שכר עבודה
שכר עבודה ניתן לשלם כשכר לשעה, ליום, לחודש או לפי תוצרת (עמלות). על המעביד לשלם שכר עבודה עד היום התשיעי לחודש שלאחר חודש העבודה. תשלום במועד מאוחר יותר הינו בגדר הלנת שכר. השכר המינימלי הינו בהתאם לחוק שכר מינימום, והוא מתעדכן מעת לעת.
פיצויי הלנת שכר
בנסיבות ששכר העבודה לא משולם במועד, זכאי העובד לפיצויי הלנת שכר, שיכולים להגיע עד לכ-40% בחודש מהסכום המולן. תביעת פיצויים בגין הלנת שכר מתיישנת לאחר שנה, ולעתים אף קודם לכן. לפיכך, חשוב להגיש תביעה מבעוד-מועד, על-מנת שלא להפסיד זכות זו. עם-זאת, בית-הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצויי הלנת השכר, ואף לבטלם לחלוטין. פסיקת בתי-הדין לעבודה מלמדת, כי במקרים רבים מאוד עובדים אינם מקבלים פיצויי הלנת שכר, אף ששכרם לא שולם במועד.
פיצויי פיטורים
עובד שפוטר לאחר שנת עבודה אחת לפחות - זכאי לפיצויי-פיטורים. בנסיבות מסויימות, פיטורים לפני ובסמוך לשנת עבודה אחת, יזכו אף הם בפיצויי-פיטורים. חוק פיצויי-פיטורים מונה שורה של מקרים בהם גם עובד שמתפטר זכאי לפיצויי-פיטורים. בין-היתר: התפטרות עובדת לצורך טיפול בילד שנולד, התפטרות עקב מצב בריאותי ועוד. גם עובד שאינו מקבל את מלוא זכויותיו, או שבנסיבות של הרעת תנאי-העבודה - זכאי להתפטר ולקבל פיצויי-פיטורים. עם-זאת, על העובד להתרות על כך בפני המעביד, בכתב, ולתת לו אפשרות לתקן את הדרוש תיקון, בתוך זמן סביר.
חופשה שנתית
עובד זכאי לחופשה בתשלום, בהתאם לוותק עבודתו. בארבע השנים הראשונות עובד זכאי לחופשה של שבועיים בשנה, ומהשנה החמישית אורך החופשה גדל עם שנות הוותק. עם סיום העבודה, עובד זכאי לתשלום פדיון חופשה בגין שלוש שנות העבודה האחרונות; זאת, במידה שלא קיבל חופשה, בפועל, או שלא שולמו לו דמי-חופשה.
דמי-הבראה
עובד שעבד למעלה משנה זכאי לדמי-הבראה בהתאם לוותק בעבודה ובהתאם לשיעור משרתו. הזכאות הינה רטרואקטיבית, מיום העבודה הראשון. עם סיום העבודה, ניתן לתבוע בגין השנתיים אחרונות, בלבד. עם-זאת, אם התביעה מוגשת בזמן קיום יחסי עבודה, ניתן לתבוע בגין שבע השנים האחרונות.
הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות
עובד שפוטר זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטוריו. עובד שהתפטר חייב לתת למעביד הודעה מוקדמת לפני התפטרותו. ההודעה תהא בת יום אחד, לעובד עם ותק של חודש אחד, ועד לחודש ימים לעובד ותיק. לעובד שלא נתן הודעה מוקדמת לפניהתפטרתו, יהא רשאי המעביד לנכות את ימי ההודעה המוקדמת משכרו האחרון. מעביד שהפר חובתו - יחוייב בתשלום פיצוי עבור ימי ההודעה המוקדמת.
שעות נוספות
עובד זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בשיעור של 25% עד 50% מעבר לשכר הרגיל. הפסקות אינן חלק משעות העבודה ואינן נמנות לצורך חישוב שעות נוספות. עבודה בימי שבת וחג מחוייבת בגמול של 50% עד 100% מעבר לשכר הרגיל. עם-זאת, עובדים מסויימים אינם זכאים לגמול שעות נוספות, למשל שוטרים, וכך גם עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי.
דמי-חג
עובד שאינו מקבל שכר חודשי, אלא שכר שעתי או יומי - זכאי לדמי-חג, בגין חלק מהחגים, לפי דתו. דמי-החג משולמים לעובד עבור אותם ימי-החול בהם חלים החגים באותה שנה. התנאים המקדמיים לזכאות לימי-חג, הינם עבודתו של העובד במשך שלושה חודשים, לפחות, במקום העבודה; וכן, עבודה של העובד, ביום שלפני החג וביום שאחריו.
החזר הוצאות נסיעה
על המעסיק חובה להשיב לעובד את הוצאות נסיעותיו, בתנאי שמקום מגוריו של העובד מרוחק לפחות 3 תחנות אוטובוס ממקום העבודה. המעסיק רשאי לבחור אם לחשב את ההחזר על פי התעריף של התחבורה הציבורית מביתו של העובד למקום העבודה, וזאת עד לתעריף מקסימלי של 21.60 ש"ח ליום (תעריף זה מתעדכן אחת לשנה), או על פי תעריף כרטיס "חופשי-חודשי".
זכויות פנסיה
רוב העובדים במשק זכאים לקרן-פנסיה (או ביטוח-מנהלים), בהתאם להסכמים קיבוציים או צוי-הרחבה החלים על המעביד. במקומות עבודה בהם אין הסכם קיבוצי שמחייב את המעביד, חל צו הרחבה חדש, שתקף החל מחודש ינואר 2008, שמחייב את כל המעבידים במשק לפתוח קרן-פנסיה לכל עובד בעל ותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה.
קרן-השתלמות
אין חוק המחייב מעביד לפתוח לעובד קרן-השתלמות, והדבר נעשה כחלק מתנאי העבודה שמכתיב המעביד. לקרן-השתלמות יכול המעביד להפקיד עד 7.5% משיעור שכר הברוטו של העובד, כאשר 2.5% נוספים מופקדים מכספו של העובד. בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, אי הפקדת כספים לקרן-השתלמות במועד, בהתאם לחוזה בין המעביד לעובד, נחשב כהלנת שכר ועשוי לזכות את העובד בפיצויי הלנת שכר.
עובד או פרילנסר?
על-פי פסיקת בתי-הדין לעבודה, גם פרילנסר אשר אינו מקבל תלוש שכר אלא שכרו משולם כנגד חשבוניות, יכול להחשב כעובד לכל דבר ועניין, והוא עשוי להיות זכאי לזכויות סוציאליות של עובד, ובין-היתר לפיצויי-פיטורים. בית-הדין לעבודה בוחן את ההתקשרות בין הצדדים באמצעות מבחנים שהתפתחו בפסיקה, ומחליט האם מדובר ביחסי עובד ומעביד אשר לצדם זכאי העובד לזכויות שונות.
שכר עבודה ניתן לשלם כשכר לשעה, ליום, לחודש או לפי תוצרת (עמלות). על המעביד לשלם שכר עבודה עד היום התשיעי לחודש שלאחר חודש העבודה. תשלום במועד מאוחר יותר הינו בגדר הלנת שכר. השכר המינימלי הינו בהתאם לחוק שכר מינימום, והוא מתעדכן מעת לעת.
פיצויי הלנת שכר
בנסיבות ששכר העבודה לא משולם במועד, זכאי העובד לפיצויי הלנת שכר, שיכולים להגיע עד לכ-40% בחודש מהסכום המולן. תביעת פיצויים בגין הלנת שכר מתיישנת לאחר שנה, ולעתים אף קודם לכן. לפיכך, חשוב להגיש תביעה מבעוד-מועד, על-מנת שלא להפסיד זכות זו. עם-זאת, בית-הדין לעבודה רשאי להפחית את פיצויי הלנת השכר, ואף לבטלם לחלוטין. פסיקת בתי-הדין לעבודה מלמדת, כי במקרים רבים מאוד עובדים אינם מקבלים פיצויי הלנת שכר, אף ששכרם לא שולם במועד.
פיצויי פיטורים
עובד שפוטר לאחר שנת עבודה אחת לפחות - זכאי לפיצויי-פיטורים. בנסיבות מסויימות, פיטורים לפני ובסמוך לשנת עבודה אחת, יזכו אף הם בפיצויי-פיטורים. חוק פיצויי-פיטורים מונה שורה של מקרים בהם גם עובד שמתפטר זכאי לפיצויי-פיטורים. בין-היתר: התפטרות עובדת לצורך טיפול בילד שנולד, התפטרות עקב מצב בריאותי ועוד. גם עובד שאינו מקבל את מלוא זכויותיו, או שבנסיבות של הרעת תנאי-העבודה - זכאי להתפטר ולקבל פיצויי-פיטורים. עם-זאת, על העובד להתרות על כך בפני המעביד, בכתב, ולתת לו אפשרות לתקן את הדרוש תיקון, בתוך זמן סביר.
חופשה שנתית
עובד זכאי לחופשה בתשלום, בהתאם לוותק עבודתו. בארבע השנים הראשונות עובד זכאי לחופשה של שבועיים בשנה, ומהשנה החמישית אורך החופשה גדל עם שנות הוותק. עם סיום העבודה, עובד זכאי לתשלום פדיון חופשה בגין שלוש שנות העבודה האחרונות; זאת, במידה שלא קיבל חופשה, בפועל, או שלא שולמו לו דמי-חופשה.
דמי-הבראה
עובד שעבד למעלה משנה זכאי לדמי-הבראה בהתאם לוותק בעבודה ובהתאם לשיעור משרתו. הזכאות הינה רטרואקטיבית, מיום העבודה הראשון. עם סיום העבודה, ניתן לתבוע בגין השנתיים אחרונות, בלבד. עם-זאת, אם התביעה מוגשת בזמן קיום יחסי עבודה, ניתן לתבוע בגין שבע השנים האחרונות.
הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות
עובד שפוטר זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטוריו. עובד שהתפטר חייב לתת למעביד הודעה מוקדמת לפני התפטרותו. ההודעה תהא בת יום אחד, לעובד עם ותק של חודש אחד, ועד לחודש ימים לעובד ותיק. לעובד שלא נתן הודעה מוקדמת לפניהתפטרתו, יהא רשאי המעביד לנכות את ימי ההודעה המוקדמת משכרו האחרון. מעביד שהפר חובתו - יחוייב בתשלום פיצוי עבור ימי ההודעה המוקדמת.
שעות נוספות
עובד זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בשיעור של 25% עד 50% מעבר לשכר הרגיל. הפסקות אינן חלק משעות העבודה ואינן נמנות לצורך חישוב שעות נוספות. עבודה בימי שבת וחג מחוייבת בגמול של 50% עד 100% מעבר לשכר הרגיל. עם-זאת, עובדים מסויימים אינם זכאים לגמול שעות נוספות, למשל שוטרים, וכך גם עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי.
דמי-חג
עובד שאינו מקבל שכר חודשי, אלא שכר שעתי או יומי - זכאי לדמי-חג, בגין חלק מהחגים, לפי דתו. דמי-החג משולמים לעובד עבור אותם ימי-החול בהם חלים החגים באותה שנה. התנאים המקדמיים לזכאות לימי-חג, הינם עבודתו של העובד במשך שלושה חודשים, לפחות, במקום העבודה; וכן, עבודה של העובד, ביום שלפני החג וביום שאחריו.
החזר הוצאות נסיעה
על המעסיק חובה להשיב לעובד את הוצאות נסיעותיו, בתנאי שמקום מגוריו של העובד מרוחק לפחות 3 תחנות אוטובוס ממקום העבודה. המעסיק רשאי לבחור אם לחשב את ההחזר על פי התעריף של התחבורה הציבורית מביתו של העובד למקום העבודה, וזאת עד לתעריף מקסימלי של 21.60 ש"ח ליום (תעריף זה מתעדכן אחת לשנה), או על פי תעריף כרטיס "חופשי-חודשי".
זכויות פנסיה
רוב העובדים במשק זכאים לקרן-פנסיה (או ביטוח-מנהלים), בהתאם להסכמים קיבוציים או צוי-הרחבה החלים על המעביד. במקומות עבודה בהם אין הסכם קיבוצי שמחייב את המעביד, חל צו הרחבה חדש, שתקף החל מחודש ינואר 2008, שמחייב את כל המעבידים במשק לפתוח קרן-פנסיה לכל עובד בעל ותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה.
קרן-השתלמות
אין חוק המחייב מעביד לפתוח לעובד קרן-השתלמות, והדבר נעשה כחלק מתנאי העבודה שמכתיב המעביד. לקרן-השתלמות יכול המעביד להפקיד עד 7.5% משיעור שכר הברוטו של העובד, כאשר 2.5% נוספים מופקדים מכספו של העובד. בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, אי הפקדת כספים לקרן-השתלמות במועד, בהתאם לחוזה בין המעביד לעובד, נחשב כהלנת שכר ועשוי לזכות את העובד בפיצויי הלנת שכר.
עובד או פרילנסר?
על-פי פסיקת בתי-הדין לעבודה, גם פרילנסר אשר אינו מקבל תלוש שכר אלא שכרו משולם כנגד חשבוניות, יכול להחשב כעובד לכל דבר ועניין, והוא עשוי להיות זכאי לזכויות סוציאליות של עובד, ובין-היתר לפיצויי-פיטורים. בית-הדין לעבודה בוחן את ההתקשרות בין הצדדים באמצעות מבחנים שהתפתחו בפסיקה, ומחליט האם מדובר ביחסי עובד ומעביד אשר לצדם זכאי העובד לזכויות שונות.
