למי הסמכות לדון בסכסוך גירושין בין בני זוג נוצרים השייכים לעדה האורתודוכסית 

מאת: עו"ד ליאן קהת

סימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922- 1947 להלן ובהמשך "דבר המלך" מגדיר מהי עדה דתית. עדה דתית פירושה כל עדה המוזכרת בתוספת השניה לדבר המלך וכלך עדה שהממשלה תכריז עליה בצו כעל עדה דתית.
העדה האורתודוכסית הנה אחת העדות המופיעות בתוספת השניה לדבר המלך.


1.סימן 54 לדבר המלך דן בסמכויותיהם של בתי הדין הכנסייתים הנוצריים של העדות השונות וקובע:
1)שיפוט יחיד בענייני נישואין וגיטין ומזונות של אנשים מבני עדתם שאינם נתינים נוכריים כמוגדר בסעיף 59.
2)שיפוט בכל העניינים האחרים של מצבם האישי של אותם אנשים, כשכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם. (הדגשה שלי ל.ק.).
2.הביטוי "מזונות" - alimony" " - בסע' 54(1) - פורש בפסיקה כמתייחס למזונות האישה מבעלה בלבד וכי נושא מזונות הילדים נכנס לגדר סימן 54(2) היינו נושא לגביו ביה"ד רוכש סמכות אך ורק בהסכמת שני הצדדים.
3.החל מחודש נובמבר 2001 אז נתקבל תיקון מס' 5 לחוק בית משפט לענייני משפחה - הוענקה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון בענייני משפחה שהיו נתונים לסמכות בתי הדין הדתיים לפי סימנים 52 או 54 לדבר המלך למעט ענייני נישואין וגירושין.
4.משמע הדבר כי החל מתאריך התיקון לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לסמכותו של ביה"ד הכנסייתי לדון במזונות אישה.
5.באשר לנושאים האחרים כגון מזונות ילדים ורכוש סמכות בית הדין הכנסייתי יהיה כפי שהיה גם קודם לכן אך ורק בהסכמת שני הצדדים.
6.באשר לנושא הנישואין והגירושין ממשיך בית הדין הדתי להיות בעל הסמכות הייחודית לדון בעניין.
7.האמור לעיל מהווה את הצד המשפטי הטהור. אלא שבבתי הדין הכנסייתיים אין סדרי דין ונוהלים ולפיכך הצד החזק כלכלית עלול לכפות על הצד החלש תנאים שונים באמצעות בית הדין הכנסייתי. בל נשכח שאב בית הדין הדתי הוא בדרך כלל גם בעל הסמכות הדתית עבור אותה עדה ובעל השפעה רבה במגזר עליו הוא אמון.

המלצתנו במקרה של סכסוך בין בני זוג לפנות בדחיפות לעורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה על מנת שלא לאפשר לצד החזק לצבור הישגים ו/או החלטות שיפוטיות שעלולות לפגוע באפשרותו לפנות בתביעות לבית המשפט לענייני משפחה.