סיפרו לנו שבעקבות מלחמת עופרת יצוקה הושגה מציאות חדשה באזור. יכולת
ההרתעה של צה"ל הושבה, כך אומרים גורמי השלטון, והחמאס השולט ברצועת
עזה יחשוב פעמיים לפני שישגר רקטות נגד ישובים בישראל. האומנם..
סיפרו לנו שהמטרות של מלחמת עופרת יצוקה היו הפסקה מוחלטת של ירי
הרקטות מהרצועה לישובים הישראלים, והפסקה מוחלטת של הברחות הנשק
אל תוך הרצועה. האומנם..
הדגישו באוזננו שקיבלנו תמיכה וגיבוי ועידוד למטרות הללו על ידי ארצות הברית, צרפת, איטליה, ויתר מדינות הקהילה האירופאית. ראשי המדינות היו בישראל והצהירו אלפי מילים של תמיכה ומחויבות. ראש הממשלה ושרת החוץ של ממשלת ישראל התהדרו
בהישג זה (כמו בהישג המדיני שנוצר כביכול לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה).
המדגישים הסתמכו על זיכרוננו הקצר ושכחו שני דברים עקרוניים:
ראשית, ההסכמים נעשו ללא הסכמה של הגורמים היוזמים של העימות או אלה
שמגבים אותו: חיזבאללה, סוריה, איראן, חמאס. לא יאומן כי יסופר.
שנית, אנחנו מצויים במזרח התיכון, ובמשא ומתן עם תרבות שלטון מוסלמית פונדמנטליסטית. להסכמים עם תרבות זו ישנה משמעות מוגבלת ואין היא דומה בכלל להסכמים בעולם המערבי. לכל היותר זוהי הפוגה קצרה שנועדה להקל לזמן קצר על
התוקפן, לקראת הסיבוב הבא.
שימו נא לב לתדירות המתקצרת של מלחמות בין ישראל לשכנותיה.
המציאות שסביבנו..
חלפו פחות מחודשיים לסיום מלחמת עופרת יצוקה ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה וכל אחד מאיתנו יכול לשפוט מה מתרחש בכל יום בשטח.
רקטות משוגרות כמעט בכל יום ולילה מהרצועה על ישובים וערים בישראל. יש נזקים.
רק נס מנע הרוגים אזרחים. כמו כן נעשים ניסיונות שיטתיים בכל שבוע של חמושים
מרצועת עזה לפגוע בחיילי צה"ל ולחטוף חיילים. ישנם הרוגים ופצועים.
לפי הרקטות הנוחתות באשקלון ניכר שהחמאס שיפר את כוח ההרס של הרקטות שהוא משגר וגורמים ביטחוניים טוענים כי הברחת הנשק לרצועה - לא פסקה.
הרצון והיכולת של מצריים ליצור איזור מבוקר מערבית לציר פילדלפי שלא יאפשר העברת אמצעי לחימה או חומרים תומכי לחימה (חומרים המשמשים ליצירת מטעני חבלה) - הם על הנייר בלבד. בפועל, מעט מאד מתבצע למרות שמדובר בשטח מצומצם באורכו: 14 ק"מ. המצרים לא רוצים להפוך לשוטר של הרצועה. לדידם, הרצועה היא כאב הראש של ישראל בלבד. הם גם חוששים מכניסה לעימות עם החמאס ועם הבדואים בחצי האי סיני שגילו בהברחות לרצועה מקור הכנסה מבטיח ומתמשך.
המשא ומתן מול החמאס לשחרור גלעד שליט - השתנה לרעה. כעת אנו מוכנים לשחרר רבים מהאסירים השפוטים על מעשי רצח ותכנונם - שלא הסכמנו לשחררם לפני מלחמת עופרת יצוקה. הויתורים הם רק מצד ישראל. החמאס לא שינה סנטימטר מעמדתו. מרכיב הזמן לא מעסיק אותו. אצלנו, פרשת שליט הפכה לבעיה רגשית היוצרת שסע הולך וגדל בציבור.
עבור החמאס, תופעה זו בישראל היא תופעה רצוייה. הוא איתר חולשה במרקם הישראלי ומושך את הזמן כדי להפיק ממנה את המירב. זוהי חולשה ברורה שלנו שאין לה מקביל בחמאס.
שימו נא לב שאירועי הירי וההברחות ברצועת עזה לא משפיעים על נבחרי העם, אלה שבחרתם בהם בבחירות לפני חודש. המשא ומתן הקואליציוני לא הוחש. הכל מתנהל בביצה הפוליטית שלנו כרגיל ומאד לאט.
מפלגת השלטון החדשה לא עושה מעשים. השלטון עדיין לא באחריותה. היא שקועה במשא ומתן שגרתי ומתמשך ללא קשר עם המציאות הקריטית ולוח האיומים הגדוש על סדר היום הישראלי. איש לא ממהר. הילוך איטי.
מפלגת השלטון היוצאת לא חשה באחריותה לאירועים. זה כבר לא באחריות שלה. יש להם דגל וסיסמא: שלטון מלא או שהם בדרך לאופוזיציה. איזה אומץ מרשים! אין להם שום תחושה של אחריות. שרת החוץ, שהשיגה לנו החלטות של האו"ם בשתי המלחמות שהתנהלו בתקופת שלטונה, לא מנידה עפעף מול העובדה שהמצב בשטח לא השתנה כמלוא הנימה. הדבר היחיד שישנה את רמת התגובה של ממשלת ישראל מול האויב מהרצועה היא פגיעה עתירת אבדות באחת מערי ישראל לאחר שאחת הרקטות תפגע במטרתה. אז תחזור אלינו (למספר ימים) הלגיטימיות להשיב מלחמה. זו איננה ציניות אלא ניסיון של שנים.
חוסר יכולת זו להגיב ולפעול (לא רק לדבר ולהצהיר הצהרות) מאפיינת את ממשלת ישראל לא רק בנושא בטחון. כך זה גם קורה בנושאים קריטיים אחרים: כלכלה, חינוך, בטחון פנים, תשתיות, משפטים ועוד. המון דיבורים כלליים. מעט מעשים.
הפיתרון לכל הכשלים והמחדלים שעומדים לפתחנו בשנת 2009 מותנה בהופעתו של מדינאי ישראלי בעל יכולת מנהיגות לעת משבר. מבין המועמדים בבחירות האחרונות לא הצלחתי לזהות אף לא אחד.
לעיתים, מתוך תסכול מתמשך, אני מפנטז על נבחר ציבור קיים שירד לו האסימון ויתחיל במפתיע, בניגוד לשגרה המקובלת, לנהוג אחרת: להקים ממשלת חירום תוך שבועיים, לשטוח את עיקרי תוכניתו בפני הציבור, ולקבוע לראשות המשרדים הקריטיים בממשלה מומחי ניהול (לא אנשי מפלגה בהכרח) שיוכלו להתחיל בסדרה של רפורמות ותיקונים שהיו נדרשים לביצוע מזמן. אבל הימים נוקפים ואני מבין שאני רק מפנטז!
אמרתי לכם שאין טעם להצביע בבחירות לכנסת. אין קשר בין ההבטחות לתוצאות. הנבחרים שלנו לכנסת חסרי עמוד שדרה ולא מסוגלים לספק את הסחורה. זהו זה!
ההרתעה של צה"ל הושבה, כך אומרים גורמי השלטון, והחמאס השולט ברצועת
עזה יחשוב פעמיים לפני שישגר רקטות נגד ישובים בישראל. האומנם..
סיפרו לנו שהמטרות של מלחמת עופרת יצוקה היו הפסקה מוחלטת של ירי
הרקטות מהרצועה לישובים הישראלים, והפסקה מוחלטת של הברחות הנשק
אל תוך הרצועה. האומנם..
הדגישו באוזננו שקיבלנו תמיכה וגיבוי ועידוד למטרות הללו על ידי ארצות הברית, צרפת, איטליה, ויתר מדינות הקהילה האירופאית. ראשי המדינות היו בישראל והצהירו אלפי מילים של תמיכה ומחויבות. ראש הממשלה ושרת החוץ של ממשלת ישראל התהדרו
בהישג זה (כמו בהישג המדיני שנוצר כביכול לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה).
המדגישים הסתמכו על זיכרוננו הקצר ושכחו שני דברים עקרוניים:
ראשית, ההסכמים נעשו ללא הסכמה של הגורמים היוזמים של העימות או אלה
שמגבים אותו: חיזבאללה, סוריה, איראן, חמאס. לא יאומן כי יסופר.
שנית, אנחנו מצויים במזרח התיכון, ובמשא ומתן עם תרבות שלטון מוסלמית פונדמנטליסטית. להסכמים עם תרבות זו ישנה משמעות מוגבלת ואין היא דומה בכלל להסכמים בעולם המערבי. לכל היותר זוהי הפוגה קצרה שנועדה להקל לזמן קצר על
התוקפן, לקראת הסיבוב הבא.
שימו נא לב לתדירות המתקצרת של מלחמות בין ישראל לשכנותיה.
המציאות שסביבנו..
חלפו פחות מחודשיים לסיום מלחמת עופרת יצוקה ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה וכל אחד מאיתנו יכול לשפוט מה מתרחש בכל יום בשטח.
רקטות משוגרות כמעט בכל יום ולילה מהרצועה על ישובים וערים בישראל. יש נזקים.
רק נס מנע הרוגים אזרחים. כמו כן נעשים ניסיונות שיטתיים בכל שבוע של חמושים
מרצועת עזה לפגוע בחיילי צה"ל ולחטוף חיילים. ישנם הרוגים ופצועים.
לפי הרקטות הנוחתות באשקלון ניכר שהחמאס שיפר את כוח ההרס של הרקטות שהוא משגר וגורמים ביטחוניים טוענים כי הברחת הנשק לרצועה - לא פסקה.
הרצון והיכולת של מצריים ליצור איזור מבוקר מערבית לציר פילדלפי שלא יאפשר העברת אמצעי לחימה או חומרים תומכי לחימה (חומרים המשמשים ליצירת מטעני חבלה) - הם על הנייר בלבד. בפועל, מעט מאד מתבצע למרות שמדובר בשטח מצומצם באורכו: 14 ק"מ. המצרים לא רוצים להפוך לשוטר של הרצועה. לדידם, הרצועה היא כאב הראש של ישראל בלבד. הם גם חוששים מכניסה לעימות עם החמאס ועם הבדואים בחצי האי סיני שגילו בהברחות לרצועה מקור הכנסה מבטיח ומתמשך.
המשא ומתן מול החמאס לשחרור גלעד שליט - השתנה לרעה. כעת אנו מוכנים לשחרר רבים מהאסירים השפוטים על מעשי רצח ותכנונם - שלא הסכמנו לשחררם לפני מלחמת עופרת יצוקה. הויתורים הם רק מצד ישראל. החמאס לא שינה סנטימטר מעמדתו. מרכיב הזמן לא מעסיק אותו. אצלנו, פרשת שליט הפכה לבעיה רגשית היוצרת שסע הולך וגדל בציבור.
עבור החמאס, תופעה זו בישראל היא תופעה רצוייה. הוא איתר חולשה במרקם הישראלי ומושך את הזמן כדי להפיק ממנה את המירב. זוהי חולשה ברורה שלנו שאין לה מקביל בחמאס.
שימו נא לב שאירועי הירי וההברחות ברצועת עזה לא משפיעים על נבחרי העם, אלה שבחרתם בהם בבחירות לפני חודש. המשא ומתן הקואליציוני לא הוחש. הכל מתנהל בביצה הפוליטית שלנו כרגיל ומאד לאט.
מפלגת השלטון החדשה לא עושה מעשים. השלטון עדיין לא באחריותה. היא שקועה במשא ומתן שגרתי ומתמשך ללא קשר עם המציאות הקריטית ולוח האיומים הגדוש על סדר היום הישראלי. איש לא ממהר. הילוך איטי.
מפלגת השלטון היוצאת לא חשה באחריותה לאירועים. זה כבר לא באחריות שלה. יש להם דגל וסיסמא: שלטון מלא או שהם בדרך לאופוזיציה. איזה אומץ מרשים! אין להם שום תחושה של אחריות. שרת החוץ, שהשיגה לנו החלטות של האו"ם בשתי המלחמות שהתנהלו בתקופת שלטונה, לא מנידה עפעף מול העובדה שהמצב בשטח לא השתנה כמלוא הנימה. הדבר היחיד שישנה את רמת התגובה של ממשלת ישראל מול האויב מהרצועה היא פגיעה עתירת אבדות באחת מערי ישראל לאחר שאחת הרקטות תפגע במטרתה. אז תחזור אלינו (למספר ימים) הלגיטימיות להשיב מלחמה. זו איננה ציניות אלא ניסיון של שנים.
חוסר יכולת זו להגיב ולפעול (לא רק לדבר ולהצהיר הצהרות) מאפיינת את ממשלת ישראל לא רק בנושא בטחון. כך זה גם קורה בנושאים קריטיים אחרים: כלכלה, חינוך, בטחון פנים, תשתיות, משפטים ועוד. המון דיבורים כלליים. מעט מעשים.
הפיתרון לכל הכשלים והמחדלים שעומדים לפתחנו בשנת 2009 מותנה בהופעתו של מדינאי ישראלי בעל יכולת מנהיגות לעת משבר. מבין המועמדים בבחירות האחרונות לא הצלחתי לזהות אף לא אחד.
לעיתים, מתוך תסכול מתמשך, אני מפנטז על נבחר ציבור קיים שירד לו האסימון ויתחיל במפתיע, בניגוד לשגרה המקובלת, לנהוג אחרת: להקים ממשלת חירום תוך שבועיים, לשטוח את עיקרי תוכניתו בפני הציבור, ולקבוע לראשות המשרדים הקריטיים בממשלה מומחי ניהול (לא אנשי מפלגה בהכרח) שיוכלו להתחיל בסדרה של רפורמות ותיקונים שהיו נדרשים לביצוע מזמן. אבל הימים נוקפים ואני מבין שאני רק מפנטז!
אמרתי לכם שאין טעם להצביע בבחירות לכנסת. אין קשר בין ההבטחות לתוצאות. הנבחרים שלנו לכנסת חסרי עמוד שדרה ולא מסוגלים לספק את הסחורה. זהו זה!
מנהל בבנק מסחרי