סימנים לתרבות גבוהה וירודה 

סימנים לתרבות גבוהה וירודה

הדינים והחוקים מתרבים ומתחזקים מיום ליום וכנגדם אנחנו רואים את תופעות הטבע שמתרחשות ביקום שגובה דם (דינים) וכן את הפריחה הכלכלית של ענף הכדורים הכימי שמחליפים את כדורי העופרת. "הרבה מאוד אלופים מגישים עזרה לנפגעים - והרבה מאוד מומחים מכריזים שאכן הם יכולים לפתור את בעיית היקום"... התוצאה שאנחנו רואים זה הקלה בסבל אבל הסבל קיים אצל המומחים ואצל האלופים לכן השאלה שצריכה להישאל: "מי אשם בכול מה שאנחנו רואים ומרגישים?...

הדעה הקדומה בזכות הגודל

בני אדם מפריזים בעליל בהערכת כל מה שהוא גדול ובולט... הדבר נובע מן הסברה המודעת או הבלתי מודעת, הרואה תועלת מרובה בכך שאדם ישקיע את כל כוחו בתחום אחד וכביכול יהפוך עצמו לאיבר מפלצתי אחד, ברור שלאדם עצמו, התפתחות מאוזנת של כוחותיו מועילה יותר וצופנת לו יתר הצלחה, כי כל כישרון הוא ערפד המוצץ את דמם ואת כוחם של שאר הכוחות, והפרזה ביצירה יכולה להביא את האדם המוכשר ביותר לידי טירוף. גם באמנויות עצמן מושכים בעלי הטבע הקיצוני את תשומת הלב יחד על המידה. אולם דרושה תרבות נחותה בהרבה כדי להיכבש בקסמם. בני אדם נכנעים מתוך הרגל לכל מי שחושק בכוח (ניטשה).

תבדקו ותראו שהדת, מדע וקבלה אינם אוהבים את ניטשה... מכיוון שהוא מוכיח אותם ואין להם תשובות לשאלות שהוא מעמיד בפניהם ועל כן הם לא יכולים לעמוד במשפט: "דע מה להשיב לאפיקורוס"... ולעומת זאת ניטשה השפיע על פרויד, שהיום תורתו של פרויד נלמדת בכול היקום. כך שפרויד צמצם את תורתו של ניטשה וכול הלומדים את פרויד לא יודעים את פרויד ומצמצמים את תורת פרויד לפי הבנתם עד שהגענו לדרגות: "שאנחנו לא יודעים כיצד להתנהג עם האשה"... ניטשה ראה את המודעות הנמוכה שקיימת ביקום לפני 100 שנה הן מצד העם והן מצד המנהיגים וביקש: "אל תלמדו את תורתי רק בשנות האלפיים"... האדם היחידי שהתנהג לפי תורת משה רבנו במאה שנים האחרונות זה ניטשה. מכיוון שטען: "הגוף השכל והנשמה שייכת לי קשורה אלי אבל זה לא אני"... וכדי להגיע למודעות שיוכל לעמוד מאחורי המילים שלו, לא הקים לו חסידים ולא פנה לרפואה ולא לקח כדורים פסיכיאטרים. הלך להרים של אוסטריה ושם סיים עם לימודיו במשפט: "למות על קידוש השם". טענת ניטשה הייתה: "שבני אדם הרגו את האלהים ולאחר מכן מצטערים"... הדבר דומה: "לאדם שרצח את הוריו ומבקש רחמים מהשופט שהוא יתום"... ובמאה שנים אחרונות אנחנו רואים את מה שניטשה כתב בכול תורתו שמסוכמת במשפט אחד: "חרב באה לעולם על עינוי דין עיוות דין והוראה בתורה שלו כהלכה"... ומפה השאלה שנשאלת: "היכן הרבנים, חכמי הדור, המדענים והמקובלים שלא מתים על קידוש השם אלא הורגים את העם כדי לחזק את שמם"?... שעל זה נאמר: "המתים צודקים ואשמים וקדושים".

ספר הזוהר עם רבי שמעון בר יוחאי מראה כיצד אנחנו יוצאים מן המוות ששורר ביקום ומי גרם למוות שקיים ביקום. כך שברגע שאנחנו יודעים שרבי שמעון הוא האלוקי חובה עלינו להשיג את דרגתו כך שאם אנחנו לא נשיג את דרגתו תורתו תהייה לשמצה... הדתיים כדי לחזק את השקר שהם אומרים מיד טוענים: "ספר הזוהר אומר"...מלמדי הקבלה כדי להעצים את עצמם מפנים מיד לספר הזוהר... פותחי הקפה, קריסטלים, מתקשרים, טארוט, ראיה בנסתר, מוצאי הדיבוק  וגו', שכולם נקראים בספר הזוהר עובדי אלילים טוענים: "אנחנו ניזונים מספר הזוהר"... מה טוען רבי שמעון בר יוחאי בפרשת "אמור" פסוקים שלד – שמ?  

שלד – "ותרא האשה כי וג', ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים וגו'. בוא וראה, הרי בני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים ואינם משגיחים, בשעה שברא הקב"ה את האדם וכיבד אותו ביקר העליון, ביקש ממנו שידבק בו, כדי שימצא יחיד, ובלב יחיד, ובמקום דבקות יחידה, שלא ישתנה ולא יתהפך לעולם, ובקשר הזה של אמונת יחידה, שהכל מתקשר בה, ז"ש ועץ החיים בתוך הגן".

שלה – "ואח"כ נטו מדרך האמונה, ועזבו אילן היחיד העליון מכל האילנות, ובאו להתדבק במקום שמשתנה ומתהפך מאפן לאפן, מטוב לרע ומרע לטוב, וירדו מלמעלה למטה, ונתדבקו למטה בשינוים רבים. ועזבו את העליון מכל שהוא אחד, ולא נשתנה לעולם, ז"ש, אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. והמה בקשו חשבונות רבים ודאי, אז נתהפך לבם באותו הצד ממש, פעמים לטוב ופעמים לרע, פעמים לרחמים ופעמים לדין. ודאי כדבר ההוא שנדבקו בו. והמה בקשו חשבונות רבים ונתדבקו בהם".

שלו – "אמר לו הקב"ה, אדם, עזבת החיים ונתדבקת  במות. חיים, שכתוב, ועץ החיים בתוך הגן, עץ שנקרא חיים, שמי שאוחז בו אינו טועם טעם מות לעולם, ונתדבקת באילן אחר, הרי ודאי המוות הוא כנגדך. ז"ש רגליה יורדות מות וגו'. וכתוב, ומוצא אני מר ממות את האשה. ודאי במקום מות נתדבק, ועזב מקום החיים. משום זה נגזר עליו ועל כל העולם , מות".

שלז – "שואל. אם הוא חטא, כל העולם מה חטאו, ולמה נגזר מות על כל העולם?. ואם תאמר, שכל הבריות באו ואכלו מאילן זה, ונלקח מכולם. אינו כן, אלא בשעה שאדם קם על רגליו, וראו אותו כל הבריות ויראו מפניו, והיו נמשכים לפניו כעבדים לפני המלך. והוא אמר להם, אני ואתם, בואו ונשתחווה ונכרעה ונברכה לפני יי' עושנו. וכולם באו אחריו. כיוון שראו את האדם משתחווה לאותו  מקום, ונתדבק בו, כולם נמשכו אחריו, ועל כך גרם מות לו ולכול העולם".

שלח – "אז נשתנה אדם לכמה אופנים, פעמים לטוב ופעמים לרע, פעמים רוגז ופעמים נחת, פעמים לדין ופעמים רחמים, פעמים חיים ופעמים מות. ואינו עומד תמיד במעמד אחד מהם. כי אותו מקום גרם לו. ועל כך נקרא  להט החרב המתהפכת מצד זה לצד זה, מטוב לרע, ומרחמים לדין, משלום למלחמה. מתהפכת היא לכל צד ונקראת טוב ורע. שכתוב, ומעץ הדעת טוב ורע לא תכלו ממנו".

שלט – "ומלך העליון שרחמיו על מעשי ידיו, הוכיחו, אמר לו, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. והוא לא קיבל ממנו, ונמשך אחר אשתו. ונגרש לעולם. כי האשה למקום זה  עולה ולא יותר. והאשה גרמה מות לכל".

שמ – " בוא וראה, לעולם הבא כתוב, כי כימי העץ ימי עמי, כימי העץ, היינו עץ ההוא הנודע, בו בזמן כתוב בלע המוות לנצח ומחה יי' אלהים דמעה מעל כל פנים. ברוך יי' לעולם אמן ואמן , ימלוך יי' לעולם אמן ואמן".

כדי לדעת את ניטשה צריך לחוות את החוויות שניטשה חוה...כך גם אם רוצים לדעת את רבי שמעון בר יוחאי...שניהם עסקו בפילוסופיה... אנחנו יודעים היום שתרבות העולם היא "פילוסופיה מדעית"...אנחנו יודעים היום שאם לא הייתה הפילוסופיה המדע לא היה מוצא את מקומו בעולם הזה...אבל כאשר המדענים לא רצו להיכנס לעולמות שניטשה ביקר בהם הם צמצמו את ניטשה למודעות מטאפיזיקה...ואז הם התחילו לעשות את החקירות לא על גופם אלא על גופים אחרים...שעל זה נאמר: "הם מגישים לנו את התוצאות ואנחנו נושאים בהוצאות"...כך גם בעולם הדת...גם הדת היא "פילוסופיה דתית" אבל כאשר הרבנים והמקובלים לא מוכנים לחוות את הדת, דהיינו, דיני תורה, ודברי תורה על בשרם...הם עושים את הניסויים על החסידים שלהם והם טוענים בפניהם: "אנחנו מעברים לכם את החומר מה שחז"ל אמרו ואתם תעשו בזה מה שאתם רוצים"...כך שהיום היקום לא רוצה לדעת לא את ניטשה ולא את רבי שמעון בר יוחאי מכיוון ששניהם אומרים: "אנחנו לא חושבים שאתם לא בסדר -   אנחנו אומרים אתם לא בסדר"...שעל זה אפלטון טען: "שילד קטן פוחד מהחושך אפשר להבין את זה – הטרגדיה שבוגר פוחד מן האור"...

בתאריך 20/12/2001 כאשר אני לא יודע 1% מן הכתובים האלו נכנסתי למעבדה שנקראת "צרפת בלגיה" שם במשך 40 חודש למדתי גם מדע וגם דינים (דת) וכתבתי את ספרי: "מלחמת הרוח בחומר" שהוא: "פילוסופיה מדעית דתית" כך שעשיתי את המדע ואת הדת לאחד שעל כן נאמר: "מדע זה דת"...או לחילופין, "אלהים = הטבע"...כך שכאשר אני מניח את ספרי לכל חכמי הדור מצד הדת ומצד המדע...ספרי נהפך להיות במעמד של ניטשה ושל רבי שמעון בר יוחאי ושל הפילוסופיה...מכיוון שבודדים בני אדם על פני היקום שאוהבים פילוסופיה...מכיוון שפילוסופיה זה אהבה...ובני אדם לא אוהבים אחד את השני...שעל כן: אהבה (13) = אחד (13)...וכדי לקבל את חכמה של האהבה...אנחנו צריכים להתחבר לחכמה שהיא: "כח מה"...מה = יהוה...שעל כן נאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד"...כך שספרי מראה לכם היום לקראת חג החרות את השנוי שנאמר: "מה נשתנה הלילה הזה"...שכל אדם ואדם יכול להגיע אליו באהבת החכמה: "פילוסופיה"...

"מה טובו אוהליך יעקב משכונותיך ישראל"

"מי ליהוה אלי"