עיקול זמני : מהותו, התנאים לבקשתו וזמן תחולתו 

עיקול זמני : מהותו, התנאים לבקשתו וזמן תחולתו

כללי:

בניגוד לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, שמטרתו תפיסת רכוש לשם גביית החוב, מאפשרות תקנות סדר הדין האזרחי להטיל עיקול זמני , עוד בשלבי התביעה וטרם מתן פסק דין, כאשר מטרתו הנה - ייחוד הנכסים המעוקלים לשם הקלת מימוש פסק הדין (ולא לשם מימושם בסמוך לאחר עיקולם).

לפיכך, בהתאם לחוק ההוצל"פ , השלב הבא לאחר עיקול נכסים הוא צו למכירתם, ואילו בעיקול זמני - העיקול נעשה ע"י רישום בלבד, ולאחר מכן תוקפו כפוף למתן פסק דין לטובת התובע - המעקל: היה ולא יינתן פס"ד לטובת התובע ?העיקול יבוטל. זכה התובע בתביעתו - ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע.

המועד והתנאים לבקשת צו עיקול:

1. בקשה לעיקול זמני מוגשת כבקשה מיוחדת במסגרת התביעה האזרחית. בדרך כלל היא מוגשת "במעמד צד אחד בלבד", באשר מטרתה הינה הפתעת הנתבע טרם שהבריח רכושו. בית המשפט ייעתר לבקשה לדון בבקשת העיקול במעמד צד אחד בלבד, ככל שישוכנע שהשהייה הכרוכה בדיון בדרך הרגילה (במעמד שני הצדדים) - עלולה לגרום למבקש נזק שאין לו תקנה או נזק חמור (כגון: חשש להברחת הרכוש שעיקולו מבוקש).

2. בניגוד לעיקול לפי חוק ההוצל"פ - שמטרתו כאמור גביית חוב פסוק, וממילא אין צורך לנמק את בקשת העיקול, הרי שבעיקול זמני, בשלב בו טרם ניתן עדיין פס"ד לטובת התובע - מבקש העיקול, קיים חשש טבעי שבקשת העיקול מיועדת ליצירת לחץ, וכי אין לה סיבה משפטית אמיתית.

3. מחשש מובנה זה נגזרות שתי התוצאות הבאות:-

א. המבקש צו עיקול זמני יחויב, ככלל, להפקיד בבית המשפט, כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית וכן ערבות מספקת, להנחת דעת ביהמ"ש, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו.
אם הצו הזמני יפקע (למשל, מחמת דחיית התביעה), רשאי בית המשפט להורות על חילוט העירבון, אם ראה כי נגרמו למשיב נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.

ב. מבקש צו העיקול חייב לנמק בקשתו, ולצרף לה תצהיר, מהם ישוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
יצוין, כי בניגוד לזמנים עברו, בהם ה"חשש הסביר" האמור היה בבחינת מטבע לשון שבלוני בבקשות לעיקול זמני, הרי שעם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם, קיימת דרישה להנמקה והוכחה ממשית של "חשש סביר" זה.

4. ככלל, אם ניתן צו עיקול במעמד צד אחד בלבד - חובה על התובע/המבקש להמציא למשיב את העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה, וכן את העתק כתב הערבות בתוך 3 ימים ממתן הצו.
לתשומת לבכם: אי עמידה בלו"ז זה - עשוי להביא לפקיעת צו העיקול !

5. אם ניתן צו עיקול במעמד צד אחד, רשאי הנתבע לבקש ביטול צו העיקול בתוך 30 יום ממועד שקיבל את צו
העיקול.
במקרה כזה, ככלל, יקיים בית המשפט דיון במעמד שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים
ממועד הגשת הבקשה לביטול צו העיקול.

6. מה ניתן לעקל ואצל מי:

א. ניתן לעקל כל נכס ו/או זכויות עתידיות (תמלוגים העומדים להתקבל בעתיד) ובלבד שהנכס אינו פטור מעיקול אותה שעה (כגון: שכר עובד עד לתקרה הקבועה בחוק).
הנכסים המעוקלים על פי רוב הנם: נכסי מקרקעין , מיטלטלין - לרבות כלי רכב, וכן כספים הנמצאים אצל צד ג'.
לתשומת הלב: לא בנקל יינתן עיקול חשבון עו"ש, להבדיל מכספים פסיביים כגון: חסכונות, ני"ע וכדו'.

בתי המשפט דנו ארוכות בשאלה: האם העיקול הזמני הנעשה בחשבון הנתבע בבנק, תופס רק את הכספים המצויים בחשבון במועד קבלת הצו, או גם את הכספים שייכנסו לחשבון לאחר מועד זה.
לאחרונה ( ע"א 2724/03, בנק הדואר נ' אדר גלוב בע"מ, טרם פורסם) הכריע בית המשפט בסוגיה, בקבעו כי המעקל נכנס לנעלי הלקוח ביחסיו עם הבנק, ולפיכך צו העיקול תופס רק את זכויותיו כפי שהיו בבנק במועד קבלת צו העיקול, ולא תופס לגבי זכויות כספיות עתידיות, ככל שתגענה לחשבון הבנק.

ב. ניתן לעקל אצל הנתבע, אצל כל צד ג' שלדעת מבקש העיקול הוא מחזיק בנכסים המגיעים לנתבע, וכן ניתן לבצע עיקול אף על נכסים המגיעים לנתבע והמצויים אצל התובע עצמו.
יצוין, כי אם העיקול הזמני בוצע אצל צד ג' (יקרא להלן: "המחזיק")? עליו להשיב בכתב, בתוך המועד שנקבע בהודעה, אם אכן מחזיק הוא בנכסי המשיב, או אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול.
היה והמחזיק שתק ולא הודה כי נכסי המשיב מצויים בידו, רשאי מבקש צו העיקול להגיש בקשה לביהמ"ש רשאי בתוך לאשר את העיקול. בקשה זו - כמוה ככתב תביעה כנגד המחזיק, ותוצאתה (ככל שתתקבל) - יצירת חיוב אישי של המחזיק לשלם למבקש העיקול את שווי המעוקל שנטען כי הוא בידו.
לתשומת לבכם: אם מבקש צו העיקול לא ביקש מביהמ"ש לאשר את העיקול אצל המחזיק - הרי שהעיקול יתבטל לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.

7. הערות:

א. זכות עיון מחדש: בכל שלב רשאי המשיב/מחזיק לבקש מבית המשפט לעיין מחדש בצו העיקול הזמני שניתן, אם לדעתו הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו.

ב. המרת נכס מעוקל: המשיב רשאי לבקש המרת הנכס המעוקל בנכס אחר, כל אימת שהותרת העיקול על הנכס אותו מבקש הוא לשחרר מעיקול, מהווה הכבדה בלתי ראויה. ביהמ"ש ישקול בקשה תוך איזון בין הכבדה נטענת זו, לבין זכות מבקש העיקול לייחד נכסים להבטחת גביית פסה"ד.