סוד הזוגיות 3=1+1 

בס"ד שבט תשס"ט



סוד הזוגיות 1+1 = 3


מהו הסוד? ובכן, זו אחת השאלות המהותיות, בהן עוסק האדם בן דורנו.
בשורות הבאות אנסה בעז"ה לשרטט את הקווים והיסודות כפי שאני מבין אותם מניסיוני האישי ומליווי זוגות לא מעטים בסוגיות הקשורות בנושא מציאת בן/בת זוג, החיים הזוגיים, משפחה, חינוך ילדים ועוד.
ערכים.
ראשית לכל, ערכי יסוד בהירים ואיתנים הם הבסיס עליו נבנים החיים הזוגיים, הערכים הם אלו אשר יבואו לידי ביטוי בשעת מבחן ועל פיהם ייקבעו תוצאותיו כפי שיפורט בהמשך.
מלבד ערכי היסוד הכלליים הנגזרים מחינוך, אמונה ותכונות אנושיות, בהם כמובן ערכי היהדות, יושר, מוסר, נאמנות, קדושה ועוד, אני מבקש לעסוק בערכים בהקשר הזוגי.
כבוד לזולת
ובמקרה שלנו, כבוד לבן/בת הזוג הוא הערך אשר יאפשר מלכתחילה את קבלת השונות ואפשור המרחב לבן/בת הזוג בתוך היחד הזוגי.
הקשבה
ערך נוסף וחשוב ביותר אשר גם משמש כ"כלי" רב ערך משום שההקשבה הבאה מתוך כבוד וקבלת האחר מאפשרת הבנה. הבנה גם של מה שלא נאמר, הקשבה גם למה שבין המילים, לאינטונציה ולשפת הגוף בכדי להבין את המתרחש בלב בן/בת הזוג. הקשבה זו תאפשר לצד השני לחוש ביטחון ויכולת לבטא רגשות וצרכים, גם ברגעים בהם אין הסכמה.
רגעים מעין אלו הינם רגעי המבחן לאיתנות המערכת הזוגית, שם תעמוד למבחן התקשורת הבין אישית, הכבוד ההדדי והיכולת להקשיב ולקבל את הצד השני גם כאשר הדעות חלוקות. היכולת ללמד זכות (סנגוריה) על האחר בכל עת, תאפשר חשיבה עצמאית וביטחון עצמי בלתי תלוי.
הכרה
הכרה והשלמה של כל אחד מבני הזוג עם חולשותיו האישיות לצד הכרה והעצמת החוזקות באופן הדדי תביא בהכרח לאיזונים בריאים והשלמה של היחד ליחידה זוגית חזקה המורכבת משלושה חלקים:
האיש, האישה והזוג השלם, שהוא הרבה יותר מסך החלקים של שניהם. 1+1=3



אהבה
על בסיס זה ורק על בסיסו יכולה להיבנות אהבת אמת שאינה תלויה בדבר. אהבה במובן הנקי שלה, שהיא קבלת האחר ללא תנאי, כבוד, הערכה, הקשבה ומרחב אישי להתפתחות וביטוי עצמי.
הביטוי הרגשי לאהבה זו היא כמובן בחברות אמיתית, שותפות, אמפטיה, העצמה, הוקרה, עזרה המביאה קירבה נפשית ופיזית ורגשות חזקים של געגוע ואושר.
ומה על הדור הבא?
במקרים רבים, על האדם בן זמננו להתמודד עם הגיונות וטבעים שלא היו מנת חלקם של בני הדורות הקודמים. אהבה הפכה שם נרדף למשיכה פיזית, האדם הצעיר מבקש לבחור את שאהבה נפשו, לא תמיד בעצה אחת עם הוריו ועל פי רוב על פי נטיית ליבו והמנטאליות הישראלית המושפעת מ 'תרבות' המערב.
הורים
אין אנו יכולים כהורים, לעשות הרבה לבלימת התופעה, עם זאת, האתגר הגדול העומד לפתחנו, הוא מתן ארגז כלים גדול ככל האפשר לילדינו הבוגרים לקראת הגיעם לפרקם.
ראשית לכל, דוגמה אישית לכל הנאמר לעיל. את הדוגמה לזוגיות לוקחים ילדינו מאיתנו, ההורים. על כן עלינו להתבונן ולבדוק את עצמנו, כיצד אנו פועלים ברגעי המבחן? גם לריב, צריך לדעת איך!. הכבוד וההקשבה בעת המחלוקת, ויתור הדדי למען האחדות ושלמות התא המשפחתי. "להסכים" על זה ש"לא מסכימים" ועם זאת, לא שוברים את הכלים. דברים אלו מחלחלים לתודעת הילדים כבר מגיל צעיר וממתינים שם לעת בה יצטרכו הם לבנות את קינם.
חזון משותף
? חשוב לא פחות מכל האמור החזון הזוגי והמשפחתי.
? האם אנו כהורים, פועלים בשיתוף פעולה לכיוון אחד משותף?
? האם אנו מחנכים את ילדינו לאורם של ערכים ברורים וישימים?
? האם אנו מאפשרים לילדינו לחלום ולבטא את שאיפותיהם ואת ערכיהם?
? האם ישנה בינינו אחדות גם כאשר אין אחידות?
ילדינו יבחנו לא אחת את אחדותנו ב"עקיפת סמכות" או במניפולציות מסוגים שונים. אם התקשורת בינינו פתוחה ובריאה, נשדר תמיד שההחלטות מתקבלות ביחד, בכך נרוויח גם דוגמה טובה לשיתוף פעולה. את אותם ערכים יש כמובן "ליישם" עם הילדים; כבוד, הקשבה, מרחב, שיתוף פעולה, לימוד זכות וכו'. ילדינו קולטים אותנו ובוחנים אותנו על פני תקופה ארוכה מאוד. הם לומדים לזהות את השפה האישית והזוגית שלנו. עם ילדים אי אפשר לזייף, ערכים הם ערכים והם תקפים לגבי כולם.
שליחות
ילדים סופגים בצורה החזקה ביותר את הדברים אשר יש להוריהם "מסירות נפש" עבורם. כאשר השליחות של ההורים ברורה והיא לעיתים גוברת על השיקולים האישיים של ההורים, מקבלים הילדים דוגמה חיה למשפחה הפועלת מתוך שליחות ופועלת במישור הקהילתי, החינוכי או הלאומי, כך בבוא העת יבקשו הם להקים בעצמם משפחה, בה בונים את הקומה הזוגית על אדנים של חזון משותף והתאמת בן/בת הזוג לעולם הערכים והשליחות המשותפת לשניהם.