דיני הירושה קובעים כי באם לא נתן אדם הנחיה אחרת, יחולו הוראות חוק הירושה - ירושה על פי דין. על כן, אם אדם רוצה לסטות מהוראות חוק הירושה ולקבוע כי רכושו יחולק לפי מפתח שונה מהקבוע בחוק - עליו לערוך צוואה. החוק מכיר במספר סוגי צוואות אפשריים כאשר אחד העיקריים הוא "צוואה בעדים". כדי שצוואה בעדים תוכר כתקפה נקבע כי עליה להיות בכתב (יכול להיות מודפס), עליה לכלול תאריך, חתימה של המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים יאשרו באותו מעמד בחתימתם שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. קיימת חשיבות רבה להליך הכנת הצוואה ובעיקר להליך חתימתה. סטיה מהוראות החוק בנדון עלולה, במקרים מסויימים, להביא לביטול הצוואה או לביטול חלק מהוראותיה. שניים מהנושאים עליהם יש להקפיד בכל הנוגע להליך זה הנם נושא ההשפעה הבלתי הוגנת ונושא נוכחות הנהנים בעת חתימת הצוואה. שימוש ראייתי בצילום וידאו של מעמד עריכת הצוואה יכול ויסייע רבות במניעת מחלוקות בשתי שאלות חשובות אלו.
לגבי נוכחות הנהנים בעת החתימה על הצוואה קובע סע' 35 לחוק הירושה כי "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או שהיה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה - בטלה ". במקרה בו מצולם מעמד החתימה על הצוואה בוידאו ניתן להוכיח בקלות כי נהנה לא נכח במקום ולהסיר ספקות שהיו עלולות להתעורר אחרת.
מהי השפעה בלתי הוגנת? סע' 30 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה 1965 קובע כי - "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". היות והרציונל בדיני הצוואות הנו כיבוד רצונו של המת, נדרש לגילוי רצונו האמיתי והחופשי של המצווה בשעת חתימת צוואתו, רצון שהוא פרי החלטתו העצמאית, להבדיל מרצון שהוכתם ונרמס בשל השפעה שאינה הוגנת.
נושא זה נדון בהרחבה בתמ"ש 3881/04בית משפט לעניני משפחה - כ"ס. כב' השופט ויצמן צבי מציין כי אין פסול בניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צוואה לטובת המשפיע או לטובת אחר. הפסול הוא באם מעורב בהשפעה מימד של חוסר הגינות. (ע"א 133/84 רכטמן נ. זיסמן ואח', פד"י ל"ט (4) 769). העובדה שאדם שטיפל בנזקק, שיכנעו לעשות צוואה לטובתו, לא תביא לפסילת הצוואה, כאשר השכנוע נעשה בנימוס וללא איומים מפורשים או משתמעים. האבחנה בין השפעה שאין בה פסול להשפעה שאינה הוגנת אינה קלה ובגדרה נכנסת גם שאלת נטל הראיה. על מנת להקים חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת שיש בה להעביר את נטל הראיות אל מבקש הקיום, אין די בחשד גרידא אלא נדרשות ראיות משמעותיות המקיימות תשתית ברורה למסקנה האמורה. הפסיקה הגדירה מבחנים לאיתור השפעה בלתי הוגנת -
א. קיומו של מצווה נתון להשפעה - עניין שיבחן, בין השאר, ע"י בדיקת מידת עצמאותו של המצווה , הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה ההכרתית.
ב. קיומו של נהנה אשר הייתה לו אפשרות להפעיל השפעה בלתי הוגנת .
ג. קיומו של נהנה אשר היו לו האמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת .
ד. היותה של הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת.
בנוסף קיימים כלים נוספים בעזרתם יאתר בית המשפט "השפעה שאינה הוגנת", דוגמת מבחן נסיבות עריכת הצוואה ומבחן הנסיבות הכלליות אשר קדמו לעריכתה (ת"ע (ת"א) 1840/98 מ.א נ' א.א.ב דינים משפחה ב 367).
בפס"ד שנדון בבית המשפט העליון נעשה שימוש ראייתי בצילום וידאו של מעמד עריכת הצוואה. ע"א 6198/95 - שולמית יעקב ואח' נ' שרה בראשי, דן במקרה בו אשתו השנייה של המנוח הגישה בקשה לבהמ"ש לקיים את צוואתו. הצוואה חילקה את כל רכושו של המנוח בין המשיבה ובין בנם, ולא הותירה דבר ליתר ילדיו של המנוח מאשתו הראשונה. המערערות, הבנות, שסברו כי צוואה קודמת של המנוח, אשר לפיה נחלו כל ילדיו של המנוח חלקים שווים מרכושו, היא המשקפת את רצונו האמיתי, התנגדו לבקשה זו. עיקר נימוקיהן לכך היו כי המנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת של המשיבה וכי לא היה כשיר לצוות בעת עריכת הצוואה. בית המשפט דן בהלכת ההשפעה הבלתי הוגנת וקובע כי במקרה המתואר - מקרה בו מדובר בצוואה בה מדיר המצווה את יורשיו הטבעיים, בנותיו, מן הנכסים אשר בצוואתו הקודמת ציווה להן, מחייבת על פניה בדיקה זהירה. אולם מן המפורסמות הוא כי אין בכך בלבד כדי להצביע על קיומו של פגם ברצונו של המצווה: "מוצאים אנו לא אחת כי למורת רוחם של חלק מהיורשים הטבעיים מקרב המשפחה, רואה המנוח להעדיף אחד מהם או כמה מהם על פני האחרים... לא לנו לבוא ולבחון צדקת העדפות אלה, כי אם חלילה כך נעשה, נחטא ליסוד היסודות שבתורת הצוואות" (ע"א 1099/90 שילה שרוני ואח' נ' שאול שרוני). בהמ"ש מציין כי "לא לנו לשפוט מה רצוי וראוי בחלוקת נכסיו של אדם. מצווים אנו בכיבוד רצונו של המצווה ורצונו בלבד".
בית המשפט מתייחס לראיות המוצקות שהיו קיימות ביחס למעמד החתימה על הצוואה - מעמד חתימת הצוואה תועד בהקלטה. במעמד החתימה קרא עורך-הדין באוזני המנוח את פרטי הצוואה, העמידו על כך שהצוואה משנה צוואה קודמת, ובחן אם ידוע לו כי בנותיו אינן יורשות את כל רכושו, המועבר לאשה השניה ולבן. בית המשפט קובע כי בנסיבות כאלה אין לראות כל פסול בכך שעורך-דין המחתים מצווה על צוואה רואה לנכון לתעד ולהנציח את המעמד, וייתכן כי יש להמליץ על פרקטיקה זו של הקלטה ואף על הנצחה חזותית באמצעות וידאו. האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים העומדים כיום לרשותנו יכולים להקל במידה רבה על דרכי ההוכחה ולחסוך את ההתדיינויות הממושכות והסבוכות הכרוכות בהוכחת מעמד החתימה. בית המשפט מציין כי על פני הדברים, הרושם העולה מתמליל ההקלטה הוא כי המנוח השיב באופן ענייני לשאלות שנשאל ולא ניתן לקבוע כי הוכח מההקלטה שהמנוח לא הבין את אשר עשה, וכי חתם עקב השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בחוק, היינו השפעה שפגעה ברצונו. בנוסף התייחס בית המשפט למצבו הרפואי של המנוח, ונקבע כי התעוד הרפואי שהוגש אף הוא אינו מבסס את המסקנה כי מצבו המנטלי והנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה היה כה ירוד, עד כי נפגמה כשירותו לערוך צוואה ונחלש כוח רצונו באופן שלא יכול היה להתנגד ללחץ שכביכול הופעל עליו, מצד אשתו.
ענין נוסף בו ניתן לפעמים להעזר בצילום וידאו הוא נושא פגם בצוואה, כדוגמת פגם בתאריך. בפס"ד הנדון נעזר בית המשפט בצילום הוידאו של מעמד חתימת הצוואה לברר נושא פגם בתאריך. בצוואה הודפס תאריך חודש "יולי" כאשר מילה זו נמחקה בקו ותוקנה ל"יוני". בית המשפט מציין כי אמנם נקבע כבר כי קיומו של פגם באחד ממרכיבי הצוואה (כדוגמת תאריך) מעביר את נטל הראיה ל"הוכחת אמיתות" הצוואה לשכמי המבקש לקיימה אך עדיין דיני הירושה מאפשרים לבית-המשפט לתת תוקף אף לצוואה "פגומה" בצורתה, בתנאי ששוכנע באמיתותה. כאן נעזר בית המשפט בצילום הוידאו של מעמד החתימה על הצוואה בו נראה מתמחהו של עו"ד מציין כי נפלה טעות בתאריך החודש ועו"ד מבקש ממנו לתקן את התאריך כדי לקבוע כי תיקון תאריך החתימה על הצוואה שנעשה במעמד חתימת הצוואה מעיד על עצמו כי היה חלק מן ההליך של מסירת כל פרטי הצוואה למנוח, ואין לראותו במנותק מן הנסיבות הכרוכות בחתימה על הצוואה. כיוון שנעשה תוך קריאת התיקון בקול רם באוזנו של המצווה ובידיעת כל הנוכחים ושיקף את התאריך הנכון, אין לומר כי הוא מעיד על עצמו כי הוא בגדר פגם.
מכל האמור לעיל עולים היתרונות של צילום מעמד החתימה על הצוואה בוידאו - דבר שיכול לחסוך עוגמת נפש רבה ולהבטיח את כיבוד רצונו של המצווה.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
לגבי נוכחות הנהנים בעת החתימה על הצוואה קובע סע' 35 לחוק הירושה כי "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או שהיה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה - בטלה ". במקרה בו מצולם מעמד החתימה על הצוואה בוידאו ניתן להוכיח בקלות כי נהנה לא נכח במקום ולהסיר ספקות שהיו עלולות להתעורר אחרת.
מהי השפעה בלתי הוגנת? סע' 30 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה 1965 קובע כי - "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". היות והרציונל בדיני הצוואות הנו כיבוד רצונו של המת, נדרש לגילוי רצונו האמיתי והחופשי של המצווה בשעת חתימת צוואתו, רצון שהוא פרי החלטתו העצמאית, להבדיל מרצון שהוכתם ונרמס בשל השפעה שאינה הוגנת.
נושא זה נדון בהרחבה בתמ"ש 3881/04בית משפט לעניני משפחה - כ"ס. כב' השופט ויצמן צבי מציין כי אין פסול בניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צוואה לטובת המשפיע או לטובת אחר. הפסול הוא באם מעורב בהשפעה מימד של חוסר הגינות. (ע"א 133/84 רכטמן נ. זיסמן ואח', פד"י ל"ט (4) 769). העובדה שאדם שטיפל בנזקק, שיכנעו לעשות צוואה לטובתו, לא תביא לפסילת הצוואה, כאשר השכנוע נעשה בנימוס וללא איומים מפורשים או משתמעים. האבחנה בין השפעה שאין בה פסול להשפעה שאינה הוגנת אינה קלה ובגדרה נכנסת גם שאלת נטל הראיה. על מנת להקים חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת שיש בה להעביר את נטל הראיות אל מבקש הקיום, אין די בחשד גרידא אלא נדרשות ראיות משמעותיות המקיימות תשתית ברורה למסקנה האמורה. הפסיקה הגדירה מבחנים לאיתור השפעה בלתי הוגנת -
א. קיומו של מצווה נתון להשפעה - עניין שיבחן, בין השאר, ע"י בדיקת מידת עצמאותו של המצווה , הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה ההכרתית.
ב. קיומו של נהנה אשר הייתה לו אפשרות להפעיל השפעה בלתי הוגנת .
ג. קיומו של נהנה אשר היו לו האמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת .
ד. היותה של הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת.
בנוסף קיימים כלים נוספים בעזרתם יאתר בית המשפט "השפעה שאינה הוגנת", דוגמת מבחן נסיבות עריכת הצוואה ומבחן הנסיבות הכלליות אשר קדמו לעריכתה (ת"ע (ת"א) 1840/98 מ.א נ' א.א.ב דינים משפחה ב 367).
בפס"ד שנדון בבית המשפט העליון נעשה שימוש ראייתי בצילום וידאו של מעמד עריכת הצוואה. ע"א 6198/95 - שולמית יעקב ואח' נ' שרה בראשי, דן במקרה בו אשתו השנייה של המנוח הגישה בקשה לבהמ"ש לקיים את צוואתו. הצוואה חילקה את כל רכושו של המנוח בין המשיבה ובין בנם, ולא הותירה דבר ליתר ילדיו של המנוח מאשתו הראשונה. המערערות, הבנות, שסברו כי צוואה קודמת של המנוח, אשר לפיה נחלו כל ילדיו של המנוח חלקים שווים מרכושו, היא המשקפת את רצונו האמיתי, התנגדו לבקשה זו. עיקר נימוקיהן לכך היו כי המנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת של המשיבה וכי לא היה כשיר לצוות בעת עריכת הצוואה. בית המשפט דן בהלכת ההשפעה הבלתי הוגנת וקובע כי במקרה המתואר - מקרה בו מדובר בצוואה בה מדיר המצווה את יורשיו הטבעיים, בנותיו, מן הנכסים אשר בצוואתו הקודמת ציווה להן, מחייבת על פניה בדיקה זהירה. אולם מן המפורסמות הוא כי אין בכך בלבד כדי להצביע על קיומו של פגם ברצונו של המצווה: "מוצאים אנו לא אחת כי למורת רוחם של חלק מהיורשים הטבעיים מקרב המשפחה, רואה המנוח להעדיף אחד מהם או כמה מהם על פני האחרים... לא לנו לבוא ולבחון צדקת העדפות אלה, כי אם חלילה כך נעשה, נחטא ליסוד היסודות שבתורת הצוואות" (ע"א 1099/90 שילה שרוני ואח' נ' שאול שרוני). בהמ"ש מציין כי "לא לנו לשפוט מה רצוי וראוי בחלוקת נכסיו של אדם. מצווים אנו בכיבוד רצונו של המצווה ורצונו בלבד".
בית המשפט מתייחס לראיות המוצקות שהיו קיימות ביחס למעמד החתימה על הצוואה - מעמד חתימת הצוואה תועד בהקלטה. במעמד החתימה קרא עורך-הדין באוזני המנוח את פרטי הצוואה, העמידו על כך שהצוואה משנה צוואה קודמת, ובחן אם ידוע לו כי בנותיו אינן יורשות את כל רכושו, המועבר לאשה השניה ולבן. בית המשפט קובע כי בנסיבות כאלה אין לראות כל פסול בכך שעורך-דין המחתים מצווה על צוואה רואה לנכון לתעד ולהנציח את המעמד, וייתכן כי יש להמליץ על פרקטיקה זו של הקלטה ואף על הנצחה חזותית באמצעות וידאו. האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים העומדים כיום לרשותנו יכולים להקל במידה רבה על דרכי ההוכחה ולחסוך את ההתדיינויות הממושכות והסבוכות הכרוכות בהוכחת מעמד החתימה. בית המשפט מציין כי על פני הדברים, הרושם העולה מתמליל ההקלטה הוא כי המנוח השיב באופן ענייני לשאלות שנשאל ולא ניתן לקבוע כי הוכח מההקלטה שהמנוח לא הבין את אשר עשה, וכי חתם עקב השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בחוק, היינו השפעה שפגעה ברצונו. בנוסף התייחס בית המשפט למצבו הרפואי של המנוח, ונקבע כי התעוד הרפואי שהוגש אף הוא אינו מבסס את המסקנה כי מצבו המנטלי והנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה היה כה ירוד, עד כי נפגמה כשירותו לערוך צוואה ונחלש כוח רצונו באופן שלא יכול היה להתנגד ללחץ שכביכול הופעל עליו, מצד אשתו.
ענין נוסף בו ניתן לפעמים להעזר בצילום וידאו הוא נושא פגם בצוואה, כדוגמת פגם בתאריך. בפס"ד הנדון נעזר בית המשפט בצילום הוידאו של מעמד חתימת הצוואה לברר נושא פגם בתאריך. בצוואה הודפס תאריך חודש "יולי" כאשר מילה זו נמחקה בקו ותוקנה ל"יוני". בית המשפט מציין כי אמנם נקבע כבר כי קיומו של פגם באחד ממרכיבי הצוואה (כדוגמת תאריך) מעביר את נטל הראיה ל"הוכחת אמיתות" הצוואה לשכמי המבקש לקיימה אך עדיין דיני הירושה מאפשרים לבית-המשפט לתת תוקף אף לצוואה "פגומה" בצורתה, בתנאי ששוכנע באמיתותה. כאן נעזר בית המשפט בצילום הוידאו של מעמד החתימה על הצוואה בו נראה מתמחהו של עו"ד מציין כי נפלה טעות בתאריך החודש ועו"ד מבקש ממנו לתקן את התאריך כדי לקבוע כי תיקון תאריך החתימה על הצוואה שנעשה במעמד חתימת הצוואה מעיד על עצמו כי היה חלק מן ההליך של מסירת כל פרטי הצוואה למנוח, ואין לראותו במנותק מן הנסיבות הכרוכות בחתימה על הצוואה. כיוון שנעשה תוך קריאת התיקון בקול רם באוזנו של המצווה ובידיעת כל הנוכחים ושיקף את התאריך הנכון, אין לומר כי הוא מעיד על עצמו כי הוא בגדר פגם.
מכל האמור לעיל עולים היתרונות של צילום מעמד החתימה על הצוואה בוידאו - דבר שיכול לחסוך עוגמת נפש רבה ולהבטיח את כיבוד רצונו של המצווה.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר מתמחה בתחומי הביטוח הלאומי והנזיקין, מטרדים, צוואות וירושות ותעבורה.
