פיצויי ביטוח במקרה של התמוטטות נפשית לאחר הודעת פיטורין 

מאז גל הפיטורין האחרון, חל זינוק של 25% בפונים למוקד העזרה הטלפונית של ער"ן (עזרה ראשונית נפשית). כך דווח לאחרונה באמצעי התקשורת.

הפונים מספרים על תחושת עלבון, השפלה ועל חרדה מפני הידרדרות במצב הכלכלי.

לא כל המפוטרים מסוגלים להתגבר על טראומת הפיטורין בכוחות עצמם. יש אשר הפיטורין מכריעים אותם. אלה מכונים במשפט בעלי "גולגולת דקה". הפיטורין עלולים להוות אצלם טריגר להתפרצות של מחלת נפש.

כך היה במקרה של אהרון ארנפלד בן ה 27 שעבד כמנהל שותף בחברת קייטרינג.

ארנפלד גילה כי שותף אחר מעלים ממנו כספים ומועל באמונו. החשדות התאמתו בבדיקת פוליגרף, אולם מי שבסופו של דבר מצא את עצמו מפוטר, מחוץ לחברה, היה ארנפלד עצמו.

לאחר הפיטורין היה ארנפלד נרעש ונסער. תחושת האסון על גדיעת מקור פרנסתו החלה לחלחל בו. הוא שקע בדיכאון.

4 ימים לאחר הפיטורין התמוטט נפשית ואושפז בבית החולים גהה.

ארנפלד פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש כי זה יכיר בו כנפגע עבודה.

לארנפלד לא היה כל עבר פסיכיאטרי. מעולם לא אושפז קודם לכן בבית חולים פסיכיאטרי.

אף על פי כן, דחו נציגי הביטוח הלאומי את תביעתו. "אין קשר סיבתי בין מצבך הנפשי לבין הפיטורין", ענו לו והוא נאלץ לפנות לבית הדין לעבודה בתל אביב.

המחלוקת בין ארנפלד לבין הביטוח הלאומי הובאה בפני השופטת חנה בן יוסף.

כרטיס הכניסה לקבלת זכויות כנפגע עבודה במקרים שכאלה, מותנה בכך שהאירוע בעבודה יהיה אירוע חריג.

לאור פסיקת בית הדין לעבודה, הביטוח הלאומי לא חלק על כך, שפיטורין מהווים ארוע חריג בעבודה. פיטורין אינם חלק משגרת עבודתו של העובד.

לאחר מעבר משוכת האירוע החריג, על המבוטח לעבור משוכה נוספת, היא משוכת הקשר הסיבתי.

לצורך זה, בית הדין ממנה יועץ רפואי מומחה. זה האחרון אמור לסייע בידי השופט להכריע בשלוש שאלות.

הראשונה, אם בכלל פיטורין עשויים להיות גורם להתמוטטות נפשית.

השנייה, אם קיימים גורמים נוספים, שאינם קשורים לעבודה, שהתלוו לפיטורין והביאו להתמוטטות.

השלישית, מה משקל הפיטורין בתוך מכלול הגורמים הנוספים. בנקודה זו החוק מיטיב עם המבוטח. גם אם לפיטורין לא הייתה השפעה רבה, עדיין המבוטח זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה. על פי סעיף 83 בחוק הביטוח הלאומי, רק אם "השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים" הביטוח הלאומי יוצא פטור מתשלום.

השופטת חנה בן יוסף מינתה את ד"ר אליעזר פרל, מומחה בפסיכיאטריה.

פיטורין עלולים להוות גורם להתמוטטות נפשית, קבע ד"ר פרל. זו הדעה המקובלת בפסיכיאטריה. גם השכל הישר תומך בדעה זו, הוסיף המומחה. יחד עם זאת מרבית האנשים שמקבלים מכתב פיטורין אינם לוקים במצב פסיכוטי. אקט הפיטורין הצטרף אם כן, לגורמים נוספים שקיננו בארנפלד.

במקרה של ארנפלד, קבע המומחה, אמנם לא הייתה מחלה רדומה, אך היה פוטנציאל למחלה, אשר גורמי הדחק בעבודה הביאו לידי התממשותה. אלמלא גורמי הדחק בעבודה עשויה הייתה המחלה לפרוץ בתקופת חיים מאוחרת, או אפילו שלא לפרוץ כלל.

נוכח חוות דעתו של המומחה, קבעה השופטת חנה בן יוסף, כי קיים קשר סיבתי בין פיטוריו של ארנפלד לבין ההתמוטטות הנפשית שבעקבותיה אושפז בבית החולים גהה.

ארנפלד זכה אם כן בהכרה כנפגע עבודה, הכרה שתקנה לו זכות לגמלאות בעין וגמלאות בכסף. הגמלאות בעין הם תשלומים עבור כיסוי הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי. הגמלאות בכסף הם דמי פגיעה ובנוסף קצבה חודשית או מענק חד פעמי.