לדעתי יש לאמץ את התקנים כתקני בינוי כדי להקל על כלל האוכלוסיה להלך בדרך נוחה.
יישום התקן, כולל המלצות שעדיין לא יושמו בתקן, עוזרים לכלל הציבור ומשפרים את המרחב הציבורי.
נוח יותר לכולם להלך בדרך ללא מכשולים שבהם כל אדם סביר יכול להתקל בהיסח הדעת.
בהתאם לתקן, נדרש לתכנן ניקוזי מים לדרך, נדרש זיהוי ברור למכשולים בדרך ע"י סימון התראה ע"י חספוסים ברצפה והתראות של שינוי מרקם וצבע הריצוף בשוליים.
נדרשת רצפה ללא חספוס גס שאינו מתאים לכסאות גלגלים או להליכה רגלית של אנשים הנעזרים בהליכון.
במקומות בהם יש סבכות וכיסויים לבורות או צמחיה הרווח יהיה קטן מ13 מ"מ בכיוון ניצב להליכה.
הגובה בין שני משטחי דרך לא יעלה על 13 מ"מ וישופע בשיפוע עד 50%, במידה והפרש הגבהים יהיה מעל מידה זו השיפוע יהיה מתון 5% עד 10%.
דרך נגישה טובה לא רק לנכים בכסאות גלגלים.
גם ההולכים עם עגלת תינוק, עגלת קניות, סלים וחבילות.
גם האוכלוסיה המבוגרת וגם צעירים העסוקים בטלפון הנייד ואינם שמים לב למכשולים לא בולטים בשטח.
כנ"ל לגבי הדרישות הבסיסיות שלא יהיו השתקפויות מסנוורות בדרך ולא יהיו במשטחי הקיר חספוסים שניתן להפגע מהם באקראי.
לא יהיו מכשולים בדרך בגובה נמוך שגם קו הראיה של אדם ממוצע לא קולט ברגעי הסח הדעת, וכאשר יש, הם יובלטו בצבעים נגודיים לפני הדרך שיבליטו אותם.
גם הדרישות המגדירות הגנות להתקלות אקראית של אנשים עם לקויות ראיה בהחלט סבירות לאדם הממוצע ובוודאי מדרכות שרוחבן מעל 130 ס"מ
להרחבת היריעה מומלץ לקרוא את המאמר תכנון והקמת מפעל נגיש
http://minimax52.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_20.html
מהנדס תעשיה וניהול בוגר אוניברסיטת ת"א המתמחה בתכנון פונקציונלי לבינוי המשולב בתכנון אדריכלי . רקע רחב בלימודי המשך בתחומים מגוונים שבססו את ההתמחות העמוקה בנושא. מהנדס ראשי במשרד התכנון "מינימקס מהנדסים בע"מ"
