כשהייתי ילד קטן שאלו אותי איזה עונה בשנה אני הכי אוהב, התשובה שלי הייתה "חורף, בגלל הקרמבו".
קרמבו, האם אתם יכולים לא להזיל ריר למולו?
בלי ספק הקרמבו חדר עמוק לתרבות ההישראלית, אבל הוא לא מאז ומתמיד היה פה.
קצת אחרי 1960 הגיע הקרמבו לארץ ישראל, הוא ביצע את דרכו מדנמרק ארץ היוולדו שם נולד לפני כ-200 שנה.
הגלגול הראשון של הקרמבו היה במקצתו לא פוליטיקלי קורקט כאשר נקרא "ראש הכושי" בצרפת, "נשיקת הכושי" בגרמניה, ובברטינה פשוט נקרא "כושי".
כאשר חלפה הגזענות מהעולם (על מי אני עובד) שונה שמו של הקרמבו ל"נשיקת מוס" בצרפת ו"נשיקת שוקו" בגרמניה.
גם בישראל בתחילת דרכו נקרא הקרמבו בשם "כושי".
בארץ ישראל הקטנה שלנו אוכלים למעלה מ-50 מליון קרמבוים בשנה, מה שהופך את המדינה שלנו לשיאנית העולם בצריכת קרמבו.
בהלכה יש סוגיה לא ממש פתורה לגבי אכילת הקרמבו.
על פי ההלכה על העוגייה צריך לברך "בורא מיני מזונות" ולעומת זאת על הקרם צריך לברך "שהכל נהיה בדברו".
לפי ההלכה צריך לברך במזון מעורב רק על העיקר ולא על הטפל.
אבל במקרה של הקרמבו לא ברור עם הקרם או העוגייה הם העיקר, לכן דתיים רבים בוחרים לפרק את הקרמבו ולברך על הקרם והעוגייה בנפרד.
קרמבו יהודי עם כיפה.
הדרך הנפוצה ביותר לאכול קרמבו היא קודם כל לאכול את הקרם ואחר כך את העוגייה (למעלה מ-60% מההישראלים אוכלים ככה את הקרמבו שלהם).
אך דרך זאת היא לא הדרך היחידה לאכול את הקרמבו, יש דרכים יותר אלטרנטיבות.
יש כאלה שמחממים את הקרמבו במיקרוגל, יש כאלה שמעדיפים דווקא להקפיא את הקרמבו במקפיא, והדרך המוזרה ביותר, יש כאלה שאוכלים את הקרמבו בתוך פיתה או סנדוויץ'!
את המאמר נסיים ברשימה קצרה של מספר שפות והכינוי שלהם לקרמבו:
באנגלית - "Chocolate-coated marshmallow treats".
בצרפתית - "Whippet".
בגרמנית - "Schokokuss".
בדנית - "Fl?debolle".
ובעברית, פשוט "קרמבו"!
קרמבו, האם אתם יכולים לא להזיל ריר למולו?
בלי ספק הקרמבו חדר עמוק לתרבות ההישראלית, אבל הוא לא מאז ומתמיד היה פה.
קצת אחרי 1960 הגיע הקרמבו לארץ ישראל, הוא ביצע את דרכו מדנמרק ארץ היוולדו שם נולד לפני כ-200 שנה.
הגלגול הראשון של הקרמבו היה במקצתו לא פוליטיקלי קורקט כאשר נקרא "ראש הכושי" בצרפת, "נשיקת הכושי" בגרמניה, ובברטינה פשוט נקרא "כושי".
כאשר חלפה הגזענות מהעולם (על מי אני עובד) שונה שמו של הקרמבו ל"נשיקת מוס" בצרפת ו"נשיקת שוקו" בגרמניה.
גם בישראל בתחילת דרכו נקרא הקרמבו בשם "כושי".
בארץ ישראל הקטנה שלנו אוכלים למעלה מ-50 מליון קרמבוים בשנה, מה שהופך את המדינה שלנו לשיאנית העולם בצריכת קרמבו.
בהלכה יש סוגיה לא ממש פתורה לגבי אכילת הקרמבו.
על פי ההלכה על העוגייה צריך לברך "בורא מיני מזונות" ולעומת זאת על הקרם צריך לברך "שהכל נהיה בדברו".
לפי ההלכה צריך לברך במזון מעורב רק על העיקר ולא על הטפל.
אבל במקרה של הקרמבו לא ברור עם הקרם או העוגייה הם העיקר, לכן דתיים רבים בוחרים לפרק את הקרמבו ולברך על הקרם והעוגייה בנפרד.
קרמבו יהודי עם כיפה.
הדרך הנפוצה ביותר לאכול קרמבו היא קודם כל לאכול את הקרם ואחר כך את העוגייה (למעלה מ-60% מההישראלים אוכלים ככה את הקרמבו שלהם).
אך דרך זאת היא לא הדרך היחידה לאכול את הקרמבו, יש דרכים יותר אלטרנטיבות.
יש כאלה שמחממים את הקרמבו במיקרוגל, יש כאלה שמעדיפים דווקא להקפיא את הקרמבו במקפיא, והדרך המוזרה ביותר, יש כאלה שאוכלים את הקרמבו בתוך פיתה או סנדוויץ'!
את המאמר נסיים ברשימה קצרה של מספר שפות והכינוי שלהם לקרמבו:
באנגלית - "Chocolate-coated marshmallow treats".
בצרפתית - "Whippet".
בגרמנית - "Schokokuss".
בדנית - "Fl?debolle".
ובעברית, פשוט "קרמבו"!
