הקדמה
מאז ומתמיד מוזיקה נחשבה לכלי לשינוי מצבינו הרגשי.
הסופר סטפן צוויג טען כי הקרבות עקובי הדם של המהפכה הצרפתית נוצחו בזכות המנון "המרסלייז", שהפך מאוחר יותר להמנון הצרפתי, ונישא על שפתיהם של צבא המהפכה.
בזכות שיר זה נהנו הלגיונות מהתלהבות ואומץ שהביאו את הניצחון.
בשנות השבעים החלו בניסויים על השפעת מוזיקה על גדילה של צמחים.
חוקרת אמריקאית בשם דורוטי ריטאלק הראתה שצמחים שנחשפו למוזיקת רוק לאורך זמן קמלים ומתים,לעומתם צמחים שנחשפו למוזיקה קלאסית צומחים מהר יותר מהממוצע ונוטים לגדול לכיוון מקור המוזיקה.
חוקרים נוספים חזרו על ניסוי זה בהצלחה שוב ושוב .
הצמחים אינם בעלי כושר ניתוח או טעם מוזיקלי.
מוזיקה משפיעה על האיטיליגנציה
מוזיקה אם כך היא ויברציות הנושאות בנוסף לערך התרבותי שלה גם השפעה גופנית אובייקטיבית.
מחקרים שנעשו בארה"ב הראו שילדים שקיבלו הכשרה מוזיקלית קיבלו בממוצע 37 נקודות יותר ,מאלה שלא קיבלו חינוך מוזיקלי במבחני 2SAT
החוקר דון קמבל3 היה הראשון שהצביע על התופעה אותה קינה "אפקט מוצרט"
הוא הראה כי חשיפה למוזיקה קלאסית מורכבת ובמיוחד לקונצרטו לפסנתר מעלים את הIQשל ילדים באופן זמני ב 8 נקודות.
בספר שפרסם המתמקד בילדים הראה דון קמבל כי חשיפה מתמשכת של ילדים למוזיקה קלאסית משפרת תפקודים רגשיים ומנטאליים בצורה משמעותית ומדידיה, מחקרים נוספים אישרו רבים ממיצאיו4.
לא כל מוזיקה מעוררת את "אפקט מוצרט" ישנם יצירות שאינם משפרות יכולות ואפילו פוגעות ברמת הIQ .
מוסיקה שונה מעוררת אזורים שונים במוח .
בהודו העתיקה מוזיקה שמשה ככלי לריפוי ומדיטציה.
אומני נגינה נחשבו למרפאים וזכו לכבוד והשפעה.
הקשבה ליצירה מוזיקלית מעוררת בנו הדהוד בתדר רגשי מסוים.
היא יוצרת בנו מצב רגשי ומחשבתי המתאים לאיכות היצירה.
ניתן לכן להשתמש במוזיקה ככלי לשינוי תודעתי וכחלק מתרגול היוגה.
יש חשיבות רבה עם כך לבחירת המוזיקה הנכונה להאזנה
עקרונות לבחינת השפעה של מוזיקה
מוזיקה במקצב איטי עם דגש על כלי הקשה וקצב כדוגמת מוזיקה אפריקאית,מוזיקה ברזילאית ומוזיקה של ילידים אוסטרליים (אבוריג'נית) קשורה מבחינת היוגה ליסוד האדמה.
סוג זה של מוזיקה יוצר תחושת קרקוע, חיבור לגוף ולקצב, ותורם ליציבות מנטאלית ולהורדת קצב פעילות הגוף והשכל.
מוזיקה במקצב בינוני ומהיר, המשלבת כלי נשיפה מיתר וקלידים דוגמת ג'ז ,פופ ומוזיקה מזרחית, קשורה ליסוד המים וגורמת לתנועה, זרימה, הגברת היכולת החברתית וחושניות.
מוזיקה סוערת, דגש על תופים וכלי נשיפה כדוגמת המוסיקה בסרטי פעולה קשורה ליסוד האש ומעוררת תחושה של בטחון עצמי, דינאמיות, אומץ וכוח לבצע מטלות קשות.
מוזיקה רגועה והרמונית עם כלים אופייניים כגון חליל,כינור,וקול סופרן קשורה ליסוד האוויר ומעוררת יכולת לאהוב, קבלת הזולת,רגישות,התלהבות וכושר אומנותי.
באופן עקרוני מוזיקה ללא קול אנושי עדיפה לצרכי יוגה מאשר מוזיקה המלווה בקולות היות ואיכויותיו האישיות של הזמר מתערבבות באיכויות ההרמוניות של הכלים.
יש זמרים מסוימים אשר ניחנו במתת קול מיוחד, דוגמת הזמרת הניה (Enya ) אשר קולם מתאים לצרכי יוגה.
מאז ומתמיד מוזיקה נחשבה לכלי לשינוי מצבינו הרגשי.
הסופר סטפן צוויג טען כי הקרבות עקובי הדם של המהפכה הצרפתית נוצחו בזכות המנון "המרסלייז", שהפך מאוחר יותר להמנון הצרפתי, ונישא על שפתיהם של צבא המהפכה.
בזכות שיר זה נהנו הלגיונות מהתלהבות ואומץ שהביאו את הניצחון.
בשנות השבעים החלו בניסויים על השפעת מוזיקה על גדילה של צמחים.
חוקרת אמריקאית בשם דורוטי ריטאלק הראתה שצמחים שנחשפו למוזיקת רוק לאורך זמן קמלים ומתים,לעומתם צמחים שנחשפו למוזיקה קלאסית צומחים מהר יותר מהממוצע ונוטים לגדול לכיוון מקור המוזיקה.
חוקרים נוספים חזרו על ניסוי זה בהצלחה שוב ושוב .
הצמחים אינם בעלי כושר ניתוח או טעם מוזיקלי.
מוזיקה משפיעה על האיטיליגנציה
מוזיקה אם כך היא ויברציות הנושאות בנוסף לערך התרבותי שלה גם השפעה גופנית אובייקטיבית.
מחקרים שנעשו בארה"ב הראו שילדים שקיבלו הכשרה מוזיקלית קיבלו בממוצע 37 נקודות יותר ,מאלה שלא קיבלו חינוך מוזיקלי במבחני 2SAT
החוקר דון קמבל3 היה הראשון שהצביע על התופעה אותה קינה "אפקט מוצרט"
הוא הראה כי חשיפה למוזיקה קלאסית מורכבת ובמיוחד לקונצרטו לפסנתר מעלים את הIQשל ילדים באופן זמני ב 8 נקודות.
בספר שפרסם המתמקד בילדים הראה דון קמבל כי חשיפה מתמשכת של ילדים למוזיקה קלאסית משפרת תפקודים רגשיים ומנטאליים בצורה משמעותית ומדידיה, מחקרים נוספים אישרו רבים ממיצאיו4.
לא כל מוזיקה מעוררת את "אפקט מוצרט" ישנם יצירות שאינם משפרות יכולות ואפילו פוגעות ברמת הIQ .
מוסיקה שונה מעוררת אזורים שונים במוח .
בהודו העתיקה מוזיקה שמשה ככלי לריפוי ומדיטציה.
אומני נגינה נחשבו למרפאים וזכו לכבוד והשפעה.
הקשבה ליצירה מוזיקלית מעוררת בנו הדהוד בתדר רגשי מסוים.
היא יוצרת בנו מצב רגשי ומחשבתי המתאים לאיכות היצירה.
ניתן לכן להשתמש במוזיקה ככלי לשינוי תודעתי וכחלק מתרגול היוגה.
יש חשיבות רבה עם כך לבחירת המוזיקה הנכונה להאזנה
עקרונות לבחינת השפעה של מוזיקה
מוזיקה במקצב איטי עם דגש על כלי הקשה וקצב כדוגמת מוזיקה אפריקאית,מוזיקה ברזילאית ומוזיקה של ילידים אוסטרליים (אבוריג'נית) קשורה מבחינת היוגה ליסוד האדמה.
סוג זה של מוזיקה יוצר תחושת קרקוע, חיבור לגוף ולקצב, ותורם ליציבות מנטאלית ולהורדת קצב פעילות הגוף והשכל.
מוזיקה במקצב בינוני ומהיר, המשלבת כלי נשיפה מיתר וקלידים דוגמת ג'ז ,פופ ומוזיקה מזרחית, קשורה ליסוד המים וגורמת לתנועה, זרימה, הגברת היכולת החברתית וחושניות.
מוזיקה סוערת, דגש על תופים וכלי נשיפה כדוגמת המוסיקה בסרטי פעולה קשורה ליסוד האש ומעוררת תחושה של בטחון עצמי, דינאמיות, אומץ וכוח לבצע מטלות קשות.
מוזיקה רגועה והרמונית עם כלים אופייניים כגון חליל,כינור,וקול סופרן קשורה ליסוד האוויר ומעוררת יכולת לאהוב, קבלת הזולת,רגישות,התלהבות וכושר אומנותי.
באופן עקרוני מוזיקה ללא קול אנושי עדיפה לצרכי יוגה מאשר מוזיקה המלווה בקולות היות ואיכויותיו האישיות של הזמר מתערבבות באיכויות ההרמוניות של הכלים.
יש זמרים מסוימים אשר ניחנו במתת קול מיוחד, דוגמת הזמרת הניה (Enya ) אשר קולם מתאים לצרכי יוגה.
רן דרן M.A במדעי הדתות אוניברסיטת תל אביב,מורה מוסמך ביוגה אזוטרית מטעם אגמה יוגה ?בי"ס בין לאומי ליוגה וטנטרה,מאמן אישי מטעם המי'"ל,מרצה וכותב בנושאי יוגה וניו אייג'.
פרטים נוספים :רן 0507393910
http://www.randeren.info
פרטים נוספים :רן 0507393910
http://www.randeren.info