יוגה 

משמעות המילה יוגה היא איחוד. איחוד שניתן להשיגו באמצעות פעולות. איחוד ההיבטים השונים של הגוף וההכרה האנושיים ה-mind. איחוד מושג בדרכים שונות שמטרתן להתגבר על תחושת הבידוד המאפיינת את הקיום של היחיד.


העמקת המודעות למרחב העצום של עולם המציאות, שהינו חלק מהטבע, מבטלת את הרגשת הבידוד ומשחררת מהפחד ומהבורות, שהם העיקר ביצירת הסבל האנושי.


יוגה איננה דת ומתאימה לכולם ללא קשר לאמונה, לגיל, למין או מידת הגמישות.

יוגה משמשת כאמצעי שתפקידו להשקיט את פעילות ההכרה ה-mind המגבילה את היכולת לזהות את היבטי המציאות המשתנים, ולהביא את ההכרה המודעת לשלם שבנו.

איחוד הוא תוצאה המושגת בהדרגה, באמצעות תהליכים שונים.

ההכרה של בני האדם טרודה לרוב בהתנסויות חושיות, והביטוי בעולמנו הוא בטרדות כמו כסף, פרסום, חוויות מיניות, ותשוקות חומריות.

היוגיסט שואף לאחד את עצמו עם המוחלט/ אלוהים/ יקום/ המציאות - דרך תרגול ההפנמה, ומשיג אדנות על גופו והכרתו.


כוונה אמיתית תוכל להיות מושגת על-ידי מדיטציה, רק לאחר שהמתרגל השיג את היכולת להתבונן בהשפעת החושים ולנטרל אותה, לנשום על-פי פקודת רצונו, ובכך לתרגל באין מאמץ את פעולת הריכוז פנימה.


ישנם כמה שבילים להשגת האיחוד, ושחרור ההכרה מהשפעת החושים:

1.ג'ננה יוגה - אנשים שעסוקים בקריאת כתבי הקודש, ניתוחם וזכירתם, מתפלפלים על פרשנויות, בדיונים וויכוחים. הם משתמשים בעיקר בראציו -היגיון, מתאמנים בעיקר על אי-דואליות, על כך שהמציאות היא אחת והם שואפים לאיחוד עם אותה מציאות.

2.בהקטי יוגה - תהליך של התמסרות, דבקות דרך איחוד האנרגיות עם נטיות הלב והרגש. הדבר בא לידי ביטוי בשירה וריקוד. המתרגלים בדרך זו את היוגה מאמינים בכוח עליון הנמצא מעבר לחייהם, והם נרגשים להתאחד עם אותו כוח עליון מתוך התמסרות ודבקות.

3. קרמה יוגה - שביל הפעולה, העשייה. באמצעותה ישפיעו על גורלם בצורה חיובית. החשיבות בדרך זו, היא העשייה כפעולה לא-אגואיסטית. נתינה ללא רווח, ללא תלות בתוצאה ומתוך שלמות מוסרית.

4. מנטרה יוגה - השימוש בצליל דרך הברה שחוזרת על עצמה, בכך נוצר ריכוז בין הגוף לבין ההכרה. תיתכן מילה בודדת, משפט או פסקה שלמה שהיוגי יחזור עליה. בדרך המסורתית המתרגל מקבל את המנטרה ממורהו, מתבקש לחזור עליה מספר רב של פעמים ולשמור אותה בסודיות. על-ידי השינון של המנטרה ניתן להגיע לשחרור והיטהרות.

5. האטה יוגה - היוגה של המשמעת הפיסית. כל שיטות היוגה למעשה רוצות להשיג את ההארה, אך האטה יוגה עושה זאת, דרך הגוף ולא דרך ההכרה ה-mind או הרגש כמו שאר השיטות.

6. ראג'ה יוגה - היוגה המלכותית או הקלאסית. המתרגלים בדרך זו, לומדים את הטקסטים של היוגה סוטרה של פטנג'לי - אחד מהטקסטים העוסקים בפילוסופיה של היוגה. ישנן כמה סוטרות מפורסמות יותר מהאחרות ובהן הסוטרה העוסקת בשמונת אברי היוגה - האשטנגה יוגה ולא כפי שהיא מוכרת כשיטת תרגול.

7. טנטרה יוגה - יוגה של ההמשכיות. שביל זה של תרגול, הוא המורכב ביותר והקשה ביותר להבנה. במערב ובהודו לעיתים מבלבלים בין הטנטרה ל"מין רוחני". אף-על-פי שבכמה בתי-ספר בהודו משתמשים בטכסים מיניים, זה איננו תרגול נפוץ בבתי-הספר העיקריים. טנטרה יוגה, היא למעשה משמעת רוחנית קפדנית המערבת טכסים והדמיות מפורטות של האלים.

שם נוסף לטנטרה יוגה הוא הקונדליני יוגה. המאמינים טוענים כי בתחתית עמוד השדרה קיימת אנרגיה אצורה בצורת נחש שהטנטרה מנסה להשיג. אותה אנרגיה היא אנרגית החיים, הפראנה.


בדרך ההאטה יוגה, זו שעוסקת בתרגול הפיסי, קיימות מספר שיטות המוכרות כיום בעולם המערבי. להלן סקירה כללית ותמציתית לגבי אחדות מהן.

ויניוגה - גישה שפותחה על-ידי קרישנמצ'ריה Sri Krishnamacharya וממשיכה עם בנו דסיקצ'ר T.K.V.Desikachar. בית הספר שלהם ממוקם במדרס בדרום הודו.
כמורם של מאסטרים, כמו פטאבי ג'ויס, איינגר ואינדרה דווי, שיגר קרישנמצ'ריה רנסנס של האטה יוגה בזמנים מודרנים, תהליך שממשיך לסחוף את העולם.

הויניוגה עובדת עם מה שנקרא "תהליך ברצף" viniyasa krama. הדגש איננו להשיג צורה מהממת בתנוחה, אלא בתרגול התנוחה, בהתאם ליכולתו ולצרכיו של המתרגל. אספקט חשוב בגישה זו, הוא שילוב הנשימות בקואורדינציה לתנועות הגוף.

איינגר B.K.S.Iyengar - גישה זו הנפוצה ביותר במערב מתאפיינת בביצוע מדויק של התנוחות ונעזרת באביזרים שונים. כאמור תלמידו של קרישנמצ'ריה, איינגר לימד גישות פעילות וזורמות כהכנה לאסנות, אך לימד גם בנפרד את התנוחות. התרגול אינו דומה לרצף המסורתי אך משמר את המעלות של הזרימה והנמרצות.
אשטנגה יוגה - מזוהה עם המורה פטבי ג'ויס K.Pattabhi Jois אשר משך אליו צעירים מערביים להוטים למרכזה יוגה שלו הממוקם במייסור שבהודו. הוא היה חסיד של קרישנמצ'ריה, אשר הנחה אותו ללמד את הסדרות הידועות כאשטנגה או יוגה של כח power yoga. אשטנגה יוגה נפרדת מהדרך על-פי פטנג'לי על-אף שהיא נגזרת ממנה.
· שיווננדה יוגה - היצירה של Swami Vishnudevananda שהיה תלמידו וחסיד של שיווננדה. הוא מדגיש בעבודתו חמישה עקרונות: תרגול נכון, נשימה נכונה, הרפיה נכונה, מחשבה נכונה, תזונה נכונה. הוא מגדיר את היוגה כשירות, אהבה, נתינה, טיהור, התבוננות פנימית והגשמה. בתרגול כוללים 12 תנוחות, ברכת השמש, תרגילי נשימה, מזמורי המנטרות, מדיטציה ומתן ללא מניעים אישיים.

קריפלו יוגה - גישה שקיבלה השראתה מ-Kripalvananda ופותחה על-ידי יוגי אמריט דסי. היא כוללת שלוש רמות המותאמות לצרכיו של הסטודנט המערבי.
ברמה הראשונה מודגש תרגול מערך של תנוחות וקואורדינציה של נשימה עם תנועה, והתנוחות מוחזקות למשך זמן קצר בלבד. ברמה השנייה מתווספת גם מדיטציה והתנוחות מוחזקות למשך זמן ארוך יותר. ברמה האחרונה, תרגול התנוחות הופך ספונטאני למה שנקרא "מדיטציה בתנועה".