ללכת בשקט בלי קול 

רציתי ללכת בשקט
פשוט לקום וללכת
בשקט בהרבה שקט
רציתי לעוף כציפור
נתקלתי בתקרה
רציתי ללכת
התנגשתי בחומה
רציתי ללכת
לים לשחות
המיים הפכו לקרח
ללכת בהרבה שקט
איך שנובל פרח
בשקט

רציתי ללכת בשבילי
לקום וללכת בדרכי
הזמן הזה לא זמני
המקום הזה לא מקומי
הרגש שבי לא שלי
החלום אינו חלומי
ללכת מהעלום הזה
לעומי ללכת בשקט
הדברים מסביבי
לא דומים לי
רציתי ללכת
כי הפרחים
איבדו זהותם
ואני זהותי


רציתי ללכת בלי
לבזבז זמני בבחירת
מילים מאוד יפות
מכל מיני שפות
שיתארו התנצלותי
או פרידתי או אהבתי
המילה שנולדת בשעת הפרידה
מילה מאוד זולה
אין בה ערך
בלי מילים ללכת
בלי הסברים ללכת

ואת סוגרת כל הדלתות בפניי
מונעת ממני ללכת
כי את אוהבת
ואת מודה שאת אוהבת
רוצה שאשאר איתך
ואת מתחילה לאהוב אותי
ורוצה להיות איתי
אחרי שאלך
ואת נשרפת
אני איננו
ואת נשארת
ואני איננו
בכל זאת
אני החלטתי ללכת
ללכת בשקט
בלי סימן ואות
וכשאלך
לא אטמון ראשי בחול
רק שאראה את תווי פנייך
האוהבית אהבת אמת
רק שאראה את פנייך
המאוכזבות מעזיבתי
מפרידתי מהליכתי
וכשאלך
לא אבכה בקול רם
לא אבכה בקול גבוה
כמו תינוק
כמו ילד קטן
כך שלא תשמעי
את קולי כשאלך
כך שלא תרגישי
בי ואת אותי אכזבת
כי אני אהבתי באמת
ולא את ולא את

כשאלך
לא אשאיר אדמה חרוכה
לזאת שאהבה אותי
ולזאת שאותה אהבתי
אשאיר דפים לבנים
שדות לבנים
שמיים לבנים
כבישים לבנים
אשאיר הכל בלבן
טהור קדוש
אשאיר הכל
לך ולה כשאלך
ואת והיא
תחגגו איך שתרצו
מתי שתרצו
כל אחת לפי מנהגה
לפי עולמה
ואני כשאלך
עם שתיקתי הקטנה
כמה שהיא קטנה
היא גדולה
כך שכל העולם ישמע
שתיקתי כשאלך
אלך לי בשקט
בלי קול
בלי עקבות
אשאיר לכן הכל לבן

ואת לך לא יכאב
שתיקתי לא תפרע לך
כי אין לי קיום
בחייך בעולמך
בליבך בליבך
ואת ואת
כשאלך בשקט יהיה לך עצוב
אבל בשבילי הזדמנות שלא תשוב
כשאלך אחסוך שבילים
של כאב עצב
כשאלך אחסוך מרחקים
של צער פספוס
הלכתי כי הרגשתי
מילותיי לא מגיעות
לאותן לבבות לבבות
ואת רוצה אותי
כי אותי אוהבת
ואת אותי עוזבת
כי אני אותך אוהב
כך או כך
את והיא
אני עוזב
את והיא אני עוזב
בשקט בלי מילים
ממשיך ללכת



כל הזכיות שמורים לערמי רמי