סוגת הפופ שאבה גם מונחים על דרך ההשאלה מן המוסיקה האומנותית."דואט" הופקע מכבר מרשות המוסיקה האמנותית אל כל צמד מבצעי שיר, "סקסטה" הפך ממונח המתאר מרווח של ששה צלילים ללהקה בשנות השמונים ,"נונה" הפך ממונח המתאר מרווח של עשרה צלילים ללהקה ישראלית השרה באנגלית בשנות התשעים. המונח "קונצרט" הפך לשם תואר לכל מופע המתרחש בממדים גדולים ובמועדים מיוחדים.
סוגת שירי הילדים.
שירי הילדים בשנים הראשונות של המדינה היו לא פחות ציוניים מאשר השירים שנועדו להעלות את מוראל המדינה הצעירה. לקראת אמצע שנות החמישים המשוררים ששלטו בכיפת סוגת שירי הילדים היו לוין קיפניס ומרים ילן שטקליס. מלחינים מהסוגה האמנותית כמו יחזקאל בראון ב"רוח רוח" ,ומשה וילנסקי ב "אצו רצו גמדים" נגעו בלב הטעם הטקסטואלי של שירי הילדים אך לחניהם, ובמיוחד זה של בראון היו רחוקים ממלודיות קלילות ודיאטוניות שיקלו את הדרך אל אוכלוסיית היעד- הילדים. אריק איינשטיין ,בתיווכם של הלחנים של שלום חנוך (רוח רוח 1969 ) ושמוליק קראוס (אצו רצו גמדים 1969) ,היטיב לבצע את השירים והפך את שניהם לכאלה ששורדים כבר למעלה משלושים שנה בהיסטוריה הקצרה של הפופ העברי. "הכבש הששה עשר" (1978) היווה המשך מצידו של יוני רכטר למוסיקה לילדים שמתכוונת אליהם ללא הגבהה לא מציאותית של רף שמיעה מוסיקלית וידע רפרטוארי . "טיול לארץ התווים" לא התעלה בתחום זה.
השפעות מוסיקת הפופ על המוסיקה האמנותית.
לכאורה ,על פי ביקורות העיתונים ולימודי המוסיקה/ מוסיקולוגיה באוניברסיטאות ובוודאי שבאקדמיות למוסיקה תחום המוסיקה האומנותית אך לעתים נושק/נושם את השפעות סוגת המוסיקה הפופולרית ומיוחס כתחום עדיף מבחינה מוסיקלית טהורה.
עם זאת , במדינת ישראל צפופת ההשפעות והזרמים לא יכלו גם אושיות המוסיקה האומנותית להישאר מבודדים מהשפעות המוסיקה השלטת ברחובות, בשווקים , במסיבות ובתקשורת. הבה נבחן כיצד מושפעת המוסיקה המוקפדת עד כדי חצי טון ותיבה משקלית מהמוסיקה שעיקר כוחה , החל משיר הפופ המתקתק ביותר וכלה ברוק זועם ודיס- הרמוני , הוא ביציאה ממוסכמות העבר אל עבר הטעם הבסיסי של כל אדם ואדם בישראל.
גדי טאוב מציין כי "הכינוי 'פופ'?. יחד עם הכינוי 'מוזיקה קלה', היה בעברו ביטוי ללא מעט התנשאות מטעם החוגים 'הרציניים'. מוזיקה קלה בניגוד למוזיקה ממש,לא היתה בעיניהם תרבות."
מלחיניה הבכירים של המוסיקה האומנותית בישראל רשומים ברפרטואר של המוסיקה הפופולרית, מי יותר ומי פחות.
מרדכי סתר כתב בין השאר לצמד "העופרים" ,צמד שמשתייך לתקופת המוסיקה הפופולרית הטרום-פופית של סוף שנות החמישים ותחילת העשור העוקב, ואת "בית לשניים" יחד עם מאיר נוי ב1958 במסגרת חיי אדם .
נועם שריף , מי שהוזכר כמנצח ששיתף פעולה עם "הצ'רצ'ילים" ,עיבד לצמד אחר ,"רן ונמה" את "סמוך על התרנגול" למלים של נעמי שמר ולחן של יוחנן זראי במסגרת אלבומם
מ1959.
"רן ונמה" שרו גם בעיבוד של יחזקאל בראון בשיר "אנה פנה דודך" למלים מן המקורות ולחן של גיל אלדמע באלבומם השני. אלדמע, כמו שמר המוזכרת לפניו וכמו משה וילנסקי הם מהמלחינים שפעלו על קו התפר בין שתי סוגות המוסיקה.
יחזקאל בראון כתב גם את "ויימלט קין" למלים של יעקב שבתאי ,שיר שבוצע הן ע"י שלישיית "גשר הירקון" בביצוע ווקאלי והן ע"י מקהלת "האיחוד" בניצוחו של אבנר איתי ובסולו של בועז בן סירא ,שני הביצועים מ1963.
בראון אחראי גם ללחן של "אהבתה של תרזה די מון" ,למלים של לאה גולדברג באלבום "שירינו מפכים להם" , של רובין ויזל קפסוטו ומירי זמיר קפסוטו(סופרן ופסנתר).שיר זה זכה לביצוע של חווה אלברשטיין ללחן של נורית הירש.השיר זוכה גם לביצוע של "הברירה הטבעית".
בראון הלחין בנוסף מבחר משיריו של ביאליק באלבום של מקהלת העפרוני מ1984 ,שירים שזכו לביצועים גם בסוגת הפופ כמו "יש לי גן" , "תרזה יפה" שבוצע קודם לכן ע"י "הפרברים" ,"היא יושבה לחלון", "מאחורי השער" שבוצעו ע"י אריק איינשטיין ללחנים של מיקי גבריאלוב ושם טוב לוי ,ואת "שבת המלכה". חלק גדול מן השירים הללו בוצעו שוב ע"י המקהלה ב1995 בניצוחה של מאיה שביט.
פאול בן חיים הלחין את "עקרה" למלים של רחל באלבומן של האחיות קפסוטו. שיר זה זכה לפרסום רב בביצוע ולחן של אחינועם ניני ב1991.
מבצעים סולנים ומקהלות של מוסיקה אומנותית הושפעו אף הם מהמוסיקה הפופולרית ומקצתם בחרו טקסטים שהיו חלק מן הרפרטואר הפופולרי או לחנים של מוסיקאים מהזרם הפופולרי.
נעמי שמר זוכה לביצוע של האחיות קפסוטו לשיר "לשיר זה כמו להיות ירדן"."ארבעה אחים" של מקהלת "האיחוד", ולביצוע של מקהלת "רינת" ומקהלת "עפרוני" ל"ירושלים של זהב".
נועם בוכמן החלילן מבצע באלבומו בחליל יחיד את היצירה "חליל 3000" מאת שלמה גרוניך שנכתבה לרגל חגיגות ה3,000 לירושלים.
ה"שלישייה הלירית ירושלים"(2000) מבצעת את השיר החלוצי "למדבר שאנו"(פן-נרדי) ,שיר שגרי אקשטיין מבצע ב1981 באלבום "פטה מורגנה" שיוחד לשירי החלוצים של שנות הארבעים והחמישים.
זמרי קאמרן בניצוחו של אבנר איתי מבצעים את הפיוט התימני שזכה לתהילת עולם בסוף שנות השמונים בביצועה של עפרה חזה ובעיבודו של יזהר אשדות למלים של שלום שבזי "אם ננעלו".
אסתר אדמון (מצו) ומשה זורמן (פסנתר) מבצעים את שיריו של ידידיה אדמון "בין נהר הפרת" ו"הנך יפה רעייתי".שירים אלה בוצעו ב1982 ע"י פרוייקט "ארץ שמש" שהורכב משם טוב לוי שהלחין את השיר הראשון ואפרים שמיר שהלחין את השני ,יחד עם דפנה ארמוני ומזי כהן. את "בין נהר פרת" ביצעה ,כמו שירים נוספים המוזכרים ברשימה זו ,נחמה הנדל. ("יש לי גן", "שבת המלכה").
לאה אברהם מבצעת באלבומה "שירי נשים של יהודי תימן ושירים ישראלים" , עם רפי קדישזון ב1995 את השיר "עורה נבל" , מאת יעקב אשמן שיר שמבוצע באלבום אמונה שלמה של "טנגו" ב1986 בלחן של ידידיה אדמון.
מקהלת ה"איחוד" בניצוח אבנר איתי מבצעת מספר שירים שנעים על כל מנעד הסקאלה של השפעות הדדיות של הסוגות :
"אדון עולם"(לחן: שלמה רוסי [1570-1630]) פיוט מן התפילה שזכה ללחן של עוזי חיטמן
ב1977 והצליח ונודע בקרב יהודי התפוצות; ,"התרגעות" (קרני-ספרדי-למקהלה: פאול בן חיים) שמופיע ב1980 באלבום הכל זהב של "סקסטה" ובוצע גם ע"י "הפרברים","שיר ארץ" (נ.יונתן -ארגוב-למקהלה :אלדמע ופיליפ לוריא) שבוצע ע"י חווה אלברשטיין ורבים נוספים; "יש לי גן" (ביאליק-מזרחי) והשירים הפופיים לחלוטין "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין-לוי)ו"זמר שכזה" (רוטבליט-הירש) שעובדו על ידי שאול גלעד. בנקודה זו ראוי לציין כי נורית הירש, מהמלחינות הבכירות בסוגה הפופולרית, בעיקר בשנות השבעים והשמונים למדה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין ובברקלי קולג' ובין מוריה היו מרדכי סתר ונועם שריף.
סיכום
ברשימה זו סקרתי מגוון של נקודות השקה ועירוב בין שתי סוגות המוסיקה הנדונות. נדמה אם כן כי המוסיקה הפופולרית אינה נושאת עיניה בהערצה אל הסוגה האומנותית אך בהחלט שמחה לשאוב ממנה להעשרת העיבוד, ההפקה והמקורות המוסיקליים. אומנים כמו יוני רכטר, שלמה גרוניך ומתי כספי יכולים ליצור גם בסוגת המוסיקה האומנותית אך מתוך בחירה פנו ונשארו בסוגה הפופולרית.
המוסיקה האומנותית, כמיעוט המנסה לשמר עצמו, ממשיכה לדבוק במקורות האירופים אך יוצרת קשת רחבה של חומר ישראלי הן מבחינת פאנל היוצרים והן מבחינת פנייה לטקסטים בעברית שחלקם שייך ליוצרים מהסוגה הפופולרית וחלקם ליוצרים קאנוניים בשירה ובפזמון העבריים.
באשר תהא אומנותית או פופולרית , המוסיקה ממשיכה להוות עבור המאזין הישראלי מדיום חשוב במיוחד לתרבותו, לקודי פתיחות ולעירוב הבלתי נמנע בין זרמים שונים בחברה הישראלית. הן מתפלל ממוצא מזרחי בבית הכנסת יכיר את הפיוטים שמולחנים ע"י סתר ואת אלה המולחנים ע"י דקלון ומנוי לתזמורת הפילהרמונית יכיר הן את הפרליוד של באך והן את יצירתו של כספי.
סוגת שירי הילדים.
שירי הילדים בשנים הראשונות של המדינה היו לא פחות ציוניים מאשר השירים שנועדו להעלות את מוראל המדינה הצעירה. לקראת אמצע שנות החמישים המשוררים ששלטו בכיפת סוגת שירי הילדים היו לוין קיפניס ומרים ילן שטקליס. מלחינים מהסוגה האמנותית כמו יחזקאל בראון ב"רוח רוח" ,ומשה וילנסקי ב "אצו רצו גמדים" נגעו בלב הטעם הטקסטואלי של שירי הילדים אך לחניהם, ובמיוחד זה של בראון היו רחוקים ממלודיות קלילות ודיאטוניות שיקלו את הדרך אל אוכלוסיית היעד- הילדים. אריק איינשטיין ,בתיווכם של הלחנים של שלום חנוך (רוח רוח 1969 ) ושמוליק קראוס (אצו רצו גמדים 1969) ,היטיב לבצע את השירים והפך את שניהם לכאלה ששורדים כבר למעלה משלושים שנה בהיסטוריה הקצרה של הפופ העברי. "הכבש הששה עשר" (1978) היווה המשך מצידו של יוני רכטר למוסיקה לילדים שמתכוונת אליהם ללא הגבהה לא מציאותית של רף שמיעה מוסיקלית וידע רפרטוארי . "טיול לארץ התווים" לא התעלה בתחום זה.
השפעות מוסיקת הפופ על המוסיקה האמנותית.
לכאורה ,על פי ביקורות העיתונים ולימודי המוסיקה/ מוסיקולוגיה באוניברסיטאות ובוודאי שבאקדמיות למוסיקה תחום המוסיקה האומנותית אך לעתים נושק/נושם את השפעות סוגת המוסיקה הפופולרית ומיוחס כתחום עדיף מבחינה מוסיקלית טהורה.
עם זאת , במדינת ישראל צפופת ההשפעות והזרמים לא יכלו גם אושיות המוסיקה האומנותית להישאר מבודדים מהשפעות המוסיקה השלטת ברחובות, בשווקים , במסיבות ובתקשורת. הבה נבחן כיצד מושפעת המוסיקה המוקפדת עד כדי חצי טון ותיבה משקלית מהמוסיקה שעיקר כוחה , החל משיר הפופ המתקתק ביותר וכלה ברוק זועם ודיס- הרמוני , הוא ביציאה ממוסכמות העבר אל עבר הטעם הבסיסי של כל אדם ואדם בישראל.
גדי טאוב מציין כי "הכינוי 'פופ'?. יחד עם הכינוי 'מוזיקה קלה', היה בעברו ביטוי ללא מעט התנשאות מטעם החוגים 'הרציניים'. מוזיקה קלה בניגוד למוזיקה ממש,לא היתה בעיניהם תרבות."
מלחיניה הבכירים של המוסיקה האומנותית בישראל רשומים ברפרטואר של המוסיקה הפופולרית, מי יותר ומי פחות.
מרדכי סתר כתב בין השאר לצמד "העופרים" ,צמד שמשתייך לתקופת המוסיקה הפופולרית הטרום-פופית של סוף שנות החמישים ותחילת העשור העוקב, ואת "בית לשניים" יחד עם מאיר נוי ב1958 במסגרת חיי אדם .
נועם שריף , מי שהוזכר כמנצח ששיתף פעולה עם "הצ'רצ'ילים" ,עיבד לצמד אחר ,"רן ונמה" את "סמוך על התרנגול" למלים של נעמי שמר ולחן של יוחנן זראי במסגרת אלבומם
מ1959.
"רן ונמה" שרו גם בעיבוד של יחזקאל בראון בשיר "אנה פנה דודך" למלים מן המקורות ולחן של גיל אלדמע באלבומם השני. אלדמע, כמו שמר המוזכרת לפניו וכמו משה וילנסקי הם מהמלחינים שפעלו על קו התפר בין שתי סוגות המוסיקה.
יחזקאל בראון כתב גם את "ויימלט קין" למלים של יעקב שבתאי ,שיר שבוצע הן ע"י שלישיית "גשר הירקון" בביצוע ווקאלי והן ע"י מקהלת "האיחוד" בניצוחו של אבנר איתי ובסולו של בועז בן סירא ,שני הביצועים מ1963.
בראון אחראי גם ללחן של "אהבתה של תרזה די מון" ,למלים של לאה גולדברג באלבום "שירינו מפכים להם" , של רובין ויזל קפסוטו ומירי זמיר קפסוטו(סופרן ופסנתר).שיר זה זכה לביצוע של חווה אלברשטיין ללחן של נורית הירש.השיר זוכה גם לביצוע של "הברירה הטבעית".
בראון הלחין בנוסף מבחר משיריו של ביאליק באלבום של מקהלת העפרוני מ1984 ,שירים שזכו לביצועים גם בסוגת הפופ כמו "יש לי גן" , "תרזה יפה" שבוצע קודם לכן ע"י "הפרברים" ,"היא יושבה לחלון", "מאחורי השער" שבוצעו ע"י אריק איינשטיין ללחנים של מיקי גבריאלוב ושם טוב לוי ,ואת "שבת המלכה". חלק גדול מן השירים הללו בוצעו שוב ע"י המקהלה ב1995 בניצוחה של מאיה שביט.
פאול בן חיים הלחין את "עקרה" למלים של רחל באלבומן של האחיות קפסוטו. שיר זה זכה לפרסום רב בביצוע ולחן של אחינועם ניני ב1991.
מבצעים סולנים ומקהלות של מוסיקה אומנותית הושפעו אף הם מהמוסיקה הפופולרית ומקצתם בחרו טקסטים שהיו חלק מן הרפרטואר הפופולרי או לחנים של מוסיקאים מהזרם הפופולרי.
נעמי שמר זוכה לביצוע של האחיות קפסוטו לשיר "לשיר זה כמו להיות ירדן"."ארבעה אחים" של מקהלת "האיחוד", ולביצוע של מקהלת "רינת" ומקהלת "עפרוני" ל"ירושלים של זהב".
נועם בוכמן החלילן מבצע באלבומו בחליל יחיד את היצירה "חליל 3000" מאת שלמה גרוניך שנכתבה לרגל חגיגות ה3,000 לירושלים.
ה"שלישייה הלירית ירושלים"(2000) מבצעת את השיר החלוצי "למדבר שאנו"(פן-נרדי) ,שיר שגרי אקשטיין מבצע ב1981 באלבום "פטה מורגנה" שיוחד לשירי החלוצים של שנות הארבעים והחמישים.
זמרי קאמרן בניצוחו של אבנר איתי מבצעים את הפיוט התימני שזכה לתהילת עולם בסוף שנות השמונים בביצועה של עפרה חזה ובעיבודו של יזהר אשדות למלים של שלום שבזי "אם ננעלו".
אסתר אדמון (מצו) ומשה זורמן (פסנתר) מבצעים את שיריו של ידידיה אדמון "בין נהר הפרת" ו"הנך יפה רעייתי".שירים אלה בוצעו ב1982 ע"י פרוייקט "ארץ שמש" שהורכב משם טוב לוי שהלחין את השיר הראשון ואפרים שמיר שהלחין את השני ,יחד עם דפנה ארמוני ומזי כהן. את "בין נהר פרת" ביצעה ,כמו שירים נוספים המוזכרים ברשימה זו ,נחמה הנדל. ("יש לי גן", "שבת המלכה").
לאה אברהם מבצעת באלבומה "שירי נשים של יהודי תימן ושירים ישראלים" , עם רפי קדישזון ב1995 את השיר "עורה נבל" , מאת יעקב אשמן שיר שמבוצע באלבום אמונה שלמה של "טנגו" ב1986 בלחן של ידידיה אדמון.
מקהלת ה"איחוד" בניצוח אבנר איתי מבצעת מספר שירים שנעים על כל מנעד הסקאלה של השפעות הדדיות של הסוגות :
"אדון עולם"(לחן: שלמה רוסי [1570-1630]) פיוט מן התפילה שזכה ללחן של עוזי חיטמן
ב1977 והצליח ונודע בקרב יהודי התפוצות; ,"התרגעות" (קרני-ספרדי-למקהלה: פאול בן חיים) שמופיע ב1980 באלבום הכל זהב של "סקסטה" ובוצע גם ע"י "הפרברים","שיר ארץ" (נ.יונתן -ארגוב-למקהלה :אלדמע ופיליפ לוריא) שבוצע ע"י חווה אלברשטיין ורבים נוספים; "יש לי גן" (ביאליק-מזרחי) והשירים הפופיים לחלוטין "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין-לוי)ו"זמר שכזה" (רוטבליט-הירש) שעובדו על ידי שאול גלעד. בנקודה זו ראוי לציין כי נורית הירש, מהמלחינות הבכירות בסוגה הפופולרית, בעיקר בשנות השבעים והשמונים למדה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין ובברקלי קולג' ובין מוריה היו מרדכי סתר ונועם שריף.
סיכום
ברשימה זו סקרתי מגוון של נקודות השקה ועירוב בין שתי סוגות המוסיקה הנדונות. נדמה אם כן כי המוסיקה הפופולרית אינה נושאת עיניה בהערצה אל הסוגה האומנותית אך בהחלט שמחה לשאוב ממנה להעשרת העיבוד, ההפקה והמקורות המוסיקליים. אומנים כמו יוני רכטר, שלמה גרוניך ומתי כספי יכולים ליצור גם בסוגת המוסיקה האומנותית אך מתוך בחירה פנו ונשארו בסוגה הפופולרית.
המוסיקה האומנותית, כמיעוט המנסה לשמר עצמו, ממשיכה לדבוק במקורות האירופים אך יוצרת קשת רחבה של חומר ישראלי הן מבחינת פאנל היוצרים והן מבחינת פנייה לטקסטים בעברית שחלקם שייך ליוצרים מהסוגה הפופולרית וחלקם ליוצרים קאנוניים בשירה ובפזמון העבריים.
באשר תהא אומנותית או פופולרית , המוסיקה ממשיכה להוות עבור המאזין הישראלי מדיום חשוב במיוחד לתרבותו, לקודי פתיחות ולעירוב הבלתי נמנע בין זרמים שונים בחברה הישראלית. הן מתפלל ממוצא מזרחי בבית הכנסת יכיר את הפיוטים שמולחנים ע"י סתר ואת אלה המולחנים ע"י דקלון ומנוי לתזמורת הפילהרמונית יכיר הן את הפרליוד של באך והן את יצירתו של כספי.
