אימון נשים לניהול הכסף 

"לכסף אין ריח" אומר המשפט הידוע. במציאות, לכסף יש ריח, טעם ומראה שונים. השאלה היא מי הם הנשאלים והנשאלות.

במשך שלושה חודשים בצעתי באמצעות חברת שחורלבן מחקר, שבדק את ההבדלים במשמעויות של מילות מפתח בעולם בעסקי. התברר, מעל לכול ספק ש 'ריח הכסף' באפם של גברים שונה מ 'ריח הכסף' העולה באפן של נשים. בעוד שבעיני גברים כסף מסמל כוח, סטאטוס, יוקרה, שליטה או עמדת החלטה, נשים רואות בכסף אמצעי, ביטחון או עבודה.


עובדה 1
מוטיב הכסף שזור בחיינו.

עובדה 2
גברים מחונכים לקבל כסף בעבור עבודה.
נשים מחונכות לסייע ללא תמורה.

עובדה 3
גברים מחונכים שהם 'שווים'.
נשים מחונכות שהן שוות יותר ככינור שני, ובעיקרון שוות פחות מגברברי ליגת העל.

עובדה 4
שווי בחברה שלנו מקושר באופן ברור וחד- משמעי עם כסף.

עובדה 5
שווי גבר בחברה נאמד על פי מספר האפסים המאכלסים את משכורתו.
שווי אישה בחברה נאמד על פי מידת היותה "אישה טובה".

עובדה 6
גברים מנהלים שיחות עם מנהליהם על גובה משכורות, תגמולים וקידום.
נשים מתקשות ליצור את הקישור בין שוויין המקצועי לבין גודל משכורתן.

עובדה 7
כסף, על פי מחקרנו מתקשר לשליטה, אליה מכוונים גברים משחר ילדותם.
כסף אצל נשים מקושר לביטחון, אותו הן מפקידות בידי מפרנס העל, שכן הן מביאות את משכורת האקסטרה (המשכורת השנייה).

מסגרת ההתייחסות של נשים כוללת מושגי מפתח כדוגמת מסירות, נתינה, אמפתיה, הבנה, סובלנות, קבלה או הכלה, שאינן מכומתות ל כ- ס- ף. כך מצאנו במחקר, שפורומים, רשתות תקשורת, הדדיות, תקשורת, שיווק וקידום מתקשרות לחברות, הנאה וידידות. כלומר, פעם נוספת נשים נשארות תקועות בתהליך ואינן מכוונות לתוצאות, כאשר מטרת העל בו היא הנאה, בעוד גברים רואים בפורומים ורשתות תקשורת- תוצאות, שיווק מטרות, אינטרסים וכסף.

מי שמגיעה לפורומים של נשים פוגשת נשים נהדרות, שבאות בדרך כלל בכדי ליהנות. מי שמגיעה לפורום של גברים פוגשת חבורה, שבאה 'לעשות עסקים'. היד נשלחת ללחיצת יד, עסקית כמובן, כרטיסי הביקור נשלפים, תארים ותפקידים מוצגים באופן אוטומאטי, ניסיונות מידיים לבדוק מי מכיר את מי מבוצעים החל מהדקות הראשונות, כאשר המטרה המוצהרת היא לצאת מהכנס עם כמה שיותר אפשרויות עסקיות. החברות היא ערך, בתנאי שתקדם מטרות עסקיות. אצל גברים בעולם העסקים היא אינה מטרה בפני עצמה.

במעבר חד לנושא אחר. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה יזמה מהלך מעניין, במהלכו תוכשרנה 1000 מנהיגות בישראל.

שאלה: מה עלות הכשרת מנהיג?
תשובה: אם הוא גבר- הרבה, אם הוא אישה- הרבה פחות.

כמו בכול תחום שוכחות ממשלות ישראל לדורותיהן, להקצות משאבים לביצוע המשימה. פעם נוספת, נשאבות היועצות המובילות את התהליך, לתפקיד המסורתי של מלקטות, קצת מפה וקצת משם והפרויקט יצא לדרך. פעם נוספת, מועבר באופן חד וברור המסר שנשים וכסף הם הפכים.

שאלה: מה היה קורה לדעתכן, אילו החליט ראש הממשלה להקצות תקציבי פיתוח נשים
הזהים לתקציבי פיתוח הישיבות?
תשובה: היינו מחוללות מהפיכה אמיתית במדינה.

מהתשובה עצמה ניתן להבין מדוע, באופן מודע, לא מוקצים משאבים כספיים ממשלתיים נאותים לפיתוח מנהיגות נשים.

ואם בנשים עסקינן, הרי שכדאי לדעת שאין מדובר במקשה אחת. ככול שמדובר בנשים מחתכים סוציו- אקונומיים- תרבותיים- השכלתיים נמוכים יותר, כך גדלים תקציבי הפיתוח. פעם נוספת, כסף מקושר לתהליכים ולא לתוצאות. עלות מול תועלת, מושג בסיסי במנהל עסקים.

שאלה: במי כדאי יותר להשקיע?, באישה מעשירון נמוך, במצב מצוקה, מובטלת, עולה,
או באישה שרכשה השכלה על חשבונה, עובדת, מפרנסת ועצמאית הרוצה
להתקדם?
תשובה: תלוי מה התוצאה הרצויה.

אם מעוניינים בפיתוח מעשי של מנהיגות נשים, הרי שמוטב להשקיע בשכבות הביניים היציבות, שתספקנה תוצאות מהירות וממשיות. ואולם, אם מעוניינים בפיזור משאבים ללא בקרה על התוצאות, בהנצחת מעמד הנשים הבלתי- שוויוני בחברה ובהתחזות פילנתרופית של העצמה אידיאולוגית (שכדאי להשאירה למחלקות רווחה), נטולת תוצאות ראויות ובהנצחת מעמד הנשים הנחות בחברה, הרי שהכספים ימשיכו לזרום לקבוצות השוליים, ויימנעו באופן מגמתי ממעמד הביניים. תיאורית הקנוניה' באה לידי ביטוי פעם נוספת בהתנהלות ממשלות מול נשים.


חומר למחשבה
(על בסיס סקר שחורלבן בקרב מדגם של 100 נשים חד- הוריות עובדות, ילידות הארץ)

שאלה: למה נשים חד- הוריות עובדות (לא נתמכות קצבאות) נוטות לנהל משא ומתן עיקש
על משכורתן?
תשובה: כי משכורתן, בדרך כלל היא המשכורת הראשונה, השנייה והיחידה. בדלת אחורית,
מחמת הנסיבות הן מאמצות, במודע או שלא במודע את מסגרת ההתייחסות
הגברית לכסף.



כל הזכויות שמורות לשירית בן- ישראל