אימון יהודי בעולם של חינוך 

בס"ד
"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור" (הרב קוק)

במאמר זה אני מבקש להביא בפניכם את תחום האימון (Coaching) היהודי, בהקשר לעולם החינוך וההוראה.

בחרתי לפתוח בציטוט של דברים אלה של הרב קוק משום שבעיניי האימון הינו כלי רב עצמה המשפיע בצורה החזקה ביותר על בני אדם בימינו ומחולל שינויים מרחיקי לכת ביכולותיהם ובתפקודם. האימון רווח כיום בעיקר בקרב אנשי חינוך והוראה ואף הפך להיות חלק אינטגראלי מקורסים להכשרת מורים ומנהלים במכללות ובאוניברסיטאות השונות.
קיימת תמימות דעים כי בדור הנוכחי קיים קושי גדול בעבודתם אנשי ההוראה אל מול התלמידים. ברור לכל כי יש לעדכן את הדיסציפלינה החינוכית בכלים המתאימים לדור ועל כן יש ללמוד את דרכי השימוש בהם כדברי הרב קוק ולהגיע אל התלמיד ולגעת בנפשו. לצורך כך, ראשית כל על המחנך להיות "על מקומו", עבודה זו מתחילה מבפנים, אצל המחנך.

"כמים, הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". מחנך אשר אינו מודע לעצמו, אינו מסוגל להופיע את עצמו בצורה אותנטית. התלמידים מרגישים היטב את המחנך, האינטואיציות שלהם חזקות ולאורך זמן אי אפשר לזייף ולהעמיד פנים. מורה שמעמדו ושכרו שחוקים ונצרך להתמודד מול מערכות ביורוקרטיות מסורבלות ונהלים נוקשים, עמידה ביעדים, בממוצעים ומדדים ארציים מתקשה להופיע את עצמו ולגעת בנפשם של התלמידים. תלמיד טוב הוא תוצר של מחנך טוב, שהוא תוצר של מנהל טוב. מנהל טוב הוא קודם כל מנהיג. בתהליך האימון עוברים המתאמנים חוויה תהליכית אשר מקנה להם כלים להתבוננות פנימית, זיהוי דפוסי חשיבה ופעולה קבועים והתאמנות מתמדת לאור כלים אלה, גיבוש חזון אישי ומקצועי, ופרויקט לפריצת דרך.

את האימון אנו מכירים מן הדורות הקודמים, בכל ההיסטוריה ומכל תפוצות ישראל. העיקרון שלאדם ישנה בחירה וכמו כולנו מתמודד בין יצר טוב ליצר הרע ובין עשה ללא תעשה, כך שהאדם המאמין מודע ליכולתו לבחור בכל עת. החידוש הינו עבור היהודי האמוני בארץ ישראל. כאן בחסדי ה' עם שיבת ציון איננו עוד במצב של 'הישרדות' כמו רבים מן הדורות הקודמים בגלויות השונות אשר רק ביקשו להביא לחם בסוף היום הביתה, להם לא הייתה שאיפה להגשמה עצמית. במציאות חיינו העכשווית ישנה שאיפה גדולה להתקדם ולהצליח, שינוי במבנה המשפחה והאיזון בין גברים לנשים יצר הזדמנויות ולצידם קשיים רבים. מרביתנו סוחבים על גבנו חסמים ועכבות, שאריות של הגלות שספגנו מהורינו או אף מהדור של הסבים והסבתות שלנו ואשר מנהלים את חיינו ללא שאנו מודעים אליהם. מובן שמלבד זאת ישנם מאורעות חיים המעצבים אצלנו דפוסי חשיבה ופעולה כבר משחר ילדותנו. האימון מאפשר הכרה של אותם דפוסים והתאמנות עליהם כאשר הם עולים למודעות, והבנת המנגנון המפעיל אותם תוך כדי יצירת שינוי בפועל. כאן טמון ההבדל בין הרצון ליכולת. הרב קוק כותב "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון וגבורת הרצון מחוללת את היכולת" אם כן יש צורך בידיעה ברורה, שם מתגלה רצון מסוג חדש, הרב מכנה אותו גבורת הרצון, רק כך תיתכן היכולת. התמדה ומסוגלות אשר משרתות רצון גול שנולד מתוך חזון בהיר והכרת כל הכלים העומדים לרשותו של האדם. תורת האימון היא תורה הנגזרת מפסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, חינוך, ניהול וספורט. היא עדיין אינה מוכרת כתורה אקדמית אך מוכרת כ"פרופסיה" (התמחות) וצפויה לקבל הכרה אקדמית בשנים הקרובות.

כמה דגשים על האימון: א. האימון מיועד לאנשים 'בריאים בנפשם', ב. המתאמן מגיע מתוך בחירה חופשית ורצון גדול לשינוי בחייו ג. האימון מתחיל בהווה (איכה) ומסתיים בעתיד (הנני) איננו 'מטפלים' בעבר רק לומדים ממנו.
בתהליך האימון שלושה שלבים עיקריים
א. שלב הזיהוי -מושגי יסוד ושפה משותפת, נקודת המוצא, קבלה והשלמה של המתאמן את מקומו לטוב ולרע, מיפוי הפערים בחייו, בחינה ומציאת מעיין חייו, אמונותיו, כישרונותיו, מידותיו וערכיו. מהיכן הוא שואב את כוחות הנפש והמוטיבציה שלו לשינוי.
ב. שלב גיבוש החזון - תמונת עתיד חיובית בממדי הזמן השונים ובתחומי החיים המרכזיים של המתאמן, אותם הוא מבקש להביא למציאות חייו.
ג. השלב המעשי - תכנית מעשית ומדידה לפריצת דרך בתחום נבחר שתפקידה לסייע למתאמן לנהל את השנוי ולקדם את אותו להגשמה בתחום הספציפי הנבחר.

לאימון היהודי מספר הנחות יסוד
א. אלוקים ברא את העולם ובחר בנו מכל העמים
ב. היהודי הינו חלק אלו-ה ממעל, הגוף משרת את נשמתו של האדם
ג. אמונה בהשגחה פרטית, כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה
ד. הקב"ה נתן לאדם את כל המשאבים על מנת לחיות את חייו בשמחה
ה. הקב"ה נתן לאדם את כל התשובות הדרושות לו כדי לנהל את חייו בשמחה
ו. כל אחד חייב להיות מנהיג, קודם כל מנהיג של עצמו
ז. לכל אדם יש שליחות בעולם, הקב"ה נותן לו סימנים על מנת שיוכל למצוא אותה
ח. לתפילה כוח עצום, הכרה והודיה על המתנות שהאדם קיבל ובקשה מדויקת על מה שחסר מאפשרות חיבור לקב"ה וסיוע להצלחת שליחותו בעולמו
ט. האימון הוא "תשובה", שיבה של האדם אל המקוריות שלו "אלוקים ברא את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים". המתאמן מבקש לשוב למקוריותו ולפעול בזרימה וללא עכבות.


בחז"ל נקבע כלל "אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים", משמעות הדבר שאין אדם המסוגל להיות 'נקי' כלפי עצמו. האדם הוא חלק מהמנגנון החושב והמרגיש של עצמו, של הנחות היסוד הערכים והדחפים, ועל כן לעיתים איננו יודע לשאול את עצמו את השאלות הנכונות, את השאלות מביא המאמן. בקורס, כמו באימון אישי, מתקיים בירור של "כלל חובת האדם בעולמו" אל מול המניעות שלו בהתקדמותו בחייו, מידת הנקיות, מהם מטרותיו של המתאמן? ומידת הביטחון מה מידת האמונה של המתאמן בעצמו וביכולתו להתקדם? אנו משתמשים במקורות כמו הרמח"ל, רבי נחמן, הרב קוק, האדמו"ר מפיאסצנה, בעל הסולם, רש"ר הירש, הרבי מקוצק, הרבי מלובאביץ' ועוד, לצד הוגי דעות, סופרים ואנשי רוח מן העולם הרחב וכן ספרים ומאמרים מקצועיים מתחומי הפסיכולוגיה והניהול. אנו משלבים מחשבה יהודית עם פסיכולוגיה חיובית, תורות ניהול ואימון ספורטיבי אשר נועד לשחרר את "השרירים התפוסים" ולהכשיר את "השרירים הרפויים". אנשים באים לאימון מסיבות שונות ומגוונות, המכנה המשותף בין כולם הוא הרצון לשינוי. מיומנויותיו של המאמן, הסביבה המאפשרת ויכולתו ליצור אמון הם המפתח להצלחת התהליך זאת במידה והמתאמן נותן אמון, מוכן להיכנס לתהליך ומסוגל להיות ביושרה עם עצמו ובהוויה של אימון לאורך הדרך. יותר מכך, אומר כי נדרשת ענווה בסיסית ואומץ להיכנס לאימון. המאמן הוא זה אומר לך את מה שאתה לא רוצה לשמוע, מראה לך את מה שאתה לא רוצה לראות, כדי שתוכל להיות מה שתמיד ידעת שתוכל להיות. האמת היא, שאם שום דבר לא משתנה, אז שום דבר לא משתנה, שינוי חיצוני מתחיל בשינוי פנימי, כדי שהעתיד יהיה שונה מהעבר, המתאמן חייב להשתנות מבפנים. חנניה רייכמן כתב פעם "אינך אביון אדם חולם, אם חלומך לא הוגשם, אביון הוא זה שמעולם לא חלם". החוכמה היא להפוך את החלום לחזון, מפנטזיה למציאות. בין השניים יש עבודה של בירור לעשות, את זה מבררים על ידי זיהוי ואימון מתמיד.