א
אופרה - יצירה דרמטית מושרת, המלווה על-ידי תזמורת, לרוב כהפקה תיאטרלית מלאה.
אקוסטיקה - איכות השמיעה במקום מסויים, האופן שבו מבנהו של החלל משפיע על העברת גלי הקול בו. כשבוחרים חלל להופעה, מוודעים שהוא מאפשר "אקוסטיקה טובה".
אקורד - צירוף של שלושה צלילים או יותר המופקים יחד מתוך כלי הנגינה.
ב
בללייקה - כלי פריטה רוסי עממי בעל שלושה מיתרים וגוף דמוי משולש.
בס - הקול הגברי העבה הנמוך ביותר, הצלילים הנמוכים ביותר במוסיקה או שם מקוצר לגיטרה בס.
בסון - כלי נשיפה גדול בעל לשונית כפולה, המורכב מקנה עץ כפול שאליו מחוברת פיית מתכת כפופה. הבסון משמיע צליל עמוק ונמוך. נקרא גם "פגוט".
ג
גיטרה - כלי נגינה בעל תיבת תהודה שטוחה ושישה מיתרים שעליהם פורטים באמצעות האצבעות.
גיטרה בס - גיטרה המפיקה צלילים נמוכים במיוחד.
גיטרה חשמלית - גיטרה חסרת תיבת תהודה, שמפיקה צלילים חזקים ומתכתיים בחיבור למגבר חשמלי.
ד
דואט - יצירה המיועדת לשני זמרים (לרוב בליווי פסנתר או תזמורת) או לשני כלי נגינה.
דימר - מכשיר לשליטה על הגברה והנמכה של עוצמת התאורה על הבמה.
ה
הגברה - הגדלת עוצמת הקול באמצעות מעברו דרך מכשיר חשמלי (מגבר) אל הרמקולים.
ו
ויולה - כלי קשת בעל ארבעה מיתרים הדומה לכינור ומוחזק בזמן הנגינה מתחת לסנטר. הויולה גדולה יותר מהכינור וצלילה נמוך יותר ודק יותר.
י
יציאה - שקע בתוך מצלמה או מכשיר אלקטרוני אחר, המאפשר חיבור של אמצעי עזר שונים לאותו מכשיר. לדוגמא, יציאת XLR במצלמה מאפשרת חיבור של מיקרופון חיצוני להקלטת קול.
כ
כינור - כלי נגינה עשוי עץ בעל ארבעה מיתרים ושני פתחי תהודה, שמנגנים בו באמצעות משיכת קשת על המיתרים.
ל
להקה - קבוצה של נגנים וזמרים, המופיעים בפני קהל ומקליטים מוסיקה ביחד.
ליברית - הטקסט המושר באופרה, "המחזה" האופראי.
מ
מיקסר - מכשיר השולט על האיזון וההשתלבות ההדדית של ערוצי הקול השונים במופע: מיקרופונים, אפקטים מוקלטים מראש וכו'.
מיקרופון - מכשיר ההופך גלי קול לתנודות חשמליות, שניתן להופכן חזרה לגלי קול לצורך שידור והקלטה.
פ
פופ - מוסיקה פופולרית הפונה במיוחד אל בני הנוער ומתאפיינית לרוב בקלילות, מתיקות והעדר עומק.
צ
צ'לו - כלי קשת בעל ארבעה מיתרים הדומה לכינור, אך גדול ממנו בערך פי שניים; בשל גודלו הוא מוחזק בשעת הנגינה בין הברכיים, כשחודו נשמען על הארץ. צלילו של הצ'לו נמוך באוקאבה מזה של הויולה והוא רך וחם.
ק
קונצרט - ביצוע יצירה מוסיקלית באופן פומבי בפני קהל. לרוב, המונח בשימוש ביחס לביצועי מוסיקה קלאסית.
קלרינט - כלי נשיפה עשוי מעץ, בעל פייה שטוחה ולשונית עץ יחידה. לקלרינט טווח של ארבע אוקטבות וצליל חם וערב.
ת
תו - סימן לצליל מוסיקלי מסויים (דו, רה, מי, פה, סול, לה או סי), המופק מתוך כלי נגינה או על-ידי זימרה. התווים מסמנים לנגן או לזמר אילו צלילים להפיק ובאיזה סדר.
תוף - כלי נגינה עשוי מיכל גלילי, שעל פתחו מתוחה יריעת עור. יש סוגים שונים של תופים ומתופפים בהם בכפות ידיים או במקלות קטנים.
תזמורת - קבוצה של נגנים המנגנים יחד בכלי נגינה שונים מוסיקה קלאסית, מוסיקת ג'אז וכד'. לרוב נעזרת התזמורת במנצח, המכוון את נגינתה.
אופרה - יצירה דרמטית מושרת, המלווה על-ידי תזמורת, לרוב כהפקה תיאטרלית מלאה.
אקוסטיקה - איכות השמיעה במקום מסויים, האופן שבו מבנהו של החלל משפיע על העברת גלי הקול בו. כשבוחרים חלל להופעה, מוודעים שהוא מאפשר "אקוסטיקה טובה".
אקורד - צירוף של שלושה צלילים או יותר המופקים יחד מתוך כלי הנגינה.
ב
בללייקה - כלי פריטה רוסי עממי בעל שלושה מיתרים וגוף דמוי משולש.
בס - הקול הגברי העבה הנמוך ביותר, הצלילים הנמוכים ביותר במוסיקה או שם מקוצר לגיטרה בס.
בסון - כלי נשיפה גדול בעל לשונית כפולה, המורכב מקנה עץ כפול שאליו מחוברת פיית מתכת כפופה. הבסון משמיע צליל עמוק ונמוך. נקרא גם "פגוט".
ג
גיטרה - כלי נגינה בעל תיבת תהודה שטוחה ושישה מיתרים שעליהם פורטים באמצעות האצבעות.
גיטרה בס - גיטרה המפיקה צלילים נמוכים במיוחד.
גיטרה חשמלית - גיטרה חסרת תיבת תהודה, שמפיקה צלילים חזקים ומתכתיים בחיבור למגבר חשמלי.
ד
דואט - יצירה המיועדת לשני זמרים (לרוב בליווי פסנתר או תזמורת) או לשני כלי נגינה.
דימר - מכשיר לשליטה על הגברה והנמכה של עוצמת התאורה על הבמה.
ה
הגברה - הגדלת עוצמת הקול באמצעות מעברו דרך מכשיר חשמלי (מגבר) אל הרמקולים.
ו
ויולה - כלי קשת בעל ארבעה מיתרים הדומה לכינור ומוחזק בזמן הנגינה מתחת לסנטר. הויולה גדולה יותר מהכינור וצלילה נמוך יותר ודק יותר.
י
יציאה - שקע בתוך מצלמה או מכשיר אלקטרוני אחר, המאפשר חיבור של אמצעי עזר שונים לאותו מכשיר. לדוגמא, יציאת XLR במצלמה מאפשרת חיבור של מיקרופון חיצוני להקלטת קול.
כ
כינור - כלי נגינה עשוי עץ בעל ארבעה מיתרים ושני פתחי תהודה, שמנגנים בו באמצעות משיכת קשת על המיתרים.
ל
להקה - קבוצה של נגנים וזמרים, המופיעים בפני קהל ומקליטים מוסיקה ביחד.
ליברית - הטקסט המושר באופרה, "המחזה" האופראי.
מ
מיקסר - מכשיר השולט על האיזון וההשתלבות ההדדית של ערוצי הקול השונים במופע: מיקרופונים, אפקטים מוקלטים מראש וכו'.
מיקרופון - מכשיר ההופך גלי קול לתנודות חשמליות, שניתן להופכן חזרה לגלי קול לצורך שידור והקלטה.
פ
פופ - מוסיקה פופולרית הפונה במיוחד אל בני הנוער ומתאפיינית לרוב בקלילות, מתיקות והעדר עומק.
צ
צ'לו - כלי קשת בעל ארבעה מיתרים הדומה לכינור, אך גדול ממנו בערך פי שניים; בשל גודלו הוא מוחזק בשעת הנגינה בין הברכיים, כשחודו נשמען על הארץ. צלילו של הצ'לו נמוך באוקאבה מזה של הויולה והוא רך וחם.
ק
קונצרט - ביצוע יצירה מוסיקלית באופן פומבי בפני קהל. לרוב, המונח בשימוש ביחס לביצועי מוסיקה קלאסית.
קלרינט - כלי נשיפה עשוי מעץ, בעל פייה שטוחה ולשונית עץ יחידה. לקלרינט טווח של ארבע אוקטבות וצליל חם וערב.
ת
תו - סימן לצליל מוסיקלי מסויים (דו, רה, מי, פה, סול, לה או סי), המופק מתוך כלי נגינה או על-ידי זימרה. התווים מסמנים לנגן או לזמר אילו צלילים להפיק ובאיזה סדר.
תוף - כלי נגינה עשוי מיכל גלילי, שעל פתחו מתוחה יריעת עור. יש סוגים שונים של תופים ומתופפים בהם בכפות ידיים או במקלות קטנים.
תזמורת - קבוצה של נגנים המנגנים יחד בכלי נגינה שונים מוסיקה קלאסית, מוסיקת ג'אז וכד'. לרוב נעזרת התזמורת במנצח, המכוון את נגינתה.
הכותב הנו עורך התוכן של אינדקס בידור ובמה, פורטל הבידור המוביל בישראל הכולל את כל הגורמים הרלוונטיים בתחום הבידור והבמה בארץ. http://bidur.index.co.il/
