קודם כל חשב לדעת שהדבר הכי חשוב כדי להצליח כתסריטאי הוא כישרון. אם אין לכם את זה אין לכם מה להמשיך לקרוא. אבל, כישרון אינו מספיק, העולם מלא באנשים מוכשרים נורא שלא הגיעו לשום מקום כי לא ידעו איך לקדם את עצמם כמו שצריך, או שלא היו להם קשרים או שפשוט נשברו מוקדם מדי מכמות הסירובים האדירה שקיבלו. לכן חשוב מאד להתמיד ולא לוותר לעצמכם אם לא בא לכם לעשות את העוד שיפור לדראפט או שלא בא לכם לשלוח את הרעיון שלכם בפעם המאה רק כדי לקבל עוד "לא". חייבים להמשיך עם הראש בקיר, אבל יש כמה דברים שכדאי לעשות שאם הם יצליחו הם יעזרו קצת לקיר להיסדק או אולי אפילו ישברו אותו לחלוטין.
קרנות - בישראל קיימות מספר קרנות מרכזיות שחלקם אף נותנות מענקים לא רק לתסריטים מלאים במטרה להפכם לסרטים אלא אף נותנות מענקי פיתוח. מענק פיתוח יכול להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים ולא צריך להגיד תסריט מלא כדי לקבלו אלא רק סינופסיס מורחב. אם יש לכם סינופסיס או תסריט מומלץ מאד להגישם בכל מועד הגשה של אחת הקרנות, ומי יודע, אולי מישהו שם יאהב את זה ותקבלו כסף. הקרנות המרכזיות בארץ המעניקות תמיכה לקולנוע עלילתי הינן:
קרן הקולנוע הישראלי - הקרן הגדולה ביותר, מעניקה תמיכה לסרטים במסלולים שונים, כמו גם מענקי פיתוח.
פרויקט הקולנוע (קרן רבינוביץ') - הקרן השנייה בגודלה. מעניקה גם כן תמיכה לסרטים ומענקי פיתוח. נוטה לתמוך בפרויקטים ניסיוניים יותר.
הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה - תומכת בעיקר בקולנוע דוקומנטרי אך גם בדרמות קצרות.
קרן מקור - תומכת בדרמות בודדת.
קרן אלי גלפנד - תומכת בסרטים קצרים.
קרן סנונית - תומכת בסרטי סטודנטים
קרן גשר - תומכת בסרטים ארוכים וקצרים התורמים לגיוון חברתי
קרן אביחי - תומכת בסרטים ארוכים וקצרים התורמים לפיוס בין חלקי העם.
קרן אמריקה ישראל - נותנת מלגות לסטודנטים לקולנוע.
למידע נוסף על הקרנות מומלץ לבדוק את ארכיון הכתבות של "בידור ובמה", שם קיימת כתבה מפורטת מאד על הקרנות השונות. הבעיה עם רוב הקרנות האלו היא שבמקרים רבים אתם מתמודדים מול יוצרים מוכרים ומוכחים שצריכים גם הם את הכסף ולכן, אם אין לכם ניסיון, בקבלת מענק פיתוח הסיכוי שלכם הוא לא רב ובקבלת תמיכה בתסריט הסיכוי הוא אפסי. כדי להגדיל את הסיכוי לקבל את התמיכה מומלץ מאד לחבור אל חברת הפקה כלשהי לפני הגשת הבקשה.
חברות הפקה - אלו המקומות שבסופו של דבר יגרמו לרעיון שלכם להתממש. מומלץ מאד לעבור על רשימת חברות ההפקה ולדעת איזו חברה מתעסקת במה. יש חברות שעושות בעיקר טלוויזיה, יש שעושות בעיקר קולנוע ויש שמתעסקות רק בסרטי פרסום ותדמית ולא יכולות לעזור לכם.
אחרי שראיתם אילו חברות מתאימות לרעיון שלכם, תתחילו לשלוח אותו לכל חברות ההפקה שעשויות להתעניין בו. ככל שתנסו יותר מקומות כך יגדל הסיכוי שלכם שמישהו יתעניין.
קיימות כמה דרכים להעברת הרעיון או התסריט שלכם לחברות:
הגעה - אפשר להגיע אל המשרד ולתת את הדפים למזכירה כדי שתעביר למי שאמור לקרוא אותם.
שליחה בדואר - במקרה זה כדי להתקשר ולבדוק שהדפים התקבלו.
שליחה במייל - במקרה זה כדאי להתקשר קודם כדי להודיע שאתה שולח. אפשר פשוט להגיד משהו כמו "שלום, שמי ישראל ישראלי ויש לי רעיון / תסריט לתכנית שעשויה לעניין אתכם, אני מעוניין לשלוח אליכם במייל, למי לשלוח ?"
את כתובות ומספרי הטלפון של החברות ניתן למצוא במדריך "בידור ובמה", או ב"יומן הקולנוען" אותו ניתן להשיג באיגוד המפיקים, או באתר האינטרנט של איגוד המפיקים שם רשומים כל משרדי ההפקה החברים באיגוד.
אבל, לפני שאתם עושים את כל זה כדאי מאד לעשות שמירת זכויות.
שמירת זכויות - במקרה של תסריט שלם אין לכם הרבה מה לדאוג אך במקרה של סינופסיס או רעיון כדאי מאד לשמור את הזכויות עליו כדי שלא יגנבו אותו. דרך אחת היא לשלוח לעצמכם אותו בדואר עם חותמת ותאריך אך זו אינה דרך שמבטחת אתכם לחלוטין ופעמים רבות ניתן לעקוף אותה. עוד אפשרות היא שמירת הרעיון אצל עו"ד, שהיא גם הכי יקרה, מה שמשאיר את הדרך המומלצת של שמירה באיגוד התסריטאים. האיגוד מציע אפשרות שמירה לכמה שנים במחיר נמוך משמעותית מכל עו"ד ונותן את האפשרות גם לכאלו שאינם חברי האיגוד (אם כי חברי האיגוד מקבלים הנחה משמעותית)
גופי שידור - במקרה של תוכניות טלוויזיה, לפעמים זה רעיון טוב לפנות לגופי השידור עצמם ולא לעבור דרך חברות ההפקה. לפעמים "קשת", "רשת" ערוץ 10 או אחד הערוצים האחרים מחפשים חומרים מסוימים והרעיון שאתם תציעו להם יהיה בדיוק מה שהם מחפשים. במקרים אלו כדאי להעביר להם את הרעיון או התסריט באותה דרך בדיוק בה יש להעבירו לחברות ההפקה, אם זה הגעה, דואר או מייל. במקרים רבים גופי השידור מקבלים חומרים רק דרך חברות ההפקה אולם בכל זאת מדובר בדרך פעולה שכדאי לנסות.
טאלנטים - עוד דרך טובה לקדם את הרעיון שלכם הוא להצמיד אליו טאלנט - שחקן, בדרן, או במאי מפורסם שיאמין בו ויעזור לכם לדחוף אותו קדימה כדי שיוכל לקחת בו חלק. זו שיטה מומלצת במיוחד משום שבתעשיית הטלוויזיה בארץ רוב הכוח נמצא בידי הטאלנטים וכיד להרים תוכנית כדי מאד שיהיה טאלנט מצורף. במקרה של סרט קולנוע כדאי מאד להשיג במאי, אם כי גם שחקן מפורסם יכול לעזור. כמובן שכל זה לא מבטיח שתצליחו להרים את הפרויקט. שוק הקולנוע והטלוויזיה בארץ זרוע בגופותיהם של פרויקטים שטאלנטים שונים נלחמו עליהם במשך שנים ולא הצליחו להביאם לכלל מימוש.
הפקה עצמאית - אחרי שקיבלתם "לא" מוחלט מכל משרדי ההפקה ואחרי שאף אחד לא רוצה לעשות את הסרט שלכם, מה שנשאר הוא הפקה עצמאית. תוציאו כסף מאבא ואימא, מהסבתא, מהדודה ומי כל מי שרק אפשר ותעשו את הסרט שלכם לבד. נכון, במקרה של סרט קולנוע זה יכול להיות מאד יקר אבל למי שלא יודע, כרגע מוקרן בסינמטק ת"א בהצלחה יחסית סרטו של יאיר הוכנר "ילדים טובים" שנעשה בצורה עצמאית לחלוטין ובתקציב של כחמשת אלפים דולר.
אם אתם רוצים לעשות סידרה, מומלץ לצלם לה פרק פיילוט אותו תוכלו להראות לכל אותם מפיקים שקודם אמרו לכם לא, כדי שיבינו כמה טעו. בתחום הטלוויזיה ידוע במיוחד המקרה של החבר'ה מ"שוטטות" שנזרקו מכל משרדי ההפקה כשהציעו את הרעיון ההזוי על צוות צילום מומצא המראיין אנשים אמיתיים. הם השקיעו כסף, צילמו פיילוט לבדם וקיבלו תכנית בערוץ 2 שהפכה שניים מהם, אסף הראל ואורי גוטליב לכוכבים גדולים.
כתיבת "ספק" - ספק (SPECK) הינו תסריט לפרק בסדרה קיימת הנכתב ע"י תסריטאי המעוניין לכתוב לסדרה. במקרה שאין לכם רעיון ספציפי משלכם שאתם מעוניינים לדחוף ואתם פשוט רוצים לעבוד בתחום הטלוויזיה מה שעליכם לעשות הוא לכתוב תסריט לתכנית קיימת ולהעביר אותו לחברה שמפיקה את התכנית או לטאלנט שמשתתף בה. מומלץ לא לכתוב לסדרות דרמה או סיטקומים משום שהפרקים של הסדרות הללו מצולמים הרבה זמן מראש ובמקרה זה גם אם התסריט שלכם יהיה מדהים לא יהיה הרבה מה לעשות איתו, חוץ מאולי לתת לכם לכתוב בעונה הבאה, שברוב המקרים פשוט לא תהייה.השיטה המומלצת היא לכתוב לתכניות הבידור השונות שרצות כמו "יצפאן", "ארץ נהדרת", "הרצועה" ועוד. כמובן שמה לעשות, זוהי דרך שמתאימה בעיקר לתסריטאים קומיים המיומנים בכתיבת בדיחות ופחות מתאימה לאלו החוצבים את תסריטיהם מלוח ליבם ולא ממש מעוניינים לכתוב בדיחה ליצפאן שאף אחד לא יזכור יומיים אחר כך. עוד בעיה היא שבתוכניות אלו, ברוב המקרים, כבר עובדים הכותבים הקומיים הטובים בארץ ולכן הבדיחות שלכם חייבות להיות ממש טובות כדי שיכנסו.
משרדי ייצוג - למה לעשות את כל העבודה לבד אם יש כאלו שעשויים לעשות את העבודה בשבילכם. אלו הם משרדי הייצוג השונים שחלקם מייצג תסריטאים. הבעיה היא שמשרדים אלו בדרך כלל לא מייצגים אנשים חסרי ניסיון לחלוטין אלא כאלו שכבר עשו משהו בתחום. אבל, לפעמים הם בכל זאת מהמרים על כותב לא מוכר בזכות תסריט טוב שלו. יש משרדים שדורשים יותר ניסיון ויש ייצגו אתכם גם כמעט ללא ניסיון כלל. יש כאלו שיעסקו בלמצוא לכם עבודה בתחום ולקדם את התסריט שלכם ויש כאלו שרק ינהלו בשבילכם את המו"מ הכספי. יש משרדים קטנים וחסרי קשרים שיטפלו בכם במסירות נפש ויש משרדים גדולים ומקושרים היטב בהם תטבעו בים הטאלנטים והכותבים המיוצגים ולא תזכו לשום יחס. כדאי לדעת מה עושה כל משרד ייצוג ולבחור את המתאים לכם ביותר. חשוב לדעת שמשרדי ייצוג רציניים לא דורשים כסף עבור הייצוג אלא רק 12% מרווחי כל עבודה שקיבלתם בשעה שאתם מיוצגים אצלם. חשוב מאד שיהיה מי שידאג לאינטרסים שלך ויגן עליך כי מדובר בשוק קשה עם הרבה אנשים שישמחו לנצל את להיטותך לראות את יצירתך על המסך כדי לא לשלם לך את המגיע לך או לא לשלם לך כלל.
איגוד התסריטאים - עוד מקום שישמור על זכויותיך, אם כי לא ישיג לך עבודות או ינהל מו"מ כמו משרדי הייצוג, הינו איגוד התסריטאים. נכון, צריך לשלם סכום חודשי כדי להיות חבר איגוד אבל זה שווה מאד, במיוחד אם אתה לא מיוצג במשרד כלשהו. באיגוד ישמרו על זכויותיך ותמיד תוכל לפנות אליהם בשאלות לגבי בעיות כספיות וחוקיות שתיתקל בהן בעסק הקולנוע והטלוויזיה. האיגוד אף מעניק פגישה ראשונה עם עו"ד חינם, ולפעמים זה דבר הכרחי אם מישהו גונב לך את הרעיון או משלם לך גרושים בניגוד להסכם או בהתאם להסכם ממש גרוע עליו חתמת. כמו כן, ככל שישנם יותר חברים באיגוד, כך יש לאיגוד יותר כוח כדי לנהל מו"מ מול גופי השידור השונים על תשלומי מינימום ותשלומי תמלוגים לתסריטאים.
מעקב אחרי פרסומים על פרויקטים חדשים - תעקוב אחר הידיעות הקשורות לתעשייה המתפרסמות באתרי האינטרנט השונים וחכה לידיעות על תוכנית חדשה שמתבשלת בערוץ כלשהו או בחברת הפקה מסוימת. במקרה זה ברר מי הם האחראים לתוכנית, דבר איתם ושלח להם חומרים שלך בתקווה להתקבל לצוות הכותבים. הרבה יותר קל להיכנס לכתיבה בתוכנית חדשה מאשר בתוכנית קיימת..
לך לאירועים - בתעשייה הזו חשוב מאד שיהיו לך קשרים וכדי להשיג קשרים כדאי ללכת לאירועים כמו פרמיירות של סרטים או מסיבות תחילת או סוף צילומים או ימי הולדת של סלבס. בקיצור כל מה שיכול להשיג לך קשר עם טאלנטים או אנשי מפתח. תתחיל לדבר איתם על משהו מענייו ואחר כך תזכיר שאתה תסריטאי ואולי הם יהיו מעוניינים לקרוא משהו שלך. לפני שנתיים דרור נובלמן היה סתם עוד בוגר בית ספר לתסריטאות, אבל אז הוא פגש באירוע בפאב את "מלכת הטלנובלות" סיגל אבין וכיום הוא הכותב הראשי של "טלנובלה בע"מ.
תעשה פיצ'ינג - בזמן האחרון צצים בארץ עוד ועוד אירועי פיצ'ינג אשר בהם יכולים יוצרים חדשים להציג את הפרויקט שלהם בפני התעשייה. חשוב מאד לעקוב אחר הפרסומים השונים, לדעת לאילו נושאים מתייחס כל פיצ'ינג (יש גם פיצ'ינג לדוקומנטרי) ולנסות להשחיל את הרעיון שלך לאחד האירועים הללו. זוהי הבמה הכי טובה שתמצא לפרויקט, אם כי התהליך עצמו של לדבר מול קהל עלול להיות מעט מאיים. בין אירועי הפיצ'ינג השונים הקיימים ניתן להזכיר את האירועים של אוניברסיטת ת"א, מכללת עמק יזרעאל, קרן פרלוב, פורום היוצרים הדוקומנטריים, פסטיבל חיפה, פסטיבל ראש פינה ועוד.
לך לפסטיבלים - גם אם לא התקבלת לעשות פיצ'ינג בכל אותם אירועים ופסטיבלים, אין זה אומר שאתה לא צריך ללכת. בפסטיבלים השונים, שהוזכרו קודם, מסתובבים פעמים רבות אנשי מפתח בתעשייה, ובעיקר בפסטיבל ראש פינה, לשם מגיעה כל התעשייה. לך לשם ונסה לדחוף את הפרויקט שלך כמו שאתה אמור לעשות באירועים שונים. נכון, זה סליזי ואחרי זה תרגיש די רע עם עצמך אבל זו דרך טובה לקבל סיכוי.
עבוד בחברת הפקה או גוף שידור - נסה להתקבל לעבודה בחברת עבודה או גוף שידור לתפקיד אחר מתסריטאי. גם תפקידי תחקירנות או אפילו פקידות עשויים לקדם אותך אל הפרויקט הנכסף. ברגע שאתה עובד בחברה או בגוף השידור אתה מכיר את האנשים הדרושים ואחרי תקופה קצרה תוכל כבר לפנות אליהם ולהציע את הפרויקט שלך.
עקוב אחר מודעות דרושים - נכון, מודעות "דרוש תסריטאי" כמעט אף פעם לא מתפרסמות, אבל מתפרסמות מודעות אחרות הקשורות בעריכת תוכן וכתיבה על צורותיה השונות שיכולות להוות אימון טוב לקראת עבודת תסריטאות וגם להכניס לך קצת כסף בזמן שאתה מנסה לדחוף את הפרויקט שלך.
פורמטים אחרים - בדוק אפשרויות כתיבה לפורמטים אחרים מקולנוע וטלוויזיה. כיום שוק התוכן לטלפונים סלולריים צומח בקצב מטורף ומחפשים שם עוד ועוד חומר למלא את המסכים הקטנטנים. אפשר גם לכתוב לאינטרנט, או אף להפיק סדרת אינטרנט, כפי שעשו יוצרי הסדרה "קוויקי" ששודרה בתחילה באינטרנט ועברה לשידור ב"הוט 3" או יובל שגב שכיכב ב"נענע" כרנו פסקאל והעביר את התכנית שלו לערוץ ביפ.
לוח המודעות - בדוק את לוחות המודעות השונים בבתי הספר לקולנוע ובעיקר בבית הספר לתסריטאות ובחוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. פעמים רבות אפשר למצוא בהם מודעות של במאים סטודנטים שמחפשים תסריט או אף חברות הפקה קטנות שמחפשות תסריטאים.
אל תיתקע - חשוב מאד לא להיתקע על פרויקט אחד. זה יכול להיות סיפור חייכם או הדבר הטוב ביותר שנכתב אי פעם. אבל אם תכלו את כל האנרגיות והזמן שלכם לדחוף דבר אחד שכנראה לא יקרה יש סיכוי טוב שתישארו עם כלום.
כתיבה אחרת - לא חייבים לכתוב רק לקולנוע ולטלוויזיה. אפשר גם לכתוב לרדיו או לתיאטרון. בתיאטרון, אגב, מחזאים עושים הרבה יותר כסף מאשר תסריטאים בטלוויזיה וקולנוע, אבל לשם קשה עוד יותר להשתחל.
אל תתייאש - בעסק הזה כמויות ה"לא" שאתה עומד לשמוע הן עצומות. כל כך הרבה אנשים עומדים לדחות אותך, לזלזל בך או להגיד שאין לך כישרון. חשוב מאד להמשיך הלאה ולא להתייאש מכל אותן דחיות. זה אולי נשמע פשוט, אבל אחרי שדוחים את הפרויקט שלך בפעם האלף אתה לפעמים כבר מוכן לוותר על הכל. לפעמים אפילו לאחר שנראה לך שדברים עומדים להסתדר ומישהו מוכן להמר עלייך, עדיין אתה חייב להיות מוכן לכך שהעסק ייפול ברגע האחרון, כי לפעמים דברים כאלו קורים בתעשייה, חברת ההפקות לא הגיעה להסכם כספי עם גוף השידור, הטאלנט התחרט או אלף ואחת סיבות. לפעמים דברים נופלים מסיבות שבכלל לא קשורות אליך ולפעמים זה אפילו יותר מתסכל מ"לא".
אל תשרוף גשרים - כל פעם שאתה מקבל "לא" או אפילו מפוטר מעבודה בתעשייה תמיד תשמור על יחסים טובים עם מי שנתן לך את ה"לא" ואל תגיד לו מה אתה חושב עליו כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי תזדקק לו,. היום הוא ראש מחלקת פיתוח ב"באזז הפקות" ועוד שנתיים הוא יכול להיות מנהל הדרמה ב"קשת".
תשקיע - אז מה אם יש לך כישרון - זה לא מספיק. תשקיע, תשקיע, תשקיע. תעשה 10 דראפטים לכל דבר וכל הזמן תפתח את יכולות הכתיבה שלך. ככל שתכתוב יותר כך תהיה תסריטאי טוב יותר. ומדובר על השקעה רגשית והשקעת זמן גם יחד.
קרא ספרי תסריטאות - כחלק מהאימונים שלך להיות תסריטאי טוב יותר כדאי לך לקרוא את הספרים שילמדו אותך איך לעשות זאת. קיימים המוני ספרים שניתן לבחור מהם אך מתוך אלו המתורגמים לעברית, או כתובים בעברית מומלצים במיוחד "איך לכתוב תסריט" של קובי ניב, שמתאים מאד למתחילים ו"תסריט" של סיד פילד ו"סיפור" של רוברט מקי שמתאימים למתקדמים יותר.
תלמד - זו בעצם העצה החשובה ביותר למי שבאמת רוצה להיות תסריטאי. לך תלמד את המקצוע. כמו שלא כדאי לנסות להיות רופא בלי ללמוד רפואה כך גם לא כדאי להיות תסריטאי בלי ללמוד. אפשר לעשות זאת בכמה מקומות או אפילו קורסים, אך המקום הטוב ביותר והמעמיק ביותר הוא מגמת התסריטאות של החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. מדובר במסלול שנמשך שנתיים (מתוך 3 של התואר) ואשר בסופו יוצאים עם תואר בקולנוע. אין תחליף למה שתלמד שם, וגם אם זה לא יעשה ממך תסריטאי מצליח מדובר בחוויה מדהימה לכל מי שאוהב לכתוב.
אל תתייאש ! אם יש לך כישרון סופו לנצח. זה אולי יקח מעט זמן (או המון זמן...) אבל אם הפרויקט שלך באמת טוב הוא יקרה ולא משנה כמה אנשים יאמרו לך אחרת. אפשר לקחת את העצות שהוצעו פה ולהשתמש בחלקן או כולן ואפשר גם להתעלם מהן לחלוטין. אבל אם יש לך תשוקה אמיתית לכתיבה, מזה לא תוכל להתעלם, ואם גם תדע לקחת את התשוקה לכיוונים הנכונים גם העולם לא יוכל להתעלם.
בסוף זה יקרה.
קרנות - בישראל קיימות מספר קרנות מרכזיות שחלקם אף נותנות מענקים לא רק לתסריטים מלאים במטרה להפכם לסרטים אלא אף נותנות מענקי פיתוח. מענק פיתוח יכול להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים ולא צריך להגיד תסריט מלא כדי לקבלו אלא רק סינופסיס מורחב. אם יש לכם סינופסיס או תסריט מומלץ מאד להגישם בכל מועד הגשה של אחת הקרנות, ומי יודע, אולי מישהו שם יאהב את זה ותקבלו כסף. הקרנות המרכזיות בארץ המעניקות תמיכה לקולנוע עלילתי הינן:
קרן הקולנוע הישראלי - הקרן הגדולה ביותר, מעניקה תמיכה לסרטים במסלולים שונים, כמו גם מענקי פיתוח.
פרויקט הקולנוע (קרן רבינוביץ') - הקרן השנייה בגודלה. מעניקה גם כן תמיכה לסרטים ומענקי פיתוח. נוטה לתמוך בפרויקטים ניסיוניים יותר.
הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה - תומכת בעיקר בקולנוע דוקומנטרי אך גם בדרמות קצרות.
קרן מקור - תומכת בדרמות בודדת.
קרן אלי גלפנד - תומכת בסרטים קצרים.
קרן סנונית - תומכת בסרטי סטודנטים
קרן גשר - תומכת בסרטים ארוכים וקצרים התורמים לגיוון חברתי
קרן אביחי - תומכת בסרטים ארוכים וקצרים התורמים לפיוס בין חלקי העם.
קרן אמריקה ישראל - נותנת מלגות לסטודנטים לקולנוע.
למידע נוסף על הקרנות מומלץ לבדוק את ארכיון הכתבות של "בידור ובמה", שם קיימת כתבה מפורטת מאד על הקרנות השונות. הבעיה עם רוב הקרנות האלו היא שבמקרים רבים אתם מתמודדים מול יוצרים מוכרים ומוכחים שצריכים גם הם את הכסף ולכן, אם אין לכם ניסיון, בקבלת מענק פיתוח הסיכוי שלכם הוא לא רב ובקבלת תמיכה בתסריט הסיכוי הוא אפסי. כדי להגדיל את הסיכוי לקבל את התמיכה מומלץ מאד לחבור אל חברת הפקה כלשהי לפני הגשת הבקשה.
חברות הפקה - אלו המקומות שבסופו של דבר יגרמו לרעיון שלכם להתממש. מומלץ מאד לעבור על רשימת חברות ההפקה ולדעת איזו חברה מתעסקת במה. יש חברות שעושות בעיקר טלוויזיה, יש שעושות בעיקר קולנוע ויש שמתעסקות רק בסרטי פרסום ותדמית ולא יכולות לעזור לכם.
אחרי שראיתם אילו חברות מתאימות לרעיון שלכם, תתחילו לשלוח אותו לכל חברות ההפקה שעשויות להתעניין בו. ככל שתנסו יותר מקומות כך יגדל הסיכוי שלכם שמישהו יתעניין.
קיימות כמה דרכים להעברת הרעיון או התסריט שלכם לחברות:
הגעה - אפשר להגיע אל המשרד ולתת את הדפים למזכירה כדי שתעביר למי שאמור לקרוא אותם.
שליחה בדואר - במקרה זה כדי להתקשר ולבדוק שהדפים התקבלו.
שליחה במייל - במקרה זה כדאי להתקשר קודם כדי להודיע שאתה שולח. אפשר פשוט להגיד משהו כמו "שלום, שמי ישראל ישראלי ויש לי רעיון / תסריט לתכנית שעשויה לעניין אתכם, אני מעוניין לשלוח אליכם במייל, למי לשלוח ?"
את כתובות ומספרי הטלפון של החברות ניתן למצוא במדריך "בידור ובמה", או ב"יומן הקולנוען" אותו ניתן להשיג באיגוד המפיקים, או באתר האינטרנט של איגוד המפיקים שם רשומים כל משרדי ההפקה החברים באיגוד.
אבל, לפני שאתם עושים את כל זה כדאי מאד לעשות שמירת זכויות.
שמירת זכויות - במקרה של תסריט שלם אין לכם הרבה מה לדאוג אך במקרה של סינופסיס או רעיון כדאי מאד לשמור את הזכויות עליו כדי שלא יגנבו אותו. דרך אחת היא לשלוח לעצמכם אותו בדואר עם חותמת ותאריך אך זו אינה דרך שמבטחת אתכם לחלוטין ופעמים רבות ניתן לעקוף אותה. עוד אפשרות היא שמירת הרעיון אצל עו"ד, שהיא גם הכי יקרה, מה שמשאיר את הדרך המומלצת של שמירה באיגוד התסריטאים. האיגוד מציע אפשרות שמירה לכמה שנים במחיר נמוך משמעותית מכל עו"ד ונותן את האפשרות גם לכאלו שאינם חברי האיגוד (אם כי חברי האיגוד מקבלים הנחה משמעותית)
גופי שידור - במקרה של תוכניות טלוויזיה, לפעמים זה רעיון טוב לפנות לגופי השידור עצמם ולא לעבור דרך חברות ההפקה. לפעמים "קשת", "רשת" ערוץ 10 או אחד הערוצים האחרים מחפשים חומרים מסוימים והרעיון שאתם תציעו להם יהיה בדיוק מה שהם מחפשים. במקרים אלו כדאי להעביר להם את הרעיון או התסריט באותה דרך בדיוק בה יש להעבירו לחברות ההפקה, אם זה הגעה, דואר או מייל. במקרים רבים גופי השידור מקבלים חומרים רק דרך חברות ההפקה אולם בכל זאת מדובר בדרך פעולה שכדאי לנסות.
טאלנטים - עוד דרך טובה לקדם את הרעיון שלכם הוא להצמיד אליו טאלנט - שחקן, בדרן, או במאי מפורסם שיאמין בו ויעזור לכם לדחוף אותו קדימה כדי שיוכל לקחת בו חלק. זו שיטה מומלצת במיוחד משום שבתעשיית הטלוויזיה בארץ רוב הכוח נמצא בידי הטאלנטים וכיד להרים תוכנית כדי מאד שיהיה טאלנט מצורף. במקרה של סרט קולנוע כדאי מאד להשיג במאי, אם כי גם שחקן מפורסם יכול לעזור. כמובן שכל זה לא מבטיח שתצליחו להרים את הפרויקט. שוק הקולנוע והטלוויזיה בארץ זרוע בגופותיהם של פרויקטים שטאלנטים שונים נלחמו עליהם במשך שנים ולא הצליחו להביאם לכלל מימוש.
הפקה עצמאית - אחרי שקיבלתם "לא" מוחלט מכל משרדי ההפקה ואחרי שאף אחד לא רוצה לעשות את הסרט שלכם, מה שנשאר הוא הפקה עצמאית. תוציאו כסף מאבא ואימא, מהסבתא, מהדודה ומי כל מי שרק אפשר ותעשו את הסרט שלכם לבד. נכון, במקרה של סרט קולנוע זה יכול להיות מאד יקר אבל למי שלא יודע, כרגע מוקרן בסינמטק ת"א בהצלחה יחסית סרטו של יאיר הוכנר "ילדים טובים" שנעשה בצורה עצמאית לחלוטין ובתקציב של כחמשת אלפים דולר.
אם אתם רוצים לעשות סידרה, מומלץ לצלם לה פרק פיילוט אותו תוכלו להראות לכל אותם מפיקים שקודם אמרו לכם לא, כדי שיבינו כמה טעו. בתחום הטלוויזיה ידוע במיוחד המקרה של החבר'ה מ"שוטטות" שנזרקו מכל משרדי ההפקה כשהציעו את הרעיון ההזוי על צוות צילום מומצא המראיין אנשים אמיתיים. הם השקיעו כסף, צילמו פיילוט לבדם וקיבלו תכנית בערוץ 2 שהפכה שניים מהם, אסף הראל ואורי גוטליב לכוכבים גדולים.
כתיבת "ספק" - ספק (SPECK) הינו תסריט לפרק בסדרה קיימת הנכתב ע"י תסריטאי המעוניין לכתוב לסדרה. במקרה שאין לכם רעיון ספציפי משלכם שאתם מעוניינים לדחוף ואתם פשוט רוצים לעבוד בתחום הטלוויזיה מה שעליכם לעשות הוא לכתוב תסריט לתכנית קיימת ולהעביר אותו לחברה שמפיקה את התכנית או לטאלנט שמשתתף בה. מומלץ לא לכתוב לסדרות דרמה או סיטקומים משום שהפרקים של הסדרות הללו מצולמים הרבה זמן מראש ובמקרה זה גם אם התסריט שלכם יהיה מדהים לא יהיה הרבה מה לעשות איתו, חוץ מאולי לתת לכם לכתוב בעונה הבאה, שברוב המקרים פשוט לא תהייה.השיטה המומלצת היא לכתוב לתכניות הבידור השונות שרצות כמו "יצפאן", "ארץ נהדרת", "הרצועה" ועוד. כמובן שמה לעשות, זוהי דרך שמתאימה בעיקר לתסריטאים קומיים המיומנים בכתיבת בדיחות ופחות מתאימה לאלו החוצבים את תסריטיהם מלוח ליבם ולא ממש מעוניינים לכתוב בדיחה ליצפאן שאף אחד לא יזכור יומיים אחר כך. עוד בעיה היא שבתוכניות אלו, ברוב המקרים, כבר עובדים הכותבים הקומיים הטובים בארץ ולכן הבדיחות שלכם חייבות להיות ממש טובות כדי שיכנסו.
משרדי ייצוג - למה לעשות את כל העבודה לבד אם יש כאלו שעשויים לעשות את העבודה בשבילכם. אלו הם משרדי הייצוג השונים שחלקם מייצג תסריטאים. הבעיה היא שמשרדים אלו בדרך כלל לא מייצגים אנשים חסרי ניסיון לחלוטין אלא כאלו שכבר עשו משהו בתחום. אבל, לפעמים הם בכל זאת מהמרים על כותב לא מוכר בזכות תסריט טוב שלו. יש משרדים שדורשים יותר ניסיון ויש ייצגו אתכם גם כמעט ללא ניסיון כלל. יש כאלו שיעסקו בלמצוא לכם עבודה בתחום ולקדם את התסריט שלכם ויש כאלו שרק ינהלו בשבילכם את המו"מ הכספי. יש משרדים קטנים וחסרי קשרים שיטפלו בכם במסירות נפש ויש משרדים גדולים ומקושרים היטב בהם תטבעו בים הטאלנטים והכותבים המיוצגים ולא תזכו לשום יחס. כדאי לדעת מה עושה כל משרד ייצוג ולבחור את המתאים לכם ביותר. חשוב לדעת שמשרדי ייצוג רציניים לא דורשים כסף עבור הייצוג אלא רק 12% מרווחי כל עבודה שקיבלתם בשעה שאתם מיוצגים אצלם. חשוב מאד שיהיה מי שידאג לאינטרסים שלך ויגן עליך כי מדובר בשוק קשה עם הרבה אנשים שישמחו לנצל את להיטותך לראות את יצירתך על המסך כדי לא לשלם לך את המגיע לך או לא לשלם לך כלל.
איגוד התסריטאים - עוד מקום שישמור על זכויותיך, אם כי לא ישיג לך עבודות או ינהל מו"מ כמו משרדי הייצוג, הינו איגוד התסריטאים. נכון, צריך לשלם סכום חודשי כדי להיות חבר איגוד אבל זה שווה מאד, במיוחד אם אתה לא מיוצג במשרד כלשהו. באיגוד ישמרו על זכויותיך ותמיד תוכל לפנות אליהם בשאלות לגבי בעיות כספיות וחוקיות שתיתקל בהן בעסק הקולנוע והטלוויזיה. האיגוד אף מעניק פגישה ראשונה עם עו"ד חינם, ולפעמים זה דבר הכרחי אם מישהו גונב לך את הרעיון או משלם לך גרושים בניגוד להסכם או בהתאם להסכם ממש גרוע עליו חתמת. כמו כן, ככל שישנם יותר חברים באיגוד, כך יש לאיגוד יותר כוח כדי לנהל מו"מ מול גופי השידור השונים על תשלומי מינימום ותשלומי תמלוגים לתסריטאים.
מעקב אחרי פרסומים על פרויקטים חדשים - תעקוב אחר הידיעות הקשורות לתעשייה המתפרסמות באתרי האינטרנט השונים וחכה לידיעות על תוכנית חדשה שמתבשלת בערוץ כלשהו או בחברת הפקה מסוימת. במקרה זה ברר מי הם האחראים לתוכנית, דבר איתם ושלח להם חומרים שלך בתקווה להתקבל לצוות הכותבים. הרבה יותר קל להיכנס לכתיבה בתוכנית חדשה מאשר בתוכנית קיימת..
לך לאירועים - בתעשייה הזו חשוב מאד שיהיו לך קשרים וכדי להשיג קשרים כדאי ללכת לאירועים כמו פרמיירות של סרטים או מסיבות תחילת או סוף צילומים או ימי הולדת של סלבס. בקיצור כל מה שיכול להשיג לך קשר עם טאלנטים או אנשי מפתח. תתחיל לדבר איתם על משהו מענייו ואחר כך תזכיר שאתה תסריטאי ואולי הם יהיו מעוניינים לקרוא משהו שלך. לפני שנתיים דרור נובלמן היה סתם עוד בוגר בית ספר לתסריטאות, אבל אז הוא פגש באירוע בפאב את "מלכת הטלנובלות" סיגל אבין וכיום הוא הכותב הראשי של "טלנובלה בע"מ.
תעשה פיצ'ינג - בזמן האחרון צצים בארץ עוד ועוד אירועי פיצ'ינג אשר בהם יכולים יוצרים חדשים להציג את הפרויקט שלהם בפני התעשייה. חשוב מאד לעקוב אחר הפרסומים השונים, לדעת לאילו נושאים מתייחס כל פיצ'ינג (יש גם פיצ'ינג לדוקומנטרי) ולנסות להשחיל את הרעיון שלך לאחד האירועים הללו. זוהי הבמה הכי טובה שתמצא לפרויקט, אם כי התהליך עצמו של לדבר מול קהל עלול להיות מעט מאיים. בין אירועי הפיצ'ינג השונים הקיימים ניתן להזכיר את האירועים של אוניברסיטת ת"א, מכללת עמק יזרעאל, קרן פרלוב, פורום היוצרים הדוקומנטריים, פסטיבל חיפה, פסטיבל ראש פינה ועוד.
לך לפסטיבלים - גם אם לא התקבלת לעשות פיצ'ינג בכל אותם אירועים ופסטיבלים, אין זה אומר שאתה לא צריך ללכת. בפסטיבלים השונים, שהוזכרו קודם, מסתובבים פעמים רבות אנשי מפתח בתעשייה, ובעיקר בפסטיבל ראש פינה, לשם מגיעה כל התעשייה. לך לשם ונסה לדחוף את הפרויקט שלך כמו שאתה אמור לעשות באירועים שונים. נכון, זה סליזי ואחרי זה תרגיש די רע עם עצמך אבל זו דרך טובה לקבל סיכוי.
עבוד בחברת הפקה או גוף שידור - נסה להתקבל לעבודה בחברת עבודה או גוף שידור לתפקיד אחר מתסריטאי. גם תפקידי תחקירנות או אפילו פקידות עשויים לקדם אותך אל הפרויקט הנכסף. ברגע שאתה עובד בחברה או בגוף השידור אתה מכיר את האנשים הדרושים ואחרי תקופה קצרה תוכל כבר לפנות אליהם ולהציע את הפרויקט שלך.
עקוב אחר מודעות דרושים - נכון, מודעות "דרוש תסריטאי" כמעט אף פעם לא מתפרסמות, אבל מתפרסמות מודעות אחרות הקשורות בעריכת תוכן וכתיבה על צורותיה השונות שיכולות להוות אימון טוב לקראת עבודת תסריטאות וגם להכניס לך קצת כסף בזמן שאתה מנסה לדחוף את הפרויקט שלך.
פורמטים אחרים - בדוק אפשרויות כתיבה לפורמטים אחרים מקולנוע וטלוויזיה. כיום שוק התוכן לטלפונים סלולריים צומח בקצב מטורף ומחפשים שם עוד ועוד חומר למלא את המסכים הקטנטנים. אפשר גם לכתוב לאינטרנט, או אף להפיק סדרת אינטרנט, כפי שעשו יוצרי הסדרה "קוויקי" ששודרה בתחילה באינטרנט ועברה לשידור ב"הוט 3" או יובל שגב שכיכב ב"נענע" כרנו פסקאל והעביר את התכנית שלו לערוץ ביפ.
לוח המודעות - בדוק את לוחות המודעות השונים בבתי הספר לקולנוע ובעיקר בבית הספר לתסריטאות ובחוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. פעמים רבות אפשר למצוא בהם מודעות של במאים סטודנטים שמחפשים תסריט או אף חברות הפקה קטנות שמחפשות תסריטאים.
אל תיתקע - חשוב מאד לא להיתקע על פרויקט אחד. זה יכול להיות סיפור חייכם או הדבר הטוב ביותר שנכתב אי פעם. אבל אם תכלו את כל האנרגיות והזמן שלכם לדחוף דבר אחד שכנראה לא יקרה יש סיכוי טוב שתישארו עם כלום.
כתיבה אחרת - לא חייבים לכתוב רק לקולנוע ולטלוויזיה. אפשר גם לכתוב לרדיו או לתיאטרון. בתיאטרון, אגב, מחזאים עושים הרבה יותר כסף מאשר תסריטאים בטלוויזיה וקולנוע, אבל לשם קשה עוד יותר להשתחל.
אל תתייאש - בעסק הזה כמויות ה"לא" שאתה עומד לשמוע הן עצומות. כל כך הרבה אנשים עומדים לדחות אותך, לזלזל בך או להגיד שאין לך כישרון. חשוב מאד להמשיך הלאה ולא להתייאש מכל אותן דחיות. זה אולי נשמע פשוט, אבל אחרי שדוחים את הפרויקט שלך בפעם האלף אתה לפעמים כבר מוכן לוותר על הכל. לפעמים אפילו לאחר שנראה לך שדברים עומדים להסתדר ומישהו מוכן להמר עלייך, עדיין אתה חייב להיות מוכן לכך שהעסק ייפול ברגע האחרון, כי לפעמים דברים כאלו קורים בתעשייה, חברת ההפקות לא הגיעה להסכם כספי עם גוף השידור, הטאלנט התחרט או אלף ואחת סיבות. לפעמים דברים נופלים מסיבות שבכלל לא קשורות אליך ולפעמים זה אפילו יותר מתסכל מ"לא".
אל תשרוף גשרים - כל פעם שאתה מקבל "לא" או אפילו מפוטר מעבודה בתעשייה תמיד תשמור על יחסים טובים עם מי שנתן לך את ה"לא" ואל תגיד לו מה אתה חושב עליו כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי תזדקק לו,. היום הוא ראש מחלקת פיתוח ב"באזז הפקות" ועוד שנתיים הוא יכול להיות מנהל הדרמה ב"קשת".
תשקיע - אז מה אם יש לך כישרון - זה לא מספיק. תשקיע, תשקיע, תשקיע. תעשה 10 דראפטים לכל דבר וכל הזמן תפתח את יכולות הכתיבה שלך. ככל שתכתוב יותר כך תהיה תסריטאי טוב יותר. ומדובר על השקעה רגשית והשקעת זמן גם יחד.
קרא ספרי תסריטאות - כחלק מהאימונים שלך להיות תסריטאי טוב יותר כדאי לך לקרוא את הספרים שילמדו אותך איך לעשות זאת. קיימים המוני ספרים שניתן לבחור מהם אך מתוך אלו המתורגמים לעברית, או כתובים בעברית מומלצים במיוחד "איך לכתוב תסריט" של קובי ניב, שמתאים מאד למתחילים ו"תסריט" של סיד פילד ו"סיפור" של רוברט מקי שמתאימים למתקדמים יותר.
תלמד - זו בעצם העצה החשובה ביותר למי שבאמת רוצה להיות תסריטאי. לך תלמד את המקצוע. כמו שלא כדאי לנסות להיות רופא בלי ללמוד רפואה כך גם לא כדאי להיות תסריטאי בלי ללמוד. אפשר לעשות זאת בכמה מקומות או אפילו קורסים, אך המקום הטוב ביותר והמעמיק ביותר הוא מגמת התסריטאות של החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. מדובר במסלול שנמשך שנתיים (מתוך 3 של התואר) ואשר בסופו יוצאים עם תואר בקולנוע. אין תחליף למה שתלמד שם, וגם אם זה לא יעשה ממך תסריטאי מצליח מדובר בחוויה מדהימה לכל מי שאוהב לכתוב.
אל תתייאש ! אם יש לך כישרון סופו לנצח. זה אולי יקח מעט זמן (או המון זמן...) אבל אם הפרויקט שלך באמת טוב הוא יקרה ולא משנה כמה אנשים יאמרו לך אחרת. אפשר לקחת את העצות שהוצעו פה ולהשתמש בחלקן או כולן ואפשר גם להתעלם מהן לחלוטין. אבל אם יש לך תשוקה אמיתית לכתיבה, מזה לא תוכל להתעלם, ואם גם תדע לקחת את התשוקה לכיוונים הנכונים גם העולם לא יוכל להתעלם.
בסוף זה יקרה.
הכותב הנו עורך התוכן של אינדקס בידור ובמה, פורטל הבידור המוביל בישראל הכולל את כל הגורמים הרלוונטיים בתחום הבידור והבמה בארץ. http://bidur.index.co.il/
