מי לא מכיר את הטרשת הידועה - המחלה השקטה שחודרת עמוק בגופינו-בעורקים, בורידים ובנימים, כשחושבים על זה.. היא כבר בתוכנו, אצל כל אדם ואדם, יתרה מזאת, במחקר שנערך בעשור הזה, התגלה שגם לפעוטות ולילדים יש חסימה מסוימת בעורקים. אומנם החסימה היא כמעט אפסית, אך היא קיימת בתוכנו עוד מהילדות..
החסימה נעשית על -ידי חומר קשיח ,שנקרא "פלאק", הוא מכיל תאי דם ומשקעים שומניים. הפלאק גורם לעורקים לאבד את גמישותם, הוא הופך אותם לקשיחים יותר, שכידוע לתכונת הגמישות של העורקים תפקיד חשוב ביותר , שכן במצב בו לחץ הדם הוא גבוה (שכן מקרה כזה יכול להיווצר כתוצאה מהמון גורמים אחרים, למשל מתח נפשי או מחלות אחרות), העורקים הם אלו שעומדים בלחץ זה, ועל כן כל בזרימת הדם , כמו הפלאק יגרום למעמסה כפולה על העורקים.
דבר זה מסוכן מאוד, וברוב הסיכויים לתופעות שונות ומשונות, כמו למשל- לסדקים בעורק ומקרים רבים ומייסרים - לפיצוץ העורק.
ההתפתחות של המחלה תלויה במספר גורמים:
• כולסטרול- ערכים גבוהים של כולסטרול "רע" (LDL), וערכים נמוכים של כולסטרול "טוב" (HDL).
• לחץ דם גבוה.
• עישון (פאסיבי או אקטיבי).
• סוכרת- שכן במחקר שנעשה התגלה כי 70% מחולי הסוכרת מתים כתוצאה מסיבוכים של טרשת העורקים.
• גיל- שכיחות המחלה תעלה עם הגיל ,אך כמו שנאמר היא יכולה להופיע גם בצעירים ובילדים.
• חיידקים ונגיפים למיניהם.
• תזונה לקויה, השמנה וחוסר פעילות גופנית.
• תורשה- הקשר הגנטי יגרום לשכיחות גבוהה של המחלה במשפחות בסיכון.
לרוב סימפטומי המחלה יופיעו רק כאשר החסימה תגיע לשלב מסוים, בו יתכנו שינויים בפיזיולוגיה של החולה. זהו תהליך הדרגתי שבו העורק נחסם (/נסתם) ועד שלא תהייה זרמת דם מינורית או לחילופין, הפסקה של זרימת הדם לא נוכל לאבחן ולאשש את נוכחות המחלה.
זו הסיבה העיקרית לכל אותם מקרים ידועים שבהם אנשים לרבות ילדים וצעירים, שנראים כבריאים וללא מחלות, מתים בפתאומיות. לפיכך אין להסיק מאדם שאינו סובל מטרשת עורקים רק בשל העדר סימפטומים, שכן מעטים המקרים בהם הם מופיעים בשלב מוקדם של המחלה, מנגד,כאשר מופיעים הסימפטומים הטרשת כבר במצב מתקדם מה שגורר מחלות אחרות חמורות ומסוכנות , כמו למשל - יתר לחץ דם.
הסימפטומים האפשריים של טרשת העורקים הם:
• כאבים ברגליים- ישקפו בדרך כלל :טרשת ברגליים, שתתבטא בכאב בעת הליכה ו/או במנוחה.
• תעוקת חזה- תשקף בדרך כלל :טרשת בעורקי הלב או בעורקים הכליליים, המצב יכול לגרום להתקף לב.
• אובדן ראייה זמני- ישקף בדרך כלל :טרשת בעורקים המובילים דם למוח, ההתבטאות של זה יכולה בסופו של דבר להוביל לשבץ מוחי.אפוא גם מצב של חוסר זקפה אצל גברים יכול להעיד על המחלה.
אבחון המחלה יעשה ע"י בדיקה תקופתית לאחר גיל 20 והתדירות תאמיר ככל שמתבגרים, אפוא בייחוד אם מדובר בקיום של גורמי סיכון שונים כמו: עישון, השמנה, היסטוריה משפחתית ועוד..
החשיבות לאבחון מוקדם של טרשת עורקים היא עילאית כאשר מדובר בגורמי סיכון גבוהים. חשוב להיבדק ולאבחן את המחלה לפני שהיא הופכת סימפטומטית וככל שהאבחון מוקדם יותר כך הטיפול פשוט ויעיל יותר ואף פחות מסוכן (לדוגמא- אדם שגילה כי המחלה ששרויה בו במצב מתקדם יאלץ לעבור שינוי באורח החיים שכולל הסדרת התזונה ,הפסקת העישון ובמידת הצורך האדם יעבור גם ניתוח מעקפים או צנתור, בכדי למנוע מצב שכזה יש להיבדק לפני).
אבחון המחלה יעשה ע"י הבדיקות הבאות-
• בדיקה רפואית- היסטוריה אישית ומשפחתית, בדיקות גופניות ובדיקות מעבדה.
• בדיקות מאמץ- שכוללות בדיקת סיבולת במאמץ, אולטרסאונד במאמץ ואק"ג.
• אולטרסאונד וצילום רנטגן- ישנן שיטות שונות לצילום כלי הדם כמו CT או ע"י צנתר בנוסף ניתן להקשיב לזרימת הדם בעורקים- בדיקת דופלר. כך הרופא יכול לראות האם יש בעיות חסימה ושינויים במבנה העורקים.
כמו שנאמר, אבחון מוקדם, יכול לאפשר טיפול מוקדם, נוח יותר למטופל, הרבה יותר פשוט ויעיל, ונוסף על כך,ההחלמה ממנו תהייה גם יותר מהירה. השיקום והטיפול ההכרחי המיידי , שיכול להוריד במידת-מה את ערכי ה LDL ולהעלות את ריכוז "הכולסטרול הטוב" ייעשה בדרכים הבאות :
פעילות גופנית - משקל המטופל לא יהווה מדד מסוים לאופן הפעילות הגופנית , באותו ההקשר, גם אם המטופל רזה יש לעסוק בפעילות ספורטיבית שכן טרשת עורקים מתרחשת גם באנשים רזים וחוסר פעילות מאיצה זאת גם באנשים שלא סובלים מעודף משקל. לכל מטופל תוכנית המתאימה לו. באופן כללי יש לעסוק בפעילות אירובית (הליכה, ריצה, שחיה וכ"ו..) הפעילות תעשה לפחות 4 פעמים בשבוע למשך 45 דקות כל פעם. כך גם נקטין את הסיכון לחלות במחלות שונות מלבד טרשת עורקים כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ועוד...
תזונה נכונה - אפוא , גם בדרך טיפול זו כל מטופל מקבל תפריט המותאם לו. באופן כללי התזונה תהייה עשירה בדגנים, ירקות, פירות ושומן בלתי רווי , כלומר שומן מהצומח ולא מהחי(כמו שמן זית). יש להפחית באכילת בשר אדום, מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוהים, וסוכרים פשוטים כגון ממותקים (לדוגמא - עוגות , משקאות מתוקים, סוכריות או ממתקים).
עודף משקל - כבר הוכח שהרזיה והורדת משקל (במצבים שדורשים זאת ו/או במצבי קיצון) יכולה למנוע מחלות רבות וסיבוכים בעשרות אחוזים. בנושא זה יש לטפל בנושא בעזרת צוות רפואי מתאים ולשלב את דרך הטפול הזו ביחד עם הפעילות הגופנית ועם התזונה המתאימה.
חשוב להדגיש שדרך טיפול זו שופעת יתרונות ; היא מתאימה כמעט לכל המקרים ולכל שכבת הגילאים וניכר בה שהיא חסרת תופעות לוואי וסיכון ובעלת סיכויי ההצלחה הטובים ביותר.
ברם, במקרים רבים יש צורך בטיפול תרופתי ,אולם עדיין יש לשלב בין דרכי הטיפול.
והרי דרכי הטיפול האחרות -
תרופות- רבות התרופות בעלות דרכי פעולה מגוונות, כך שקבוצת התרופות הסטטינים מטפלות במצבי כולסטרול רע גבוה ואף מעלות את רמת הכולסטרול הטוב. ישנן גם תרופות אשר מדללות דם (קומדין) ואחרות אשר מפחיתות את פעילות הטרומבוציטים, קבוצות אלה מפחיתות אפוא, את יצירת קרישי הדם.
ניתוח- רבים דרכי ביצוע הניתוח וסוגיו, חלקם פולשניים יותר מאחרים, הבחירה בסוג מסוים של ניתוח תקבע לפי מצבו של החולה, הגיל של החולה, ואף גם שיקולים נוספים הנקבעים על פי ראות הרופא המטפל. וכדוגמא לכך - ישנם ניתוחים אשר פותחים עורק סתום כגון: צנתור וניפוח בלון וניתוח סטנט (תומכן). לעיתים יש צורך בהסרת חלק מעורק סתום, ניתן לעשות במקרים אלו גם ניתוח מעקפים המאפשר את עקיפת האזור הסתום ע"י חיבור עורק אחר כדרך עוקפת לעורק הסתום והמשך זרימה תקינה של הדם.
לדרכי הטיפול הללו ישנן תופעות לוואי מגוונות וההחלמה מהן יכולה להיות קשה ואף קשה מאד, יתרה מכך בישראל מעריכים כי 30% מהסתימות בעורקי הלב (העורקים הכליליים) אשר נפתחות על ידי בלון ייסתמו מחדש במהלך מספר שנים לאחר הניתוח. כמו כן, בניתוח מעקפים נמצא כי תוך 5 שנים מזמן הניתוח נסתמים % 50 מהמעקפים בעורקי הלב ולאחר 7 שנים אחוז זה גדל ל- % 80.
לסיכום- כפי שניתן לראות דרכי הטיפול ע"י תרופות או ניתוח אנין מומלצות ובוודאי אינן משתוות לטיפול על ידי שינוי באורח החיים אשר נטול סיכונים ותופעות לוואי אחרות ומחזיק כל עוד דובקים בו. על מנת שלא להגיע למצב שכזה יש להיבדק ולערוך את השינויים הדרושים באורח החיים כבר עכשיו !!!
ה-ח-ל-מ-ה---מ-ה-י-ר-ה---ו-ב-ה-צ-ל-ח-ה---!
