האם אתה חי את חייך כפי שאתה רוצה לחיות אותם?
משום מה, ישנם אנשים שנמצאים ב" סטנד ביי" לחיות את חייהם כפי שהם רוצים, הם נמצאים בהמתנה ( וכך מחמיצים את המתנה הנקראית חיים ):
הם יחיו את חייהם כפי שהם רוצים אחרי שיסיימו צבא, אחרי שיסיימו תואר, אחרי הטיול למזרח הרחוק, אחרי שיתחתנו, אחרי שיביאו ילדים, אחרי שהילדים יגדלו, והמשפט " אחרי " נמשך ונמשך, עד שמתעוררים לפתע באמצע החיים, ומגלים כי החיים עברו לידם.
אין צורך להיות " ברשימת המתנה" לחיות את החיים. איננו יודעים מתי ידפקו לנו בדלתות נפשנו ונצטרך להחזיר את הציוד (הווה אומר את נשמתנו) לבורא.
הידיעה כי החיים הם זמניים אינה אמורה להיות פסימית, נהפוך הוא, הידיעה הזו מעניקה כוח עצום. הידיעה וההכרה כי החיים הם זמניים אמורה להעניק לנו את היכולת לקחת אחריות על חיינו ברגע זה. אין טעם להמתין. חבל על כל דקה שעוברת בה אתם חיים את חייך באופן אחר ממה שאתה רוצה.
כיצד אתה רוצה לחיות את חייך?
אם אתה מתקשה לענות , היעזר ב"מבחן שאלת המלאך ":
אילו היה בא אליך מלאך ושואל אותך : " היכן היית רוצה להיות כעת ומה היית עושה אילו היו קיימים כל התנאים לכך בעולם?" מה היית עונה?
האם ישנו פער גדול בין הדרך בה אתה חי את חייך לבין הרצון שלך?
ככל שישנו פער גדול יותר בין איך שהיית רוצה לחיות את חייך לבין האופן בו אתה חי את חייך, כך יש זיוף גדול יותר בחייך.
אני יודעת שזה משפט מטלטל, אך זו המטרה!
אף אחד אחר לא יחיה את חייך במקומך!!!
למה הדבר משול?
אף אם תלך למיטב הקואוצ'רים בעולם, ותעבור אימונים שונים כדי לחיות את החיים האיכותיים ביותר שעליהם חלמת, חיי מימוש והגשמה, והלה יעניק לך ארגז כלים שיאפשרו לך לעשות זאת, מי שיניע את גלגלי חייך בסופו של דבר, הם אתה בלבד. דוגמא נוספת - בבקשה:
אם תלך למאמן כושר אישי , והוא ייעץ לך כיצד להתעמל, כמה ואיזה תרגילים לעשות כדי להגיע לגוף האידיאלי עליו תמיד חלמת, מי שצריך לעשות בסופו של דבר את העבודה, הוא אתה בלבד.
ואין זה משנה כמה כסף תשלם לאנשי המקצוע השונים, השינוי והכוח המניע של החיים צריך לבוא ממך, וממך בלבד.
מדוע לערוך שינוי בחייך?
אם יש פער גדול באופן בו אתה חי לבין האופן בו אתה רוצה לחיות, הדבר יוצר סדקים בחייך: בהתנהגותך, בהתנהלות שלך וביחסיך עם עצמך, הבן זוג, ילדיך, משפחתך והסביבה הקרובה אליך, כלומר הקהילה, חברים ואף במקום עבודתך.
אנשים שעסוקים בלרצות אחרים, ואינם קשובים לצרכים שלהם, לערכים שלהם ולרצונות שלהם, מועדים ל " משברי חיים" שונים ( משבר גיל ה-30, משבר גיל ה-40, משבר גיל ה-50 או משבר גיל העמידה).
שרצונותיך בדרך בה אתה רוצה לחיות את חייך אינם ממולאים, אתה מתרוקן מאנרגיית חייך, זה יוצר " מצברים ריקים" והינך מתמלא בתחושת ריקנות. הדבר יוצר בך תסכולים, היות ואינך מרוצה מחייך, אתה הופך להיות אדם עצבני ונירגן, קצר סבלנות, תוקפן כלפי עצמך , כלומר מלקה את עצמך ללא הרף על חייך האומללים כביכול, תוקפן כלפי סביבתך ובמקרים הגרועים יותר, אתה נהפך לדיכאוני.
אז כיצד לחיות את חייך מתוך עוצמה ?
* זיהוי הרצונות החשובים לך -
כשאתה, או כל אדם אחר, יודע לזהות מה חשוב לו בחייו: אילו רצונות, צרכים וערכים הוא רוצה שיבואו לידי ביטוי בחייו והוא אכן מתנהל לפיהם- זהו המצב האידיאלי.
בחן את עצמך מדי תקופה, זה יכול ביום הולדתך, בו תערוך חשבון נפש כנה עם עצמך, כיצד עברה השנה שעברה בחייך? מה אתה רוצה לשנות או להמשיך לחיות לפיו השנה? הגדר לך מטרות ברורות . שה" מה" ברור, כיצד תגיע למטרה, ה" איך" זה החלק הקל.
* בדוק את עצמך: האם הרצונות, הצרכים והערכים החשובים לך, קיימים בחייך במינונים שיספקו אותך?
אחרי שהגדרת לעצמך מה חשוב בחייך, אילו רצונות אתה רוצה שיבואו לידי סיפוק, נסה לשלב אותם בחייך , במינון שיספק אותך. מינון נכון זאת מילת המפתח:
אם אדם חלם על טיול תמידי סביב העולם, כדאי לו לשלב טיולים בסופי שבוע או אחת לכמה חודשים. אם זה מספיק חשוב לו הוא ימצא את הדרך לחסוך למען מטרה זו, כי זה יהיה בין סדרי עדיפויותיו העליונות.
שה" מה" חשוב לי בחיי, ידוע וברור לי, יהיה לי קל להגיע לשם, בדרכים שונות ויצירתיות.
* דאג לחיות חיים מעניינים המאתגרים את השכל ואת הרגש-
חשוב לשמור ולספק את יצר הסקרנות במידה וקיים בך, ואם לא תמיד אפשר לפתח ולעורר את היצר הזה. כל מה שנדרש זה להתחבר לילד הפנימי שחי בתוכך.
כדאי להמשיך וללמוד במשך כל חייך, כי הדבר מעניק חווית התפתחות מעניינת ומתמדת ושומר על ריגוש בחייך.
מה שמוביל אותי לסעיף הבא:
* טפח את הילד הפנימי שקיים בתוכך -
בכל אחד מאיתנו קיים ילד פנימי . התכונה המייחדת את הילד הפנימי שלנו הוא הרצון לחופש, לספונטניות, לרצון להתחבר לטבע, שמחה, הנאה, סקרנות והרצון לחקור ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו, תחושת ראשוניות וחדשנות. סיפוק שבא ממקום אותנטי ונקי, לספק את עצמנו, יש כאלו שיאמרו מעט מתחושת " אגואיזם" - העשייה למען עצמי.
אם תתחברו לילד הפנימי שקיים בכם, תראו כי הילד הפנימי חי ובועט וכל מבוקשו הוא לעשות דברים בשביל השמחה וההנאה הכרוכה בדבר, למשל לבחור מקצוע שמחבר אותנו לעשייה שאנו אוהבים ולכישורים שלנו ולא למשל לבחור מקצוע בשל מעמד או למען עבודה שמכניסה כסף רב . שימו לב כי בילדותנו רמת השמחה וההנאה בחיינו לא הייתה תלויה בדבר מלבד לשמח עצמנו ממקום טבעי.
שאנו חיים את חיינו רק על מנת לסמן " וי" ברשימה שהמציאה החברה, הרי שרמת הסיפוק שלנו מחיינו תרד ולא נחווה תחושת סיפוק ממשי ואמיתי ורגעי האושר בחיינו יקטנו.
לסיכום-
ככל שאתה חי את חייך שאתה מנותק מעצמך, מרצונותיך ומהאדם שהיית בילדותך או בחייך הבוגרים, הדבר ייראה עליך ולא תהנה מחייך.
חיה את חייך היום , קח אחריות עליהם, חיה את חייך מתוך סקרנות והתלהבות, תחיה למען רצונותיך, שאיפותיך, למען עצמך!
אל תחייה בעודך מצפה למשבר עתידי שיגרום לך לעשות בחייך את השינוי המיוחל.
עשה את השינוי בחייך עוד היום, תבחר אתה בו ולא שהחיים יבחרו למענך.
כי אם לא אתה - מי יחיה את חייך במקומך?
