיקום, קינמון, הל וקמפור.

שמן קומפרי (Symphytum officinalis):

נפוץ בשימוש במקרים של ראומטיזם באירופה ובעיקר בגרמניה. מכיל חומר שנקרא Allantoin (בעיקר בעלים) המזרז איחוי וחידוש של רקמות פגועות.

חלקי הצמח בשימוש: עלים ושורש.
פעילות: איחוי רקמות פגועות, אנטי דלקתי, מקרר עדין, מפחית כאב.
התוויות: בצקות, כאבים ראומטיים, נקעים, פצעים שאינם מגלידים.

במחקר בו בדקו את יעילות הקומפרי כנגד כאבי שרירים (בעיקר כאבי גב עליון ותחתון), החולים קיבלו הנחייה למרוח קרם על בסיס קומפרי מספר פעמים ביום. קבוצה ראשונה קיבלה קרם שמכיל כ250 מ"ג מיצוי של שורש ועלים של קומפרי (ביחס לגרם אחד של קרם) ואילו קבוצת הביקורת קיבלה קרם שמכיל 25 מ"ג קומפרי (באותו היחס). לאחר 4/5 ימים כ 60.8% מהקבוצה שקיבלה מינון גבוה, דיווחו על הקלה משמעותית ביכולת התנועה ולאחר 9 ימים אף דווח על שיפור ברמת הכאב (על פי סולם כאב), ב-80.9% מהמקרים. קבוצת הביקורת אף היא דיווחה על שיפור ביכולת התנועה, אך באחוזים נמוכים יותר של 22.5% ושיפור קל בכאב לאחר 7-8 ימים.
(Kucera M, Barna M, Horacek O et al. Adv Ther 2005; 22(6): 681-692)


שמן היפריקום hypericum perforatum)):

למרות הכבוד הרב שמקבל ההיפריקום ברחבי העולם לשימוש P.O (פנימי), במקביל לכמות המחקרים הרבים אודות הצמח והחומרים המטאבוליטיים המשניים שבו - אין אנו כמטפלים נותנים לו את הכבוד הראוי בשימוש חיצוני.
לדעתי ומניסיוני, שמן ההיפריקום הוא בגדר מתנת אל כפי שאולי ניתן גם להבין מתוקף שמו האנגלי -
St. John's wort (המרפא של ג'ון הקדוש).
השמן בעל תכונות ריפוי מגוונות ומשמעותיות - בטוח מאוד לשימוש ופועל מהר. הריאקציה של הפרחים עם השמש בתהליך המיצוי האיטי יוצרת שמן אדום וצלול כיין, בעל מרקם נוח מאוד לשימוש.
חלקי הצמח בשימוש: עלים ופרחים.
פעילות: אנטי דלקתי, מרגיע , מרפה שרירים, מניע דם, מאחה, משקם, מאלחש מקומי עדין.
התוויות: כל חבלה או פגיעה בשריר או בגידים, פצעים, הרפס סימפלקס 1/2 (בשימוש חיצוני), הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת), בצקות מקומיות, הגבלה בתנועה של מפרק, כאבי גב, כאבי שרירים, כאבי פרקים ודלקות פרקים.

מנקודת מבט אישית
מעבר לתכונות הכתובות הידועות על ההיפריקום, ישנו משהו בשמן שקשה להסביר במילים... הוא "פותח" את השריר. דמיינו שאתם שמים יד על שריר, נאמר בגב, והתחושה היא שהשריר מאוד קשה למגע ואינו מגיב או משנה את הטקסטורה שלו כאשר אתם מנסים לעבוד עליו. עכשיו שימו על היד מעט היפריקום - ותנסו להרגיש בהבדל... השריר מגיב אליכם ונענה לאינטראקציה שאתם מנסים לנהל איתו- זהו במשפט אחד וממצה האופי והפעילות של השמן המבורך הזה על השריר.


שמן קפסיקום / צ'ילי חריף (Capsicum minimum):

השמן המופק ממיצוי הפלפלת החריפה המוכרת, מקובל מזה שנים רבות ברפואה העממית לטיפול בראומטיזם וכאבים בכלל.
החומר הפעיל החיוני ביותר בצמח הוא הקפסיאצין- Capsaicin. חומר זה נחשב למשכך כאבים עוצמתי, כמעכב סינתזה של פרוסטגלנדינים (חומרים מתווכי דלקת וכאב) וכנוגד דלקת.
כ600-700 עבודות מפורסמות בכל שנה אודות הצמח ומראות את יעילותו והשפעתו הרבה כנוגד דלקות ומשכך כאבים במחלות פרקים שונות. למרות שיעילות של הצמח בטיפול ידועה כבר שנים רבות, רק בשנים האחרונות ישנה חשיפה מחודשת אל הצמח ולשימוש בו ברפואה המשלימה, כתחליף ראוי לתרופות נוגדות דלקת שונות ולמשככי כאב סיסטמיים ומקומיים. כל זאת הופך את הקפסיקום כיום ל"דבר החם" בתחום המוצרים האלטרנטיביים לטיפול במחלות מפרקים ובעיות אורטופדיות שונות.
הקפסיאצין פועל ע"י ערעור האיזון הכימי בתוך תאי העצב התחושתיים, המעבירים גירוי של כאב מהעור. הגירוי החשמלי עובר לאורך הנוירון מהמוח ועד לעמוד השדרה וגורם לשחרור של החומר -Substance P שהוא למעשה מתווך עצבי המעביר כאב.
כמויות חוזרות ונשנות של קפסאיצין מונעות מתאי העצב למחזר את מאגרי החומר הנ"ל כמתווך העצבי, עד שהוא ממש "אוזל מהמלאי". באין חומר שיעביר את תחושת הכאב - מע' העצבים המרכזית אינה "חשה" בדבר.
כך מוסבר מנגנון פעולת הצמח כמשכך כאב מקומי.

מחקרים רוחב רבים(meta analysis) איששו את העובדה כי הקפסיאצין נמצא יעיל יותר מפלסבו, בצורה מובהקת, בטיפול בדלקות פרקים שגרוניות, ואף נמצא יעיל יותר מפלסבו בטיפול בפוסט הרפס, נוירואלגיה סוכרתית ופסוריאזיס.
הקפסיקום שימש בעבר ברפואה האירופאית ליצירת שלפוחיות / כוויות בפרקים כואבים, מה שמזכיר מאוד טכניקות ערביות וסיניות של חימום מקומי (מקואה, מוקסה). ההערכה היא שחימום האזור עד כדי פגיעה של ממש ברקמות מביא להגברה משמעותית של זרימת דם למפרק ובכך משפר את תפקודו הפיזיולוגי, ואת חילוף החומרים בתוך הקפסולה של המפרק.
חשוב לדעת שהשימוש בקפסיקום אינו מתאים כאשר האזור הפגוע הוא חם! - כלומר מודלק או נמצא בשלב האקוטי של המחלה, אלא הוא מתאים יותר בשימוש לשלבים הכרוניים המלווים בכאב.

במחקר כפול סמיות שנערך בקליניקה לראומטולוגיה בווגלסנג גרמניה, השוו את האפקט של פלסטרים טבולים בקפסיאצין, לעומת פלסטרים זהים במראה שהיו טבולים בפלסבו.
המחקר נמשך שלושה שבועות והוא כלל 154 חולים הסובלים מכאבי גב לא ספציפיים בדרגות שונות.
(חולים שסבלו מכאבי גב לאורך זמן ממושך של 5 חודשים לפחות, עם דרגת כאב מ-5 או יותר מתוך 11 אפשריות). יחד עם זאת, המחקר בדק גם את מדד טווח התנועה של החולים. המדד השלישי היה הערכתם של הרופאים לגבי חומרת הכאב והמגבלה בתנועתיות החולים המשתתפים במחקר.
החולים אמורים היו להיבדק באופן גלובלי לגבי מצב הכאבים בגב התחתון לאחר שלושה שבועות של טיפול רצוף במדבקות הקפסיאצין והתוצאות הכלליות הראו שיפור של 30% מהמצב הנתון בתחילת המחקר.
60.8% מהחולים שהשתמשו במדבקות הקפסיקום דיווחו על שיפור בכאבים, לעומת 42.1% שדיווחו על שיפור לאחר שימוש בפלסבו.
גם בשאר המדדים, טווחי התנועה, סולם אאורוס והערכת הרופאים - המטופלים הראו שיפור של 38.5% בקבוצת הקפסיקום, לעומת 28% לאלו שהשתמשו בפלסטרים עם הפלסבו. טווח התנועה השתפר כמובן, במקביל לשיפור שחל בבעיה עצמה, וההערכה של הרופאים לאחר הטיפול הייתה ללא כל ספק לטובת הקפסיאצין.


הטכניקה
למרות שאין זה המקום להתייחס לצורת העבודה שבה רצוי לטפל בכל אחת מהמחלות שהוזכרו בראשית העמוד, ישנה טכניקה חשובה שמצאתי לנכון להזכיר פה:
כאשר אני רוצה לעבוד על גיד או שריר, או אזור מסוים שרוב הכאב או הדלקת מתרכז בו, אני צריך לעבוד בצורה מאוד מדויקת וממוקדת על אותו המקום, על מנת לפתוח ולהפריד את אותם סיבי השריר שנדבקו ואולי גם "לפצוע" מעט בצורה מכוונת את הסיבים. השם של הטכניקה בה אני משתמש במקרים אלו היא Cross Fiber Friction או חיכוך רוחבי של השריר. טכניקה זו כמובן דורשת מהמטפל להבחין בכיוון שבו השריר בנוי ולפרוט על הגידים שלו ועליו' כנגד התנועה הטבעית שלו. בעבודה כזו עם אחד או עם כמה מהשמנים שהוצגו כאן, אנו מרוויחים פעולה כפולה: מצד אחד פתיחה מחודשת של השריר, ובנוסף - החדרה מאסיבית של החומרים הפעילים לאזור התת- עורי וזירוז הספיגה שלהם אל התאים במקום הפגוע.
חשוב לזכור כי יש להימנע מעבודה מאסיבית מדי באזור פגוע, כאשר המצב הוא אקוטי. במקרים אלו ההמלצה שלי היא עבודה איטית ועדינה יחסית על השכבות הרכות והעליונות יותר של השריר והתמקדות באזורים הדיסטאליים לכאב - עם אותם השמנים כמובן. (להוציא את הקפסיקום שאינו מתאים בשלב האקוטי).






צמחי מרפא בשימוש פנימי:

מטרתו של הטיפול הצמחי הפנימי הוא לתמוך באופן עמוק ורחב בגורמים ובסימפטומים לכאב ולדלקת ועל ידי כך, לאפשר תהליך החלמה וריפוי מהיר וטוב יותר.
אחת הדרכים הטובות לעשות כן היא לשפר את זרימת הדם לאזור המפרק או אל הדיסק הבין חולייתי. שיפור הזרימה הפריפריאלית מאפשר הגעה של דם לסביבת האנולוס (annulus fibrosis) שהיא השכבה החיצונית של הדיסק ובכך לאפשר לו יותר גמישות וויטאליות, לעצור או להאט את התהליכים הניוונים במקום וכן לשפר את השיקום ולהחזיר לו את יכולת שינוי הצורה ונשיאת העומסים. שיפור זרימת הדם לאזור האנולוס בדיסק ישפיע כמובן גם על הנוקלאוס (nucleus pulposus) שהוא ה"גרעין" של הדיסק).

* ראה תרשימים בתחילת העמוד

אותם העקרונות חלים גם על מפרק הכתף, הברך או כל מפרק אחר בגוף. שיפור זרימת הדם אל המפרק הוא חלק קרדינאלי בתהליך הריפוי ובהחזרת הגמישות, חיזוק השרירים וטווחי התנועה.
הצמח שעושה זאת טוב מכולם הוא ככל הנראה הג'ינג'ר Zingiber officinalis. תכונותיו הידועות של הג'ינג'ר לשפר את זרימת הדם בנימים ובעורקיקים, יחד עם תכונות נוספות כמו עיכוב מטבוליזם של חומצה ארכידונית, ועיכוב ביוסינטזה של פרוסטגלנדינים. עצירת היצירה בגוף של שני אלה מפחית את התהליך הדלקתי ועושים אותו לצמח חשוב שמוגדר לעיתים קרובות גם כ"אספירין צמחי" .
לג'ינג'ר תכונה מחממת ומשקמת למפרקים והוא מאפשר טיפול ותמיכה למפרק לכל אורך היום. שמן אתרי של ג'ינג'ר נחשב למשכך כאב בשימוש חיצוני.
במחקר שנעשה על הצמח בנושא ראומטיזם על 68 חולים עם מחלות פרקים שונות כולל כאבי שרירים לא ספציפיים, דיווחו 75% מהם על שיפור ניכר בכאבים לאחר 3 חודשים של טיפול. וכך גם ברוב המחקרים שנעשו על הצמח כטיפול בכאבי פרקים ומפרקים- תמיד ישנה הטבה משמעותי מאוד, גם כאשר הג'נג'ר היה חלק מהתפריט הדיאטטי.

Boswellia serrata
צמח נוסף וחשוב לטיפול באורטופדיה הוא הבוסויליה : זהו צמח שגדל בהודו ובאפריקה, השימוש הוא בשרפים של הצמח המופקים על ידי פציעת הגזע כמו בשרף מור , אלה, ושרפים נוספים. הצמח חיוני ומועיל בכל מצב דלקתי כאשר יש מעורבות של לויקוטריאנים ,שקשורים לתיווך של תהליכי דלקת ,ויעיל מאוד בטיפול למחלות וכאבים הקשורים ברקמות שריר ושלד. במחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו שמתן בוסוויליה לאורך זמן פועל כמו תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליים, החיסרון כאן הוא זמן. הבוסוויליה עובדת לאט יותר אבל לאורך זמן יש לה פחות תופעות לוואי.
החומר הפעיל בבוסויליה הוא החומצה הבוסוילית, שמקנה לצמח את הפעילות המיוחדת שלו שדומה כפי שאמרנו לנוגדי דלקת לא סטרואידליים ,אבל נבדלת מהם בפעילות שלה שאינה מפחיתה ייצור פרוסטגלנדינים אלא עוצרת את התהליך הדלקתי בעזרת הפחתת אנזים אחר(5 ליפוקסיקינאז) . הבוסוויליה עובד יפה עם שאר הצמחים האנטי דלקתיים הרגילים , במחלות אורטופדיות אני נוהג לשלב אותו עם ג'ינג'ר כמובן, עם זרעי סלרי , עם רהמנייה, ועם צמחים אדפטוגנים כגון ג'ינסנג סיבירי, או ויטניה שידועים בתכונות האנאבוליות שלהם ושילובם חשוב בעיקר כאשר מדובר בפציעות ספורט מובהקות, אבל זה הוא נושא למאמר אחר...

לסיכום
רבות הן האפשרויות לטיפול בבעיות אורטופדיות באמצעות צמחי מרפא. הנקודה החשובה ביותר, שאנו כמטפלים צריכים לשים לב אליה, היא הבנת הבעיה כאירוע כולל שמכיל בתוכו מצב פיזי של פגיעה גרמית או שרירית, כאב (לעיתים קרובות כאב חמור וקשה), קושי בתפקוד יומיומי ומעל הכול - יש לקחת בחשבון את המצב האישי, הנפשי ואופן ההתמודדות הרגשית של אותו חולה עם המחלה.
כאשר בכירי הרופאים והמטפלים מדברים היום על כאב, נלקח תמיד בחשבון החלק הנפשי והאישי, כגורם מכריע בדרך להחלמה ולריפוי. כך גם אנחנו כמטפלים בצמחי מרפא, תמיד ניתן את הכבוד הראוי בפורמולה לצמחים אלו.