ידע עולם וחשיבותו 

ידע הוא כוח, ידע מהווה מוקד חשוב מאוד בהצלחה, שיקולי דעת, תהליך קבלת החלטות, בניית חזון, יעדים ותהליכים המבוססים על ידע משמשים קוד בסיסי בהצלחה.

כל דיון עם קבוצת אנשים במפעלי תעשיה, במסחר או בקרב חדרי מורים יהא איכותי, מרשים ומעמיק ככל שהמשתתפים בשיחה ובדיון יהיו בעלי ידע, ככל שמוח האדם גדוש באוצר בלום של ידע הרי לימוד דבר מתוך דבר, הבנה מעמיקה, יצירתיות, הפקת יוזמות - כל אלה יהיו מצויינים ואיכותיים.

אנו יודעים שהכלי החשוב ביותר לבניית חכמה על תשתית הידע הקיים במוח הוא בנית עוצמה של שאילת שאלות. עומק השאלות יהיה רב יותר ככל שהן תתבססנה על ידע האצור במוח.

הידע מקנה בסיס מעולה לוויכוח, ליצירת מחלוקת ולגירוי מוחי.

אנו יודעים כי הלימוד בחברותא מאז ומתמיד היווה קוד בסיסי באשר הלימוד בחברותא

מבוסס על שאילת שאלות, אי הסכמה והחלפת דעות שונות. ככל שנרבה להעניק ידע תוך שילובו בעוצמת הלימוד המשותף, הוצאת הידע לחברים וניצולו מן המוח אל החברים- הוא יהיה קרקע בשלה להתנגדויות, לשקלא וטריא וכאמור לשאילת שאלות, בכך הופך הידע שבמוח לבסיס החשוב ביותר לבניית חכמה.

יש חשיבות גדולה מאוד לניצול הידע האצור במוח, להניעו מן המוח החוצה, הוצאתו מן הכוח אל הפועל, רק כך אנו יוצרים תירגול ושינון של החומר, זו הדרך הנבונה להטמעתו של הידע בתוך תאי המוח, לבל ישכח ויעלם כלא היה.

אנו מכירים את העובדה שישנם תלמידים נהדרים הקוראים ספרים רבים, אך שפתם דלה וכן יצירותיהם בכתיבה דלות אף הן,

מתברר שכל הטמון במוח אינו יעיל אם אין מנצלים זאת הלכה למעשה. אם האוצר , הידע במוח אינו בא לידי ביטוי בדיבור ובכתיבה הרי הידע שהיה במוח נעלם.

על כן צריך כל מנהיג ליצור כל הזמן סיטואציות חכמות בהן הצוות ידון ויתווכח על נושאים שונים, כדי שהאוצר האצור במוח המורים יבוא לידי ביטוי ויתורגל.

אך מהו הידע הנדרש לאגירה במוח? האם רק ידע הנחוץ לעמלנו החינוכי בלבד?

ברור באופן חד משמעי, שמורה שאינו בקי ושהידע אינו קיים במוחו , הרי אין סיכוי שיגיע לתוצאות טובות. מורה בעל ידע דל לא יוכל להעניק לתלמידיו דעת וידע.

השלב הראשוני להענקתו הוא החדרת ידע ספציפי במקצועות הנלמדים על ידי כל מורה ומורה ככל שהמורה ניחן בידע רב במקצוע הנלמד כך הסיכויים לקבל תוצאות טובות והישגים טובים הם גבוהים.

ישנה דרך נוספת להפיכתו של המורה לאדם חביב, נחמד ואהוד, מתברר שהמורה היוצר דיאלוג עם התלמידים, מורה המקשיב לבעיותיהם ולדילמות בהן התלמידים נתונים,מטה אוזן ומתייחס אליהם ואף מוביל דיונים עמם על הנעשה בעולמינו, באקטואליה לתחומים שהם מעבר לתכנית הלימודים, הרי שאז יאהבו ויכבדו אותו תלמידיו.

בדורנו שלנו הילדים מבקשים ידע מקצועי המשולב בידע עולם, ידע בדיסיפלינה שהמורה מלמד ותחומים נוספים בהם המורה מעורה או שלא העקר לשוחח לקיים דיאלוג על הנעשה בעולמינו הסובב אותנו.

חשוב שבדורנו המורה יעמיק את השכלתו האישית וירחיבנה למיגוון תחומים נוספים אף אינם קשורים ישירות לתכנית הלימודים.

השכלה כללית וידע עולם תורמים לעיצוב דמותו הרחבה של המורה ומעצימה את גישתו החינוכית. מורה בעל השכלה כללית מגלה יותר יצירתיות ומקוריות גם בשיעוריו שלו, איכות השיעורים בהם המורה מומחה היא גבוהה יותר, השעורים מעמיקים יותר, דידקטיים יותר ובעלי משמעות ככל שהשכלתו רחבה ומפותחת.

לימוד המשולב בדיאלוג על הא ועל דא יוצר מוטיבציה בקרב התלמידים, מגביר את הביטחון העצמי, הדימוי העצמי פורח והסקרנות גוברת מורה כזה מהווה דמות לחיקוי עבור תלמידיו ואיכות עבודתו משתפרת כל הזמן באשר הוא נחשף כל העת למגוון רחב של נושאים.

כאשר האחריות להרחבת ההשכלה מהווה חלק מדמות המורה, הרי הוא יהפוך לאדם מקשיב, מתעדכן, מתחדש ומיישם חידושים בחינוך.

השתתפות בהשתלמויות , בימי עיון, בהרצאות, בשימוש בטכנולוגיות עדכניות, התנסות בסביבת למידה - מעשירים את ידע העולם של המורה ומרחיבות את השכלתו, אך יחד עם זאת הוא מפתח מאוד את אישיותו ודמותו של המורה וכן משפיע על תלמידיו.

מורה שכזה ירחיב את ידיעות תלמידיו, יעודד אותם למצויינות לימודית, חברתית וערכית וכן ידע העולם מהווה בסיס לאיתור נקודות הכוח שבכל תלמיד.התלמיד יכול להרחיב ידיעותיו, לטפח כישוריו ולהעצים עצמו רק אם יתנסה בעצמו במיגוון הנושאים שבעולמינו.

ניתן להעשיר השכלתו של המורה גם דרך קריאה, התנסות, מחקר ועבודה יצירתית. אנו יודעים שמורה קורא - תלמיד קורא, מורה משכיל - תלמיד משכיל ככל השכלתו רחבת אופקים הוא מתוודע בצורה ישירה או עקיפה לאסטרטגיות לימודיות חדשניות ומגוון שיטות הוראה.

מורה משכיל יניע את תלמידיו להיות מובילים ולחתור למצויינות תוך מיצוי הפוטנציאל האישי, כך מפתחים כל אחד בהתאם לכישוריו

חייב כל מנהל שהוא מנהיג לשלב כל הזמן לימוד בתחומים שונים לשיפור הוראתו של המורה, ישיבות המורים הקבועות חייבות להיות מבוססות על השתלמויות, על העצמת מורים קבועה וממושכת.

אך התוכן הלימודי חייב להיות משולב בפיתוח ידע עולם והשכלה רחבה, אל לנו להקשיב למורים הטוענים:"מה זה קשור להוראה?"

חובתנו להבהיר למורים את חשיבות הידע והאוצר הגלום בשילוב דיאלוג והקשבה תוך כדי פיתוח החשיבה.כך שהאחריות להרחבת השכלתם של המורים בידע עולם היא על המנהל שהוא מנהיג.

בעולמנו כשהידע נפוץ באמצעים רבים ומגוונים כ"כ חשוב כי נעודד את תלמידנו לרכוש ידע עולם.

שילוב התלמידים באוצר נהדר זה יגביר בהם עוצמות פנימיות ליצירתיות, ליוזמות ולקניית חכמה מעמיקה ואדירה.כמו שנאמר "ומתלמידי יותר מכולם"היינו הרחבת השכלתם של התלמידים בידע עולם תלוי בנו המורים, מקטנות מגן הילדים יש ללמד להישגים אך לשלב כל הזמן השכלה רחבה- ידע עולם.

יתכן מאוד שתלמידים יידעו יותר מהמורים בתחומים מסוימים זה בריא איכותי ומתאים לדורנו.שהרי הם השולטים מקטנותם במיחשוב ובכל אמצעי הטכנולוגיה.

ידע עולם חייב להיות חלק מהותי מההוראה בימינו. כולל התמודדות עם דילמות אתיות דתיות, כמו מהו שיבוט גנטי? פרוייקט השותי"ם המגוון-ועוד..

כאמור מנהל שהוא מנהיג חייב לעגן מתודה זו בכל מוסד חינוכי בדורנו.