אפיס: בעיית עור כרונית-אקוטית בכלבה 

לפי חוק הדומה, תרופה הומיאופתית (כלומר, תרופה שעברה דילולים וטלטולים חוזרים) תרפא בעצם את אותם הסימפטומים שהיא יכולה לגרום להם כשאינה מדוללת. בכדי להגיע לתרופה המתאימה יש להתאים את תמונת החולה לתמונה הסימפטומטית של התרופה ההומיאופתית. בתהליך הריפוי צפויים להופיע סימפטומים המאפיינים את תמונות השניים. סימפטומים אלה מהווים מה שנקרא "החרפה הומיאופתית". במקרה שלהלן ניתן להבחין במאפייני התרופה /החולה לכל אורך תהליך הריפוי.
נסיבות ההפניה
מדובר בקליאו, כלבת בוקסר בת 4 , שהופנתה אלי על ידי הרופאה המטפלת בגלל דלקת אוזניים כרונית, כנראה על רקע אלרגי.
כחודשיים לפני ההפניה נלקחה תרבית מהאוזן ובודד חיידק מסוג pseudomonas. היא טופלה באנטיביוטיקה, ללא תוצאות מספקות. במשך תקופה מסוימת קיבלה מזון רפואי היפואלרגני ללא הטבה.
בטיפול בסטרואידים הייתה הקלה בסימפטומים אך מצבה הכללי של הכלבה הורע, היא סבלה מאפאתיה, חולשה, חוסר תאבון ופצעונים מוגלתיים על החזה.
בדיקות דם שנערכו כשבוע לפני ההפניה לא הראו כל ממצאים חריגים.
קליאו הגיעה לטיפול הומיאופתי. בבדיקה במרפאה נצפו גבשושיות וצלקות על הגוף ואוזניים אדומות, מודלקות ומעובות. באוזן ימין אדמומיות חזקה יותר ואוזן שמאל הייתה נפוחה בגלל שטף דם פנימי שנגרם כנראה על ידי ניעורי האוזניים.
היסטוריה רפואית ותיאור מפורט של הכלבה על ידי הבעלים
קליאו הגיעה מבית גידול בגיל 8 שבועות, ובגלל שנראתה חלשה קיבלה טיפול מחזק.
במשך השנה הראשונה לחייה נעקצה מדבורים פעמיים והגיבה בנפיחות באזור הראש, גבשושיות על כל הגוף ואף באפיזודה של איבוד שיווי משקל ונפילה. עירוי, תרופה משתנת וקורטיזון עזרו מיידית.
סובלת מגיל צעיר מבעיות אוזניים כרוניות: אוזניים אדומות, נפוחות ומציקות לה מאד. משפשפת את האוזניים על הקירות מחמת הגירוי. אין עונתיות לגירודים, והם בדרך כלל מלווים בפצעים, קרחות וגירויים על העור, וכן ברגישות מקומית מוגברת וסלידה ממגע באזורי הגירוי. כשטופלה בקורטיזון יצאו פצעים מוגלתיים על החזה.
חלתה פעמיים בשעלת מכלאות, השתעלה והשתנקה "כאילו משהו תקוע לה בגרון". לפעמים משתעלת או משתנקת אחרי ששותה מים מממטרות. בגיל שנתיים סבלה מדלקת בדרכי השתן.
בגיל 3 המליטה המלטה ראשונה, 4 גורים חיים. הגור החמישי נשאר תקוע וחולץ מת. אחת הגורות נולדה לבנה וחרשת ונשארה בבית איתה. הייתה אמא נהדרת. בזמן הייחומים ניסתה תמיד לברוח. עוקרה אחרי ההמלטה.
קליאו אוכלת בכמויות קטנות, בעדינות, באיטיות ובצורה מאד נקייה. היא אוהבת מוצרי חלב ושותה בכמויות גדולות ולעיתים לא תכופות.
קליאו אוהבת חום וצמודה לתנור בחורף.
היא לא יושבת במקום אחד הרבה זמן אלא נעה ממקום למקום. כשיוצאת בגשם צועדת "כמו בלרינה". היא אוהבת מאד לטייל טיולים ארוכים ואוהבת לשחק עם כדורים ואבנים שמוצאת לעצמה.
קליאו חברותית מאד למבוגרים וילדים, לא מפחדת מאף אחד.
היא לומדת מהר מאד, מעולם לא גרמה נזקים כי מיד הבינה מה מותר ומה אסור.
היא אסרטיבית ומתנהגת כמנהיגה עם כלבים אחרים. תוקפת אם מרגישה איום טריטוריאלי. היא עקשנית מאד וקנאית.
בחירת התרופה
הסימפטומים המייצגים הראשונים שנבחרו מתחלקים לשתי קבוצות:
1. התנהגות: האהבה לחברה, בשילוב עם העקשנות, הקנאה והדומיננטיות.
2. אוזניים: גירודים ורגישות.
ברשימת התרופות המתאימות לסימפטומים בלטה התרופה אפיס (APIS MELLIFICA) שהינה בעצם דילול של ארס של דבורה.
מסתבר שזו תרופה המתאימה לפתולוגיות המאופיינות במופע אקוטי (כמו התגובה לעקיצת הדבורה) ומלוות בתופעות של רגישות, נפיחות ואדמומיות מקומיות, בין היתר דלקות בגרון, בעור ובדרכי השתן.
הטיפוס האופייני לתרופה אוהב חברה, פעילות ועבודה (בדומה לדבורה...). הקנאה, העקשנות והדומיננטיות גם הן מתאימות לטיפוס.
בגלל הסימפטומים התואמים וההיסטוריה של התגובות הטיפוסיות לעקיצות דבורים הוחלט להתחיל טיפול באפיס.

מעקב בזמן הטיפול
קליאו קיבלה את התרופה ההומיאופתית בנוזל, 3 טיפות 3 פעמים בלבד, בהפרש 12 שעות.
כעבור 10 ימים חלתה בקדחת קרצית וטופלה באנטיביוטיקה, וזאת לאחר שנצפה שיפור במצב האוזניים.
לאחר שיפור קל באוזניים, נצפתה החרפה באוזן שמאל, היא הפכה נפוחה מאד והפרישה נוזל שקוף.
מאחר והמצב הלך והידרדר:התנפח כל הצד השמאלי של הפנים וקליאו הסתתרה כל הזמן.
למרות שינויים בדילול התרופה ובתדירות השימוש, המשיך המצב להחריף, נפתחו פצעים חדשים באוזן ימין ובמצח. בנוסף לתרופה ההומיאופתית, טופלה קליאו מקומית בסביעור, להרגעת הגירוי ואז הוחלט להפסיק את התרופה ולעבור לדילול המאופיין בהשפעה עדינה במיוחד
וקליאו החלה לקבל אפיס בדילול חדש, 3 טיפות פעם ביום, במי השתייה.
-מצבה הכללי של הכלבה החל להשתפר בהדרגה בד בבד עם מצב העור.
חודשיים לאחר התחלת הטיפול, כשהגיעה הכלבה לביקורת במרפאה, נראתה שמחה ועליזה. כל הצלקות על הגב נעלמו והפרווה נראתה יפה ומבריקה. אוזן שמאל החלימה, אוזן ימין נראתה עדיין קצת מעובה ושחורה. הומלץ להמשיך לתת את התרופה ליום- יומיים מדי פעם, לפי הצורך.

מאז הפך מצב הכלבה יציב וטוב, ללא כל בעיות עור ואוזניים. היא קיבלה את התרופה ההומיאופתית לעיתים נדירות, לפי שיקול הבעלים.
בדיווח האחרון נמסר כי מצב הכלבה טוב ללא בעיות אוזניים ועור.

דיון וסיכום
המקרה של הכלבה קליאו מדגים היטב את חוק הדומה בהומיאופתיה, כלומר התאמת תמונת החולה לתמונת התרופה. הסימפטומים הכרוניים של קליאו - דלקות וגירויים בעור ובאוזניים - הם בעלי מופע חריף, חזק ומהיר, כמו התגובה לעקיצת דבורה. התגובה של קליאו לכל תרופה, קונבנציונלית או הומיאופתית, הינה מהירה, חזקה ואף מוגזמת. כל התגובות והסימפטומים מלווים בתופעות של גירוי, נפיחות ואדמומיות שהינן מאד אופייניות להשפעת ארס הדבורה.
במהלך המעקב אחר תהליך הריפוי, שיכול להיות ארוך כמו במקרה הזה, על ההומיאופת לכוון את הטיפול ולווסת את מינון התרופה ההומיאופתית לפי התגובות, ההטבות וההחרפות הנצפות, וזאת לגבי כל מערכות החולה. נראה כי החזרה התכופה על התרופה אפיס בשילוב עם הטיפול באהרליכיה ממש בתחילת הטיפול היא שהביאה לתגובה החריפה ולסימפטומים הקשים המקומיים והכלליים שפיתחה קליאו.

תהליך הריפוי תלוי בגורמים רבים הנוגעים לתרופה ולחולה. תפקיד ההומיאופת הוא לנהל אותו כך שיהיה מהיר, עדין ומקיף ככל האפשר.