בעבר, ההתפתחות הטכנולוגית הייתה סמל הדמוקרטיה, ופריצות הדרך מילאו את לבבות בני האדם אופטימיות. בקרוב נוכל לגשר על הפערים החברתיים ולחזק את הקשרים בין בני האדם בתוך מדינה ובעולם כולו, והכל הודות להישגי המדע. זו הייתה התחושה הרווחת בעולם המערבי של תחילת המאה ה-20. כיום ממלאת אותי התחושה שניצול ההתפתחות הטכנולוגית עלול להוות בתנאים מסוימים סכנה ממשית לדמוקרטיה ולחופש. התוכנית הנצפית ביותר כיום בטלוויזיה, זו שמושכת אליה 40% רייטינג בכל משדר, נקראת "האח הגדול", ולא בכדי. כשמה, כן השלכותיה. מי שקרא את רומן הדיסטופיה "1984" של ג'ורג' אורוול, בוודאי לא שיער בנפשו שמאפייני חיים דומים לאלו שמתקיימים בעלילת הספר יכולים להתקיים בעולם של דמוקרטיה משוכללת. יתרה מזאת, כיום אנשים בוחרים לוותר על חירויותיהם, אלו שאנשים כה רבים נלחמו בעבורן במשך מאות שנים. בקלות דעת מוותרים המשתתפים בתוכנית "האח הגדול" על זכותם לפרטיות, ואילו הצופים בה מוותרים על חירות המחשבה שלהם, במודע או לא במודע.
יש שיטענו כי דעותי שמרניות או פרימיטיביות. אולם גם אני נולדתי לתוך עידן ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ביותר שידע האדם, וחונכתי לליבריות, לקדמה ולהתקדמות. בעיני, הבעיה מתחילה כאשר הליברליות הופכת למתירנות. היה זה רק עניין של זמן עד שתשודר תוכנית המקדשת את המתירנות ואת הקידום האישי על חשבון הזולת. המתירנות מתבלטת עוד יותר בכך שהכל פתוח, כל מעשה לגיטימי, ובלבד שתהיה לו מטרה גשמית-חומרנית בסוף תהליך. הטובה היחידה שעשה לנו "האח הגדול" היא שהוא הציג לנו בבירור את התחלואות שלנו ושל החברה שלנו. גבירותי ורבותי, כבר אי אפשר לטעות. זו המציאות שבה אנו חיים. מציאות האח הגדול, שבה כל אחד רוצה להיות סלב, שבה קודש הקודשים הוא הכסף, ושבה את ערך הרעות החליף ערך חדש: המניפולטיביות.
מהו חינוך? לכל אדם ישנם יצרים רעים. חמדנות, קנאה, הונאה, התנשאות- תכונות אלה הן נחלת כולנו. החוכמה היא, וזאת דרך החינוך, לצמצם את יצריו הרעים של האדם, ולפתח בו את התכונות הטובות- חמלה, השלמה, הבנה, השתתפות.
חשבו על הילדים שלנו, שככל השהם צעירים יותר כן הם נתונים יותר להשפעות חיצוניות.רוב המחקרים כיום מראים כי ההשקפות, המחשבות והדעות של אדם נקבעות עפ"י המושג שהוא מקבל בצעירותו על החיים. הטענות על כך שהילדים ובני הנוער של היום מבזבזים כ-6 שעות ביום בצפייה בטלוויזיה הפכו זה מכבר לנדושות ואיבדו את משמעותן העיקרית. אולי עלינו לחשוב מה למדים ילדינו על היחסים בין בני אדם מתוכניות בסגנון האח הגדול. מה קורה בתוך "הכלא הביתי" שנוצר שם, בתוכנית שאמורה לייצג את המציאות- Reality.
יש שטוענים כי תוכניות הריאליטי הן תופעה חולפת, ושבשלב כזה או אחר ימאסו כולם ב"ז'אנר" זה וייווצרו תוכניות וסדרות מסוג חדש. בהקשר זה יש לזכור שני דברים. הראשון- מה שיתרגלו הילדים לצפות בו כשהם צעירים, זה מה שידרשו בבגרותם מבוראי תוכניות הטלוויזיה. השני- גם אם זו אכן תקופה חולפת בחיי התרבות שלנו, והלוואי שכזאת היא, את המעוות קשה יהיה לתקן. הנזק לילדים ולנוער כבר נעשה.
הריאליטי אינה תופעה ישראלית, וכמו חלקים נרחבים מתרבות המערב שכה משפיעה על מדינת ישראל, גם היא נגזרת מתרבות אמריקאית למהדרין. ובכל זאת, כשתושבי ארצות-הברית חושבים, הם יודעים לעשות את הבחירות הנכונות. בחירת ברק אובאמה לנשיא ארה"ב, כאדם העומד בעמדת השליטה הגדולה בעולם, מוכיחה זאת. אובאמה מייצג את ערכי הדמוקרטיה הטהורים- את השוויון, את הבחירה החופשית, את הליברליות ואת הסולידריות בחברה. כאשר נבחר ברוב עצום של קולות התושבים, היה ברור לעולם כולו מה מחפשים בני האדם.
הבעיה מתחילה כאשר אנשים מפסיקים לחשוב. ומה לעשות, כשזה מגיע לטלוויזיה, שם אנחנו מפסיקים לחשוב. מדוע? מפני שזה זמן המנוחה שלנו, והוא קדוש וטהור ממחשבות טורדניות. לכן אפשר לדחוף לנו כמעט כל דבר דרך הקופסא השחורה.
העם אמר את דברו. אחוז הצפייה בתוכנית, בעונה השנייה כבראשונה, הוא הגדול בכל הזמנים. ועדיין, אינני חושב שהצפייה בתוכנית זו או תוכניות מסוג זה יש בה משום בחירה מלאה. ברגע שנבין מה אנחנו רואים שם, כאשר נבין מה מחלחל לראשם של ילדינו, ברגע זה יבוא הקץ על האח הגדול.
יש שיטענו כי דעותי שמרניות או פרימיטיביות. אולם גם אני נולדתי לתוך עידן ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ביותר שידע האדם, וחונכתי לליבריות, לקדמה ולהתקדמות. בעיני, הבעיה מתחילה כאשר הליברליות הופכת למתירנות. היה זה רק עניין של זמן עד שתשודר תוכנית המקדשת את המתירנות ואת הקידום האישי על חשבון הזולת. המתירנות מתבלטת עוד יותר בכך שהכל פתוח, כל מעשה לגיטימי, ובלבד שתהיה לו מטרה גשמית-חומרנית בסוף תהליך. הטובה היחידה שעשה לנו "האח הגדול" היא שהוא הציג לנו בבירור את התחלואות שלנו ושל החברה שלנו. גבירותי ורבותי, כבר אי אפשר לטעות. זו המציאות שבה אנו חיים. מציאות האח הגדול, שבה כל אחד רוצה להיות סלב, שבה קודש הקודשים הוא הכסף, ושבה את ערך הרעות החליף ערך חדש: המניפולטיביות.
מהו חינוך? לכל אדם ישנם יצרים רעים. חמדנות, קנאה, הונאה, התנשאות- תכונות אלה הן נחלת כולנו. החוכמה היא, וזאת דרך החינוך, לצמצם את יצריו הרעים של האדם, ולפתח בו את התכונות הטובות- חמלה, השלמה, הבנה, השתתפות.
חשבו על הילדים שלנו, שככל השהם צעירים יותר כן הם נתונים יותר להשפעות חיצוניות.רוב המחקרים כיום מראים כי ההשקפות, המחשבות והדעות של אדם נקבעות עפ"י המושג שהוא מקבל בצעירותו על החיים. הטענות על כך שהילדים ובני הנוער של היום מבזבזים כ-6 שעות ביום בצפייה בטלוויזיה הפכו זה מכבר לנדושות ואיבדו את משמעותן העיקרית. אולי עלינו לחשוב מה למדים ילדינו על היחסים בין בני אדם מתוכניות בסגנון האח הגדול. מה קורה בתוך "הכלא הביתי" שנוצר שם, בתוכנית שאמורה לייצג את המציאות- Reality.
יש שטוענים כי תוכניות הריאליטי הן תופעה חולפת, ושבשלב כזה או אחר ימאסו כולם ב"ז'אנר" זה וייווצרו תוכניות וסדרות מסוג חדש. בהקשר זה יש לזכור שני דברים. הראשון- מה שיתרגלו הילדים לצפות בו כשהם צעירים, זה מה שידרשו בבגרותם מבוראי תוכניות הטלוויזיה. השני- גם אם זו אכן תקופה חולפת בחיי התרבות שלנו, והלוואי שכזאת היא, את המעוות קשה יהיה לתקן. הנזק לילדים ולנוער כבר נעשה.
הריאליטי אינה תופעה ישראלית, וכמו חלקים נרחבים מתרבות המערב שכה משפיעה על מדינת ישראל, גם היא נגזרת מתרבות אמריקאית למהדרין. ובכל זאת, כשתושבי ארצות-הברית חושבים, הם יודעים לעשות את הבחירות הנכונות. בחירת ברק אובאמה לנשיא ארה"ב, כאדם העומד בעמדת השליטה הגדולה בעולם, מוכיחה זאת. אובאמה מייצג את ערכי הדמוקרטיה הטהורים- את השוויון, את הבחירה החופשית, את הליברליות ואת הסולידריות בחברה. כאשר נבחר ברוב עצום של קולות התושבים, היה ברור לעולם כולו מה מחפשים בני האדם.
הבעיה מתחילה כאשר אנשים מפסיקים לחשוב. ומה לעשות, כשזה מגיע לטלוויזיה, שם אנחנו מפסיקים לחשוב. מדוע? מפני שזה זמן המנוחה שלנו, והוא קדוש וטהור ממחשבות טורדניות. לכן אפשר לדחוף לנו כמעט כל דבר דרך הקופסא השחורה.
העם אמר את דברו. אחוז הצפייה בתוכנית, בעונה השנייה כבראשונה, הוא הגדול בכל הזמנים. ועדיין, אינני חושב שהצפייה בתוכנית זו או תוכניות מסוג זה יש בה משום בחירה מלאה. ברגע שנבין מה אנחנו רואים שם, כאשר נבין מה מחלחל לראשם של ילדינו, ברגע זה יבוא הקץ על האח הגדול.
תום ישראלי, פעיל שנת-שירות בירושלים במסגרת עמותת "בקהילה"
