האם לימודי אנגלית או שפה שנייה בגיל הרך פוגעים או מעכבים את רכישת השפה הראשונה?
גני ילדים ומסגרות חינוכיות שונות מלמדים או חושפים את ילדינו לאנגלית עוד בטרם הם שולטים בעברית
המהלך הטבעי והפלאי של רכישת השפה המדוברת על ידי ילדים רכים, ממחיש את כושר הלמידה שקיים בגיל הרך. הם מסוגלים לקלוט מספר שפות בו זמנית, כשרון ההולך ונחלש לקראת התקופה בה בחרנו להתחיל ללמד שפה שנייה.
כתוב: "נפקא מינא לגירסא דינקותא". האם אנחנו יודעים, מלמדים ומיישמים את הידיעה העתיקה הזאת, שלמידה של קטנים שונה מהותית מלמידה של גדולים?
ילדים לומדים אנגלית היום בבית בעזרת תוכנות או קלטות וידאו או במסגרת חוגים פרטים שנבחרים על ידי ההורים המאמינים בחשיבותה של שפה שנייה והמעוניינים לתת לילדיהם התחלה קלה יותר בתחום זה.הורים שהבינו כי חשיפה מוקדמת לשפה שנייה הופכת את רכישתה בשלב מאוחר יותר קלה יותר ואלה השואפים כי ילדם ישלוט בשתי שפות מהר ככל האפשר על מנת לתת לו יתרון בנושא בשלב מאוחר יותר. הורים המבינים כי אנגלית הינו המפתח לתחומים רבים בעולמינו ההולך ומצטמצם מבחינה תקשורתית. יותר ויותר ילדים נחשפים לאנגלית עוד לפני כיתה ג שזהו הגיל שבו נקבע על ידי משרד החינוך כתחילתה של הוראת האנגלית.
למרות הטרנד ההולך ומתפשט עדיין יש הורים התוהים לגבי המקום והצורך לחשוף את ילדם לשפה שנייה בטרם רכשו את שפת אימם. האם יש תוצאות מנוגדות והוכחות לגבי חשיפה ולימוד אנגלית בגיל כה צעיר. האם רכישת שפה שנייה תאט את היכולת של הילדים לדבר בעברית?
מחקרים הוכיחו שלימודי אנגלית או כל שפה שנייה בגיל צעיר משפרת לאין ערוך את הסיכויים של אותם ילידם לשליטה טובה יותר מבחינת שטף הדיבור ומבטא נכון ורהוט בשפה השנייה. היתרון של קבלת זווית ראייה חדשה והתנסות בשפה אחרת הינה מתנה נפלאה לילד. למעשה כל המחקרים מוכיחים כי לילד יש רק רווח מחשיפה לשפה שנייה בגיל צעיר.
מהן שלושת התפיסות והדעות המוטעות הרווחות בעניין שפה שנייה בגיל צעיר
האם לימוד או חשיפה לאנגלית בגיל הרך "תבלבל" את העברית של הילד?
על פי מחקרים ילדים הגדלים בבית שבו 2 או אפילו 3 שפות יחליפו לעיתים מילים משפה לשפה - כך למשל יאמר הילד "אני רוצה את ה RED כדור . משפטים אלה ניתן למצוא בשלב שבו הילד נימצא בשלב שפת הקוד ובו מורכב המשפט של הילד ממילים ספורות בלבד. הבלשנית פרופסור כרמן פאוט מסבירה כי התופעה של ערוב שפות בשלב שפת הקוד בגיל הזה הינו ידוע ומהווה ניצול אמצעים בלשנים שקורה באופן טבעי במוחו של הילד. הורים שמגדלים ילדים בסביבה דו לשונים במיוחד בארצנו שבהם האם דוברת שפה אחת והאבא שפה שנייה מדווחים לא אחת על ערוב שפתי אך מציינים בסיפוק כי בשלב מסוים לערך בגיל 3 נעלמת התופעה עם התגבשות השפה ומעבר לשלב שפתי מתקדם יותר.
סיפורים רבים אנו שומעים מהורים שילדיהם פעילים בחוגי ג'ימבוליש בהם הילדים מכנים חלק מאברי הגוף בעברית וחלקם באנגלית. ההורים אינם ממהרים לתקן את ערוב השפות ומהר מאוד הילדים לומדים לעשות הבחנה בין המילה האנגלית לבין העברית .
חשיפה לאנגלית בגיל הרך או כל שפה שנייה לעניין זה מקנה לילדים כישרון מיוחד שהם להוטים להראותו ולהפגין את יכולתם המיוחדת. מגזין PERENTS האמריקאי כתב בראיון עם הפסיכולוגית פרופסור אלן ביאליסטוק מומחית בתחום ההתפתחות השפתית של ילדים שהדגישה כי הערוב הבין שפתי אצל ילדים אינו בעצם בלבול אלה להפך - "בלבול" זה הינו לעיתים קרובות דרך להפגין את ידיעתם במילים שהינם בשפה אחרת. " הם מראים עד כמה הם חכמים ומנצלים את היתרון של כל מה שהם יודעים על מנת לתקשר" טוענת ביאליסטוק.
האם הדיבור מתעכב בגלל חשיפה לשתי שפות בגיל הרך?
על פי מומחים בהתפתחות שפתית פרופסור קנדל קינג ופרופסור אליסון מק'קי "אחת הסברות הנפוצות המוטעות היא שחשיפה לשתי שפות מובילה לעיכוב לשוני בדיבור." ילדים מתחילים לדבר את מילותיהם הראשונות בין גיל 8 - ל 16 חודשים שזהו טווח מאוד רחב וחשיפה לשתי שפות או אפילו יותר אינה מעכבת נקודה זו. עוד מציינים החוקרים כי אין שום עדות מדעית ששמיעה של שתים או אפילו שלש שפות יוצרת עיכוב , בממוצע ילדים חד לשוניים או דו לשוניים נכנסים לשלב המילה האחת או משפט של שתי מילים בערך באותו הזמן.
ילדים דו לשוניים וחד לשוניים רוכשים את אותה כמות אוצר מילים. ילדים דו לשוניים מכירים את אותה כמות מילים בסך הכול אך הכמות הזו תתחלק בין שתי השפות. למרות זאת דר' קינג ופרופסור מק'קי מדווחים שהפער באוצר המילים בכל שפה בגיל צעיר נעלם בסביבות גיל 4-5 ואם נחבר את אוצר המילים שלהם בכל שפה בגיל זה ניווכח שהם מעל ומעבר לילדים הדוברים רק שפה אחת באותו גיל למעשה.
האם לימוד אנגלית לילדים בגיל צעיר מעכב את יכולת הקריאה שלהם?
מחקרים השוואתים קלאסיים שמפורסמים משנת 1987 ובודקים את ממצאי תוצאות מבחני הקבלה לאוניברסיטה מגלים שסטודנטים שלהם ידע טוב יותר בשתי שפות משיגים ציונים גבוהים יותר בממוצע של 50 נקודות ויותר בחלק השפתי.
ומה לגבי לימוד אנגלית בגיל הרך - חשיפה לאנגלית בגיל צעיר מחדדת את הערנות הכישורים והשימוש השפתי הנכון בשפה הראשונה של הילד. מחקרים שנערכו בבתי ספר יסודיים הוכיחו מעבר לכל ספק כי ילדים דו לשוניים משיגים ציונים טובים יותר בחלק הלשוני מאשר ילדים השולטים בשפה אחת בלבד. המחקר נערך בקרב 13200 ילדים בבתי ספר יסודיים.
הורים המחפשים מסגרת נכונה ומתאימה לחשיפה לאנגלית בגיל הרך לא מוטרדים בשלב זה מתוצאות מבחני הפסיכומטרי לקבלה לאוניברסיטה, לא בשלב זה בכל פנים, אבל מומחים בהתפתחות שפתית של ילדים תמימי דעים לנקודה שאין סיבה להימנע מחשיפה מוקדמת לשפה שנייה, נהפכו - יש בכל יתרונות רבים כאמור כאן ובמאמרים הקודמים בנושא. ידיעת שפה שנייה רק מחזקת ותורמת להבנת שפת האם הראשונה של הילד.
שפה שנייה מרחיבה את הדעת ופותחת דלתות וחלונות של הזדמנויות עתידיות. כבר לפני אלפי שנים הטעים מחזאי אינדיאני בנושא ערך השפה בהרחבת עולמו של היחיד. לשם השוואה הוא טען כי ילדים אשר ידעו רק שפה אחת - אינדיאנית , יסבלו מההגבלות של תקשורת של שפתם בלבד.
