שיבוש בהגייה של האותיות השורקות 

בכל השפות, וגם בעברית, קיימת קבוצת אותיות או צלילים הנקראת ה"שורקות". מבחינה פונולוגית, צלילים אלו הם חוככים (fricatives), דהיינו, בעת ההגייה שלהם קיים בחלל הפה זרם אויר ממושך, וחיכוך של שני אברי היגוי. בעברית, קבוצת השורקות כוללת את הצלילים ש', ס', ז', צ' (אם כי צ' אינו הגה חוכך). הן קרויות "שורקות" היות ובזמן ההפקה שלהן, האוויר הזורם בפה יוצר תחושה של שריקה.

הצלילים הללו נחשבים מורכבים להיגוי, כי הם דורשים שליטה מדויקת ועדינה בתנוחה של אברי ההיגוי (הלשון, הלחיים, השפתיים), ובכיוונו ועוצמתו של האוויר הזורם בפה. לפיכך, גיל הרכישה שלהם (הגיל בו ילד דובר עברית אמור להפיק את הצלילים הללו בצורה מדויקת) הוא מאוחר יחסית. הצליל ש', הקל מבין השורקות, נרכש סביב גיל 5 וחצי, הצלילים ס' ו-ז' סביב גיל 6 שנים, והצליל צ' אמור להירכש עד גיל 7. במילים אחרות, שיבוש או הפקה לא תקינה של כל אחד מן הצלילים הללו בגילאים צעירים יותר, הנם נורמטיביים.

בשל מורכבות ההפקה שלהן, השורקות העדינות "מועדות לפורענות", וילדים רבים משבשים את ההגייה של צלילים אלו. שיבוש נפוץ ביותר הוא "בין-שיני" (אינטר-דנטלי): הלשון נמצאת בין השיניים במקום להיות ממוקמת מאחוריהן. שיבוש אחר, מעט פחות נפוץ, הוא "צידי" (לטרלי), בו כיוון זרימת האוויר בפה אינו מדויק, והאוויר "בורח" משני צדי הלשון במקום לזרום על הלשון, במרכז חלל הפה. ילדים רבים מחליפים בין הצלילים, והוגים ש' במקום ס' (שליחה במקום סליחה, כישא במקום כיסא), או להיפך (סבת במקום שבת).

לרב, לנו ההורים, השיבוש מפריע מאד. לגבי הילד המשבש - לא בהכרח. לחלק מן הילדים שיבוש הצלילים מציק ולפעמים אף גורר "תלונות" מצד החברים לגן או לכיתה (בדרך כלל לילדים אשר בשם שלהם יש אות משובשת, כמו שי, שירה, ספיר או זוהר). חלקם האחר של הילדים כלל אינם מוטרדים מן העניין.

בשל גיל הרכישה המאוחר של הצלילים הללו, לא מקובל לטפל בשיבושי הגייה שלהם לפני גיל 6. עד גיל זה, אפשר לחכות לרכישה ספונטנית, טבעית. מקרים בהם דווקא כדאי להתחיל ולטפל בגיל צעיר יותר הם כאשר צליל שורק מוחלף בצליל שונה, שאין בו זרימת אוויר. למשל, אם ילד מחליף את השורקות בצליל ת' (אומר: יתבתי במקום ישבתי, כבית במקום כביש). במקרה כזה, השיבוש הוא משמעותי יותר, ופוגע באופן ניכר במובנות הדיבור. לכן כדאי לטפל בו מוקדם, אפילו סביב גיל 3.

שיבושים של האותיות השורקות, ובעיקר החלפה של אות שורקת אחת בשנייה (למשל החלפה של ש' ב-ס'), יכולים להקשות על הילד בעת רכישת הכתיבה בכיתה א'. ילד אשר הוגה שני צלילים באותו אופן, עשוי גם לכתוב אותם בדרך דומה. לילד יהיו טעויות כתיב (יכתוב "יום סיסי" במקום "יום שישי"), אך הוא יתקשה להבחין בהן ולהבין מה הטעות שעשה.

בכל מקרה, כדאי לערוך אבחון אצל קלינאית תקשורת, ובמידת הצורך, לטפל בעניין. הטיפול נחשב קל וקצר-טווח. הטיפול מתאים גם למבוגרים אשר לא טופלו בילדותם, ועדיין משבשים את ההגייה.