הורות פנימית המובילה להורות חיצונית תקינה
מי אמר שכל אחד זכאי להיות הורה.
כיצד ייתכן שלתפקיד הקשה ביותר והמחייב ביותר באנושות, לא נדרש רישיון.
מדוע אנחנו מתייחסים להורות כמובן מאיליו מבלי להיות ערים לתוצאות.
הורות
הורות אמיתית מתחילה מבפנים, היא נמדדת בהקשבה שלנו ליכולותינו, לרגישות והראייה שלנו את עצמנו, יכולת ההכלה שלנו את מי שאנחנו ועד כמה יש לנו כוח ויכולת להעניק לאחר באמת.
זוגיות פנימית מובילה אותנו להורות פנימית, לזרימה תקינה בתוכנו לשלום ותקשורת תקינה עם עצמנו ורק לאחר מכן יש ביכולותינו לראות ולהעניק לאחר, מתוך נאמנות פנימית וחיצונית, רק אז הירושות שברשותנו יכולות להיות תקינות ובריאות.
הורות תקינה מולידה ילדים בריאים שיכולים לתפקד כראוי ולהגשים את עצמם בכל ההיבטים של החיים. הם אנשים שזכו לגדול במשפחה מתוקנת, בריאה ומתפקדת שביכולתה להעניק חיים, רצף, אהבה, הקשבה, תמיכה, גבולות תקינים, שמחה בלב, מרחב בטוח לצמיחה בלתי מוגבלת.
שאלתם את עצמכם לאחרונה מתיי פגשתם משפחה שכזו או אדם שכזה? האם ניתנה לכם הזכות לפגוש אדם בריא? והאם לא, אז מדוע לא?
אשליה
מדוע כל אדם, אף שאינו מכיר את עצמו, רשאי להקים משפחה, להוליד ילדים להעניק ממה שיש ברשותו וכך מבלי להיות ער ומודע למעשיו יוצר חסכים במשפחתו ובחברה כולה.
מדוע במידה ולא הוזנו כראוי אין אנו לוקחים בחשבון, שכל מה שיש ברשותנו להעניק לאחר ולמשפחתנו יהיה זהה למה שקיבלנו.
עד מתי נמשיך לפעול ללא ידיעה כי כאשר אנו לא לוקחים אחריות על חיינו ויוצרים שינוי באמת, לא נוכל לתרום הן לעצמנו, לסביבתנו ולעולם כולו.
מדוע אנו לא עוצרים ושואלים את עצמנו, האם העולם נראה כפי שהוא עקב ההרס והאלימות ששוכנת בתוכנו, החל בבתינו, ברחובות, בטבע בחיות ובסביבתנו.
מדוע אנחנו כאן? מדוע נבחרנו לבוא דווקא עכשיו לשרת ולחיות את חיינו בעידן שכזה?
האם אנחנו צריכים לעבור מלחמת עולם שלישית ועדיין לא נבין שהמלחמה כבר קיימת בתוכנו ובחיים האישיים של כל אחד ואחד מאיתנו, בכלכלה, בעוני, בקושי לקחת אחריות ובסביבה הכי קרובה שקיימת לצידנו. האם זו אשליה ?
חיים
עד שלא נלמד לפתוח את העיניים, לעולם לא נוכל לפתוח את ליבנו ולאהוב באמת את עצמנו ואת מה שיש לצדנו, להעריך ולהוקיר תודה. לעולם לא נוכל להחלים מהחולי הקולקטיבי שקיים בעולם כולו.
החיים הם לא מקור לסבל, הרס ובדידות, כאשר מתנהלים בתוכם ממקום בריא קשוב ונאמן, אפילו ניתן ליהנות מהם וליצור בתוכם דו קיום, אחווה, יצירה, תמיכה ואהבה.
לכן, על מנת להיות הורה באמת במציאות אותה אנו חיים, עלינו לשפר את התנאים המקדימים, בכך שניקח אחריות קולקטיבית ואישית על חיינו ונוכל ליצור דור חדש ותקין ואולי בעתיד לבוא, גם עולם תקין וחדש.
טלי כנפי, מטפלת אינטגרטיבית,
פסיכותרפיה בשילוב אומנויות, גוף-נפש-רוח, הילינג.
מנחת סדנת "הבית הפנימי".
www.spiralarose.co.il
מי אמר שכל אחד זכאי להיות הורה.
כיצד ייתכן שלתפקיד הקשה ביותר והמחייב ביותר באנושות, לא נדרש רישיון.
מדוע אנחנו מתייחסים להורות כמובן מאיליו מבלי להיות ערים לתוצאות.
הורות
הורות אמיתית מתחילה מבפנים, היא נמדדת בהקשבה שלנו ליכולותינו, לרגישות והראייה שלנו את עצמנו, יכולת ההכלה שלנו את מי שאנחנו ועד כמה יש לנו כוח ויכולת להעניק לאחר באמת.
זוגיות פנימית מובילה אותנו להורות פנימית, לזרימה תקינה בתוכנו לשלום ותקשורת תקינה עם עצמנו ורק לאחר מכן יש ביכולותינו לראות ולהעניק לאחר, מתוך נאמנות פנימית וחיצונית, רק אז הירושות שברשותנו יכולות להיות תקינות ובריאות.
הורות תקינה מולידה ילדים בריאים שיכולים לתפקד כראוי ולהגשים את עצמם בכל ההיבטים של החיים. הם אנשים שזכו לגדול במשפחה מתוקנת, בריאה ומתפקדת שביכולתה להעניק חיים, רצף, אהבה, הקשבה, תמיכה, גבולות תקינים, שמחה בלב, מרחב בטוח לצמיחה בלתי מוגבלת.
שאלתם את עצמכם לאחרונה מתיי פגשתם משפחה שכזו או אדם שכזה? האם ניתנה לכם הזכות לפגוש אדם בריא? והאם לא, אז מדוע לא?
אשליה
מדוע כל אדם, אף שאינו מכיר את עצמו, רשאי להקים משפחה, להוליד ילדים להעניק ממה שיש ברשותו וכך מבלי להיות ער ומודע למעשיו יוצר חסכים במשפחתו ובחברה כולה.
מדוע במידה ולא הוזנו כראוי אין אנו לוקחים בחשבון, שכל מה שיש ברשותנו להעניק לאחר ולמשפחתנו יהיה זהה למה שקיבלנו.
עד מתי נמשיך לפעול ללא ידיעה כי כאשר אנו לא לוקחים אחריות על חיינו ויוצרים שינוי באמת, לא נוכל לתרום הן לעצמנו, לסביבתנו ולעולם כולו.
מדוע אנו לא עוצרים ושואלים את עצמנו, האם העולם נראה כפי שהוא עקב ההרס והאלימות ששוכנת בתוכנו, החל בבתינו, ברחובות, בטבע בחיות ובסביבתנו.
מדוע אנחנו כאן? מדוע נבחרנו לבוא דווקא עכשיו לשרת ולחיות את חיינו בעידן שכזה?
האם אנחנו צריכים לעבור מלחמת עולם שלישית ועדיין לא נבין שהמלחמה כבר קיימת בתוכנו ובחיים האישיים של כל אחד ואחד מאיתנו, בכלכלה, בעוני, בקושי לקחת אחריות ובסביבה הכי קרובה שקיימת לצידנו. האם זו אשליה ?
חיים
עד שלא נלמד לפתוח את העיניים, לעולם לא נוכל לפתוח את ליבנו ולאהוב באמת את עצמנו ואת מה שיש לצדנו, להעריך ולהוקיר תודה. לעולם לא נוכל להחלים מהחולי הקולקטיבי שקיים בעולם כולו.
החיים הם לא מקור לסבל, הרס ובדידות, כאשר מתנהלים בתוכם ממקום בריא קשוב ונאמן, אפילו ניתן ליהנות מהם וליצור בתוכם דו קיום, אחווה, יצירה, תמיכה ואהבה.
לכן, על מנת להיות הורה באמת במציאות אותה אנו חיים, עלינו לשפר את התנאים המקדימים, בכך שניקח אחריות קולקטיבית ואישית על חיינו ונוכל ליצור דור חדש ותקין ואולי בעתיד לבוא, גם עולם תקין וחדש.
טלי כנפי, מטפלת אינטגרטיבית,
פסיכותרפיה בשילוב אומנויות, גוף-נפש-רוח, הילינג.
מנחת סדנת "הבית הפנימי".
www.spiralarose.co.il
טלי כנפי מטפלת אינטגרטיבית.
http://www.spiralarose.co.il
http://www.spiralarose.co.il
