חרם תיירות כחרב-פיפיות
הקריאה לחרם תיירות כנגד טורקיה הפכה לבון טון בתגובות גולשים באינטרנט וכתבים בתקשורת הישראלית המסקרים בתדירות רבה את משבר היחסים בין ישראל לטורקיה בעקבות "עופרת יצוקה".
אך חרם של ממש באם יקרום עור וגידים עלול לשמש כחרב פיפיות כנגד האינטרסים של מדינת ישראל ורצון אזרחיה.
התיירות הישראלית לטורקיה מהווה כ-2% מכלל התיירות העולמית הנכנסת לטורקיה שהיקפה 25 מיליון תיירים בשנה.
למרות האחוז הנמוך יחסית לעומת התיירות מגרמניה , רוסיה, בריטניה ומדינות אחרות, יש לתיירות הישראלית משקל נכבד בעיני הטורקים בשל היותה תיירות יציבה לאורך כל השנה ולנוכח רמת ההוצאה הגבוהה משמעותית של התייר הישראלי על מצרכים ושירותים לעומת התייר האירופאי.
אך האם יכולים אנו להרשות לעצמנו לאיים בחרם כנגד הענף הכלכלי החשוב ביותר של המשק הטורקי גם אם חשים אנו ובצדק זעם והשפלה לנוכח דבריו הבוטים של ראש ממשלת טורקיה כנגד מבצע צה"ל בעזה ?
דווקא מדינת ישראל החשה על בשרה את השלכות החרם הערבי לאורך שנות דור כמו גם את אזהרות הנוסע המונפקות דרך קבע ע"י מדינות האוסרות על אזרחיהן לבקר במדינות עימות כדוגמת ישראל - דווקא עלינו מוטלת האחריות להימנע מלהחרים מדינה כמו טורקיה.
טורקיה הינה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל לפני 60 שנה ומאז ועד היום מקיימת עם ישראל קשרים ידידותיים - אסטרטגיים מהמעלה הראשונה - צבאיים, עסקיים ותרבותיים.
המשק הטורקי יבא מישראל בשנת 2008 מוצרי תעשייה, חקלאות ושירותים אזרחיים בערך כולל של 1,6 מיליארד דולר ובנוסף קונה טורקיה מערכות וציוד בטחוני תוצרת ישראל בהיקפים מרשימים .
צאו וחשבו את המספר המשמעותי ההולך וגדל של חברות ישראליות בעלות אינטרס כלכלי ברור וחד-משמעי להמשיך ולסחור עם טורקיה שהיא כיום הכלכלה מספר 15 בגודלה בעולם.
אך טבעי הוא להניח שתעשיית התיירות הטורקית משולבת באינטרסים כלכליים עם מערכות משק אחרות בטורקיה ולכן פגיעה מכוונת של חרם תיירים ישראלי כנגד ענף התיירות הטורקי עלול להביא לתגובות שרשרת העשויות לפגוע ישירות בחברות ישראליות הסוחרות עם טורקיה.
האם אנחנו מבקשים להדמות למדינה כמו דובאי המחרימה קבל עולם את הטניסאית הישראלית שחר פאר כאקט מכוער של פוליטיזציה של הספורט הלבן..?
נדמה כי ראוי לכולנו להבליג על הרצון "להראות להם את נחת זרוענו " ולהותיר לכל אחד את ההחלטה האישית-משפחתית היכן לבלות את חופשת הקיץ בלי להידרש לגלות סולידאריות עם חרם צרכנים שפשוט אינו תואם את מורשת התרבות והרוח הליברלית של העם הזה.
הקריאה לחרם תיירות כנגד טורקיה הפכה לבון טון בתגובות גולשים באינטרנט וכתבים בתקשורת הישראלית המסקרים בתדירות רבה את משבר היחסים בין ישראל לטורקיה בעקבות "עופרת יצוקה".
אך חרם של ממש באם יקרום עור וגידים עלול לשמש כחרב פיפיות כנגד האינטרסים של מדינת ישראל ורצון אזרחיה.
התיירות הישראלית לטורקיה מהווה כ-2% מכלל התיירות העולמית הנכנסת לטורקיה שהיקפה 25 מיליון תיירים בשנה.
למרות האחוז הנמוך יחסית לעומת התיירות מגרמניה , רוסיה, בריטניה ומדינות אחרות, יש לתיירות הישראלית משקל נכבד בעיני הטורקים בשל היותה תיירות יציבה לאורך כל השנה ולנוכח רמת ההוצאה הגבוהה משמעותית של התייר הישראלי על מצרכים ושירותים לעומת התייר האירופאי.
אך האם יכולים אנו להרשות לעצמנו לאיים בחרם כנגד הענף הכלכלי החשוב ביותר של המשק הטורקי גם אם חשים אנו ובצדק זעם והשפלה לנוכח דבריו הבוטים של ראש ממשלת טורקיה כנגד מבצע צה"ל בעזה ?
דווקא מדינת ישראל החשה על בשרה את השלכות החרם הערבי לאורך שנות דור כמו גם את אזהרות הנוסע המונפקות דרך קבע ע"י מדינות האוסרות על אזרחיהן לבקר במדינות עימות כדוגמת ישראל - דווקא עלינו מוטלת האחריות להימנע מלהחרים מדינה כמו טורקיה.
טורקיה הינה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל לפני 60 שנה ומאז ועד היום מקיימת עם ישראל קשרים ידידותיים - אסטרטגיים מהמעלה הראשונה - צבאיים, עסקיים ותרבותיים.
המשק הטורקי יבא מישראל בשנת 2008 מוצרי תעשייה, חקלאות ושירותים אזרחיים בערך כולל של 1,6 מיליארד דולר ובנוסף קונה טורקיה מערכות וציוד בטחוני תוצרת ישראל בהיקפים מרשימים .
צאו וחשבו את המספר המשמעותי ההולך וגדל של חברות ישראליות בעלות אינטרס כלכלי ברור וחד-משמעי להמשיך ולסחור עם טורקיה שהיא כיום הכלכלה מספר 15 בגודלה בעולם.
אך טבעי הוא להניח שתעשיית התיירות הטורקית משולבת באינטרסים כלכליים עם מערכות משק אחרות בטורקיה ולכן פגיעה מכוונת של חרם תיירים ישראלי כנגד ענף התיירות הטורקי עלול להביא לתגובות שרשרת העשויות לפגוע ישירות בחברות ישראליות הסוחרות עם טורקיה.
האם אנחנו מבקשים להדמות למדינה כמו דובאי המחרימה קבל עולם את הטניסאית הישראלית שחר פאר כאקט מכוער של פוליטיזציה של הספורט הלבן..?
נדמה כי ראוי לכולנו להבליג על הרצון "להראות להם את נחת זרוענו " ולהותיר לכל אחד את ההחלטה האישית-משפחתית היכן לבלות את חופשת הקיץ בלי להידרש לגלות סולידאריות עם חרם צרכנים שפשוט אינו תואם את מורשת התרבות והרוח הליברלית של העם הזה.
דני צימט, מנכ"ל צימט תקשורת שיווקית, MSPC תקשורת המונים, אוניברסיטת קלארק, ארה"ב