לעיתים הסקרנות גורמת לי לבצע מהלכים לא מתוכננים, אני נכנס מהכניסה הלא נכונה, עובר דרך המחסן, מסתובב בין המחלקות ומחפש את החדר הנכון שבו מתקיימת הפגישה.
המידע מתחיל לזרום מכיוונים שונים, מידע שלא ידעתי קודם לכן פורץ בצבעים חיים. אני רואה את מגוון הפעילויות והמוצרים, קולט את סגנון הדיבור בין העובדים ובינם למנהלים, אני מבחין בקוד הלבוש וסוקר בעיניים בוחנות את חזון החברה ומטרותיה.
זה מתחיל בסקרנות גרידא ומתפתח להיכרות ולתחושת נינוחות גבוהה יותר. עסק כגוף חי אינו מנוכר כשהוא הופך להיות מוכר.
נכנסתי לחדרה של סמנכ"לית השיווק בחברה גדולה וידועה שמשכנה במרכז תל-אביב. היומן העמוס לעייפה אילץ אותנו לדחות את המפגש שוב ושוב והנה הגיע הרגע. כניסתי לחדרה מלווה במחוות יד ידועה (שב בבקשה עוד רגע אני איתך).
רגע הוא מונח יחסי הניתן לפרשנות: כששאל המתפלל התמים את רבו מה ערכו של שקל בעיני הבורא, ענה לו הרבי בהלצה, כל דבר תכפיל במיליון. תוכל לבקש ממנו שקל אחד בשבילי? שאל בעיניים נוצצות. אין בעיה השיב הרבי בחום, ביקשתי , הוא השיב לי שתמתין רגע.
כנראה שגם המנהלת הבכירה ניחנה בכוחות רוחניים גבוהים, גם כאן הרגע הופך לדקות ארוכות, אך להגנתה יאמר, סיבתה מוצדקת. טיסת צ'ארטר התעכבה בלונדון הרבה מעבר לסביר ובעיה זו גרמה להשתלשלות עניינים שהצריכה את התערבותה. התאזרתי בסבלנות וגייסתי את הסקרנות. מכתבי תודה, תעודות הוקרה, הכשרות וגביעים שונים עיטרו את חדרה. שניים מהם צדו את עיניי. מכתב תודה על פעילות מיוחדת שבוצעה לפורום המנהלים העלתה במוחי רעיון לשיתוף פעולה עסקי נוסף. במסגרת פעילותינו אנו מקיימים פורום עסקים בנושאים מגוונים כתוכנית שנתיתלבעלי עסקים. להערכתי, מתכונת כזו יכולה להתאים גם למנהליה.
הדבר השני היה דווקא הציור של בנה הקטן. כבעל כישרון כשל פיקאסו יודע הזאטוט לחבר את האוזן לעין ולמרוח את הפה מעל לכולם. כאמן ידוע גם אינו שוכח לחתום והוא רושם: לאימא מעידן. בגילו המופלג מבחין הקטן ששכח את מילת החמימות הידועה והוא מוסיף מתחת : באהבה, וטורח וכותב: שוב עידן.
התמימות של העולל מעלה חיוך על שפתותיי ולשמחתי גם אימו מצליחה לעשות זאת, היא סיימה את השיחה.
אני מזמין אותה לכוס קפה ברחוב הסמוך, אין לי ספק שנוכל לנהל שיחה ממוקדת וקצרה מאשר במשרדה הטרוד. היא נענית לבקשתי בשמחה, ואנו צועדים למעלית.
- אהבתי את התמימות של הבן שלך, עידן.
- מהיכן אתה מכיר אותו (היא פוערת זוג עיניים וחרדתה ניכרת, ייתכן והיא נמצאת במחיצתו של עוד פדופיל מערוץ 10)
- מהציור אצלך בחדר (אני ממהר להרגיע)
עינה הנוצצות רומזות לי שדיברתי על היקר מכל, היא מספרת על עידן ועל אחיו, אני מתחיל להכיר את בעלה ועיסוקו, מתברר שהם עברו דירה לאחרונה ושיש לנו מכרים משותפים. שיחת העסקים מוקדשת ברובה ל- Small Talk. ממש כמו בזוגיות, כשהמסכות נופלות אנו מגלים את בני האדם. כשהאדם מולך נפתח אתה מרגיש בטוח להיפתח.
למרות שהובהר לי בתחילת שיחתנו שנבחנות 2 אופציות נוספות הפעילות איתנו נסגרת במקום.
הפסיכולוג האיטלקי, רוברט צ'יאלדיני אמר "אנשים נוטים להסכים לאנשים שהם מכירים ומחבבים".
כמה שזה נכון,Small Talk שווה Big Money.
המידע מתחיל לזרום מכיוונים שונים, מידע שלא ידעתי קודם לכן פורץ בצבעים חיים. אני רואה את מגוון הפעילויות והמוצרים, קולט את סגנון הדיבור בין העובדים ובינם למנהלים, אני מבחין בקוד הלבוש וסוקר בעיניים בוחנות את חזון החברה ומטרותיה.
זה מתחיל בסקרנות גרידא ומתפתח להיכרות ולתחושת נינוחות גבוהה יותר. עסק כגוף חי אינו מנוכר כשהוא הופך להיות מוכר.
נכנסתי לחדרה של סמנכ"לית השיווק בחברה גדולה וידועה שמשכנה במרכז תל-אביב. היומן העמוס לעייפה אילץ אותנו לדחות את המפגש שוב ושוב והנה הגיע הרגע. כניסתי לחדרה מלווה במחוות יד ידועה (שב בבקשה עוד רגע אני איתך).
רגע הוא מונח יחסי הניתן לפרשנות: כששאל המתפלל התמים את רבו מה ערכו של שקל בעיני הבורא, ענה לו הרבי בהלצה, כל דבר תכפיל במיליון. תוכל לבקש ממנו שקל אחד בשבילי? שאל בעיניים נוצצות. אין בעיה השיב הרבי בחום, ביקשתי , הוא השיב לי שתמתין רגע.
כנראה שגם המנהלת הבכירה ניחנה בכוחות רוחניים גבוהים, גם כאן הרגע הופך לדקות ארוכות, אך להגנתה יאמר, סיבתה מוצדקת. טיסת צ'ארטר התעכבה בלונדון הרבה מעבר לסביר ובעיה זו גרמה להשתלשלות עניינים שהצריכה את התערבותה. התאזרתי בסבלנות וגייסתי את הסקרנות. מכתבי תודה, תעודות הוקרה, הכשרות וגביעים שונים עיטרו את חדרה. שניים מהם צדו את עיניי. מכתב תודה על פעילות מיוחדת שבוצעה לפורום המנהלים העלתה במוחי רעיון לשיתוף פעולה עסקי נוסף. במסגרת פעילותינו אנו מקיימים פורום עסקים בנושאים מגוונים כתוכנית שנתיתלבעלי עסקים. להערכתי, מתכונת כזו יכולה להתאים גם למנהליה.
הדבר השני היה דווקא הציור של בנה הקטן. כבעל כישרון כשל פיקאסו יודע הזאטוט לחבר את האוזן לעין ולמרוח את הפה מעל לכולם. כאמן ידוע גם אינו שוכח לחתום והוא רושם: לאימא מעידן. בגילו המופלג מבחין הקטן ששכח את מילת החמימות הידועה והוא מוסיף מתחת : באהבה, וטורח וכותב: שוב עידן.
התמימות של העולל מעלה חיוך על שפתותיי ולשמחתי גם אימו מצליחה לעשות זאת, היא סיימה את השיחה.
אני מזמין אותה לכוס קפה ברחוב הסמוך, אין לי ספק שנוכל לנהל שיחה ממוקדת וקצרה מאשר במשרדה הטרוד. היא נענית לבקשתי בשמחה, ואנו צועדים למעלית.
- אהבתי את התמימות של הבן שלך, עידן.
- מהיכן אתה מכיר אותו (היא פוערת זוג עיניים וחרדתה ניכרת, ייתכן והיא נמצאת במחיצתו של עוד פדופיל מערוץ 10)
- מהציור אצלך בחדר (אני ממהר להרגיע)
עינה הנוצצות רומזות לי שדיברתי על היקר מכל, היא מספרת על עידן ועל אחיו, אני מתחיל להכיר את בעלה ועיסוקו, מתברר שהם עברו דירה לאחרונה ושיש לנו מכרים משותפים. שיחת העסקים מוקדשת ברובה ל- Small Talk. ממש כמו בזוגיות, כשהמסכות נופלות אנו מגלים את בני האדם. כשהאדם מולך נפתח אתה מרגיש בטוח להיפתח.
למרות שהובהר לי בתחילת שיחתנו שנבחנות 2 אופציות נוספות הפעילות איתנו נסגרת במקום.
הפסיכולוג האיטלקי, רוברט צ'יאלדיני אמר "אנשים נוטים להסכים לאנשים שהם מכירים ומחבבים".
כמה שזה נכון,Small Talk שווה Big Money.
* דורון בטשי, מנכ"ל שביט הדרכה, מרצה בכיר במקצועות שיווק, מכירות ויזמות עסקית. המאמר לעיל הינו חוות דעת אישית והינו תמצית הדברים.
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il