אתה והבנק : דוד וגוליית
שנים רבות (מידי) נחשבו הבנקים כגוף "אלוקי", כזה שלא ניתן להרהר , ובוודאי שלא לערער, על החלטותיו.
אין מאושרים רבים היכולים להסתדר בעולמנו הדינאמי המתפתח ללא שירותי בנק, ולפיכך, מרבית האזרחים מצאו עצמם מידי פעם, בסיטואציות "לא נעימות" בלשון המעטה, ביחסיהם עם הבנק, אך למרות זאת חשו חוסר אונים ו/או רצון להתעמת עימו.
ליצירת אווירת חוסר אונים זו של הלקוחות, חברו מספר גורמים: הבנקים כגוף פיננסי אמין משדרים עליונות , פקידי הבנק משדרים ידענות ובטחון עצמי באמינות המערכת הבנקאית, וזאת מול חוסר הידע (והנתונים) של האזרח הקטן.
הוסף לכך את התלות העצומה של האזרח בבנק, כקשר גורדי ממש, תלות שחייבה אותו לנהוג באיפוק, בנימוס, "לא להרגיז את הבנק" המספק לו את החמצן הכלכלי, ולכן: לא לשאול שאלות קשות, לא לנדנד יתר על המידה אם משהו לא נראה תקין, להסתפק בהסברי הבנק מבלי לחפור יתר על המידה אודות נכונותם.
כן נציין את הנאמנות שנהגו הלקוחות כלפי הבנקים, לפחות בשנים עברו, ומצאת מערכת - שהסיכוי כי ימצא בה "דוד" שילחם ב"גוליית", נחזה כקטן ביותר.
הבנקים ניצלו היטב כוחם העדיף על האזרח הקטן, ובטוחני שאזרחים רבים יוכלו להעיד על יחס מזלזל, מתנשא ולעיתים אף ספק מאיים של פקיד בנק , עת שאלוהו שאלות על התנהלות חשבונם, בבחינת "מה אתה כבר יודע?" , או "אתה יודע שלא כדאי לך להתעסק אתנו ! "
כיום, ניתן לציין בסיפוק רב, כי תקופה זו עברה מן העולם.
בעקבות ניצני תביעות כנגד הבנקים, הגיע מבול של תביעות כנגדם. המערכת המשפטית עושה מלאכתה בנאמנות, וללא מורא ממשקלה העצום של המערכת הבנקאית. שופטים מבטלים תביעות בנקאיות רבות, תוך חיובם בתשלום הוצאות ללקוחות, ותוך שהם "שופכים אש וגפרית" על התנהגות הבנק ביחסיו עם הלקוח.
מערכת החקיקה של המדינה, בהיותה מודעת ליחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בעליל ביחסי בנק- לקוח, חוקקה את חוק הבנקאות(שירות ללקוח), ומכוחו את "תקנות הבנקאות (כללי גילוי)", אשר קבעו סטנדרט חדש ביחסים אלו, ויצרו מגבלות חוקיות לכוחם השרירותי של הבנקים כלפי לקוחותיהם.
כיום, ניתן לומר בסיפוק שאימת הבנקים ויכולת שליטתם המוחלטת בלקוח - חלפה מן העולם. לקוחות הבנק למדו כי אף בשוק הבנקאות ניתן לנהוג "כמו בשוק", כלומר: לברר האם האחר נותן תנאים יותר טובים, ואם כן - לעבור אליו (או לפחות לאיים בכך, ואזי ?'הפלא ופלא' - מקבלים הטבה).
נאמנות הלקוח לבנק כבר אינה כבעבר, והמפקח על הבנקים אף פעל לעודד מעבר לקוחות בין בנקים בצורה קלה יותר מבעבר, וזאת ע"י הוראות שהורה בנושא זה.
עוד יודעים היום לקוחות הבנקים, או לכל הפחות אמורים לדעת, כי אין לקבל את החלטות הבנקאי כ"גזרה משמיים", אלא אלו בהחלט ניתנות לביקורת משפטית הדוקה.
היש לקחת עו"ד על מנת להסדיר סכסוכים עם הבנק ?
רבים שואלים אותי, במקרים שונים ומגוונים, אם הם צריכים לקחת עו"ד בשביל בעיה שיש להם עם הבנק "שלהם".
תשובתי אליהם , ואליכם , אחת היא: למדתי בבית הורי, כי כל דבר שביכולתך לעשות לבד בצורה טובה - עשה זאת, אך היה מוכן לשלם את המחיר בגין כישלונך.
כלומר: אם מי סבור שיש לו את הכישורים לסיים באופן מוצלח את המשבר שבינו לבנק - אדרבא : יעלה ויצליח ! גם יפתור הבעיה, גם יחסוך כסף, וגם ישפר את בטחונו העצמי.
ברם, אם אחר סובר כי אין ביכולתו לעשות זאת על הצד הטוב ביותר, וכי קיים חשש שאם לא יצליח, אזי עלול להיגרם לו נזק העולה על גובה שכ"ט עוה"ד - במקרה כזה מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני בנקאות, ולו על מנת לקבל לפחות את עצתו והצעת מחיר לטיפולו.
מניסיוני למדתי, כי בפועל התשובה לשאלה זו נגזרת משתיים אלו:
א. המורכבות המשפטית של הסכסוך - אכן, לא לכל בעיה צריכים עו"ד.
ב. יחסי תועלת/עלות כלכלית (היחס שבין גובה תביעת הבנק/התביעה כנגד הבנק מול גובה דרישת שכה"ט של עוה"ד).
כעו"ד אשר ייצג בעבר, במשך שנים רבות, את אחד הבנקים הגדולים, ראיתי די והותר מקרים בהם המערכת הבנקאית הגדולה אינה מהססת לנעוץ ציפורניה בלקוח הבודד, בלי כל התחשבות במצבו האישי-כלכלי, ובלבד שתקבל את מה שלדעתה מגיע לה. לעיתים בצדק, ולעיתים - בהעדרו. ראיתי מן העבר השני - הנתבעים - לקוחות וערבים, חלקם מלווים בעו"ד וחלקם אשר ניסו לשכנע את בית המשפט בצדקתם לבד.
האחרונים היו מלאי אמונה בצדקתם, אך, חסרי ידע משפטי הכיצד להוכיח צדקתם זו.
מן הראוי לשפוך אור על הצד המשפטי של יחסי בנק - לקוח, ואפעל לעשות זאת.
במסגרת סדרת כתבות אשתדל לפרוש בפני הקוראים, יריעה מקיפה אך מתומצתת של הכללים המשפטיים ביחסי בנק לקוח, לפי הסדר שלהלן:
א. התביעה הבנקאית ובקשת רשות להתגונן: כללי
ב. גילוי מסמכים בנקאיים: חובה להתעקש !
ב. עילותיה של בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בנקאית.
ג. חובות הבנק כלפי הלקוח.
ד. גביית חוב ע"י בנק: אופני הגביה והגנות מפניהם.
אדגיש: אינני מתיימר בכתבות אלו להפוך מי מכם למשפטן, אלא רק להעשיר את ידיעותיכם בנושא זה.
אם אצליח להסיר את הפחד מלב מי מכם להתעמת עם הבנק, שעה שהוא סבור כי הבנק עשק אותו - דייני.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ
משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם
בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
שנים רבות (מידי) נחשבו הבנקים כגוף "אלוקי", כזה שלא ניתן להרהר , ובוודאי שלא לערער, על החלטותיו.
אין מאושרים רבים היכולים להסתדר בעולמנו הדינאמי המתפתח ללא שירותי בנק, ולפיכך, מרבית האזרחים מצאו עצמם מידי פעם, בסיטואציות "לא נעימות" בלשון המעטה, ביחסיהם עם הבנק, אך למרות זאת חשו חוסר אונים ו/או רצון להתעמת עימו.
ליצירת אווירת חוסר אונים זו של הלקוחות, חברו מספר גורמים: הבנקים כגוף פיננסי אמין משדרים עליונות , פקידי הבנק משדרים ידענות ובטחון עצמי באמינות המערכת הבנקאית, וזאת מול חוסר הידע (והנתונים) של האזרח הקטן.
הוסף לכך את התלות העצומה של האזרח בבנק, כקשר גורדי ממש, תלות שחייבה אותו לנהוג באיפוק, בנימוס, "לא להרגיז את הבנק" המספק לו את החמצן הכלכלי, ולכן: לא לשאול שאלות קשות, לא לנדנד יתר על המידה אם משהו לא נראה תקין, להסתפק בהסברי הבנק מבלי לחפור יתר על המידה אודות נכונותם.
כן נציין את הנאמנות שנהגו הלקוחות כלפי הבנקים, לפחות בשנים עברו, ומצאת מערכת - שהסיכוי כי ימצא בה "דוד" שילחם ב"גוליית", נחזה כקטן ביותר.
הבנקים ניצלו היטב כוחם העדיף על האזרח הקטן, ובטוחני שאזרחים רבים יוכלו להעיד על יחס מזלזל, מתנשא ולעיתים אף ספק מאיים של פקיד בנק , עת שאלוהו שאלות על התנהלות חשבונם, בבחינת "מה אתה כבר יודע?" , או "אתה יודע שלא כדאי לך להתעסק אתנו ! "
כיום, ניתן לציין בסיפוק רב, כי תקופה זו עברה מן העולם.
בעקבות ניצני תביעות כנגד הבנקים, הגיע מבול של תביעות כנגדם. המערכת המשפטית עושה מלאכתה בנאמנות, וללא מורא ממשקלה העצום של המערכת הבנקאית. שופטים מבטלים תביעות בנקאיות רבות, תוך חיובם בתשלום הוצאות ללקוחות, ותוך שהם "שופכים אש וגפרית" על התנהגות הבנק ביחסיו עם הלקוח.
מערכת החקיקה של המדינה, בהיותה מודעת ליחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בעליל ביחסי בנק- לקוח, חוקקה את חוק הבנקאות(שירות ללקוח), ומכוחו את "תקנות הבנקאות (כללי גילוי)", אשר קבעו סטנדרט חדש ביחסים אלו, ויצרו מגבלות חוקיות לכוחם השרירותי של הבנקים כלפי לקוחותיהם.
כיום, ניתן לומר בסיפוק שאימת הבנקים ויכולת שליטתם המוחלטת בלקוח - חלפה מן העולם. לקוחות הבנק למדו כי אף בשוק הבנקאות ניתן לנהוג "כמו בשוק", כלומר: לברר האם האחר נותן תנאים יותר טובים, ואם כן - לעבור אליו (או לפחות לאיים בכך, ואזי ?'הפלא ופלא' - מקבלים הטבה).
נאמנות הלקוח לבנק כבר אינה כבעבר, והמפקח על הבנקים אף פעל לעודד מעבר לקוחות בין בנקים בצורה קלה יותר מבעבר, וזאת ע"י הוראות שהורה בנושא זה.
עוד יודעים היום לקוחות הבנקים, או לכל הפחות אמורים לדעת, כי אין לקבל את החלטות הבנקאי כ"גזרה משמיים", אלא אלו בהחלט ניתנות לביקורת משפטית הדוקה.
היש לקחת עו"ד על מנת להסדיר סכסוכים עם הבנק ?
רבים שואלים אותי, במקרים שונים ומגוונים, אם הם צריכים לקחת עו"ד בשביל בעיה שיש להם עם הבנק "שלהם".
תשובתי אליהם , ואליכם , אחת היא: למדתי בבית הורי, כי כל דבר שביכולתך לעשות לבד בצורה טובה - עשה זאת, אך היה מוכן לשלם את המחיר בגין כישלונך.
כלומר: אם מי סבור שיש לו את הכישורים לסיים באופן מוצלח את המשבר שבינו לבנק - אדרבא : יעלה ויצליח ! גם יפתור הבעיה, גם יחסוך כסף, וגם ישפר את בטחונו העצמי.
ברם, אם אחר סובר כי אין ביכולתו לעשות זאת על הצד הטוב ביותר, וכי קיים חשש שאם לא יצליח, אזי עלול להיגרם לו נזק העולה על גובה שכ"ט עוה"ד - במקרה כזה מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני בנקאות, ולו על מנת לקבל לפחות את עצתו והצעת מחיר לטיפולו.
מניסיוני למדתי, כי בפועל התשובה לשאלה זו נגזרת משתיים אלו:
א. המורכבות המשפטית של הסכסוך - אכן, לא לכל בעיה צריכים עו"ד.
ב. יחסי תועלת/עלות כלכלית (היחס שבין גובה תביעת הבנק/התביעה כנגד הבנק מול גובה דרישת שכה"ט של עוה"ד).
כעו"ד אשר ייצג בעבר, במשך שנים רבות, את אחד הבנקים הגדולים, ראיתי די והותר מקרים בהם המערכת הבנקאית הגדולה אינה מהססת לנעוץ ציפורניה בלקוח הבודד, בלי כל התחשבות במצבו האישי-כלכלי, ובלבד שתקבל את מה שלדעתה מגיע לה. לעיתים בצדק, ולעיתים - בהעדרו. ראיתי מן העבר השני - הנתבעים - לקוחות וערבים, חלקם מלווים בעו"ד וחלקם אשר ניסו לשכנע את בית המשפט בצדקתם לבד.
האחרונים היו מלאי אמונה בצדקתם, אך, חסרי ידע משפטי הכיצד להוכיח צדקתם זו.
מן הראוי לשפוך אור על הצד המשפטי של יחסי בנק - לקוח, ואפעל לעשות זאת.
במסגרת סדרת כתבות אשתדל לפרוש בפני הקוראים, יריעה מקיפה אך מתומצתת של הכללים המשפטיים ביחסי בנק לקוח, לפי הסדר שלהלן:
א. התביעה הבנקאית ובקשת רשות להתגונן: כללי
ב. גילוי מסמכים בנקאיים: חובה להתעקש !
ב. עילותיה של בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בנקאית.
ג. חובות הבנק כלפי הלקוח.
ד. גביית חוב ע"י בנק: אופני הגביה והגנות מפניהם.
אדגיש: אינני מתיימר בכתבות אלו להפוך מי מכם למשפטן, אלא רק להעשיר את ידיעותיכם בנושא זה.
אם אצליח להסיר את הפחד מלב מי מכם להתעמת עם הבנק, שעה שהוא סבור כי הבנק עשק אותו - דייני.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ
משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם
בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
משרד עו"ד ונוטריון זילברפלד אבי מתמחה בדיני בנקאות זה כעשרים שנה.
עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה".
עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה".