"אנחנו בהחלט מתרשמים מהמצגת המהוקצעת שהכנת..." אומר לי מנכ"ל החברה, שתי ידיו אוחזות בעורפו, רגליו מסוכלות ושלוחות לפנים ונוגעות בשולחן הישיבות המאוכלס לעייפה במנהליה הבכירים של החברה. שפת הגוף שלו מקרינה ביטחון עצמי רב ואינטונציית הדיבור שלו כה ברורה לי, עוד רגע, אני חושב לעצמי, יגיע: אבל..
-"אבל המתחרה שלך מציע אותו דבר במחיר נמוך יותר!"
חיוך עולה על שפתותיי, הוא לא מאכזב אותי, היה לי ברור שהכנת תוכנית הדרכה שנתית לא תעבור חלק וללא התנגדויות, זהו הליך טבעי.
אני מתחיל להריץ את המתחרים בראשי, רק אחד מהם מסוגל להוריד מחירים באופן דרסטי, אני מכיר גם את איכות מרציו, מתלמדים בראשית דרכם וחסרי ניסיון שטח. אין מה להשוות. יש לי תחושה שגם המנכ"ל יודע זאת. יש טכניקות רבות לטיפול בהתנגדויות, אך הפעם הסיטואציה מזכירה לי בדיחה שסופרה לי בהקשר דומה ופשוט איני יכול להתאפק...
-"אתה מזכיר לי את הסיפור..."
כולם מזדקפים מעט במקומם ודרוכים להקשבה, אפילו נצנוץ של חיוך מתחיל להצטייר בקצות השפתיים. כולם אוהבים קרב מוחות ואם משולבים בהם סיפורים ובדיחות, החוויה משובחת יותר.
"...על אותו יהודי שהגיע למאפיה בשדרה החמישית בניו יורק ושואל כמה עולה בייגלה"
- "דולר" עונה לו בעל המקום
- "דולר???" מזדעק הלקוח "אתה יקרן"
- "על סמך מה אתה אומר את זה?" (משפט מצוין להבנת ההתנגדות)
- "יש שלט מחוץ למאפייה של יוסף שבו כתוב, שכל בייגלה עולה בשעה הזו חצי דולר"
- "אז לך תקנה אצל יוסף"
- "הייתי קונה, אבל נגמר לו"
- "אני אספר לך משהו" אומר בעל המאפייה בשקט כמסגיר סוד "כשלי נגמר, אני מוציא את השלט שכאן ניתן לקנות בייגלה ב- 30 סנט. רק שלא יקנו אצל יוסף"
רעמי הצחוק מפתיעים אותי על עוצמתה של הבדיחה הפשוטה. אני שואל את עצמי האם המסר עבר: אני יכול לתת מה שלאחר אין, לכן גם כאן אין משקל למחיר. מבטי כמו מבטם של כל הנוכחים מופנה למנכ"ל. שפת גופו נפתחת, הידיים נשענות על השולחן, רגליו כבר אינן מסוכלות וגופו מוטה מעט כלפיי. הצלחתי לאתגר אותו...
אני מגלה באופן אקראי את הידוע, הומור הוא כלי נהדר שמומלץ להשתמש בו בחיינו בכלל ובעולם העסקי בפרט. ההתנגדות הגדולה ביותר, אם אינה אמיתית, יכולה להתנפץ לרסיסים באמצעות סיפור, אנקדוטה או בדיחה טובה. האווירה הטובה שנוצרת משויכת לאנדרופינים שמשחרר מוחנו כאשר אנו צוחקים. האנדרופינים נותנים לנו הרגשה טובה יותר וכשאנו מרגישים טוב יותר יש בנו סובלנות לדעות שונות, מוכנות לויתורים וכמובן אהדה המלווה בתחושת תודה לאדם שהצליח לעלות על שפתותינו חיוך. ומה יותר טוב מזה?
שימוש בהומור אינו נמצא בנחלתם הבלעדית של גברים (אמירה שאני שומע אותה רבות דווקא מנשים) קומיקאים וליצנים חברתיים. ניתן ללמוד כיצד לספר בדיחה טובה אם מקפידים על מספר כללי בסיס. במאמר הבא אסקור אותם ואסיים את קורות הפגישה המבודחת עם המנכ"ל וחבר המנהלים.
מבטיח לכם שהבדיחות לא נגמרו.
-"אבל המתחרה שלך מציע אותו דבר במחיר נמוך יותר!"
חיוך עולה על שפתותיי, הוא לא מאכזב אותי, היה לי ברור שהכנת תוכנית הדרכה שנתית לא תעבור חלק וללא התנגדויות, זהו הליך טבעי.
אני מתחיל להריץ את המתחרים בראשי, רק אחד מהם מסוגל להוריד מחירים באופן דרסטי, אני מכיר גם את איכות מרציו, מתלמדים בראשית דרכם וחסרי ניסיון שטח. אין מה להשוות. יש לי תחושה שגם המנכ"ל יודע זאת. יש טכניקות רבות לטיפול בהתנגדויות, אך הפעם הסיטואציה מזכירה לי בדיחה שסופרה לי בהקשר דומה ופשוט איני יכול להתאפק...
-"אתה מזכיר לי את הסיפור..."
כולם מזדקפים מעט במקומם ודרוכים להקשבה, אפילו נצנוץ של חיוך מתחיל להצטייר בקצות השפתיים. כולם אוהבים קרב מוחות ואם משולבים בהם סיפורים ובדיחות, החוויה משובחת יותר.
"...על אותו יהודי שהגיע למאפיה בשדרה החמישית בניו יורק ושואל כמה עולה בייגלה"
- "דולר" עונה לו בעל המקום
- "דולר???" מזדעק הלקוח "אתה יקרן"
- "על סמך מה אתה אומר את זה?" (משפט מצוין להבנת ההתנגדות)
- "יש שלט מחוץ למאפייה של יוסף שבו כתוב, שכל בייגלה עולה בשעה הזו חצי דולר"
- "אז לך תקנה אצל יוסף"
- "הייתי קונה, אבל נגמר לו"
- "אני אספר לך משהו" אומר בעל המאפייה בשקט כמסגיר סוד "כשלי נגמר, אני מוציא את השלט שכאן ניתן לקנות בייגלה ב- 30 סנט. רק שלא יקנו אצל יוסף"
רעמי הצחוק מפתיעים אותי על עוצמתה של הבדיחה הפשוטה. אני שואל את עצמי האם המסר עבר: אני יכול לתת מה שלאחר אין, לכן גם כאן אין משקל למחיר. מבטי כמו מבטם של כל הנוכחים מופנה למנכ"ל. שפת גופו נפתחת, הידיים נשענות על השולחן, רגליו כבר אינן מסוכלות וגופו מוטה מעט כלפיי. הצלחתי לאתגר אותו...
אני מגלה באופן אקראי את הידוע, הומור הוא כלי נהדר שמומלץ להשתמש בו בחיינו בכלל ובעולם העסקי בפרט. ההתנגדות הגדולה ביותר, אם אינה אמיתית, יכולה להתנפץ לרסיסים באמצעות סיפור, אנקדוטה או בדיחה טובה. האווירה הטובה שנוצרת משויכת לאנדרופינים שמשחרר מוחנו כאשר אנו צוחקים. האנדרופינים נותנים לנו הרגשה טובה יותר וכשאנו מרגישים טוב יותר יש בנו סובלנות לדעות שונות, מוכנות לויתורים וכמובן אהדה המלווה בתחושת תודה לאדם שהצליח לעלות על שפתותינו חיוך. ומה יותר טוב מזה?
שימוש בהומור אינו נמצא בנחלתם הבלעדית של גברים (אמירה שאני שומע אותה רבות דווקא מנשים) קומיקאים וליצנים חברתיים. ניתן ללמוד כיצד לספר בדיחה טובה אם מקפידים על מספר כללי בסיס. במאמר הבא אסקור אותם ואסיים את קורות הפגישה המבודחת עם המנכ"ל וחבר המנהלים.
מבטיח לכם שהבדיחות לא נגמרו.
* דורון בטשי, מנכ"ל שביט הדרכה, מרצה בכיר במקצועות שיווק, מכירות ויזמות עסקית. המאמר לעיל הינו חוות דעת אישית והינו תמצית הדברים.
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il