= = = = = = = = = = = = = =
כ"ח שבט, תשס"ט 22 פברואר, 2009
לכבוד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון
שלום רב,
הנדון: שחרור גלעד שליט, אבן יסוד ראשונה לשלום
קראתי,
"לציבור הישראלי ולנציגיו יש נטייה מוזרה להניח, כי לכל בעיה מוכרח להיות פתרון. [...] קשה להבין את הגישה הזאת, הילדותית במקצת, במיוחד לנוכח הניסיון הלאומי שלנו, המלמד כי להרבה מאוד בעיות של ישראל אין פתרון, וכל מה שאפשר לעשות זה לנהל אותן וללמוד לחיות אתן" (שחר אילן, "הניחו לשיטה". הארץ 16/02/09, חלק ב' עמ' 1).
שחר אילן התייחס לשיטת הממשל בארץ, אני מעביר אמירה זו לתחומי-חיים אחרים.
אני רוצה לדבר על גלעד שליט וכל הקשור בכך.
הדיונים בנושא גלעד שליט נעצרים בסופו של דבר בשאלת המחיר.
אני סבור שצריך לחדול מעיסוק במקח וממכר, צריך לעבור לגישה בונה.
"להוציא את הערמונים מן האש" או שכתוב: "מעז יצא מתוק" (שופטים יד, יד).
אני מאמין שאם ננקוט בדרך אחרת, ייפתח עידן חדש.
מה אני מציע?
כל אסיר פלשתינאי שכלוא בישראל יכול להשתחרר בתנאי אחד:
הוא מוכן לצעוד יחד עם יהודי ישראלי, שלוב-כפות-ידיים כשעל חולצותיהם רשומה האמירה "לא אלימות" בעברית, בערבית ובאנגלית.
גלעד שליט יצעד כך עם מרואן ברגותי.
הצעדה המשותפת צריכה להימשך לפחות שעה.
בסיומה, יוסע האסיר לחופשי לגבול, אם אפשר על-ידי זה שצעד איתו.
בחלומי אני רואה את שר הביטחון הישראלי צועד כך עם איסמעיל הנייה...
תגידו שאני תמים, נאיבי או מה שתרצו.
אבל, עד עתה הדרך הכוחנית, האלימה לא פתרה דבר רק הגבירה את מאזן האלימות.
בואו ננסה דרך אחרת
אני מאמין שנצליח.
מוטי לקסמן
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
