תביעה למזונות אישה וקטינים על פי הדין השרעי 

תמ"ש 12810/06, א.ע.א.ר. נ' ע.א.א.ר.

כב' השופט אריאל בן ארי (אטינגר)

עו"ד מיכאל לויט לתובעים; עו"ד ד"ר מוסה אבו רמדאן לנתבע

01.03.2009

עובדות:
בני הזוג הינם מוסלמים, והדין האישי החל הוא הדין השרעי. לבני הזוג בן בת קטינים. האם עזבה את דירת מגורי המשפחה והילדים עמה; לטענתה נאלצה לעשות כך בשל אלימות הנתבע כלפיה. לשני בני הזוג הכנסות מיגיע כפיהם. בניה"ז התגרשו ע"פ פסיקת ביה"ד השרעי. מסגרת התובענה דנן תבעה התובעת תשלום מזונות לה ולקטינים.

החלטה:
א. אשר למזונות האישה, הצדדים התגרשו ביום 24.6.07 וההחלטה בעניין זה לתקופה שמאז הגשת כתב התביעה ועד לגירושין בלבד. בכתב התביעה עצמו אין זכר לאלימות פיזית שבגללה כביכול עזבה התובעת את הבית. אמנם מדובר על אלימות מילולית אולם אף עניין זה לא הוכח. לא הוכחה אלימות מילולית כה קשה עד כדי הנעת האישה לעזוב את הבית לצמיתות.
ב. בבית הדין השרעי ביקשה האישה/התובעת כי בעלה (דאז) ידאג לה לבית מגורים אחר כתנאי לשיבה הביתה, ובקשה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם הפחד מפני אלימות פיזית (ואף לא מילולית). גם אם הייתה אלימות מילולית, על פי הדין השרעי המתיר לבעל לתת לאשתו "לטעום" מעט "אלימות מתונה" כדי לחנכה, אין האלימות המילולית סיבה המתירה לאישה להפסיק למלא את חובתה להיות מרותקת לבית בו גר בעלה. לפיכך, המתחייב על פי הדין השרעי מכל האמור לעיל הוא כי לאישה דין מורדת ואין היא זכאית למזונות מבעלה.
ג. אשר למזונות הילדים, כתב התביעה לוקה בעמימות/חוסר דיוק באין כל הפרדה באשר לצרכי כל אחד מהתובעים. כל אחד מהסכומים שבו מיוחס לכל השלושה (הילדים והאם). ע"פ הדין השרעי מחויב האב לתת לילדיו מזונות הכרחיים/מינימאליים בלבד. ואולם, לא הובאה כל פסיקה מחייבת של בתי-הדין השרעיים באשר לגובהם של מזונות הכרחיים, ומשכך נדרש בית המשפט לפסיקת בתי המשפט אשר קבעו מהו המינימום ההכרחי למזונות קטינים. אשר על כן חויב האב במזונות קטינים בסך 1,250 ש"ח.

התביעה נתקבלה