הגג שלי- משולש או ישר , רעפים או שטוח!
גגות הרעפים באזורנו לא היו מוכרים עד למאות השנים האחרונות, ונצפה באופן נדיר ע"ג כנסיות אשר מצאו את מכור ההשראה מאירופה - בסיס האם של העולם הנוצרי.
כל הבניה באגן הים התיכון והמזרח התיכון השכילה להפנים את יתרונותיו של הגג השטוח כרובד נוסף בבית וכמרחב מחיה המשמש חלק פעיל בחיי הבית
-ללינת קיץ באוויר הצונן של ליל קיץ: להאזין לחיות הלילה, לצפות בכוכבים, לחוש בבריזה של שעות הערב ואולי גם לקבל מקלחת של טל קיצי וצונן.
-לתליית כביסה ליבוש, תוך מפגש עם השכנים על גגותיהם, לראות את הבדים המתנפנפים מעל גגות העיר ברוח, להביט בהשתקפויות הבגדים ובצלליות הנוצרות על הגג והבית, הילדים יכולים להתחבא בין הסדינים ולמצוא עולמות מופלאים תחת הכבסים.
-ולמפגשים חברתיים, לצפייה משותפת בטלביזיה בקיץ, למפגשים רומנטיים ואינטימיים ואולי לשיחת נפש תחת כיפת השמים.
הגגות השטוחים יכולים לאפשר פרספקטיבה אחרת על הבית , על הרחוב על הנוף ועל האופק במרחב.
מהגג ניתן להיות רואה ואינו ניראה,סוג של מבט מלמעלה על החיים , על המשפחה, ובכך למאפשר לנו להביט על עצמנו קצת מבחוץ, כמו ציפור הצופה אל הבית כמו איש זר הצופה על התרחשות משפחתית, חברתית.
גגות הרעפים הוטמעו בנוף הישראלי כנטע זר, אם ע"י הטמפלרים אשר באו לשקם את ארץ הקודש והקימו את ישובהם ,כגון בית לחם הגלילית, אלוני אבא, השכונה החיפאית ועוד..., ואם , ובעיקר באמצעות אבותינו ילידי אירופה אשר באו לארץ "להקים בית לעם היהודי" ורצו להפנים את זיכרונות הילדות שלהם בבתיהם החדשים וה"אירופיים" ולנטוע "קידמה", ובחרו "לשתול" גגות אדומים על כל גבעה ושעל .
עם השנים התחלנו לטייל בעולם ובאירופה האלפינית והמושלגת ומצאנו את הגגות המשופעים בכל בית , הכול ניראה כל כך כפרי פסטורלי ונעים בגבעות הירוקים ובהרים המחודדים, אז עם שם זה יפה ונפלא אז למה לא פה ?
האמת שגגות הרעפים נועדו בעיקר לדבר אחד - לאפשר לשלג לגלוש מהגג כך שגג הבית לא יקרוס.
בארצנו "שטופת השלגים" "מתמודדים" גגות אלו עם מציאות לא מוכרת, חום אדיר לחות גבוה אבק, יובש ורוחות מדבריות.
מנגד הגגות השטוחים יצרו בארצנו " המודרנית" משטחים לדודי שמש ואנטנות .
ת"א שכיערה את החזית החמישית-חזית הגג של הבניינים בדודי שמש, בעט האחרונה גילו תושביה
מחדש את הגגות והנדל"ן מרקיעה שחקים.
אז מה לנו תושבי טבעון ולכל זה? - אנו הגרים בסביבה הררית בין גבעות לוואדיות מוצאים את עצמנו כל יום מתבוננים בגגות השכנים, בגגות אשר מעבר לוואדי, החזית החמישית בסביבה הררית תופסת משנה משמעות.
הגגות באזורנו יכולים להימצא שמישים בהרבה למגוון פעילויות הבית,
כל גג יכו להפוך בקלות למרפסת של הקומה שמעל, כל גג יכול ליצר סיפור אחר לכל לבית ולהעשיר את החוויה הדומסתית של כל אחד ואחד, כל גג וגזוזטרא יכול לגוון את המרחב האורבאני של כל וואדי שכונה ורחוב.
דור בן-צבי
תושב טבעון, אדריכל.
גגות הרעפים באזורנו לא היו מוכרים עד למאות השנים האחרונות, ונצפה באופן נדיר ע"ג כנסיות אשר מצאו את מכור ההשראה מאירופה - בסיס האם של העולם הנוצרי.
כל הבניה באגן הים התיכון והמזרח התיכון השכילה להפנים את יתרונותיו של הגג השטוח כרובד נוסף בבית וכמרחב מחיה המשמש חלק פעיל בחיי הבית
-ללינת קיץ באוויר הצונן של ליל קיץ: להאזין לחיות הלילה, לצפות בכוכבים, לחוש בבריזה של שעות הערב ואולי גם לקבל מקלחת של טל קיצי וצונן.
-לתליית כביסה ליבוש, תוך מפגש עם השכנים על גגותיהם, לראות את הבדים המתנפנפים מעל גגות העיר ברוח, להביט בהשתקפויות הבגדים ובצלליות הנוצרות על הגג והבית, הילדים יכולים להתחבא בין הסדינים ולמצוא עולמות מופלאים תחת הכבסים.
-ולמפגשים חברתיים, לצפייה משותפת בטלביזיה בקיץ, למפגשים רומנטיים ואינטימיים ואולי לשיחת נפש תחת כיפת השמים.
הגגות השטוחים יכולים לאפשר פרספקטיבה אחרת על הבית , על הרחוב על הנוף ועל האופק במרחב.
מהגג ניתן להיות רואה ואינו ניראה,סוג של מבט מלמעלה על החיים , על המשפחה, ובכך למאפשר לנו להביט על עצמנו קצת מבחוץ, כמו ציפור הצופה אל הבית כמו איש זר הצופה על התרחשות משפחתית, חברתית.
גגות הרעפים הוטמעו בנוף הישראלי כנטע זר, אם ע"י הטמפלרים אשר באו לשקם את ארץ הקודש והקימו את ישובהם ,כגון בית לחם הגלילית, אלוני אבא, השכונה החיפאית ועוד..., ואם , ובעיקר באמצעות אבותינו ילידי אירופה אשר באו לארץ "להקים בית לעם היהודי" ורצו להפנים את זיכרונות הילדות שלהם בבתיהם החדשים וה"אירופיים" ולנטוע "קידמה", ובחרו "לשתול" גגות אדומים על כל גבעה ושעל .
עם השנים התחלנו לטייל בעולם ובאירופה האלפינית והמושלגת ומצאנו את הגגות המשופעים בכל בית , הכול ניראה כל כך כפרי פסטורלי ונעים בגבעות הירוקים ובהרים המחודדים, אז עם שם זה יפה ונפלא אז למה לא פה ?
האמת שגגות הרעפים נועדו בעיקר לדבר אחד - לאפשר לשלג לגלוש מהגג כך שגג הבית לא יקרוס.
בארצנו "שטופת השלגים" "מתמודדים" גגות אלו עם מציאות לא מוכרת, חום אדיר לחות גבוה אבק, יובש ורוחות מדבריות.
מנגד הגגות השטוחים יצרו בארצנו " המודרנית" משטחים לדודי שמש ואנטנות .
ת"א שכיערה את החזית החמישית-חזית הגג של הבניינים בדודי שמש, בעט האחרונה גילו תושביה
מחדש את הגגות והנדל"ן מרקיעה שחקים.
אז מה לנו תושבי טבעון ולכל זה? - אנו הגרים בסביבה הררית בין גבעות לוואדיות מוצאים את עצמנו כל יום מתבוננים בגגות השכנים, בגגות אשר מעבר לוואדי, החזית החמישית בסביבה הררית תופסת משנה משמעות.
הגגות באזורנו יכולים להימצא שמישים בהרבה למגוון פעילויות הבית,
כל גג יכו להפוך בקלות למרפסת של הקומה שמעל, כל גג יכול ליצר סיפור אחר לכל לבית ולהעשיר את החוויה הדומסתית של כל אחד ואחד, כל גג וגזוזטרא יכול לגוון את המרחב האורבאני של כל וואדי שכונה ורחוב.
דור בן-צבי
תושב טבעון, אדריכל.
