המרחב הציבורי
איפה מתחיל הבית הפרטי? היכן ניגמר הרחוב?
כמה ממני יכול התחום הציבורי להכיל?
שאלות אלו ועוד עומדות בפני המתכנן של המרחב העירוני.
מה ההבדל בין נוכחות במרחב הציבורי להשתלטות עליו?
ניראה כי הדברים לכאורה ברורים לנו, אך הגבול נעשה מטושטש לאחרונה:
השתלטות על חניות ציבוריות כחניות פרטיות, חניה על מדרכות תוך שיבוש תנועת הולכי הרגל וסיכונם בהליכה על הכביש.
מתי לחנויות מותר להוציא את מרכולתן? או לבתי קפה לפתוח שולחנות וכיסאות בכיכר או הרחוב? האם פרישת שילוט באזור מסחרי פוגמת באיכות החיים של הציבור או שמא עוזרת להתמצא במרחב.
האם יוזמות אלו מעשירות את הרחוב ונותנות קצת צבע ועניין או שמא משבשות את מהלך החיים התקין?
ניראה כי הגבול הוא דק באיזון של טובת הפרט וטובת הכלל ואף נימצא מס' דעת לכל סוגיה.
בשלב זה על המתכנן לקחת אחריות רבה, אשר מונעת מערכיו שלו , מערכי הסביבה בה הוא חי וגדל ומערכי הסביבה והמרחב בו עליו לפעול ולהכניס לתוך תמהיל את האמירה האישית שלו בה יוכל לבטא את דעתו להלך חיים נכון לזמן ולמקום על עתידו תוך התייחסות לעברו, כדוגמא-
סביבה עירוני, מרחב טבעי-שמורת טבע וכד... גן לאומי, חוף ים, סביבה כפרית, הרחבת ישובים ועוד...
בטרם הפיכת תוכנית שכזאת לתקפה, מפורסמת התוכנית בעיתונות, ועל הציבור לבחון ולעין ולנסות להבין לעומק את מהות התכנון, לא רק בהשפעתה על סביבתו הפרטית , אלא גם על הסביבה הציבורי הכולל- לדוגמא : האם יש מספיק מסחר או האם יש די מקומות חניה? האם ניתן להסתובב בצורה נוחה באופן רגלי, האם יש סביבת טבע באזור או שטחים פתוחים מספקים.
זהו תהליך ארוך של דו שיח מפרך בין אזרח הרשויות והמתכנן, ועל כל אזרח לנסות להבין ולהשתלב בתהליך התכנון.
איפה מתחיל הבית הפרטי? היכן ניגמר הרחוב?
כמה ממני יכול התחום הציבורי להכיל?
שאלות אלו ועוד עומדות בפני המתכנן של המרחב העירוני.
מה ההבדל בין נוכחות במרחב הציבורי להשתלטות עליו?
ניראה כי הדברים לכאורה ברורים לנו, אך הגבול נעשה מטושטש לאחרונה:
השתלטות על חניות ציבוריות כחניות פרטיות, חניה על מדרכות תוך שיבוש תנועת הולכי הרגל וסיכונם בהליכה על הכביש.
מתי לחנויות מותר להוציא את מרכולתן? או לבתי קפה לפתוח שולחנות וכיסאות בכיכר או הרחוב? האם פרישת שילוט באזור מסחרי פוגמת באיכות החיים של הציבור או שמא עוזרת להתמצא במרחב.
האם יוזמות אלו מעשירות את הרחוב ונותנות קצת צבע ועניין או שמא משבשות את מהלך החיים התקין?
ניראה כי הגבול הוא דק באיזון של טובת הפרט וטובת הכלל ואף נימצא מס' דעת לכל סוגיה.
בשלב זה על המתכנן לקחת אחריות רבה, אשר מונעת מערכיו שלו , מערכי הסביבה בה הוא חי וגדל ומערכי הסביבה והמרחב בו עליו לפעול ולהכניס לתוך תמהיל את האמירה האישית שלו בה יוכל לבטא את דעתו להלך חיים נכון לזמן ולמקום על עתידו תוך התייחסות לעברו, כדוגמא-
סביבה עירוני, מרחב טבעי-שמורת טבע וכד... גן לאומי, חוף ים, סביבה כפרית, הרחבת ישובים ועוד...
בטרם הפיכת תוכנית שכזאת לתקפה, מפורסמת התוכנית בעיתונות, ועל הציבור לבחון ולעין ולנסות להבין לעומק את מהות התכנון, לא רק בהשפעתה על סביבתו הפרטית , אלא גם על הסביבה הציבורי הכולל- לדוגמא : האם יש מספיק מסחר או האם יש די מקומות חניה? האם ניתן להסתובב בצורה נוחה באופן רגלי, האם יש סביבת טבע באזור או שטחים פתוחים מספקים.
זהו תהליך ארוך של דו שיח מפרך בין אזרח הרשויות והמתכנן, ועל כל אזרח לנסות להבין ולהשתלב בתהליך התכנון.
