הרפואה הוטרינרית התפתחה במחצית השנייה של המאה העשרים באופן דרמטי וממשיכה להתפתח בצעדי ענק. התפתחות זו נובעת מהעובדה שיותר ויותר אנשים מטפלים בחיות מחמד, מעוניינים ומסוגלים להעניק להן טיפולים רפואיים ברמה גבוהה, בדומה לטיפולים שהם מחפשים לעצמם.
עם התפתחות הרפואה הוטרינרית המערבית פחתה בהרבה תמותת חיות המחמד ממחלות מסוכנות וקשות שהוו איום קטלני בעבר כמו כלבת, כלבלבת וחתלתלת, ודאי כאשר מדובר באזורים המתאפיינים ברמת חיים גבוהה. מטרה זו הושגה בעיקר באמצעות פיתוח חיסונים יעילים נגד אותן מחלות קשות והמדבקות.
לאחר שנים רבות של מדיניות חיסונים שנתית הגענו למצב שבו, באזורים מסוימים בעולם המערבי, רוב בעלי החיים מחוסנים כל שנה וכתוצאה מכך הסיכון להדבקות במחלות הקשות ירד פלאים, שלא לדבר על התפתחות של מגיפות קטלניות .
האם הכול טוב? לא ממש: לכל דבר יש מחיר ולכל חיסון יש תגובה. החיסונים גורמים מן הסתם לתגובה של המערכת החיסונית ולפעמים התגובה כה חזקה שיכול להיגרם נזק ותופעות לוואי כגון תגובות אלרגיות ברמות שונות.
החזרה על החיסונים אחת לשנה ובמקרים מסוימים עד ארבע פעמים בשנה יש בה כדי ליצור נזקים בריאותיים כמו בעיות עור, נשימה, עיכול ואף תגובות רב מערכתיות.
מצד שני, מחקרים שנעשו הראו כי הרמה החיסונית המושגת על ידי חיסון חד פעמי יכולה להישמר לאורך מספר שנים.
כמוכן ניתן למדוד את התגובה החיסונית לכל מחלה על ידי בדיקות דם ולדעת בדיוק אם החיה מחוסנת או לא.
כמו גם בנושאים אחרים, אני ממליצה לנהוג בגישה מושכלת ואחראית כאשר מדובר בחיסונים בחיות מחמד.
בשנים האחרונות אנו נוקטים במרפאה בגישה חדשנית הקיימת ומופעלת בהצלחה במס' מקומות בעולם; כל חיה מזומנת למעקב בתאריך התואם את מועד החיסון אך במקום לקבל חיסון באופן אוטומטי נעשית בדיקת דם המודדת את רמת הנוגדנים למחלות של החיסון בדם החיה.
באם הבדיקה חיובית, יש רמה חיסונית מספקת ואין צורך בחיסון.
כאשר הבדיקה שלילית, כלומר החיה איננה מחוסנת טוב, אז ניתן החיסון הנדרש כך שבכל מצב הבעלים יכול להיות רגוע כי ננקטו הפעולות הדרושות על מנת להגן על בעל החיים שלו.
עם התפתחות הרפואה הוטרינרית המערבית פחתה בהרבה תמותת חיות המחמד ממחלות מסוכנות וקשות שהוו איום קטלני בעבר כמו כלבת, כלבלבת וחתלתלת, ודאי כאשר מדובר באזורים המתאפיינים ברמת חיים גבוהה. מטרה זו הושגה בעיקר באמצעות פיתוח חיסונים יעילים נגד אותן מחלות קשות והמדבקות.
לאחר שנים רבות של מדיניות חיסונים שנתית הגענו למצב שבו, באזורים מסוימים בעולם המערבי, רוב בעלי החיים מחוסנים כל שנה וכתוצאה מכך הסיכון להדבקות במחלות הקשות ירד פלאים, שלא לדבר על התפתחות של מגיפות קטלניות .
האם הכול טוב? לא ממש: לכל דבר יש מחיר ולכל חיסון יש תגובה. החיסונים גורמים מן הסתם לתגובה של המערכת החיסונית ולפעמים התגובה כה חזקה שיכול להיגרם נזק ותופעות לוואי כגון תגובות אלרגיות ברמות שונות.
החזרה על החיסונים אחת לשנה ובמקרים מסוימים עד ארבע פעמים בשנה יש בה כדי ליצור נזקים בריאותיים כמו בעיות עור, נשימה, עיכול ואף תגובות רב מערכתיות.
מצד שני, מחקרים שנעשו הראו כי הרמה החיסונית המושגת על ידי חיסון חד פעמי יכולה להישמר לאורך מספר שנים.
כמוכן ניתן למדוד את התגובה החיסונית לכל מחלה על ידי בדיקות דם ולדעת בדיוק אם החיה מחוסנת או לא.
כמו גם בנושאים אחרים, אני ממליצה לנהוג בגישה מושכלת ואחראית כאשר מדובר בחיסונים בחיות מחמד.
בשנים האחרונות אנו נוקטים במרפאה בגישה חדשנית הקיימת ומופעלת בהצלחה במס' מקומות בעולם; כל חיה מזומנת למעקב בתאריך התואם את מועד החיסון אך במקום לקבל חיסון באופן אוטומטי נעשית בדיקת דם המודדת את רמת הנוגדנים למחלות של החיסון בדם החיה.
באם הבדיקה חיובית, יש רמה חיסונית מספקת ואין צורך בחיסון.
כאשר הבדיקה שלילית, כלומר החיה איננה מחוסנת טוב, אז ניתן החיסון הנדרש כך שבכל מצב הבעלים יכול להיות רגוע כי ננקטו הפעולות הדרושות על מנת להגן על בעל החיים שלו.
דר' רונית אבוטבול, מקימה ומנהלת "אדם וחיה", מרפאה וטרינרית מיוחדת בזכות השילוב (הנדיר) של רפואה קונבנציונלית, הומיאופתיה ורפואה טבעית
http://www.petnet.co.il/guide/vets/107
http://www.petnet.co.il/guide/vets/107
