אומנות 

אומנות

בכול מקצוע ומקצוע צריכים להיות אומנים שנאמר: "אל תקרא אמון אלא אומן". לכול מכונית יש ספר מחשבה של המדען וספר עשייה.  מדינת ישראל מתרבה בתרבות "יהדות" שספר המחשבה של המדען נקרא "תורה משה". התורה מתארת לפריטי פרטים כיצד יוצאים מכלא הזמן אל החופש למודעות שאנחנו שולטים על הזמן אל היום שבוא נולדנו שנאמר: "אוי לאדם שאיבד דבר בחייו והוא ילדותו"...   

 פרשת השבוע תזריע

האם אתם רוצים לצאת מעבדות לחרות?!...האם אתם אוהבים את הסבל?!...האם חוסר הוודאות לא דוחף לוודאות?!...כאשר אדם חולה הולך לרופא לבקש תרופה, כאשר לא טוב לו הולך לבקש ברכה, ולאחר מכן, עובד אוכל וישן. וכשמתעורר, אין לו זמן צריך לעבוד לאכול ולישון... אוי לעבדות הזו ואוי לבוראיה...

יציאה לחופש

אומרים: "שאיפת האדם בחייו להיוולד מחדש"... במשך 700 שנה לא נולד אדם בחייו מלבד המשיח... אספר לכם קצת על יציאת מצרים וכיצד הפכתי את ההיסטוריה לאני, דהיינו, לאין שבתוכי... מספר שנים לאחר חורבן בית במקדש ישוע אמר: "אני בכור המתים"... 150 שנה לאחר מכן רשב"י מלמד כיצד להגיע למעמד הזה... 1200 שנה לאחר מכן האר"י מפשיט עוד יותר כיצד לעזוב את המת (פרעה – ראשי העם – עבד כי ימלוך – מודעות הגוף)... פרשת תזריע כותבת: "אשה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים כימי נידת דותה תטמא"... אשה היא: אש – ה'... שהיא הדינים... שאנחנו לקחנו על עצמנו כשם שאנחנו לוקחים על  עצמנו את האשה הגשמית שתלמד אתנו את הדינים... לכן כולם לא יכולים  להסתדר שנאמר: "קשה איתה – וקשה בלעדיה"... אש – ה' מבקשת לכבות אותה, דהיינו, להוריד ממנה את הדינים שמתחת הדינים מסתתר בנה... ואת זה צריך לעשות הזכר... על כן האשה הגשמית מחפשת זכר חכם ממנה ולא מוצאת... כאשר נלחמים בדינים במלחמה פילוסופית תכליתית אנחנו מצליחים לכבות את אש – ה'... מכיוון איש הוא אש – י'... ונלחמים אש באש (לא ברבנות) שנאמר: "אש אוכלת אש" (זה אזווג)... ואז נולד הבן י"ה שזו נשמה... כשם שנולד הילד בגשמיות... הנשמה הזו נקראת משה שהיא נקראת בינה... ומהבינה יוצא "בן י"ה" שהוא נקרא זעיר אנפין – הקדוש ברוך הוא...  המחזה הזה הוא מחזה אדיר. הנשמה מתנתקת מן הגוף (פרעה) בניתוק אדיר... כשם שמתנתק המטוס מעל  הקרקע, ואז אנחנו רואים את פרעה הגוף מוטל על המיטה בחוסר אונים עם פה פתוח ועיניים פתוחות ולא יכול להזיז רגליים (גולם)... ובמחזה הזה רואים מה שרואים ומדברים מה שמדברים וחוזרים לגוף לקיים את המשפט: " וטמאה שבעת ימים כימי נידת דותה תטמא"...  שבעת ימים הם שבעת ימי הבריאה בעשייה בגשמיות... והם הם האשה שבזכותה נשמתי יצאה על כן נאמר: "אשה מעמידה אותו על רגליו ומאירה לו את עיניו"... מה קורה בשבעה ימים לאחר הלידה וההתחברות הכול מתואר בספרי: "מלחמת הרוח בחומר". והאשה הגשמית יכולה גם לדעת את זה... זה יציאת מצרים מעבדות לחרות, דהיינו, הוצאתי את עצמי מעצמי שנאמר: "אני ולא מלאך ולא שרף הוצאתי אותך ממצרים" , דהיינו, אני הוצאתי את האלהים שלי מעבדות כך שהאלהים שלי שומר עלי שנאמר: "לא ינום ולא יישן שומר ישראל"... זאת כול אדם ואדם יכול להגיע למעמד הזה – וזאת כול אדם ואדם רואה ביום מותו. למעמד הזה נקרא: "תחיית המתים". 

לא אפרש לכם את כול פרשת תזריע  ומצורע שהיא מתוארת לפריטי פרטים בספרי: "מלחמת הרוח בחומר". כיצד מתבצעת הילודה, כיצד אמא מרים מוציאה את יהושע לאחר שרוח הקודש שהיא נקראת "את" מאל"ף עד ת"ף  שאמרתי ביום חופתי: "והרי את מקודשת לי"... שהיא השכינה נלחמת את מלחמת ה' בפרעה שאין לא דין ודין... הדברים האלו הם קשים לתפיסה ראשונית לכן בספרי אני מראה לכם איך מתנהג העולם הזה שהוא נקרא מצרים וראשי העם והמנהיגים והשופטים והרופאים והרבנים והדיינים והמקובלים  שנקראים פרעה אל בני אלהים... אני מתאר בספרי איך במשך 40 חודש שנאמר: "יום כמו שנה שנה ארוכת ימים" אני נלחם בדינים, בחוקים ומשפטים שכפו את זה עלינו הם ולא אלהים בכוח החוק שנאמר: "חוק זה חוק"... ישנם הרבה מאוד פרשנים שהם קובעים מה על המשיח להוכיח כאשר הם לא יכולים לפרש את "פרקי אבות"... ישנם הרבה מאוד צדיקים שלימדו אותי בדרגות גבוהות, אבל חכמי הדור הגשמיים דוחים אותם על הסף... אלא בספרי אני מראה כיצד יצאתי מדבר בלתי אפשרי (עבדים) לדבר אפשרי (חרות) כך שהם קוראים לזה נס, כוחות על טבעיים, ואני קורא לזה ומסביר את זה בספר בצורה מדעית פילוסופית מקראית מתורת משה רבנו: "יהוה אלהים בקרבך"...יציאת מצרים. על כן אני לא צריך את הצדיקים שעזרו לי שיעזרו לי ולא אתן לחכמי הדור להכפיש את שמם ולנצל את כתוביהם. אלא ספרי שהוא "בני בכורי" עומד מולם והם מסתתרים מאחורי בושתם וממשכים לנצל את בני ישראל שנאמר: "ישראל בני בכורי אתה"...

בנוסף לכול הכתבות שקיימות וספרי שמפרשות את משמעות החיים ולשם מה באנו לעולם הזה... נלמד קצת את ניטשה שממנו יכולים ללמוד כול המקובלים וכול חכמי הדור וכול המדע... מכיוון,  ניטשה הלך אל המוות והאמין בעצמו, ולא שלח את אף אחד למוות בניסיונות שהוא עשה על עצמו ורק לאחר מכן כתב    את תורתו שנאמר:

מכורים להיסטוריה – הפילוסופים המצועפים והאנשים המקדירים את העולם, כל המטפיזיקאים אפוא, בתערובת דקה וגסה, נתקפים כאבי עיניים, אוזניים ושיניים כאשר הם מתחילים לחשוד כי יש אמת באמירה: "מעכשיו הפילוסופיה כולה מידרדרת להיסטוריה", מפאת כאביהם ניתן לסלוח להם על שהם סוקלים באבנים ומגדפים את הדובר כך: אולם עקב זאת יכולה התורה עצמה להיעשות לזמן מה מזוהמת, חסרת צורה, ולאבד מהשפעתה".

ניטשה אמר לפני 100 שנה מה שאומרים היום המקובלים וחכמי הדור: "שהגוף שייך לי קשור אלי אבל זה לא אני... כך שגם נשמתי קשורה לגופי שקשורה אלי אבל זה גם לא אני... כך שמחלתי שבאה מנשמתי שקשורה לגופי שקשורה אלי זה גם לא אני... ובדרך הזו הלך אל מותו ולא פנה לבשר ודם שנאמר: "כל המפקיד נפשו בבשר ודם מתחייב בנפשו"... אפוא המקובלים וחכמי הדור שכול הזמן מתעסקים בהיסטוריה ולא מחיים את ההיסטוריה וטוענים הוא אמר והוא אמר והוא אמר אבל הוא אמר: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", שהמשמעות, אל מותך בעצמך תאמין עד יום...שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד"... מדוע אתם לא עוזבים את תורת משה רבנו ולומדים את תורת ניטשה?!... שניטשה דואג לתורה יותר מאשר אתם דואגים לתורה שנאמר: "אולם עקב זאת יכולה התורה עצמה להיעשות לזמן מה מזוהמת, חסרת צורה, ולאבד מהשפעתה"... האם אי אפשר לעשות את זה?!... דהיינו, אתם כופרים בתורה ובמשה רבנו... אז איך אני עשיתי את זה?!... שלא ידעתי את התורה... ולא למדתי 100 שנה תורה... ואבא שלי לא היה רב... וסבא שלי לא היה מקובל... ולא למדתי בבית ספר... ניטשה לימד אותי. חכמים רבנים וגדולי דור ומקובלים תקראו את הספר "שניטשה בוכה" ותפסיקו לבכות על חורבן בית המקדש ששרפתם אותו ולאחר מכן אם תישארו שפויים... בואו ללמוד את תורת משה רבנו...

ואתם פשוטי העם שעדיין לא נגעה בכם המגפה  "מצורע". האם אתם רוצים להמשיך עם המצורעים האלו?!... זאת מחלה מדבקת שקוראים לה "צייד הגולגולות" שנאמר: "פריירים לא מתים מתחלפים". "אין אדם שיכול לנצח את ייצר הרע (שנקרא פרעה) מלבד המשיח ואין אדם שמוגן יותר שנמצא עם המשיח" כך טען רשב"י . את זה אנחנו רואים שרק משה יכול היה להיכנס למערת המצורעים לראות את מרים, שמרים היא המלכות הדינים ההלכות שנקראים: דת, מדע וקבלה.

המקור לאהבה גדולה -  "מאין נוצרת התשוקה הפתאומית,  הפנימית, העמוקה של גבר לאישה?... פחות מכל מחושניות בלבד: אולם אם הגבר מוצא חולשה, הזדקקות לעזרה, ובה בעת פריקת עול כוללת בברייה אחת, כי אז מתחולל משהו בתוכו, כאלו נפשו רוצה להתעלות מעל גדותיה: באותו רגע הוא מתרגש ונחלש. בנקודה זו מזנק מעיין האהבה הגדולה". ניטשה. שעל זה אמר רבי שמעון בר יוחאי: "אשרי האדם שבמילה ואהבת תצא נשמתו" שעל זה נאמר: "ואהבת לרעך כמוך – אני אלהים".

זאת התורה שכתובה בספרי ואת הדבר הזה אני רוצה למסור לכם ביום החרות שבא עלינו כך שאתם לא צריכים לאמור: לשנה הבאה בירושלים הבנויה... אלא ללמוד את התורה הזו ולאמור: "כי מציון תצא תורה"... שציון היא הפנימיות וירושלים היא החיצוניות ושניהם יחד – בית המקדש בנוי.

"זאת יציאת מצרים – וזאת תורת משה רבנו"